הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
המנכ"ל היוצא של הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית חסאן טואפרה (38) נחשב אחד מפקידי הציבור המוערכים בישראל. הוא הגיע להיות מנכ"ל הרשות לפיתוח החברה הערבית אחרי שהיה סמנכ"ל רשות החברות. ברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית הוטלה עליו המשימה לתאם את השימוש ב־23 מיליארד שקל של תוכנית החומש 550 תקאדום (התקדמות) מתוך 32.5 מיליארד שקל שהוקצו לה (עוד כעשרה מיליארד שקל הופנו ללחימה בפשיעה, לחברה הדרוזית ולחברה הבדואית).
היית אחראי ליישום התוכנית לפיתוח כלכלי־חברתי של החברה הערבית 550 תקאדום. למה עזבת?
"מוניתי לארבע שנים וסיימתי קדנציה לפני שנה. רציתי להאריך ולהמשיך ביישום התוכנית אבל לא הצלחתי להגיע לשום הבנה עם הנהלת המשרד לשוויון חברתי לגבי ההשקעה בחברה הערבית. כמובן שלא יכולתי להיות חלק מיוזמת השרה, מאי גולן, שמבטלת את כל התקציבים ומצפה שימחאו לה כפיים. וזה מה שמנסים לעשות".
איך היתה העבודה מול גולן?
"לא היתה אינטראקציה. התקבלו במשרד החלטות חד־צדדיות — בעיקר לסגור ולעצור דברים".
היית האיש השני הבכיר במשרד. היא לא דיברה איתך?
"מדי פעם. שיחות נחמדות דווקא. 'מה נשמע?', 'מה קורה?', לא מעבר. רוב הזמן גם לא היה מנכ"ל. אבל כך היה עם כולם במשרד. חוסר התפקוד של המשרד היה בכל האגפים".
אתה בעצם אומר שגולן לא רוצה שהמשרד שלה יצליח.
"השרה לא מאמינה במה שהמשרד שלה עושה ובתחומי האחריות שלו — כלומר היא לא מאמינה בשוויון חברתי. זה כמו שיהיה שר בריאות שיתנגד לפתוח בתי חולים או שר חינוך שיתנגד לפתיחת שנת לימודים. זו סיטואציה שקשה להסביר לאדם מבחוץ.
"אני 13 שנה במגזר הציבורי. עבדתי בתפקידים בכירים ועם שרים מימין ומשמאל. מטרתו של כל שר היא להצעיד את המשרד שעליו הוא מופקד קדימה ולעשות התאמה במדיניות. הסיטואציה הנוכחית היא הכי לא נורמלית והכי לא סבירה שיכולה להתקיים במגזר ציבורי.
"ההחלטה הראשונה שהתקבלה היתה לסגור את מוקד החירום במלחמה שסייע לרשויות הערביות במאי 2024. ההחלטה השנייה היתה שעוצרים את פעילות הוועדה המתמדת של 550 — כלומר שלא יהיה ניהול לתוכנית. המציאות הזו של התפרקות מוחלטת שבה אין משרד, אין גורמי מקצוע, אין שיח ואין דיונים, נמשכת כבר שנתיים. הדבר היחיד שיש זה הנחתות —מה סוגרים".
היחס לתוכנית 550 נובע מגזענות?
"אני חושב שהיו גם שיקולים גזעניים, לא רק אינטרסים פוליטיים".
מה שבר אותך?
"ניסיתי לעשות מה שאני יכול כדי ליישם את ההחלטה וראיתי שזה לא עובד. הגעתי לנקודה שבה הבנתי שהמצב עלול לפגוע בי ברמה האישית — בשמי הטוב — ולא מעט אנשים סביבי אמרו לי שזה הזמן לעזוב".
תסביר כיצד היית עשוי להיפגע.
"כגורם מקצועי, השם שלך זה הדבר שהכי חשוב לך ושמעתי שמדברים על 'אנשים בתוך הממשלה' שמזרימים כסף לארגוני פשע שרוצחים אנשים וילדים בחברה הערבית. אלו דברים נוראים" (הכוונה היא שאלו שמועות שמפיצים עליו — ש"א).
אחרי שלוש שנים מקום הממשלה הזו, למה זה קורה עכשיו?
"בעבר היו ניסיונות של שרים שרצו לקחת כספים מהתוכנית. בלמנו את כולם. מה שקרה עכשיו קרה בתזמון מאוד מפתיע. צריך לחפש מה קרה בתקופה האחרונה". (בפברואר נפתחה חקירה פלילית נגד השרה בחשד לקבלת שוחד, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב — ש"א).
מה הנזקים הצפויים אם יאושר הקיצוץ שמתכננת גולן בתוכנית 550?
"זה לא קיצוץ. זה ביטול מוחלט של מה שנשאר מ־550. ייגרם נזק עצום כי המון פעולות של הממשלה בחברה הערבית הוכנסו לתוכנית — למשל חוגים או הכשרות מקצועיות — והכל ייעצר כי לא יהיה עבורם תקציב. לוקחים את כל מה שנעשה בשנים האחרונות וזורקים לפח. יש מבנים שייעצרו באמצע הבנייה כמו מבנים של הרשויות המקומיות ומתקני ספורט — מה שייצור הרבה פילים לבנים; ייעצר שיפוץ של תחנות טיפת חלב. הקמנו במסגרת ההחלטה את הסינמטק הראשון בחברה הערבית, בית הספר הראשון למשחק, התיאטרון הראשון והמוזיאון הראשון. רק עכשיו הם גייסו צוותים והתחילו להציג הצגות, וכעת הכל ייסגר. פתחנו שלושה מרכזי חדשנות לעידוד יזמי הייטק צעירים. הם לא יקבלו כסף".
מה השיגה התוכנית?
"זו תוכנית מאוד רחבה. יש בה 26 תחומים: חינוך, תעסוקה, בריאות, תשתיות ואפילו חקלאות ותיירות. ברוב התחומים יש התקדמות מאוד משמעותית ואנחנו עומדים ביעדים. תעסוקת נשים מתקרבת ל־50%. החברה הערבית עברה את החברה היהודית בשיעור הזכאות לבגרות. 64 רשויות ערביות עלו במדד הסוציו־אקונומי של רשויות מקומיות ואף רשות לא ירדה. מספר הסטודנטים הערבים כמעט הכפיל את עצמו לעומת תחילת העשור. מכון אהרון (מכון המחקר הכלכלי של אוניברסיטת רייכמן — ש"א) חישב שתוספת התוצר למשק בגלל ההתקדמות בחברה הערבית עומדת על 40 מיליארד שקל לשנה. המדינה משקיעה 3–4 מיליארד שקל בשנה ומקבלת 40 מיליארד".
כמה כסף ילך לאיבוד אם תיושם התוכנית של גולן?
"עד עכשיו הוצאו 13 מיליארד מתוך 23 בתוכנית. זה אומר שקרוב לעשרה מיליארד ילכו לאיבוד".
למה בעצם צריך תוכנית פיתוח מיוחדת לאוכלוסייה הערבית?
"החברה הערבית סבלה מפערים מאוד גדולים שנבעו מכך שישראל לא השקיעה בה במשך 70 שנה. מדובר ב־20% מהאוכלוסייה שנותרה מאחוד וזה גורם לניכור, חוסר מימוש פוטנציאל כלכלי ולצריכת קצבאות במקום שיהיו הכנסות. זו פגיעה בחוסן הלאומי והכלכלי. זו אוכלוסייה שהיתה במצב של נטל כללי וזה משפיע על איכות החיים של כל החברה הישראלית. יש קונצנזוס של כל גורמי המקצוע בממשלה, כלכלנים בכירים והחברה האזרחית שהתוכנית מצוינת".
תן לי דוגמאות לאפליה.
"בעשור הקודם המדינה השקיעה בתלמיד ערבי בתיכון 18 אלף שקל בשנה לעומת 31 אלף שהושקעו בתלמיד יהודי; המדינה בנתה 12 מ"ר תעשייה לכל אזרח באזורים יהודיים מול 3 מ"ר לכל אזרח אצל הערבים, פי 4. אזור תעשייה מביא ארנונה, תעסוקה והזדמנויות לעסקים; לא קם אף יישוב ערבי חדש מקום המדינה לעומת מאות יישובים יהודיים שהוקמו.
כיצד המלחמה השפיעה על החברה הערבית?
"בתקופה הראשונה רוב הציבור הערבי הסתגר בפחד. התנכלו לו במקומות עבודה ובתחבורה ציבורית, מה שגרם לירידה מאוד משמעותית בנוכחות במרחבים משותפים, לירידה משמעותית בשיעורי התעסוקה ובהרשמה למוסדות השכלה גבוהה. לא מעט אנשים איבדו מקום עבודה וירדו בהכנסות. בשלב יותר מאוחר ראינו עלייה במדדי השנאה והפחד של הציבור היהודי כלפי הערבים וחלק מזה קרה בעקבות אמירות לא אחראיות של שרים".
איך כל זה משפיע על הצעיר הערבי?
"המוטיבציה להמשיך להשתלב ירדה בצורה מאוד משמעותית, אז אנשים מחפשים דרכים ללמוד ולעבוד בחו"ל או מסתגרים בקהילות שלהם. הם מרגישים תסכול ופחד וחווים ביטויי גזענות במקומות העבודה וזה קורה גם בחברות הייטק, במשרדי עורכי דין ובמשרדי רואי חשבון. התופעה הזו מביאה לרגרסיה בתעסוקה ובאיכות התעסוקה, כי אף אחד לא מוכן בשביל עוד כמה אלפי שקלים לסבול במקום העבודה או להרגיש נחות".
למה דווקא בעשור שבו המדינה משקיעה בחברה הערבית, הפשע בה משתולל?
"זה מאוד הגיוני שכמשקיעים בחברה הערבית ואנשים מצליחים להשתלב באקדמיה ובתעסוקה, אלו שלא מצליחים בתחומים הללו מחפשים דרכים לא חוקיות.
"העלייה ברמת החיים גם גורמת לכך שלוקחים הרבה הלוואות מהפשע המאורגן: לנסיעה לחו"ל, לרכב חדש, לממן את הלימודים של הבת".
לממשלה לא אכפת ממה שקורה?
"נתוני הרצח הוכפלו אז אני חושב שהממשלה לא עושה מספיק כדי לטפל בפשיעה. אין פענוחים וכתבי אישום. הפשיעה בחברה הערבית לא היתה בראש סדר העדיפויות גם לפני המלחמה ובטח שלא אחרי המלחמה. ממשלה שיודעת למצוא את הבונקר בדאחיה תדע — אם תרצה —למצוא גם את אנשי הפשע המאורגן".
נשמע מפחיד מאוד לגור ביישוב ערבי.
"בהחלט. זו חוויה נוראית. כשאתה נכנס למסעדה אתה חושב אם להתיישב מול הדלת או לא, למקרה שיהיו יריות. אתה חוזר בלילה בדרכים מוארות. באזורים שיש בהם סכסוכים חמים אתה לא עובר. אתה כל הזמן מחשב את הדברים האלה. והפושעים כל הזמן פונים לצעירים ומנסים לגייס אותם. שמעתי סיפורים על ילדים שאומרים להם 'בוא תזרוק רימון, תירה'".
גולן אומרת שהכסף שהיא לוקחת מיועד ללוחמה בפשע המאורגן.
"זה ציני ונועד לשחק על הנקודה הכי רגישה בחברה הערבית. אין שאלה שאם יעצרו את 550 זה יביא להסלמת הפשיעה. אם תנועות הנוער ייסגרו, יצודו את הנוער הזה".
מלשכת השרה לשוויון חברתי נמסר: "הסטת תקציבי 550 באה מתוך הבנה עמוקה כי מיגור הפשיעה הרוצחת בחברה הערבית המדממת יביא בהכרח לשגשוג כלכלי. במשך שנתיים שלמות, באופן בלתי נתפס, טואפרה לא היה מוכן לספק נתונים על המיליארדים שהעביר ועל הביצוע בפועל. כן הקים באופן מעלה חשד מערכת ניהול כספים מחתרתית משלו מחוץ למערכת המרכבה. טואפרה מתאר 'משרד לא מתפקד בכל האגפים' ומנהל מסע שקרים כשהוא עצמו דרש ואיים ללא הרף להישאר בתפקידו".
