הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
עד לפני חודשים אחדים, לפני שיצא לפנסיה, החזיק דניס אוברבי (80) בכרטיס הביקור המגניב בעולם: "כתב הקוסמוס של 'הניו יורק טיימס'". התואר, שאורז בתוכו את צמד תחומי הסיקור שלו – פיזיקה וחלל — וכן גילו וניסיונו המופלגים מעניקים לו פרספקטיבה ייחודית: על מצב המדע באופן כללי, על תור הזהב של הנגשת הידע המדעי להמונים, וגם על שינוי כיוון הרוח והמתקפה המאורגנת על המדע והידע בעידן טראמפ 2.0. ולמען הסר ספק, אוברבי מודאג. "העולם שלנו עומד להפוך להרבה יותר עוין", קובע העיתונאי האמריקאי עטור הפרסים, בריאיון ל"מוסף כלכליסט". "כשכתבתי את טור הפרידה שלי מהעיתון לא ידעתי כמה גרוע זה הולך להיות. זה היה לפני שדונלד טראמפ הושבע ומינה את כל האידיוטים האלה לקבינט, כולל שר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור. כל המחלות שמיגרנו — יחזרו. הקיצוץ של הממשל במענקי המחקר עלול להיות קטסטרופלי עבור המדע האמריקאי ועבור מעמדה של ארצות הברית כמובילה בקשת רחבה של תחומי מדע, שמחקר רפואי הוא רק אחד מהם. מעמד כזה מצריך כסף, אבל פתאום אלון מאסק לא רוצה לבזבז אותו".
ואכן, מעמדו של המדע בארצות הברית מעולם לא היה מעורער יותר. מאז שטראמפ חזר לבית הלבן ומינה את מתנגד החיסונים וחובב הקונספירציות קנדי ג׳וניור לתפקיד שר הבריאות, ואת המולטי־מיליארדר הליברטריאני אילון מאסק לראש המחלקה להתייעלות ממשלתית (DOGE), החדשות המבשרות עתיד רע למדע לא מפסיקות לזרום: לשכת המדען הראשי של סוכנות החלל האמריקאית נסגרה ועמה לשכת הטכנולוגיה, המדיניות והאסטרטגיה, וכמובן גם זו שעוסקת בגיוון, שוויון והכלה; בסוף ינואר הכריז הממשל על הקפאת תקציבי המכונים הלאומיים לבריאות (NIH), גוף המחקר הגדול בארצות הברית, ובהמשך על קיצוץ ארבעה מיליארד דולר שיועדו למחקר רפואי באוניברסיטאות, בתי חולים ומרכזי סרטן. יותר מאלף מעובדי המכונים כבר פוטרו; גם בקרן הלאומית למדע (NSF) פוטרו בחודש שעבר לא פחות מעשירית מתוך 1,700 העובדים. אם זה לא מספיק, הממשל אסר בחודש שעבר על מדענים אמריקאים להשתתף בפגישת עבודה משמעותית של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) בסין, בצעד שמערער את מעמד ארצות הברית בפאנל, בפרט כשהוא מצטרף ליציאה מהסכם פאריס; ולקינוח, המרכז לבקרת מחלות הודיע שיבחן מחדש את הטענה שהופרכה כבר לפני שנים בדבר קשר בין חיסונים ואוטיזם. וקנדי, שהורה על הבחינה המחודשת הזו, אמר שהתפרצות של מחלת החצבת בטקסס היא תוצר של "תזונה לקויה". וכל זה הוא מדגם חלקי בלבד.
4 צפייה בגלריה
אוברבי. "אחת השאלות הגדולות היא אם נוכל לעצב מחדש את הגנום שלנו"
(צילום: Nancy Wartik)
מי יהיו הנפגעות המיידיות?
"התוכניות של נאס"א להחזיר דגימות סלע ממאדים כדי לחפש בתוכן סימני חיים וכימיה ביולוגית חורגות מהתקציב ומפגרות בלוח הזמנים (לפני שנה היא אף ביקשה מחברות פרטיות להגיש תוכניות חלופיות — ר״ד). הפרויקט הזה הוא חלק ממאמץ בינלאומי שנמשך שלושה עשורים לחקור את מאדים, והוא אחד מיהלומי הכתר של המורשת שלנו כבני אדם וכחוקרים. כמו תמיד הקונגרס יהיה זה שיקבע מה ימומן ומה לא, אך נכון לעכשיו נראה שהתקציב עבורו יצטמצם מאוד. אני גם מתקשה להאמין שהממשל יתמוך בפרויקטים בתחום הסביבה, כמו למשל המאמץ לנטר את מצב האקלים בכדור הארץ באמצעות חישה מרחוק".
תן לי דוגמאות נוספות לפרויקטים שנמצאים כרגע בסיכון.
"אני עוקב שנים רבות אחרי הפרויקטים לבניית טלסקופים ענקיים, שקוטר המראה שלהם הוא כ־30 מטר, שנתמכים על ידי קרן המדע האמריקאית (NSF). מדובר בטלסקופ שמתוכנן להיבנות באי מואנה קי שבהוואי, ומגלן במדבר האטקמה שבצ'ילה שבנייתו החלה כבר לפני עשר שנים. אלה פרויקטים בשווי שלושה מיליארד דולר כל אחד, שהוקמו כדי להתחרות בטלסקופים האירופיים המקבילים להם, והם אפילו צברו מומנטום לאחרונה. אבל אם לא יוזרם אליהם כסף, הם עלולים לרדת לטמיון, יחד עם 20 שנות מחקר ומימון שהושקעו בהם".
אותו אלון מאסק שהזכרת הוא בעל השפעה אדירה על תקציבים לאומיים בתחום המדע, ובמקביל לכך גם בעלים של חברה פרטית שמובילה את מאמצי המין האנושי לצאת מכדור הארץ. כיצד השילוב הזה יעצב לדעתך את אופן התפשטות המין האנושי לחלל?
"פגשתי את מאסק כמה פעמים, וחיבבתי אותו. חשבתי שהוא טכנולוג מבריק, ושהטסלה ששיגר לחלל לצלילי 'ספייס אודיטי' של דיוויד בואי היתה יותר מגניבה מכל דבר שאי פעם נעשה בתוכנית החלל. כשראיתי את רקטות ההאצה של SpaceX מתהפכות במעופן ונוחתות בשלום על הקרקע, חשבתי לעצמי שלעולם לא אראה משהו כזה שוב כי זה היה כמו לצפות באפקט מיוחד של סרט מדע בדיוני.
אני לא יודע מה קרה לו. ככל שזה תלוי בו, הוא ירצה לבטל את ארטמיס (התוכנית של נאס"א להנחית בני אדם על הירח ב־2027 — ר״ד) ולהשתמש רק בטילים שלו, וזה כנראה בלתי נמנע, כי הוא יכול לקחת סיכונים ולפוצץ טילים, והוא לא חייב לתת דין וחשבון לקונגרס או לאף אחד אחר. הוא יכול להחזיק חיל שלם של אסטרונאוטים שלא צריך לתת דין וחשבון לקונגרס. אני לא יודע כמה אנשים שדרכו על הירח עדיין בחיים, אבל הם לא רבים, ובקרוב מאוד אף אחד מהם לא יהיה חי. נראה לי שזה עונה על השאלה שלך. בשורה התחתונה, מאסק הוא אדם פרטי שלא נבחר לכלום".
"הקיצוץ של הממשל במענקי המחקר עלול להיות קטסטרופלי עבור המדע האמריקאי ועבור מעמדה של ארצות הברית כמובילה בתחום. מעמד כזה מצריך כסף, אבל פתאום אלון מאסק לא רוצה לבזבז אותו"
4 צפייה בגלריה
שר הבריאות האמריקאי רוברט קנדי ג'וניור בהפגנה של מתנגדי חיסונים, 2019. "נעשה שימוש בקורונה כדי לחצוץ בין הציבור ובין המדענים"
(צילום: AP/Ted S. Warren)
התוכנית נגד עצמאות המדע
ביולי שעבר נחשף פרויקט 2025, מסמך ובו 920 עמודים שניסח מכון הריטג' השמרני עם כמאה ארגוני ימין. הפרויקט, שכונה בין השאר "התוכנית לביטול הדמוקרטיה" ונחשב הצהרת כוונות ותוכנית פעולה עתידית של ממשל טראמפ השני, אינו אלא הכרזת מלחמה על עצמאות המדע: בין היתר, הוא דן בפירוקו של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) לשני גופים מוחלשים, בסגירתו של משרד החינוך הפדרלי; קובע שהמינויים שייעשו במינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) ומוסדות מדעיים נוספים צריכים להיות "מתואמים לחלוטין" עם מדיניות הנשיא ולפיכך יש לסווג מחדש עשרות אלפי משרות בשירות הציבורי כמשרות אמון; ומבטל תוכניות מדיניות מבוססות לריסון שינויי האקלים כלא היו.
המסמך של מכון הריטג' לא נשאר תיאורטי. כבר כעת, חודשיים בלבד לאחר שהושבע, למהלכי טראמפ יש השלכות משמעותיות על המחקר המדעי. כך, בשיחה עמו מזכיר אוברבי שהעובדה שהממשל שלל מאוניברסיטת קולומביה 400 מיליון דולר במענקי מחקר משום שהמוסד לא נקט בצעדים מספקים במאבק באנטישמיות בקמפוס שלו בניו יורק, כבר הביא לפיטוריהם של עשרות פוסט־דוקטורנטים ומרצים.
מפתה להאשים את רוח הטראמפיזם המחודשת בפגיעה בקרנו של המדע, אבל אם תשאלו את אוברבי, הכרסום הדרמטי במעמד המדע בארצות הברית החל מזמן — הרבה לפני התפרצות מגפת הקורונה, "שבהחלט נעשה בה שימוש כדי לחצוץ בין הציבור ובין המדענים", הוא אומר. "גם לרעיון שחבישת מסכה היא הפרה של חירויות הפרט שלך היו השלכות גרועות מאוד".
איפה אתה מזהה את תחילת שינוי היחס כלפי המדע?
"ניצני השינוי הנצו כבר בסיום המלחמה הקרה, כי אז השגנו את הרוסים במירוץ לירח ופתאום למדע, ובפרט לפיזיקה, לא היו עוד את אותם חשיבות וערך אסטרטגיים שהיו לו עד אז. אז ביטלנו את מאיץ החלקיקים שלנו ואפשרנו לאירופה לבנות אחד משלה — וכיום זהו מרכז הפיזיקה של העולם".
ובכל זאת הוא מוצא מקור תקווה מפתיע — הקונגרס. ״צריך לזכור שלקונגרס יש את המילה האחרונה. קחי לדוגמה את תוכנית החלל. נאס"א היתה מאוד מחוכמת לאורך השנים, כי היא פרשה את החוזים שלה בכל רחבי ארצות הברית, כך שבכמעט כל מדינה יש משהו של נאס"א ומשום כך חברי הקונגרס של אותה מדינה ירצו להגן עליהם ולוודא שהאינטרסים שלהם נשמרים. זה גם המקרה בפרויקטים שנוים במחלוקת רבים שניצלים בזכות הקונגרס. אבל אני לא יודע מה יקרה הפעם".
עד כמה אתה מודאג משינוי האקלים?
"אני חושב על שינוי האקלים כל הזמן. ביקרתי אצל חבר בוושינגטון בשבוע שעבר וטיילנו בין עיירות חוף, ולא יכולתי שלא לחשוב שלאף אחת מהן אין עתיד. כולן יהיו מתחת למים, כולל זו שבה נמצא ביתו של החבר שלי. השינוי מורגש גם כאן בניו יורק: כשהוריקן סנדי הכה, כל תחנות הסאבוויי הוצפו. אבל אני לא חושב ששינוי האקלים ימחה את החיים מעל פני האדמה. אולי הוא יביא לקיצה של התרבות האנושית, אבל החיים יימשכו. יכול להיות שהפתרון יגיע מזה שנפסיק להיות מרוכזים בעצמנו כל כך".
אם יצוץ לכך פתרון, מהיכן לדעתך הוא יגיע?
"מצד אחד, אני לא חושב שהצללה של השמש תעזור. מצד שני, אני טוען שהטכנולוגיה כבר הצילה אותנו, כי היא מאפשרת לנו למדוד את הפחמן באטמוספרה. זה מדד שאפשר להשתמש בו כדי לקבל פידבק, כי אם יש סנסור שאומר לך מה מצבנו אז אפשר לעשות דברים כדי לשנות את המצב. הבעיה היא שאנחנו לא עושים את הדברים האלה".
"המדע הוא תהליך שמטרתו להגיע להערכות טובות ומדויקות יותר של האמת. למעשה, תהליך הבירור והגילוי המדעי דומה מאוד לדמוקרטיה - דעות חדשות והשקפות מנוגדות הן דרישה הכרחית להתקדמות"
4 צפייה בגלריה
הנשיא טראמפ ואלון מאסק לפני שיגור טיל של SpaceX בנובמבר, טקסס. "פגשתי את מאסק כמה פעמים וחיבבתי אותו. אני לא יודע מה קרה לו"
(צילום: Pool via AP/Brandon Bell)
ממדען, לעורך ולכתב
אוברבי גר במנהטן בסמוך לאוניברסיטת קולומביה ("בשגרה זו שכונה נהדרת, ובימים אחרים זו שכונת הפגנות") עם בת זוגו ננסי וורטיק, גם היא עיתונאית "הניו יורק טיימס" בגמלאות. הוא נולד בסיאטל וב־1966 השלים תואר ראשון בפיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס (MIT). בזמן לימודיו לתואר השני שלו באסטרונומיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס (UCLA) החל לעבוד כמדען בחברת בואינג. ב־1976 עשה הסבה לעיתונות, כשהתמנה לכתב ועורך בכתב העת Sky and Telescope, וארבע שנים לאחר מכן הפך לפרילנסר וכתב בעיתונים ובמגזינים יוקרתיים כגון "טיים", "הלוס אנג׳לס טיימס" ו"הניו יורק טיימס"
שאליו הצטרף כשכיר לפני 27 שנה.
במהלך הקריירה הארוכה שלו אוברבי זכה לראיין את הפיזיקאי סטיבן הוקינג; לפגוש את ג׳ון גרנספלד, אסטרונאוט יהודי־אמריקאי שביצע משימת תחזוקה בטלסקופ החלל האבל; לבקר כמה פעמים במאיץ החלקיקים CERN שבגבול שווייץ־צרפת; וב־1986 אף שפט באוסטרליה בתחרות יופי שנקראה על שם כוכב שביט האלי ("זה היה מטופש. כיום כמובן תחרויות יופי הן לא פוליטיקלי קורקט, אבל זה היה לפני הרבה זמן", הוא אומר). בהרצאה שנתן לפני כעשור, כשהיה בן 70, הצהיר שימשיך לעבוד ככל שיוכל, ושיצטרכו להוציא אותו מבניין הטיימס על אלונקה, בין השאר משום שהפך לאב בשלב מאוחר בחייו — בתם היחידה שלו ושל וורטיק, מיירה (22), נולדה כשהיה בן 58.
אוברבי זכה פעמיים בפרס הכתיבה המדעית מטעם המכון האמריקאי לפיזיקה, ובפרס עיתונות המדע מטעם האיגוד האמריקאי לקידום המדע. ב־2014 היה מועמד לפוליצר על הסקופ שפרסם על אודות גילוי "החלקיק האלוהי", בוזון היגס. בין לבין הוא גם הוציא שני ספרים, "Lonely Hearts of the Cosmos, the Scientific Search for the Secret of the Universe", ו"איינשטיין מאוהב, רומן מדעי". בימים אלה הוא כותב ספר חדש אותו הוא מתאר כניסיון "להפגיש בין האישי לקוסמי".
4 צפייה בגלריה
אוברבי במאיץ החלקיקים CERN ב־2017. "כשאמריקה ביטלה את פרויקט המאיץ שלה, היא הפכה את אירופה למרכז הפיזיקה"
אף אמת אינה סופית
אוברבי ניחן בכישרון יוצא דופן להנגיש את הידע המקצועי שצבר לקהלים רחבים, ולהעניק לו נופך פיוטי. כך, למשל, בטור הפרידה שלו שהתפרסם בדצמבר הוא כתב: "כל מה שמדענים למדו מספר לנו שהיקום דינמי, וכך גם הידע שלנו עליו. שום דבר אינו נצחי, אפילו לא הנצח עצמו. כוכבים נולדים ומתים; אפרם נקרש בדורות חדשים של הבזק והתרסקות. וכך ההצגה נמשכת, עד שהחור השחור האחרון והגדול ביותר פולט את הנשיפה האחרונה של אדים תת־אטומיים לתוך הריק. אנחנו לא יודעים מדוע אלוהים משחק בקוביות, כפי שניסח זאת איינשטיין כשהרהר באקראיות הגלומה במכניקת הקוונטים".
איך אתה מתמודד עם השאלה הנצחית — איך לפשט משהו, אבל לא לפשט אותו יתר על המידה?
"זו שאלה טובה. התשובה היא שאני אוהב את הדימויים שלי. עוד לא פגשתי מטפורה שלא אהבתי. באופן כללי, כשאני כותב כתבה או ספר, אני מנסה לספר סיפור. אני לא חושב שהעבודה שלי היא ללמד מישהו פיזיקה. כשכתבתי את הספרים שלי, הקפדתי לא להסביר שום מדע עד שזה היה ממש הכרחי כדי להמשיך בסיפור. הדבר השני הוא לאלץ את המדען לעשות את העבודה עבורך. הוא חייב להסביר ולהסביר עד שהוא מגיע לאיזושהי גרסה שאפשר לעשות בה שימוש. מעבר לכך לדימויים שבהם אני משתמש אין שום דבר עמוק במיוחד במה שאני עושה".
אילו טיפים תיתן לכתב מדע מתחיל?
״תכתבו הרבה. נסו להוציא ממדענים את הצד האנושי שלהם. הם אנשים בדיוק כמוני וכמוך, וגם אם הם חכמים, זה לא אומר שאי אפשר לשטות בהם. נסו ללכוד אותם באלמנט שלהם. ועזבו את הטלפון הנייד שלכם אם זה לא למטרות קבלת מידע".
מהי בעיניך השאלה המדעית החשובה ביותר של זמננו?
"יש לי כמה: אם דבר כלשהו נקלע לחור שחור וקיומו נמחק, האם הוא היה קיים מלכתחילה? האם אנחנו יכולים לחיות לנצח? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, והאם נוכל בכלל לתקשר איתם או לזהות אותם כחיים? האם נוכל לעצב מחדש את הגנום שלנו כדי להיות בני אדם טובים יותר? אני בספק. אני לא סומך על אנשים שרוצים להנדס מחדש בני אדם".
סיימת את טור הפרידה שלך במילים "במחשבה קדימה, אני מהמר על בלבול". תוכל להרחיב?
"תמיד יש בלבול, ותמיד יש תוצאות חדשות שצריך להרהר בהן. מישהו כתב לאחרונה שהמילים המלהיבות ביותר במדע הן 'זה מוזר!'. המדע אינו גוף של אמיתות או אמונות. זה תהליך שמצאנו במקרה, שמטרתו להגיע להערכות טובות ומדויקות יותר של האמת, אך אף אמת אינה סופית. תהליך הבירור והגילוי המדעי הוא מבולגן ורווי ויכוחים ומבוסס על ספקנות ודיון. למעשה, הוא דומה מאוד לדמוקרטיה — דעות חדשות והשקפות מנוגדות הן דרישה הכרחית להתקדמות. איש אינו נדרש להאמין בדבר שאי אפשר להפריך תאורטית במעבדה, בהתאם להגדרה שהציע הפילוסוף קרל פופר (על פי עקרון ההפרכה שלו, מערכת תיאורטית היא מדעית אם ניתן לחשוב על דרך להפריכה ובכך להעמידה למבחן — ר״ד). רוב המדענים ידקלמו את זה אם תשאלי אותם, אך לא כולם מקפידים על הכללים במלואם. לכן יש מחלוקות. למשל, לגבי השאלה אם המחשבה על יקומים מקבילים היא בכלל חלק מהמדע".
