הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
איום מלטף
הציוץ של טראמפ מחלחל בגרינלנד
בטקס ההשבעה לנשיאות של דונלד טראמפ לפני חודש, לצד בכירי ההייטק שעמדו בתור לצילום עם חתן השמחה, הצטופף גם הפוליטיקאי הגרינלנדי האנונימי למדי קונו פנקר (Fencker). "חוויה מדהימה", צייץ פנקר ב־X לצד תמונות שצילם באירוע. "החמימות והכנסת האורחים של העם האמריקאי, לצד המורשת התרבותית העשירה של וושינגטון, הפכו את האירוע לבלתי נשכח". זה הספיק כדי להפוך אותו בן רגע לאדם המדובר והשנוי במחלוקת ביותר בממלכת דנמרק, שאליה משתייכת גרינלנד. אחרי הכל הנשיא האמריקאי הצהיר שוב ושוב על רצונו לרכוש את האי, אולי אפילו לכבוש אותו בכוח הזרוע. כך שאומה שלמה תהתה: האם פנקר הוא סוס טרויאני של נשיא ארצות הברית?
"לא נמצא עוד מדינה שתנצל אותנו, ולא נהפוך לחלק מארצות הברית", מבהיר כעת פנקר בריאיון ל"מוסף כלכליסט". "גרינלנד אינה למכירה", צייץ ארבעה ימים לאחר הטקס. "אני פועל למען ריבונות ושיתוף פעולה מוגבר עם ארצות הברית".
מה זה אומר? מה בעצם אתה שואף להשיג עבור גרינלנד?
"שתהיה לנו זכות להגדרה עצמית ושנחוקק את החוקים שלנו בעצמנו לפי מה שאנחנו נמצא לנכון. דנמרק סיפחה אותנו אליה בשנות החמישים ללא משאל עם בגרינלנד. הם עשו משאל עם בנושא רק לדנים. ובזה טראמפ צודק — אפשר וצריך להטיל ספק בזכות החוקית של דנמרק על גרינלנד".
בחודש האחרון גרינלנד לא יורדת מהכותרות בכל רחבי העולם. טראמפ אומנם הצהיר על רצונו להשתלט על האי עוד ב־2019 ועורר סערה דיפלומטית בלתי מבוטלת, אולם אז היה אפשר לפטור זאת כהלצה לא רצינית. כיום אף אחד כבר לא צוחק: בדצמבר האחרון טראמפ צייץ שבעלות אמריקאית על גרינלנד היא "הכרח מוחלט"; בתחילת ינואר ביקר בנוק, עיר הבירה של גרינלנד, בנו של הנשיא, דונלד טראמפ ג'וניור, ופיזר לפי הדיווחים ספק הבטחה ספק איום: "נתייחס אליכם יפה"; באותו הזמן אביו הצהיר במסיבת עיתונאים כי "הוא לא יכול להתחייב" שלעולם לא ישתמש בכוח צבאי או בסנקציות כלכליות כדי להשתלט על גרינלנד — וגם על תעלת פנמה. "אנחנו צריכים אותן לביטחון הכלכלי", טען. "יכול להיות שנצטרך לעשות משהו. אנחנו צריכים את גרינלנד מטעמי ביטחון לאומי, ותעלת פנמה חיונית למדינה שלנו".
המהלכים הללו חוללו סערה ענקית, שעלולה להתלקח למשבר דיפלומטי עם אירופה, שלא לומר מלחמה ממשית. רק בשבוע שעבר פגישה של 27 מנהיגים אירופים בבריסל שינתה מיקוד מהאיום הרוסי לאיומים מבת הברית הנאמנה ארצות הברית: הטלת מכסים וההשתלטות על גרינלנד. עוד לפני כן, ראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן יצאה לסבב פגישות עם מנהיגי אירופה כדי לגייס תמיכה רחבה ככל האפשר, ושר ההגנה של האיחוד האירופי אנדריוס קוביליוס הצהיר "אנחנו מוכנים להגן על דנמרק". בסוף ינואר הכריזה דנמרק שתשקיע 14.6 מיליארד קרונות דניות (2.2 מיליארד דולר) בביטחון האי, כולל אוניות, רחפנים ארוכי טווח ולוויינים.
4 צפייה בגלריה
פרדריקסן ואגדה. לפני שבועיים הכריזה דנמרק שתשקיע 2.2 מיליארד דולר בביטחון גרינלנד
(צילום: AFP)
4 צפייה בגלריה
טראמפ ונשיא סין שִי ג'ינפינג. טראמפ הוטרד מהמאמצים של הסינים להרחיב את השפעתם בחוג הארקטי
(צילום: REUTERS)
לוקיישן, לוקיישן
האי הגדול בעולם עם כמויות גז מפלצתיות
גרינלנד היא אחד המקומות הקיצוניים בעולם: זה האי הגדול בעולם (שטחו גדול פי 98 מזה של ישראל), אך 80% מתוכו הם קרחונים. ולכן זהו גם המקום הכי פחות צפוף בעולם — אוכלוסייה המונה כ־57 אלף איש בלבד (0.6% מאוכלוסיית ישראל), עם "צפיפות" של 0.14 איש לכל קמ"ר. בנוסף, אין כבישים המחברים בין היישובים השונים, כך שההתניידות ביניהם נעשית בטיסות יקרות או בשיט איטי בסירות.
במחוז אוואנאטה שבצפון גרינלנד יש 107 יום בשנה שבהם אין אור שמש כלל, ובשיא החורף הטמפרטורה צונחת ל־28– מעלות צלזיוס. זה עשוי להסביר מדוע גרינלנד מחזיקה גם בשיא עולמי בשיעור ההתאבדויות (81 לכל 100 אלף איש, פי תשעה מהממוצע העולמי).
"החיים באי, בעיקר בצפונו, תלויים בחיות שאפשר לצוד. אם יש חיות אז צדים אותן, וכל היתר יכול לחכות", אומר העיתונאי הגרינלנדי איוויק כריסטיאנסן. "בגלל מזג האוויר הקשה יש גם הרבה ביטולי תוכניות, ואתה יכול למצוא את עצמך תקוע במקום כלשהו לשבוע, לפעמים חודש".
למה אי שומם, קפוא וחשוך למדי מלהיב כל כך את טראמפ? רשמית, טראמפ מדבר על שיקולים גיאופוליטיים. ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא בכהונתו הקודמת, הסביר בריאיון ל־Free Press כי "גרינלנד קשורה באופן אינטימי לביטחון שלנו מסיבות רבות, והיא כזו באופן ברור לעין מאז מלחמת העולם השנייה, לאחר שהממשלה הדנית כשלה בהגנה על השיירות הצפון־אטלנטיות שלנו והאינטרסים שלנו נגד האיום הנאצי... לאחר מלחמת העולם השנייה, בנינו בסיס חיל אוויר בתולה, כחלק ממערכת 'האזהרה המוקדמת הרחוקה' נגד שיגורי טילים סובייטיים".
בולטון דיבר על חמש מדינות שטוענות לבעלות על אזורים כלכליים בחוג הארקטי: ארצות הברית, קנדה, דנמרק, נורבגיה ורוסיה, והזכיר מאמצים של סין להרחיב את השפעתה באזור. "סין רוצה להפוך למעצמה ארקטית", אמר "עם ההתחממות הגלובלית, המעבר הצפון־מערבי הופך לנתיב שיט יותר נגיש... ולכן, בהינתן קרבתה הגיאוגרפית של גרינלנד לארצות הברית... זה בבירור אינטרס אסטרטגי שלנו".
גם תומאס וינקלר, שגריר דנמרק בישראל, שבתפקידו הקודם שימש במשרד החוץ הדני כראש מחלקת הארקטי, צפון אמריקה ושיתוף הפעולה במדיניות החוץ עם גרינלנד ואיי פארו, סבור כי "חלק גדול מהרצון של טראמפ להשתלט על גרינלנד קשור לסין. בסוף העשור הקודם היה עניין מוגבר של הסינים בחוג הארקטי (כולל השקעות משמעותיות — ר"ד), והיתה תקופה שהם אפילו כינו את עצמם 'מדינה כמעט־ארקטית', אבל הם חזרו בהם מזה. הם הבינו שזה מוגזם".
הסבר נוסף לעניין של טראמפ באי נוגע לגודלו — 2.2 מיליון קמ"ר. "הסתכלתי במפה ואמרתי: למה זה לא שלנו?", אמר הנשיא בפגישה עם יועציו וחברי הקבינט בתחילת הקדנציה הקודמת שלו, שתוארה ברב המכר "The Divider" של העיתונאים סוזן גלאסר ופיטר בייקר. "אני יזם נדל"ן, ואני יכול להתבונן בקרן רחוב ולומר: 'אני מוכרח לקנות את החנות הזאת כדי לבנות את הבניין שאני בונה'. גרינלנד לא שונה מזה. אני אוהב מפות, ואני רואה את גרינלנד — והיא ענקית. היא צריכה להיות חלק מארצות הברית".
מפרספקטיבה של יזם נדל"ן, השתלטות על נתח אדמה גדול כמו גרינלנד תקנה לנשיא מקום של כבוד בהיסטוריה האמריקאית. גם בולטון היה סבור שהשיקול העיקרי של טראמפ הוא פחות ביטחון לאומי ויותר אגו: "זה נדל"ן. הוא רוצה לפתוח קזינו טראמפ ומגדל טראמפ בנוק".
ועם הנדל"ן העצום מגיעים גם משאבי טבע ענקיים. לפי הערכות המכון הגיאולוגי של ארצות הברית (USGS), בגרינלנד חבויים 17.5 מיליארד חביות נפט ו־4.5 טריליון מ"ק של גז טבעי. מדובר בפוטנציאל אדיר שמהווה כ־1% מעתודות הנפט העולמיות וכ־2.4% מעתודות הגז. הבעיה היא שהמיקום המרוחק של האי ותנאי מזג האוויר הקשים מגבילים מאוד את יכולות החיפוש והקידוח, כך שאלה לא משתלמים כרגע. נוסף על כך, ב־2021 הכריזה ממשלת גרינלנד כי תעצור את כל חיפושי הנפט באי, מכיוון שהיא "מתייחסת למשבר האקלים ברצינות". מצד שני, אם ארצות הברית אכן תשיג שליטה או השפעה דרמטית על השלטון באי, אפשר להניח שהעקרונות האלה לא יחזיקו מים.
צילום: Frej Rosenstjerne
נילס יספרסן, עיתונאי דני: "התרחיש הסביר הוא שטראמפ יעודד את גרינלנד להכריז על עצמאות ויגייס לצדו את האליטות באי. אמריקה מנוסה בערעור משטרים ופינוי עמים ילידיים מאדמות רוויות משאבי טבע. עלינו להיות מוכנים"
טכניקה של כיבוש
איום או שוחד, מה שאמריקה מתמחה בו
ב־1721 ייסד המיסיונר הדני־נורבגי הנס אדגה את העיר נוק, שבהמשך הפכה לעיר הבירה של גרינלנד; פסל בדמותו מתנוסס על אחת הגבעות בעיר עד עצם היום הזה, ומעורר אצל חלק מהגרינלנדים רגשות קשים — שם, מבחינתם, החלה הקולוניזציה שלהם. "אני ממש רוצה שהפסל הזה יוסר מכאן", אמרה לאחרונה ל־CNN המשפיענית הגרינלנדית קופאנוק אולסן. "למה צריך להיות פסל שלו שם, ולא של גרינלנדי? אנחנו צריכים להיות גאים יותר במי שאנחנו… ולא לחגוג איזה זר שהגיע לכאן, שינה את התרבות שלנו ועשה לנו קולוניזציה". גם פנקר אמר ל"דר שפיגל": "הייתי רוצה לראות את הפסל הזה במוזיאון, כי שם מקומו".
המעמד של גרינלנד במשך שנים היה קולוניה של דנמרק — עד 1953, אז הפך האי לחלק אינטגרלי מהמדינה. ב־1979 קיבלה גרינלנד מעמד של אוטונומיה מהפרלמנט הדני, וב־2009 הורחבה האוטונומיה הזו, כך שהיא כוללת שליטה במשאבי טבע ומערכת משפט נפרדת, אך לא כוללת שליטה במדיניות החוץ.
כחלק מהשינויים נקבע כי גרינלנד יכולה להכריז על עצמאות מלאה אם ברצונה להשיגה, אך יהיה עליה לאשר אותה במשאל עם בקרב העם הגרינלנדי. סקר משנת 2016 הראה כי קיים רוב ברור (64%) לעצמאות מלאה, אך סקר נוסף משנה לאחר מכן הראה שיש התנגדות ברורה (78%) למהלך כזה, אם משמעותו תהיה ירידה ברמת החיים.
אחרי הכל, כלכלת גרינלנד, שלפחות 90% ממנה מבוססת על תעשיית הדיג, תלויה מאוד בדנמרק. בכל שנה הממשלה מעבירה לאי מענק תמיכה של 3.9 מיליארד קרונות דניות (591 מיליון דולר), שמהווים 60% מתקציבו השנתי ו־ 20%מהתמ"ג שלו. "אנחנו תלויים בדנים כלכלית, לא רק בכסף, אלא גם במערכת הבריאות, החינוך והכנסיות", מסבירה ויוה אולסן (54), שנולדה וגדלה בגרינלנד ועברה לקופנהגן ב־2009. "הכל באי נעשה לפי המודל הדני, כך שאנחנו לא יכולים להיות עצמאיים בלי להתנתק מכל המערכות האלה. יהיו משרות לאייש, והמשמעות של עצמאות תהיה שכל המשרות יוחזקו על ידי גרינלנדים, בעוד כעת לא מעט דנים עובדים שם. והתמ"ג שלנו יהיה חייב לעלות, כי פשוט אין לנו המשאבים כדי לממן את כל זה בעצמנו. גם ההיסטוריה שלנו ושל דנמרק כרוכות זו בזו בעבותות כבר מאות שנים, ואנחנו אנשים לויאלים. אי אפשר פשוט להחליט על אקזיט".
האם דנמרק רשאית למכור את גרינלנד, כמו שהציע טראמפ? ודאי שלא. "אני חושב שגם תרחיש של סיפוח צבאי אינו סביר, אם כי הוא לא בלתי אפשרי", אומר העיתונאי הדני נילס יספרסן (44), עורך העיתון הסוציאל־דמוקרטי "Netavisen Pio". "התרחיש הסביר ביותר יהיה שטראמפ יעורר את גרינלנד להכרזה על עצמאות ואז יאיים על האליטות הגרינלנדיות להיכנע או ישחד אותן. לקהילת המודיעין האמריקאית יש הרבה ניסיון בחרחור מריבות וערעור יציבות של משטרים. הם כבר עשו זאת בעבר בדרום אמריקה במהלך המלחמה הקרה, וזה לא יהיה קשה כל כך לעשות את זה במקום עם אוכלוסייה זערורית כמו גרינלנד, שהמערכת הפוליטית שבו שברירית ופגיעה ממילא. נוסף על כך, לאמריקאים יש הרבה ניסיון בפינוי עמים ילידיים מאדמות רוויות משאבי טבע יקרי ערך. מספיק לראות איך הם התייחסו לאינואיטים (התושבים הילידיים) באלסקה. זו השקפה פסימית מאוד כמובן, אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים".
ויוה אולסן, ילידת גרינלנד: "אנחנו תלויים בדנים לא רק בכסף, אלא גם במערכת הבריאות, החינוך והכנסיות. אי אפשר פשוט להחליט על אקזיט. יהיו המון משרות לאייש, התמ"ג יהיה חייב לעלות, ופשוט אין לנו המשאבים לזה"
4 צפייה בגלריה
טראמפ ג'וניור בביקורו בעיר הבירה נוק, ינואר. ספק הבטיח, ספק איים: "נתייחס אליכם יפה"
(צילום: AFP)
דנמרק ודעות קדומות
עיקורים בכפייה, ילדים חטופים וסטיגמות של שיכורים
בעוד ההתנגדות של דנמרק לוויתור על גרינלנד נחרצת, העמדה של תושבי האי עצמם אינה ברורה עד הסוף: מצד אחד, מוצי בורופ אגדה (Egede), ראש ממשלת גרינלנד, הצהיר בסוף החודש שעבר: "אנחנו לא רוצים להיות אמריקאים. אנחנו לא רוצים להיות דנים. אנחנו רוצים להיות גרינלנדים". כמוהו, בסקר שנערך בינואר הצהירו 85% מהגרינלנדים כי אינם רוצים להיות חלק מארצות הברית.
מצד שני, הבחירות בגרינלנד מתקרבות בצעדי ענק, והמערכת הפוליטית מעולם לא געשה יותר: פנקר ובת זוגו אקה־מתילדה הו־דאם, פוליטיקאית צעירה שנחשבת למשאבת קולות, פרשו השבוע בדרמטיות ממפלגת סיומוט הסוציאל־דמוקרטית במחאה על "פוקוס מועט מדי על עצמאות בהנהגת המפלגה". ושלשום הודיעו כי יחברו למפלגת המרכז הפופוליסטית נאלרק, שתומכת בנחישות בעצמאות גרינלנד. עם שני הקלפים האלה בכיס, סיכוייה של נאלרק לזכות בבחירות השתפרו פלאים.
פנקר נחשב גם מקורב למי שתיאם את הביקור של טראמפ ג'וניור באי בתחילת החודש — תום דאנס, הנציב הארקטי של ארצות הברית ולשעבר בכיר אוצר, שבזמן כהונתו הראשונה של טראמפ התבקש לחקור כיצד ארצות הברית יכולה להשתלט על גרינלנד, כולל הצעת מקורות מימון. לפי דיווח משותף של גוף התקשורת הדני DR ורשות השידור הגרינלנדית (KNR), דאנס המשיך לעשות זאת גם לאחר שטראמפ עזב את הבית הלבן, ובסתיו האחרון אף קיים פגישה עם הנציג הגרינלנדי בשגרירות הדנית בוושינגטון וביקש ממנו להפגיש אותו עם תומכי טראמפ בגרינלנד.
הבחירות עתידות להתקיים ב־11 במרץ, לאחר שבשבוע שעבר הן הוקדמו בחודש מתוך שאיפה לנטרל את השפעת רעשי הרקע החיצוניים על המצביעים. מאותו טעם, גרינלנד גם העבירה חוקים שלפיהם זרים לא יכולים לקנות בתים באי או לבצע בו השקעות פוליטיות. אחרי הכל בבחירות הקודמות, שהתקיימו לפני ארבע שנים, השתתפו 66% מבעלי זכות ההצבעה, שהם בסך הכל 27 אלף איש. כך שטלטול מערכת כל כך קטנה אינו משימה מאוד קשה.
לתוך המשוואה הזו צריך להכניס גם את היחסים הטעונים בין הדנים לבין הגרינלנדים, ובעיקר הרוב (88%) האינואיטי שבאי. "לדנים יש דעות קדומות על הגרינלנדים", אומרת אולסן, "הם חושבים שאנחנו לא יכולים להחזיק משרה כי אנחנו טיפשים או עצלנים, כאלה דברים. חוויתי את זה במרכזי תעסוקה ואני יודעת שיש הרבה כמוני שהגיעו לדנמרק בחיפוש אחר הזדמנות ונתקעו בגלל הדעות האלה". בדנמרק, למשל, מכנים את מי שמשתכר יותר מדי "שיכור גרינלנדי".
אבל הדעות הקדומות אינן מייצרות רק חסמים בגיוס עובדים, אלא גם מדיניות גזענית ואפילו אלימות ממוסדת. רק לפני כשנה התפוצצה בתקשורת ברעש גדול פרשיית ההתקנים התוך־רחמיים: כ־140 נשים גרינלנדיות הגישו תביעה נגד דנמרק בטענה שבשנות השישים והשבעים התקינו בגופיהן ללא ידיעתן התקנים תוך־רחמיים, כחלק ממדיניות הממשלה הדנית אז להפחית את הילודה באי. אצל חלק מהן זה נעשה במסגרת בדיקה רפואית שגרתית, ואצל האחרות לאחר לידה או בתום הליך הפסקת היריון. לפי תחקיר של DR, המדיניות הזאת יושמה על כ־4,500 נשים, חלק מהן נערות צעירות, שבהמשך סבלו מסיבוכים רפואיים, בעיות פריון ואף עקרות.
הפוליטיקאית הו־דאם כינתה את הפרשה "רצח עם", ואחריה פוליטיקאים מקומיים נוספים השתמשו בהגדרה הזו. "יכולנו להיות היום 200 אלף גרינלנדים אם לא הסקנדל הזה", אומר פנקר. ממשלת דנמרק מינתה בשנה שעברה צוות חקירה בלתי תלוי לנושא, שמורכב ממדענים גרינלנדים ודנים, והוא עתיד להגיש את מסקנותיו עוד השנה.
וזו לא הפרשה מסמרת השיער היחידה ביחסים שבין שני העמים: בשנות החמישים והשישים נולדו בגרינלנד לא מעט "ילדים חסרי אב חוקי" בשל חקיקה שאיפשרה לדנים להכניס גרינלנדיות להיריון בלי לשאת בשום אחריות לצאצאיהם. ובשנת 1951 נערך הניסוי "הדנים הקטנים", שבמסגרתו המדינה שלחה 22 ילדים אינואיטים בגילי 5–9 לפנימיות בדנמרק לצורך "חינוך מחדש" (כולל איסור לדבר בשפת אמם) — בחלק מהמקרים זה נעשה ללא הסכמה או ידיעה מלאה של הוריהם. שישה מהילדים אומצו בהמשך בידי משפחות דניות, והיתר חזרו לבתי יתומים לנוק, שם נאסר עליהם לבקר את משפחתם. בבגרותם רבים מהם סבלו מהתמודדויות נפש והתמכרויות ורובם היו מחוסרי עבודה.
ממשלת דנמרק התנצלה בשנים האחרונות על רוב הסקנדלים, אך ההד הציבורי שלהם מסרב לשכוך, וסביר להניח שההתפתחויות בפרשת ההתקנים יעוררו עוד הדים. "דנמרק עשתה בגרינלנד הרבה דברים מבישים וטראמפ משתמש בהם נגדנו", אומר רוני אברג'ל, יזם חברתי דני וממייסדי הספרייה האנושית. "הוא מעודד את העוינות כלפי הדנים בגרינלנד, מאכיל את הגזענות, מעלה גירה על כל הדברים האיומים שקרו בעבר ומפנה אליהם זרקור כדי להזכיר לאנשים את הכאב והסבל ואת היעדר השוויון ברשויות. אלה באמת דברים שאנחנו צריכים להתבייש בהם ולקחת אחריות מלאה עליהם. אבל לגרינלנדים יש מקום בממלכה שלנו כל עוד הם רוצים להיות בה. ולא הייתי רוצה שיתמרנו אותם ללכת למקום אחר. טראמפ יודע לייצר קיטוב".
אולסן סבורה אחרת. "תמיד יהיו סקנדלים שייחשפו וייערמו זה מעל זה, אבל הגיע הזמן שנגיד שאנחנו לא מוקיעים את דנמרק על כך שנהגה בנו כקולוניה", היא אומרת. "אנחנו מוכרחים להפסיק לחשוב כמו האפרו־אמריקאים שמדברים על תקופת העבדות עד עצם היום הזה, כאילו זה עדיין מתרחש כעת".
קונו פנקר, פוליטיקאי גרינלנדי: "אומרים לנו שבלתי אפשרי להגיע לריבונות בגלל הגודל שלנו, האוכלוסיה הקטנה ובלה בלה בלה. אך אנו מסוגלים לזה בדיוק כמו דנמרק. יש לנו משאבי טבע עצומים ואנו מגדילים את התיירות"
4 צפייה בגלריה
פנקר (מימין) ודאנס (משמאל) בבית הלבן, ינואר. "טראמפ צודק בכך שצריך להטיל ספק בזכות של דנמרק על גרינלנד"
(צילום מסך מתוך X)
אם כבר, לבד
"עצמאות גרינלנדית אינה בלתי אפשרית"
בסופו של דבר, נראה כי השאלה אם גרינלנד תתנתק מדנמרק תקום ותיפול על מידת יכולתה להיות עצמאית כלכלית. כיום התשובה היא חד־משמעית לא. אבל בעתיד? מבחינת פנקר, ודאי שכן. "אנשים חושבים עלינו כעל ילידים שמסוגלים רק לציד. אבל קחי אותי לדוגמה — אני עורך דין מוסמך. יש לי תואר שני במינהל עסקים. יש לי הכשרה בפיקוח טיסה. למה שהגרינלנדים לא יהיו מסוגלים לעצמאות כלכלית?".
אני לא חושבת עליכם כילידים שמסוגלים רק לציד, אני כן חושבת שהאוכלוסייה שלכם קטנה מדי ושהאתגרים רבים וגדולים.
"יש לנו כמות עצומה של משאבי טבע, אבל חיינו במשך זמן רב מדי כקולוניה, ושלחנו את חומרי הגלם שלנו לעיבוד במקום אחר או בלי לתת להם את הערך המוסף כאן בגרינלנד. אם נעשה את זה, הכלכלה שלנו תטוס לשמים. אבל את המערכת הנוכחית שלנו מאוד קשה לשבור, זה לוקח זמן, ואחת הדרכים לשבור אותה היא לגוון את הכלכלה שלנו ולייצר תמריצים לייצר ולתת ערך מוסף בגרינלנד. ומצד שני לעשות את ההפך לגופים שעושים את ההפך בלי להעשיר את התמ"ג שלנו. אם נעשה את כל זה, הכלכלה שלנו תהיה לגמרי בת־קיימא. זה רק תלוי ברצונם של הפוליטיקאים לקבל את ההחלטות הנכונות. לא עשינו את זה במשך זמן רב, והגיע הזמן לעשות את זה".
על אילו גיוונים בכלכלה אתה מדבר?
"זה יכול להיות נפט וגז, או מינרלים חשובים. זו יכולה להיות רפורמה בתעשיית הדיג. אנחנו גם רוצים לשווק את גרינלנד כיעד תיירותי (בדצמבר נחתה בשדה התעופה החדש בנוק הטיסה הבינלאומית הראשונה מקופנהגן, ומיוני יופעל קו ישיר מניוארק, ניו ג'רזי. בשנים הקרובות עתידים להיפתח עוד שני שדות תעופה — ר"ד). כל צעד כזה יכול לתרום להפיכתה של הכלכלה שלנו ליותר בת־קיימא".
ומי יעבוד? אתם כל כך מעט אנשים.
"זה לא בלתי אפשרי. כמעט 20 אלף גרינלנדים חיים בדנמרק בגלל בעיות חברתיות כאן באי, ואם נפתור אותן, חלק מהם בוודאות יחזרו. אנחנו פשוט צריכים להפוך את המקום הזה ליותר אטרקטיבי".
אתה באמת חושב שגרינלנד יכולה לעמוד על שתי רגליה?
"אנחנו תמיד יכולים לעמוד על שתי רגלינו — בדיוק כפי שדנמרק עושה. דנמרק לא היתה יכולה להגן על עצמה אם לא היתה חברה בנאט"ו, באיחוד האירופי. אז הדנים ואולי גם עמים אחרים מסתכלים על הבלתי אפשרי, מנסים לשכנע אותנו שזה בלתי אפשרי להגיע לריבונות בגלל הגודל שלנו, בגלל האוכלוסייה הקטנה, בגלל בלה בלה בלה.
״יש רפובליקות קטנות בהרבה מאתנו בעולם, כמו איי מרשל ויתר האיים המיקרונזיים. וארצות הברית עשתה תהליך דה-קולוניזציה טוב מאוד שם". פנקר מתכוון למהלכים שעשתה ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, כשסייעה בשחרור האיים משלטון יפן והפיכתם לאוטונומיה פוליטית מלאה באמצעות מתן סיוע כלכלי והגנה צבאית קבועים.
אתה לא מפחד שאם תתנתקו מדנמרק, ארצות הברית תשתלט עליכם?
"אני אגיד לך דבר אחד בטוח — אנחנו לא מחפשים עוד מדינה שתנצל אותנו".
