הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
"את התאריך 30 בנובמבר 2022 אני לא אשכח. ישבתי ער כל הלילה, לא הלכתי לישון ורק אמרתי 'פאק פאק פאק'. אחרי שקצת התאפסתי על עצמי התחלתי להתקשר לכל אחד מחברי הבורד כדי להגיד להם שחייבים כבר עכשיו לחשוב על שינוי חד בחברה כי כל מה שהיה לנו — המודל העסקי, התשתית שבנינו וכל האנשים — פשוט לא רלוונטי יותר כשיש AI".
היום שבו הכריזה OpenAI על השקת מודל השפה הגדול הראשון, ChatGPT, חולל מהפך בחייו של תום ליבנה שהיה המייסד ואז מנכ"ל חברת התמלול Verbit. אלא שבדיעבד נראה שהשקת המודל לא רק שאיימה על המודל העסקי של החברה שליבנה ייסד אלא גם שרטטה קו דק, כמעט בלתי נראה, שהפריד בין שתי פרסונות: "ילד הפלא שהקים סטארט־אפ שהפך ליוניקורן בשווי של 2 מיליארד דולר", ו"האיש שהקים יוניקורן שכמעט קרס ואז מצא את עצמו מחוץ לו בגיל 35".
לליבנה פחות אכפת איך יתארו את האירועים שקרו אחרי 30 בנובמבר 2022 כל עוד לא ישתמשו במילה "כישלון" בהקשר שלו. כדי להילחם בתדמית שהוא חושש שדבקה בו הוא הציע בריאיון קודם ש"מי שאומר שאני הייטקיסט כושל — שיסתכל בחשבון הבנק שלי", אבל העניין אינו רק כספי. ליבנה לא תופס ככישלון את ירידת הערך החדה של ורביט — מ־2 מיליארד דולר ב־2021 לכ־300 מיליון דולר כיום, על פי הערכות. הוא הרי יצא מההרפתקה עם מאות מיליוני שקלים שאותם הוא מתעתד להפוך למיליארדים. לדבריו, גם כל אלו שהשקיעו בוורביט, למעט קרן Third Point Ventures של דן לואב ורוב שוורץ שהובילה את הסבב האחרון, יצאו מורווחים. ויתרה מכך — ורביט עדיין קיימת. אומנם הכנסותיה התכווצו מ־100 מיליון דולר בשנה ב־2022 לסביבות 40 מיליון דולר כיום, וגם בקופת המזומנים שלה כבר לא נשאר הרבה כסף, אבל מבחינת ליבנה, מי שכשלו בסיפור היו הדירקטורים ולא הוא. הוא התריע, הוא זעק, הוא הציע תוכנית דחופה לפעולה, אבל הם היו נינוחים מדי, שבעים מדי, רגועים מדי. עד היום הוא לא דיבר על כל מה שקרה מאחורי הקלעים — מתקופת הבועה של 2021, בה הכסף נפל עליו מבלי שביקש, ועד שהכל התהפך עליו — אבל כעת הוא עושה את זה כמעט בלי לעצור, חוץ מהפסקות קלות שבהן הוא לוגם ספרייט.
"כשעזבתי את ורביט היו להם 150 מיליון דולר במזומן בבנק וכמעט 100 מיליון דולר בהכנסות. היום נשארו 50 מיליון דולר בבנק וההכנסות בקושי 40 מיליון דולר. זו השמדת ערך רצינית. מי שנכשל זה הבורד"
2 צפייה בגלריה
דן לאוב (מימין) ורוברט שוורץ מקרן TPV. "ידענו שוורביט לא שווה 2 מיליארד דולר, אבל זו היתה 2021 ואני עשיתי את התפקיד שלי"
(צילום: דרור סיתהכל)
"כדי לעצור דימום צריך לשים חוסם עורקים"
גם הריאיון שלפניכם כנראה לא היה מתרחש לולא השימוש במילה "נכשל". כותרת ידיעה שפרסמתי במאי ב"כלכליסט" על כך שליבנה והיזם איל וולדמן גייסו הון לחברת ספאק חדשה, אירוע מוצלח לכל הדעות, בישרה כי "לאחר הכישלון בוורביט תום ליבנה גייס 172 מיליון דולר", וזיכתה את כותבת שורות אלה במקלחת של מילים לא נעימות ולא מחמיאות על איכות עבודתה העיתונאית ועל רמת האינטליגנציה שלה. בתגובה, הצעתי לליבנה לפתוח הכל בריאיון כדי לנקות את השולחן לקראת הפרק הבא בקריירה שלו. כשהוא הגיע למפגש, עוד לפני שהתיישבנו, הוא הושיט לי צמיד פלסטיק אפור וקטן שעליו מוטבעות באדום המילים "לשון הרע לא מדבר אליי". כנראה שזו היתה דרכו להתנצל.
קצת רקע: ורביט נוסדה בנובמבר 2016 על ידי תום ליבנה, שכיהן כמנכ"ל; ד"ר אריק שלף, ששימש מנהל הטכנולוגיות (CTO); וקובי בן צבי, שהיה סמנכ"ל ההנדסה. החברה פיתחה פלטפורמה לתמלול מבוסס בינה מלאכותית, ששילבה בין אלגוריתמים אוטומטיים לבין בקרה של מתמללים אנושיים. התיקונים שהמתמללים האנושיים ביצעו הוזנו בחזרה למערכת ושימשו לאימון מודלי למידת המכונה שלה, כך שאיכות התמלול השתפרה עם הזמן.
בתחילת דרכה תמכה ורביט באנגלית ובספרדית ושירותיה יועדו בעיקר לארגונים בתחומי החינוך, המדיה והמשפט. מכיוון שהרעיון שבבסיס הפלטפורמה היה חדשני וזעזע את שוק התמלול הידני שאליו נכנסה החברה בסערה, המשקיעים התלהבו וב־2021 נבנתה תוכנית שאפתנית: לרכוש 25 חברות תמלול בתוך שלוש שנים ולהפוך אותן לחברות טכנולוגיה כמעט נטולות עובדים אנושיים. היעד הסופי: לבנות חברת ענק רווחית עם הכנסות שהיו אמורות להגיע למיליארד דולר בשנה.
בסופו של דבר ורביט הספיקה לקנות רק שש חברות ולא מימשה את החזון. כיום היא מוכרת לשוק המשפטי תוכנות תמלול מתוחכמות, שבין השאר מסוגלות להתריע על סתירות בעדויות ולספק סיכומים וקיצורים של שימועים.
במאי 2022 — חצי שנה לפני ש־ChatGPT הגיע והחריב את המודל העסקי שלה — החברה העסיקה כ־570 עובדים, מהם כ־200 בישראל. לצד כוח האדם הקבוע היא גם הפעילה באותה תקופה כ־35 אלף מתמללים פרילנסרים ב־120 מדינות.
"הבנתי את עוצמת השינוי ממש בלילה ש־ChatGPT עלה לאוויר ואמרתי שחייבים שינוי עמוק: לחתוך בבת אחת 50% מכוח האדם בחברה ולחזור למצב סטארט־אפ, כדי לחפש מוצר חדש שיתאים למציאות החדשה", אומר ליבנה. "בצבא לא הייתי ב־8200, אלא חובש קרבי בסיירת צנחנים, ומה שלמדתי שם זה שכדי לעצור דימום קודם כל צריך לשים חוסם עורקים. הבעיה היתה שהדירקטורים — כל אחד מהם, ללא יוצא מן הכלל — אמרו לי 'קודם כל תירגע. נחכה עד סוף הרבעון, נראה איך הכל מתפתח, ואז נקבל החלטות'. ברבעון האחרון של 2022 עוד עמדנו ביעדים והדירקטוריון אמר לי, 'אתה רואה, לא צריך לקבל החלטות פזיזות. אתה סתם פרנואיד'".
ואז התברר להם שהפרנואיד צדק.
"כן, לצערי. בתוך כמה שבועות התחלתי להרגיש שהספינה רועדת. הלקוחות באו אליי ושאלו למה להם בעצם לשלם על השירות שאנחנו נותנים כשמודל השפה נותן להם עכשיו את היכולות הללו בחינם. ברבעון הראשון של 2023 כבר פספסנו את התחזיות שלנו ב־20%—30% ולמרות זאת ישיבת הדירקטוריון לא הוקדמה והתקיימה רק במאי".
כשליבנה מתאר את השתלשלות האירועים כפי שחווה אותה, קולו רועם כאילו הדברים התרחשו רק אתמול. "רק חצי שנה אחרי שאמרתי 'יוסטון יש לנו בעיה', התחלנו לדבר על הבעיה! ואז הם עשו טובה ואמרו לי 'בסדר, לך תביא תוכנית'", הוא מתלונן.
בדרך כלל הבורד רוצה לשמור על הכסף ודוחף לפיטורים בעוד המנכ"לים מתעקשים לשמור על העובדים בכל הכוח. למה במקרה של ורביט זה היה שונה?
"הם חשבו שאם נפטר חצי מהחברה היא לא תשרוד את זה. אמרו 'בוא נתחיל ב־20% ונראה' וכשראיתי שהבורד לא מאשר את התוכנית שלי לפטר מחצית מהעובדים כדי לשמור על המוזמנים ולהתחיל הכל מחדש, הבנתי שאני מנכ"ל מסורס".
אתה בעצמך מעיד שעשית מאות מיליונים לפני שמלאו לך 40, וגם עכשיו כל הקריירה לפניך. וכמובן שאתה יודע שרוב הסטארט־אפים נכשלים. מדוע קשה לך כל כך עם המילה הזאת?
"כי כמה יזמים את מכירה שהצליחו להביא בתוך חמש שנים חברה לקצב הכנסות של כמעט 100 מיליון דולר בשנה, לגייס 600 מיליון דולר ולהגיע לשווי של 2 מיליארד דולר? צברתי המון ידע, המון קשרים, למדתי איך לגייס כסף ועובדים, כיצד לנהל בורד וגם איך לפנות בווטסאפ למישהו כמו בן הורוביץ (שותף בקרן אנדריסן הורוביץ, אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם — ס"ש). לפני ורביט הייתי בסך הכל עורך דין בינוני, ואילו כיום אני עדיין מקבל בערך פעם בשבוע בקשות לייעוץ. גם עשיתי השקעות אישיות מדהימות, בין היתר ב־WIZ ובאיירון סורס. איך אפשר להגיד עליי שאני כישלון?"
ומה אפשר להגיד על ורביט ועתידה?
"אני לא שם כבר שנתיים וחצי (בפברואר 2024 ליבנה הודיע על עזיבת תפקיד מנכ"ל החברה ובמקומו מונה יאיר אמסטרדם, סמנכ"ל התפעול של החברה — ס"ש). ומה קרה מאז? כשעזבתי היו להם 150 מיליון דולר במזומן בבנק וכמעט 100 מיליון דולר בהכנסות. היום נשארו 50 מיליון דולר בבנק וההכנסות בקושי 40 מיליון דולר. זו השמדת ערך רצינית. מי שנכשל זה הבורד, שיש לו תפקיד אחד מרכזי והוא לגייס ולפטר את המנכ"ל, והוא נכשל באיתור מנכ"ל חדש".
"הרב בבית הכנסת אמר לי שיש בי 'ניצוץ של יעקב אבינו' ולכן גם חלק חשוב בגאולת ישראל. אני לא יודע למה הוא התכוון, אולי לכך שאני משלם הרבה מסים למדינה, אבל עליתי לתורה והוספתי את השם יעקב"
2 צפייה בגלריה
עובדי ורביט ב־2021. "הדירקטוריון רצה שליבנה יישאר בתפקיד יו"ר, אבל זה כבר לא עבד עם האישיות שלו", אומר אחד החברים בו
(צילום: עמית שעל)
"התפקיד שלי כמנכ"ל היה להביא עוד כסף"
הזעם של ליבנה כלפי החברה שייסד הגיע לשיא סביב עזיבתו אותה. למרות ששני הצדדים התעקשו לומר שליבנה לא הודח אלא עזב מרצונו, הבורד סירב לאפשר לו להיות מעורב במינוי מחליפו. לטענת ליבנה, למהלך שהדיר אותו מהתהליך היה אחראי בעיקר רוב שוורץ מקרן TPV, שהיתה האחרונה להשקיע בוורביט והפכה למשקיע היחיד שהפסיד ממנה. מה שבראייתו של ליבנה התחיל כתהליך מסודר נגמר בפיצוץ, והעלבון והתסכול לא מרפים ממנו גם אחרי שלוש שנים.
"2021 היתה השנה הטובה בחיים שלי", הוא אומר. "הבת הראשונה שלי נולדה, מכבי חיפה לקחה אליפות, ורביט הגיעה לשווי של 2 מיליארד דולר, עשיתי סקנדרי גדול, ונהייתי בן אדם מאוד אמיד. ואז פאסט פורוורד שנתיים משם: אני מתגרש, אבא שלי חלה בסרטן ובחברה יש את ההתמודדות עם AI. החיים של יזם הם רכבת הרים מטורפת, אבל מאחורי הכותרות על 'כישלון' ו'הצלחה' לא רואים את זה", ליבנה חוזר לנקודה הרגישה.
מעבר למקרה הספציפי של ורביט ושל ליבנה עצמו, השיחה עמו שופכת אור על התנהלות ענף ההייטק בתנאי הבועה ששררו בשוק הישראלי רק לפני כמה שנים, ומספקת ליזמים ולמשקיעים נורית אזהרה מהבהבת לעתיד לבוא. בנובמבר 2021 — חמישה חודשים בלבד לאחר גיוס ששיקף לוורביט שווי של מיליארד דולר וזיכה אותה בהרבה כותרות מחמיאות בעיתונות ושנה לפני הקריסה המדוברת — הצליחה החברה לגייס הון נוסף, והפעם לפי שווי של 2 מיליארד דולר. רוב ההון באותו גיוס הגיע מהקרן של דן לואב ורוב שוורץ. 150 מיליון דולר נכנסו לחברה ועוד 100 מיליון דולר לעסקת סקנדרי שבה משקיעים ועובדים ותיקים מכרו מניות והתעשרו מאוד. ליבנה עצמו לא מכר אז מניות משום שמימש בסכום גדול בגיוס הקודם והעריך ששווי מניות החברה ימשיך לנסוק.
"פגשתי את דן לואב בתקופת הקורונה כשהוא הגיע לארץ במטוס הפרטי שלו. נפגשנו לארוחת בוקר במלון נורמן בתל אביב, סיפרתי לו על ורביט והוא מיד אמר שהוא רוצה להשקיע 60 מיליון דולר אבל אנחנו כבר היינו בסגירת הסבב ואמרתי לו שאין מקום. אחרי בדיקה עם הבורד סיכמנו שניתן לו להשקיע 20 מיליון דולר", מתאר ליבנה את האווירה ששררה אז במלון שנודע כאחד המקומות החביבים על נציגי קרנות ההשקעה הזרות בתל אביב.
"כעבור ארבעה חודשים ראיתי שלואב מתקשר אליי בזמן שהייתי בישיבת הנהלה. יצאתי מהישיבה התחלנו לדבר ואני שומע שהוא מבסוט עד הגג. הוא אומר לי: 'תום, היתה לנו הנפקה מאוד מוצלחת של סנטינל וואן, ועכשיו, משיקולי תכנון מס, אני חייב לבצע השקעות במיליארד דולר עד סוף השנה. לכן אני רוצה להכפיל פי ארבעה את ההחזקה בוורביט'. אני לא אשכח את המילה הזאת באנגלית — quadruple. שאלתי אותו איזה סכום יש לו בראש והוא עונה '250 מיליון דולר'. נשמתי לרגע וזרקתי לו שזה יהיה לפי שווי של 2 מיליארד דולר. יום למחרת קיבלתי את הסכם ההשקעה מ־TPV".
למה לא אמרת שאתה רוצה שווי של 4 מיליארד דולר? לפי התיאור שלך נשמע שגם זה היה עובר.
"בכל זאת מדובר בקרן גידור והם טובים במספרים, אבל שנינו ידענו באותה שיחה שוורביט לא שווה גם 2 מיליארד דולר. זו היתה 2021 ואני עשיתי את התפקיד שלי כמנכ"ל — להביא עוד כסף ולהגדיל את ערך המניה כי זה מה שמצופה ממני".
בדיעבד, אפשר להבין את TPV. הם היו מופסדים על ההשקעה שלהם בוורביט כמעט מהרגע הראשון.
"80% מהמשקיעים בוורביט הרוויחו כסף, ויש קרנות שעשו פי שלושה על ההשקעה. גם TPV בעצם עדיין לא הפסידו כי הם לא מימשו ויש להם מניות בכורה. אני חושב שוורביט עדיין שווה היום 200—300 מיליון דולר, כך שאם מוכרים אותה, הם יקבלו את כל הכסף בחזרה. אני לעומת זאת כבר לא אקבל כלום על ה־7% שלי".
איך אתה מסביר את העובדה שכל הבורד החזיק באותה דעה ורק אתה ראית את המציאות באופן שונה?
"הבעיה היא שהם חבורה של פחדנים. ברגע שרוב שוורץ נכנס לבורד כל היתר התיישרו כי הוא שחקן מסדר גודל אחר וגם הפך לבעל המניות הגדול עם 13%. כשהוא נכנס כל המשקיעים הקודמים כבר היו אחרי מימושים גדולים".
בבורד אומרים: "הוא לא היה מנכ"ל לזמני מלחמה"
ליבנה נולד למשפחה חיפאית של עורכי דין. לאחר שהשתחרר מהצבא הוא למד משפטים, התמחה ונראה היה שהוא עומד להיות עורך דין מן השורה, אבל מספר שכמעט מיד השתעמם משגרת העבודה האפורה. הרעיון להקמת ורביט צץ בראשו בתקופה ההיא כשנתקל בצורך בתמלולים אינסופיים של דיונים משפטיים ותהה כיצד ניתן להפוך את התהליך לאוטומטי.
כמעט מהרגע הראשון שבו הפציע בסצנת ההייטק הישראלית היה ברור שמדובר באישיות יוצאת דופן. האקוסיסטם כפי שמכונה סצינת ההייטק המקומית, אומנם עמוס ביזמים עתירי אגו, אבל ליבנה היה מאוד כן, ישיר ובעיקר מאוד בטוח בעצמו. כך למשל כשבתחילת 2023 קרס בעמק הסיליקון בנק שבו לא מעט חברות הייטק ישראליות הפקידו את כספיהן, ליבנה סירב להתרגש. "מקורביו" מסרו אז ל"גלובס" כי "המנכ"ל ליבנה הוא אלון מאסק הישראלי, וכעת הוא החל בגישושים לקנות את הבנק במיליארדי דולרים יחד עם קבוצת משקיעים". זו כמובן לא היתה אמירה שבעלי המניות בוורביט אהבו.
מטבע הדברים, הדירקטורים מהקרנות השונות זוכרים רבים מהאירועים שליבנה מדבר עליהם באופן שונה למדי. "ה־AI זה לא מה שהפיל את ורביט וגם ברור שאף אחד עוד לא הבין כלום ביום שבו ChatGPT הגיח לאוויר העולם", הם אומרים, "הסיפור הוא שלחברה כבר היו בעיות אחרות לאחר שהיא עשתה שורה של רכישות, אבל לא ממש ידעה איך לעשות את האינטגרציה ואיך למנף את מה שקנו. הדברים לא עבדו תפעולית ואסטרטגית עוד לפני כניסת ה־AI לאירוע. תום הוא מספר סיפורים נהדר, בעיקר אם הסיפור לא מורכב. הוא ידע להביא אנשים טובים מאוד לחברה, אבל הוא לא איש של פרטים ולכן גם לא מנכ"ל לזמני מלחמה, שזה מה שנדרש ממנו באותן שנים. הוא סיפר לעצמו סיפור אחד וזה לא מפתיע כי היו לו גם התקפים מגלומניים כמו במקרה שהוא כינה את עצמו אלון מאסק הישראלי', אבל האמת היא שבסוף הדירקטוריון הראה לו את הדלת. כן רצינו שיישאר בתפקיד יו"ר ורביט, אבל זה כבר לא עבד עם האישיות שלו".
חבר אחר בדירקטוריון אומר שוורביט הוקמה מתוך ההנחה שההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית תשנה מן היסוד את תעשיית התמלול, וזהו החזון שהוצג למשקיעים כבר מראשית הדרך ולא לאחר ההשקה של ChatGPT. לדבריו, "בבורד של החברה היו חברים משקיעי טכנולוגיה ותיקים, בעלי שנים של ניסיון בהשקעות בחברות בינה מלאכותית, ורבים מהם השקיעו בוורביט משום שהאמינו כי היא ממוצבת היטב כדי ליהנות מההתפתחויות בתחום".
קראו עוד ב"מוסף כלכליסט":
"יש בי תחושת שליחות. משמעות השם תום היא תרומות ומעשרות"
אישיותו של ליבנה עדיין סוערת. לאחר 7 באוקטובר הוא ניסה ללא הצלחה להתגייס לשירות מילואים, אך בצבא, לדבריו, הבהירו לו שהוא יועיל יותר אם יתרום ציוד לסיירת הצנחנים במקום להיכנס לעזה. מאז הוא גם מעיד על עצמו שהתקרב לדת ומספר בגאווה שאף הוסיף לעצמו שם אמצעי — יעקב.
"הסיפור על הוספת השם אפילו יותר מעניין לדעתי מהסיפור של ורביט", ליבנה מצהיר. "אחרי הגירושים הגעתי לסליחות בכותל ובאותו לילה חלמתי חלום מאוד ברור שממנו הבנתי שאני צריך להוסיף את 'יעקב' כשם אמצעי. בבוקר כשירדתי למטה בדקתי את הדואר ותראי מה קיבלתי". ליבנה שולף מכיסו כרטיס של קופת חולים מכבי שעליו מוטבע השם "תום יעקב ליבנה". מספר תעודת הזהות שמופיע על הכרטיס אומנם שייך לאדם אחר והגיע בטעות לתיבת הדואר שלו אבל ליבנה ראה בכך סימן ושם פעמיו אל בית כנסת, כנראה לראשונה מאז טקס הבר מצווה שלו.
"הדבר הראשון שהרב, שראיתי אותו לראשונה בחיי, אמר לי היה 'ידעתי שתבוא'", הוא אומר בהתרגשות. "הוא אמר שיש בי 'ניצוץ של יעקב אבינו' ולכן גם חלק חשוב בגאולת ישראל. אני לא יודע למה הוא התכוון, אולי לכך שאני משלם הרבה מסים למדינה, אבל עליתי לתורה והוספתי את השם יעקב. לא הפכתי להיות דתי, אבל אני תורם לכולל שגם יצחק מירילשווילי תורם לו ויוצא לי לנהל איתו לא מעט שיחות".
באותה תקופה היית חלק ממחאת ההייטק נגד ההפיכה המשטרית ומירילשווילי הוא הבעלים של ערוץ 14. איך זה עבד?
"שאלתי אותו על הערוץ והוא אמר לי שהוא נותן להם יד חופשית ולא מתערב בתכנים, ויש תכנים שהוא מתחבר אליהם יותר ויש כאלה שפחות".
כשהתראיינת בזמנו הצגת את עצמך כאיש עשיר שעומד לעזוב את ישראל.
"הרגשתי שאני חייב להביע עמדה ציבורית כיזם, ועשיתי את זה לפני כל יתר ההייטקיסטים. לא התכוונתי לאיים בעזיבה, אלא הצגתי מציאות אפשרית שתתממש אם לא תהיה פה דמוקרטיה. לא אמרתי שאני מפסיק לשלם מסים, שזה מה שהוצג. מיד לאחר שהריאיון התפרסם קיבלתי שיחה מדן לואב, ששאל אותי מדוע התראיינתי ואיך זה מקדם אותו כבעל מניות בוורביט. עניתי שלפני שאני מייסד ומנכ"ל אני אזרח ותושב במדינה, וזה משהו שהקול הפנימי אמר לי לעשות".
אז מה הלאה? אתה בן 40 ומוצא את עצמך בסוג של פנסיה?
"אני לא מסוגל להיות בפנסיה. בן־גוריון דיבר על הפרחת השממה וגם אני עושה את זה דרך ההייטק הישראלי. באמת שיש בי תחושת שליחות וגם צורך לתת בחזרה. משמעות השם שלי, תום, היא תרומות ומעשרות".
כאמור, עם או בלי קשר למשחקי הגימטריה, לאחר שהרגיש שמצבו יציב יותר ליבנה חבר לאחרונה לוולדמן כדי לגייס 172 מיליון דולר לחברת ספאק ששמה Iron Dome. השם, אגב, יצטרך להשתנות בעקבות תלונה שהגיעה מרפאל, מפתחת מערכת כיפת ברזל.
אתה רוצה לנקות את התדמית שלך, אז למה ללכת דווקא לתחום הספאקים שיצא להם מוניטין בעייתי — חברות חלולות נטולות פעילות שמגייסים עבורן כסף כדי למזג לתוכן פעילות של חברות קיימות וכך להפוך אותן לציבוריות? עד היום רוב הנפקות הספאק הישראליות התבררו כאכזבה מרה — השווי צלל והמהלכים לא שירתו אותן ברמה העסקית.
"נכון שהמכשיר הזה נוצל לרעה ב־2021, אבל יש כמה דברים שהשתנו מהותית בספאק שמטפלים בנקודות הבעייתיות. ארגנתי צוות של רוצחים, של אול סטארס: חוץ ממני ומאיל וולדמן נמצאים בו גם חגי שוורץ מקרן אינסייט. בנינו רשימה של כל החברות הישראליות עם הכנסות של יותר מ־100 מיליון דולר בשנה ואנחנו כבר מנהלים מגעים רציניים עם עשר מתוכן. חברות כאלה לא יכולות להנפיק היום בנאסד"ק עד שלא יגיעו להכנסות של יותר מחצי מיליארד דולר. אני רוצה לעשות לפחות עשר עסקאות כאלה בעשור הקרוב ולהגיע למצב שבו כל מנכ"ל בארץ שחושב על הנפקה יבוא להתייעץ איתי".
אתה לוקח בחשבון שזה יכול להיכשל?
"כן, כל דבר יכול להיכשל, אבל אם נעשה עסקאות טובות אני אוכיח שהתדמית של הספאקים לא נכונה יותר".
