הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
בבוקר של יום ראשון, 3 בדצמבר 2017, יירטו אנשי המודיעין הטכנולוגי של המשטרה בהאזנת סתר שיחת טלפון של כ־50 שניות. בצדו האחד של הקו: מוטי בבצ'יק, אז עוזרו הבכיר של שר הבריאות דאז יעקב ליצמן וגם היום מהאנשים החזקים והמשפיעים בחסידות גור ובפוליטיקה הישראלית בכלל. בצדו האחר: ארז גילהר, מנכ"ל חברת הלובינג פוליסי של בוריס קרסני, שבשיאה היתה הגדולה בישראל, עם יותר מ־100 לקוחות, ובהם ענקית הטבק הבינלאומית פיליפ מוריס. התזמון: שעות אחדות לפני ישיבתה השבועית של ועדת השרים לענייני חקיקה, שעמדה לדון באותו יום בהצעת חוק להעלאת גיל המינימום לרכישת סיגריות מ־18 ל־21, שכבר עברה קריאה טרומית.
פיליפ מוריס, שאותה ייצג גילהר, משווקת בישראל מותגי־על, בהם מרלבורו, L&M ופרלמנט. היא החזיקה אז ב־56% משוק הסיגריות ובכ־31% משוק הטבק לגלגול בארץ — שווקים שהניבו מכירות שנאמדו אז ב־730 מיליון שקל בשנה. העלאת גיל הרכישה ל־21 נשענה על מחקר באוניברסיטת תל אביב, שלפיו יש עלייה של כ־18% בעישון במהלך השירות הצבאי. כך שאיסור על רכישת סיגריות בשנים הללו היה עלול לפגוע קשות בעסקי פיליפ מוריס והטבק בכלל.
וזה מה שנאמר באותה שיחה בת 50 שניות בין גילהר לבבצ'יק, שעות אחדות לפני הדיון בוועדה:
גילהר: "יש משהו שאתה חושב שאני צריך, או יכול, לעשות על מנת לסכל את הדבר הזה?".
בבצ'יק: "לא חושב, אני לא לחוץ מזה כל כך כמו שאתה, מקווה שיהיה בסדר. אני לא משתולל, אני לא עושה מזה דרמה, אני אדבר עם יריב לוין, יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה היום, ואני אגיד לו שאני רוצה לדחות, זה הכל".
גילהר: "לא. אם הם יעבירו ולא ידחו, זה מאוד טראומתי".
בבצ'יק: "אז נבקש ממנו לדחות את זה".
גילהר: "שיחכה שוב חודשיים?".
בבצ'יק: "כן אני מקווה, בעזרת השם. אני אהיה ב־10:30 בממשלה ואדבר איתו".
גילהר: "אני מחכה לשמוע. זה מאוד חשוב לי".
לבסוף הצעת החוק לא עלתה לדיון בוועדה — לא באותו יום, ולא בכלל. החוק מעולם לא קודם עוד.
שיחת הטלפון ההיא התבררה רק כקצה הקרחון. במועד קיומה כבר התנהלה חקירה סמויה של יאח"ה בלהב 433 בחשד שבבצ'יק מעל בתפקידו הציבורי ופעל לטובת גורמים מסחריים כדי לרכך, לשנות או למסמס החלטות שיפגעו בהכנסותיהם. מהראיות שנאספו עלה החשד כי בבצ'יק אף חצה לכאורה את הרף הפלילי: הדליף ללוביסטים ונציגי חברות מידע פנימי חסוי כגון התכתבויות, טיוטות דיונים ועמדות לגבי רפורמות, וכן נתונים כלכליים, מידע על מוצרים וערעורים על ציונים של ועדת סל התרופות למתחרים עסקיים. למעשה, הראיות מעידות כי בבצ'יק פעל לכאורה כסוכן כפול: דרש מידע רגיש מאנשי המקצוע בתוקף מעמדו הבכיר בלשכת השר, והעביר אותו לחברות פרטיות, שהאינטרסים שלהן התנגשו עם תועלת הציבור.
נדרשו עוד כמה שנים של חקירות, התלבטויות, החלטות ונסיגה מהן, עד שבנובמבר 2025 הוחלט לבסוף להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד בבצ'יק ושניים נוספים, שעוד נגיע אליהם. "בין 2016–2018 פעל בבצ'יק בניגוד עניינים, תוך סטייה מן השורה, בעצם קידום ענייניהם של גורמים פרטיים", נטען בכתב החשדות ששלחה לו הפרקליטות. "בכך ביצע בבצ'יק מעשים של מרמה והפרת אמונים הפוגעים מהותית בתקינות פעולות המינהל, בטוהר המידות של עובד ציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור".
כעת חושף "מוסף כלכליסט" לראשונה את הראיות שנאספו נגד אחד האנשים החזקים ביותר בפוליטיקה הישראלית.
(צילומים: אלכס קולומויסקי, עמית שעל, בשמת איבי, כיכר השבת, צילום מסך מתוך הפודקאסט "בניין האומה")
"שייצא פעם משהו מהנקניק"
בקרב בכירי משרד האוצר בבצ'יק זכה לכינוי "הרמטכ"ל" בשל הכוח העצום שהחזיק בידיו וההבנה שדברים אינם קורים בלעדיו. במערכת הפליטית, ובעיקר בקואליציה, הכירו בעוצמה הזו והקפידו בכבודו. לבר המצווה שחגג לבנו ב־2020 הגיעו כמעט כל חברי הכנסת ושרי הליכוד, כמו גם יצחק (בוז'י) הרצוג (אז יו"ר הסוכנות היהודית), עמיר פרץ ואילת שקד. בנימין נתניהו שלח את מנהל לשכתו והעביר באמצעותו ברכה טלפונית בשידור חי, וגם הנשיא דאז ראובן ריבלין שלח ברכה מצולמת. גם ב־2024, כשבבצ'יק חיתן את בתו — באותו זמן כבר שימש עוזרו הבכיר של שר השיכון יצחק גולדקנופף — הנוכחות היתה מלאה: משר הביטחון דאז יואב גלנט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עד בני גנץ, שר המשפטים יריב לוין וצחי ברוורמן, ראש הסגל של נתניהו.
בבצ'יק הכיר בכוחו ונהנה להשוויץ בו. כך למשל בשיחה שיורטה בספטמבר 2017 אמר לבן שיחו שאם אנשי המקצוע לא יתיישרו לפי הנחיותיו בהליך מסוים, הוא יטרפד אותו. "אני לא מחתים על זה את יענקל' (ליצמן). שם את הנייר הזה מתחת למקלדת שלו — וזהו".
בשיחה נוספת, מאוגוסט 2017, כשלשכת ליצמן בחנה מועמדים לתפקיד יו"ר ועדת סל התרופות, סיפר בבצ'יק לבן שיחו שליצמן שוקל למנות את רוני גמזו, אז מנכ"ל בית החולים איכילוב: "מריח לי שהוא (ליצמן) הולך על רוני, אבל אמרתי לו לא להודיע כלום עד שאני לא יושב עם רוני בארבע עיניים. הוא הבטיח להכניס לשם מישהו ולא הכניס, אז שייצא פעם מהנקניק הזה משהו". למה התכוון בבצ'יק? "רוני הבטיח להכניס לאיכילוב משגיח כשרות מחסידות גור ולא ביצע את זה", אמר לימים בבצ'יק לחוקריו, כשהשמיעו לו את ההקלטה. ספק אם באמת היתה לו יכולת לתת הנחיות לליצמן, אבל זה היה המסר ששידר לכולם — הכל חייב לעבור דרכו.
החקירה נגד בבצ'יק, שזכתה ביאח"ה לשם "פרשת משרד הבריאות", החלה ב־2017 ומאז עברה תהפוכות רבות. התזה הראשונית של החוקרים היתה שבבצ'יק פעל בתמורה לטובות הנאה לכיסו או תרומות למוסדות של חסידות גור. במשטרה קיבלו מבית המשפט צווים חסויים שבאמצעותם פנו לבנקים ולמוסדות פיננסיים כדי לקבל מידע על חשבונות של בבצ'יק, גילהר, אשתו של גילהר, פיליפ מוריס, פוליסי וחשודים נוספים. אולם עדויות להעברות כספים, הלוואות פיקטיביות, תרומות משמעותיות או כל טובת הנאה אחרת לבבצ'יק או למוסדות גור לא נמצאו או לא הבשילו לראיות שמספיקות לכתב חשדות.
ביוני 2021, ארבע שנים לאחר פתיחתה, חקירת המשטרה נהפכה לגלויה. בבצ'יק ומעורבים נוספים, בהם גילהר, נעצרו, ובמשטרה חקרו תחת אזהרה בכירים בחברות ששכרו שירותי לובינג, כגון תנובה ופמי פרימיום. פיליפ מוריס נותרה מחוץ לחקירה.
באחת מחקירותיו הראשונות השמיעו החוקרים לבבצ'יק את השיחה עם גילהר, וכך הוא השיב:
חוקר: "מדוע אתה, עוזר שר הבריאות, מנסה לסכל חקיקה לבקשת ארז גילהר?".
בבצ'יק: "יש חוקים שהם לא טובים לציבור שלנו, לציבור החרדי. ליצמן תקע הרבה חוקים בוועדת השרים לענייני חקיקה".
חוקר: "לא שמעתי את ארז מדבר על איזשהו חוק שיכול לפגוע בחרדים. וגם אם כן, למה זה יכול להיות טראומתי לארז?".
בבצ'יק: "לא שמענו באיזה חוק מדובר, ואני גם לא יודע על איזה חוק הוא מדבר. יכול להיות גם שזה חוק של המשרד להגנת הסביבה והוא התקשר להרבה אנשים, ולא רק אליי".
החוקרים השמיעו לבבצ'יק עוד הקלטות של שיחות שלו עם גילהר, ובהן אחת שבה גילהר ביקש ממנו לקבל את תקנות סימון מוצרי המזון (סוכר/נתרן/שומן בכמות גבוהה), שנגעו לללקוחותיו, אסם ותנובה, טרם פרסומן. "שוחחתי עם ארז הרבה על תקנות סימון המזון אבל לא העברתי לו אותן", טען בבצ'יק בתגובה.
מההקלטות עלה שבבצ'יק וגילהר שוחחו המון — לא רק בשעות העבודה המקובלות ולא רק בכנסת, אלא גם בבתי קפה, בבית של בבצ'יק בירושלים ובביתו של גילהר ברמת גן. החוקרים שאלו אותו לשם מה נדרשו הפגישות בשעות ובמיקום חריגים:
בבצ'יק: "דיברנו הרבה על נושאים שקשורים לסימון המוצרים".
חוקר: "מוטי, איזה לוביסט נוסף מלבד ארז הגיע אליך הביתה לירושלים במוצאי שבת קודש?".
בבצ'יק: "לא חושב שהיה מישהו".
חוקר: "איזה עוד לוביסט, חוץ מארז, הגעת לבית הפרטי [שלו] ברמת גן ומדדת איתו ועם הבת שלו, עם הסרגל של הילדה, אריזות ומוצרים שונים?".
בבצ'יק: "אני לא זוכר מה היה שם. גם לא זוכר שמדדתי עם הבת שלו את המוצרים".
חוקר: "עם איזה עוד לוביסט בישראל, חוץ מארז, אתה משוחח בממוצע פעמיים ביום?".
בבצ'יק: "אני לא זוכר שאני מדבר איתו פעמיים ביום. זה אתה אומר".
חוקר: "עם איזה עוד לוביסט אתה עומד בקשר כמו עם ארז גילהר?".
בבצ'יק: "אני לא עומד עם לוביסטים בקשר, הם עומדים איתי בקשר. אני לא רץ אחריהם, הם רצים אחריי".
ביולי 2022 התיק עבר מהמשטרה למחלקה הכלכלית בפרקליטות, עם המלצה להעמיד לדין בין השאר את בבצ'יק בעבירות מרמה והפרת אמונים. אלא שעד סוף 2023 הפרקליטות שלחה הודעה רשמית לכל החשודים, כולל בבצ'יק, שהוחלט לסגור את התיקים נגדם.
אבל אנחת הרווחה שלו היתה מוקדמת. כשנה וחצי אחר כך, ביולי 2025, בבצ'יק זומן שוב לחקירה ביאח"ה עם שני חשודים נוספים: אבי דנציגר, מנכ"ל חברת התרופות רוש ישראל ולשעבר יו"ר עמותת פארמה ישראל, ארגון־גג שבו חברים מנכ"לי חברות תרופות מקור בישראל; והיועץ האסטרטגי מנחם גשייד, בעל משרד לובינג שייעץ לחברת התרופות רוש וכן איש תקשורת במגזר החרדי, ששימש עוזרו של ליצמן כסגן שר הבריאות בשנים 2013-2009. למרבה ההפתעה, בהשלמות החקירה הללו, כפי שעולה מתמלילי החקירות, לא הוצגו שום ראיות חדשות.
בנובמבר 2025 התבררה הסיבה להשלמות החקירה: הפרקליטות שינתה את החלטתה, צמצמה את ממצאי החקירה לפרשה אחת ולגביה בלבד הגישה כתב אישום בכפוף לשימוע נגד בבצ'יק, דנציגר וגשייד, בטענה שפעלו לכאורה לשינוי מודל התמחור של תרופות מרשם ולדחיית כניסתו לתוקף כדי למתן את ירידת מחירי התרופות והפגיעה בהכנסות חברות התרופות, ובהן רוש.
ב־10 בנובמבר 2016 קיבל בבצ'יק מייל ממנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, שכותרתו: "סדר יום ועדה מייעצת – מידע סודי מסחרי". בגוף המייל הוא כתב במפורש: "מוטי לבקשתך, מדובר במידע סודי מסחרי שאין להפיצו החוצה". זה לא עזר. בתוך שלוש דקות המייל כבר נחת במייל של הלוביסט של רוש
2 צפייה בגלריה
נתניהו מדבר עם בבצ'יק באירוע של ליצמן, ירושלים, 2021. "הרמטכ"ל", כינו בכירי האוצר את בבצ'יק, שנהנה להתהדר בכוחו
(צילום: שלומי כהן)
"שילמתי לחסיד בשביל מידע"
כדי להבין כמה בעייתית היתה ההתנהלות של בבצ'יק במשרד הבריאות, לפי תיק החקירה, צריך קודם כל להבין איך עובד המשרד בנושאים רגישים. ניקח למשל את ועדת סל התרופות: אחת לשנה, לקראת סופה, מתכנסת הוועדה כדי להחליט אילו תרופות ייכללו בסל, כלומר יסובסדו לחולים — החלטות ששוות עשרות מיליוני שקלים לחברות התרופות. דיוני הוועדה, שבה חברים בין השאר גם אנשי משרד הבריאות, סגורים בפני החברות המסחריות והלוביסטים שלהן, כדי למנוע זליגה של מידע מסחרי או הפעלת לחצים על חברי הוועדה (אך פתוחות לעיתונאים, שמחויבים שלא להעביר מידע סודי). בעלי האינטרסים רואים רק בדיעבד פרוטוקולים והחלטות מושחרות, כשהם מועלים לאתר המשרד.
אבל נהלים לחוד ומציאות לחוד. לפי הראיות שנתפסו בתיבת המייל של בבצ'יק, בדצמבר 2016 הוא שלח לדפנה פביאן, שהיתה סמנכ"לית בכירה בפוליסי, מיילים עם פניות של הציבור וחברות מסחריות לחברי ועדת סל התרופות; עדכונים שקיבלו חברי סל התרופות לגבי קוצבים, א.ק.ג, הפסקות הריון ועוד; ערעורים של חברות תרופות על ההחלטה לא לכלול תרופות שלהן בוועדת הסל; ופניות של רופאים ואיגודים מקצועיים לגבי הכנסת תרופות שונות לסל.
אנשי פוליסי לא היו היחידים שקיבלו מידע מוועדת סל התרופות באמצעות בבצ'יק. נמען נוסף היה משה חסיד, יועץ לחברות תרופות וחברות ציוד רפואי (שבעבר היה יועצו של שר הבריאות נסים דהן), שהעיד במשטרה כי ייעץ באותה התקופה לרוש בנושא סל התרופות בתמורה לכעשרת אלפים שקל בחודש.
"שילמתי לחסיד כדי לקבל אינפורמציה, מה קורה, מה חדש. חשבנו שתהיה לנו אפשרות לקבל עוד מידע מקצועי ומתי הדיונים", סיפר למשטרה דנציגר, ששכר את חסיד. "אתה צריך לשלם למישהו עשרת אלפים שקל בחודש כדי שיגיד לך מתי הדיון?", תהה החוקר. "לא מתי הדיון", השיב דנציגר, "אלא אם יש דברים שקשורים למוצרים, זמנים, נושאים, מישהו שמתנגד, האווירה. מישהו שיכול לעזור לנו. שום דבר משמעותי".
חסיד העיד על היכרותו עם בבצ'יק. "נוצר בינינו קשר בתחילת דרכו של מוטי במשרד הבריאות, ואני עזרתי לו להבין איפה הכוח בתוך המשרד ובתוך הלשכה. מוטי העריך אותי מאוד וניסה לעזור לי במה שהייתי צריך". כשנשאל אם נעזר בבבצ'יק בענייני ועדת הסל השיב חסיד: "יכול להיות שבדקתי עם מוטי מי הולכים להיות חברי הוועדה, כי המידע יכול לעזור לי מול חברות התרופות. לפני המינוי מותר להן לשוחח עם החברים".
אלא שמהראיות עולה כי חסיד ביקש מבבצ'יק לא רק את שמות החברים בוועדה, אלא גם מידע מתוך דיוניה. כך למשל באוקטובר 2016 בבצ'יק העביר לו מיילים עם פניות של רופאים ואיגודים מקצועיים לוועדה; מידע על טכנולוגיות סוכרת שהיא בוחנת; פניות הציבור שהתקבלו אצלה; תרופות לאלרגיה ומכשירי שמיעה שנדונו בה; ועשרה ערעורים של חברות תרופות על ההחלטה לא לכלול מוצר שלהן בסל הבריאות.
"מדובר בחומרים שקיבלתי מבבצ'יק לצורך דיוני ועדת הסל", אמר לחוקרים חסיד, שהעיד שאינו לוביסט וכלל אין לו אישור כניסה לכנסת. "נכון, לא מדובר בחומרים שמפורסמים באינטרנט, אבל חומרים מסוג זה מסתובבים אצל כל מיני בעלי עניין — קופות חולים, איגודי רופאים, חברות תרופות, משרדי בריאות ואוצר, חברי ועדת הסל ומשקיפים. החומרים הללו נמצאים אצל עשרות אנשים. הם בנוגע למוצרי התרופות, דברים קליניים ונתונים כלכליים".
לנוכח כל הממצאים והעדויות קשה שלא לתהות מדוע בסופו של דבר הפרקליטות החליטה לקדם כתב אישום רק נגד בבצ'יק, דנציגר וגשייד ורק בעניין מודל התמחור? ומדוע הוחרגו מכתב האישום כל הלוביסטים והחברות שנחקרו או העידו על מידע שקיבלו מבבצ'יק?
בר סימן טוב. "אתה רואה שאני קצת מכווץ בכיסא", אמר לחוקר(צילום: יואב דודקביץ)
גמזו. בבצ'יק לחץ לעכב מינוי שלו עד שיכניס משגיח כשרות מחסידות גור לאיכילוב(צילום: דנה קופל)
אברהם מנלה, אוזניים ועיניים
כיצד בכלל קיבל בבצ'יק, שאינו חבר בוועדת סל התרופות, את המידע שהעביר ללוביסטים? עשרות מיילים מעידים כי מי ששלח לו אותם היה אברהם מנלה, גם הוא איש חסידות גור ומוקד כוח בפני עצמו. מנלה רב הפעלים הוא בין השאר מנכ"ל חברה קדישא תל אביב־יפו, יו"ר הוועד הפועל של מגן דוד אדום, יו"ר מי אביבים (תאגיד המים של עיריית תל אביב) ודירקטור בחברת החשמל. פרט לכל אלה, בעשור הקודם הוא מונה חמש פעמים לנציג ציבור בוועדת סל התרופות. מי שמינה אותו היה ליצמן, ובבצ'יק תמך במינוי.
מהראיות עולה לכאורה כי מנלה שימש בפועל העיניים והאוזניים של בבצ'יק — שאמור להיות ממודר מדיוני הוועדה — והעביר לו חומרים שליקט בעבודתו. מנלה רק מסר עדות במשטרה ולא נחקר באזהרה. קריאה בתמלילי עדותו של מנלה מלמדת כי הוא אפילו לא נשאל על הסיבה להעברת המידע הפנימי לבבצ'יק.
"בבצ'יק היה בדיונים אצל השר לגבי הנציגים, ואני זוכר התערבות שלו לגבי המינוי של מנלה בוועדה", סיפר לחוקרים מנכ"ל משרד הבריאות (אז וכיום) משה בר סימן טוב. "אבל גם אני תמכתי [בכך] שמנלה ימשיך, ושלא נכון להביא כל פעם מישהו חדש".
החוקרים הציגו לבר סימן טוב את המיילים והמידע שהעבירו מנלה ועובדים נוספים במשרד הבריאות לבבצ'יק — חומרים שבהמשך מצאו דרכם אל הלוביסטים ויועצי החברות, ותהו איך זה קרה.
בר סימן טוב: "אני לא יודע מה היו הנסיבות, אבל זאת לא דרך התנהלות ראויה של מוטי".
חוקר: "רואים התנהלות סיסטמטית, שבמסגרתה עובדים מקצועיים מיידעים את מוטי והוא מעביר חומרים פנימיים לאנשים בעלי אינטרסים. מה אתה אומר על ההתנהלות הזו?".
בר סימן טוב: "אני לא אוהב לשמוע את זה. לא נעים לי הדבר הזה, ולא חושב שככה צריך לנהוג. אני לא יודע לגבי היבטים חוקיים".
חוקר: "אתה לא מופתע לגלות שעובדיך המקצועיים היו מיידעים ומעבירים חומרים מקצועיים מהותיים למוטי, כשבעיקרון לא מתפקידו לטפל באותם חומרים?".
בר סימן טוב: "אתה רואה שאני קצת מכווץ בכיסא. מסכים שזו לא דרך התנהלות מיטבית. פשוט לא יודע מה היו הנסיבות של המקרים האלה".
חוקר: "בגלל המעמד והעוצמה של מוטי והחיבור שלו לליצמן, אפשר לדעתך לבוא בטענה נגד העובדים שלך שנדרשים לעשות דברים שאינם בסמכותו?".
בר סימן טוב: "אין לי טענות לעובדים שלי. אני גם יוצא מנקודת הנחה שהם לא ידעו שמוטי מעביר אחרי זה דברים הלאה. אם הוא ביקש מהם לעדכן אותו ולהעביר לו חומרים, הם היו צריכים לעשות את זה. אין פה איזה דגל שחור, אלא סיטואציה לא נעימה".
המטרה: לעכב הוזלת תרופות
כדי להבין למה בכל זאת החליטה הפרקליטות להאשים לבסוף את בבצ'יק (בכפוף לשימוע), צריך להתעכב על האופן שבו נקבעים מחירי התרופות המפוקחות בישראל: מאז 2001 הוועדה לפיקוח על מחירים קובעת מחיר של תרופה לפי מודל הציטוט, שמתבסס על שקלול ממוצע של מחירי התרופה הנבחנת בכמה ממדינות ה־OECD. כלומר לזהות המדינות הנבחרות ולמספרן יש השפעה על המחיר שייקבע.
בפברואר 2017 פרסם צוות של האוצר ומשרד הבריאות המלצות לעדכן את המודל, כך שמחירה של תרופה בפיקוח יהיה המחיר הממוצע של שלוש המדינות הזולות מבין שבע שנקבעו במודל, כדי להבטיח "מחיר תרופות נמוך ככל הניתן". להחלטה הזאת היתה השפעה הרת גורל על הכנסות חברות התרופות. לפי כתב החשדות, דנציגר טען בישיבה פנימית של רוש כי כניסת המודל תגרום לחברה לאבד הכנסות של 28 מיליון שקל ב־2017, אבל אם המודל החדש יידחה בשנה האובדן יצטמצם ל־15 מיליון שקל בלבד.
כבר בינואר 2016, נטען בכתב החשדות, עוד בטרם הקמת הצוות המייעץ למודל תמחור התרופות, שכר דנציגר את גשייד כלוביסט ויחצ"ן בעלות של 28 אלף שקל בחודש כדי לקדם בדיקות גנטיות בחברה החרדית. חודשים אחדים לאחר מכן, כשהחלו דיוני הוועדה, נטען בכתב החשדות כי דנציגר החליט להשתמש בהיכרות האישית של גשייד עם בבצ'יק כדי לנסות לסכל או לדחות את כניסת מודל תמחור התרופות. "בבצ'יק העביר לגשייד מידע ומסמכים פנימיים של משרד הבריאות, הקשורים באינטרסים של רוש", נכתב.
כך למשל, ב־24 במאי 2016 קיבל בבצ'יק מייל משנטל שרביט, סגנית מנהל תמחור במשרד הבריאות, ובו מצגות של צוות הבחינה של מודל הפיקוח החדש. בתוך חמש דקות הוא שלח אותו לגשייד, שעבד בעבור רוש, ובגוף המייל הוסיף: "זה ממש פנימי". כשעה לאחר מכן העביר לו בבצ'יק קבצים רלוונטיים נוספים למייל, שבכותרת כל אחד מהם נכתב: "לא להפצה".
ב־16 בנובמבר 2016 קיבל בבצ'יק מייל מעובדת משרד הבריאות נטע יונה, שאליו צורפו הקבצים "סיכום דיון ועדת מחירים בנושא מודל תרופות מרשם" ו"הנחיות לשימוע — המלצות ועדות המחירים לשינוי צו הפיקוח". את המייל הזה הוא העביר לגילהר מפוליסי וללוביסטים נוספים, בהם גשייד.
ימים ספורים קודם לכן, ב־10 בנובמבר, קיבל בבצ'יק מייל ממנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, איל שורצברג, שכותרתו: "סדר יום ועדה מייעצת — מידע סודי מסחרי", ובו פורטו התרופות שעל סדר היום של הוועדה המייעצת לסל התרופות, שנציגי החברות אינם יושבים בדיוניה. קשה לראות כיצד יכול בבצ'יק לטעון שלא ידע כי אסור להוציא את המידע לגורם מחוץ למשרד הבריאות, בייחוד לאור זאת ששורצברג כתב לבבצ'יק בגוף המייל במפורש: "מוטי לבקשתך, מדובר במידע סודי מסחרי שאין להפיצו החוצה ולדון בו מחוץ לאגף הרוקחות". זה לא עזר. בתוך שלוש דקות המייל כבר נחת בתיבתו של גשייד.
לבסוף השינויים במודל התמחור לא סוכלו, אך לימים הוכנס בו מנגנון גידור — איזון ופיצוי לחברות במקרה של ירידה חדה מדי במחירי התרופות. ובכל זאת החוקרים תהו לגבי תזמון השינוי: מדוע המודל, שנידון ב־2016, נכנס לתוקף רק בתחילת 2019? "תהליכים תמיד לוקחים הרבה יותר זמן ממה שאנחנו מתככנים שיקרו", אמר לחוקרים סימן טוב. "היו על זה דיונים וגם לאוצר היו השגות על המודל, אז לכן לקח זמן".
חוקר: "אי אפשר היה להחיל את המודל בינואר 2018? זה פער חריג?".
בר סימן טוב: "כשאתה שואל אם זה חריג באופן יוצא דופן, אני עונה שלא. יש תהליכים של פוסט־ועדה ומנסים להגיע להזדמנות הנכונה להגיע לדברים, ופה היתה התלהבות שלא היתה עזה מהדבר הזה. ככלל, העמדה שלי שעדיף לנו ליישם את השינויים טוב יותר ולהתפשר על זמן, מאשר לעשות את הדברים מהר ולעשות אותם לא נכון. הזמן הוא המטבע שאני מעדיף לשלם בו כשאני מיישם שינויים משמעותיים".
2 צפייה בגלריה
רידניק. "בחייך, מוטי", הזהיר את בבצ'יק, "מטרתך זה להוריד מחירים, לא לעשות מה שבחברות רוצים"
(צילום: משרד הבריאות)
"לא תמיד מוטי מודע לזה"
לנוכח כל הממצאים והעדויות קשה שלא לתהות מדוע בסופו של דבר הפרקליטות החליטה לקדם כתב אישום רק נגד בבצ'יק, דנציגר וגשייד ורק בעניין מודל התמחור? מדוע הוחרגו מכתב האישום כל הלוביסטים והחברות שנחקרו או העידו על מידע שקיבלו מבבצ'יק? אם גשייד מואשם בסיוע לבבצ'יק בביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים ותיווך לשוחד על מייל שקיבל, מדוע נגד גילהר החליטו לסגור התיק? ראיה אחת, שני לוביסטים, שתי החלטות שונות.
גם חלוקת האחריות בכתב החשדות מעוררת תמיהה. בבצ'יק הוא ללא ספק המעורב הבכיר בפרשה. הוא עובד הציבור היחיד שלפי החשד פגע באמון הציבור. אז למה הוחלט להאשים אותו בעבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנות מאסר (מרמה והפרת אמונים), בעוד שאת דנציגר וגשייד הוחלט להאשים בעבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא 10 שנות מאסר (תיווך בשוחד)?
בבצ'יק, ואת זה גם הוא עצמו יתקשה להכחיש, ידע שהוא משחק באש. אפילו הקולגות שלו הזהירו אותו. בהקלטה מ־12 במרץ 2018, בבוקר שאחרי העברת חוק התקציב וחוק ההסדרים בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולאחר שטיוטת הצו להורדת מחירי התרופות פורסמה לתגובות הציבור, יורטה שיחה של בבצ'יק עם רן רידניק, האחראי דאז על תחום הבריאות באגף התקציבים באוצר וחבר בצוות שהמליץ על שינוי מודל תמחור התרופות. רידניק הוא שהתקשר לבבצ'יק, וכך התנהלה השיחה (בקיצורים רלבנטיים):
רידניק: "כבוד הרמטכ"ל, מה שלומך?".
בבצ'יק: "תעשה לי טובה, תגמור לי את ה...".
רידניק: "תרופות? בחייך, מוטי. עשינו להם הקלות כבר. המטרה שלך, בבצ'יק, זה להוריד מחירים, כן? לא לעשות מה שבחברות רוצים".
בבצ'יק: "בסדר, אפשר גם להוריד מחירים, אבל לא צריך להרוג את השני".
רידניק: "איזה הורגים? איזה הורגים? תאמין לי רק מצ'פרים אותם... תשמע, אני אגיד לך משהו כחבר: המעורבות של החברות האלה... מאוד מאוד תיזהרו".
בבצ'יק: "אני מאוד נזהר, אבל תעשה לי טובה".
רידניק: "תהיה איתי שנייה, תהיה איתי שנייה. גם אתה וגם אחרים. אני שומע קצת קולות. אומר לך כחבר טוב, כמה חבר'ה, שחלק עזבו אתכם או בדרך לעזוב, הם מסוכנים. תיזהרו. באמת תיזהרו. אני רק מדאגה אומר את זה. אתה מבין מה אני אומר ברמיזה?".
בבצ'יק: "כן, כן".
רידניק: "יש את הנבלות שמחפשים. לגבי התרופות זה סולידי מה שעשינו. כבר עשינו להם הנחות".
בבצ'יק: "תראה מה עוד אפשר לעשות להגיע איתם להבנות".
"מדוע אתה מזהיר את מוטי כ'חבר'?", שאלו החוקרים את רידניק לאחר שהשמיעו לו את השיחה. "טובת העם היא שהמודל יהיה רק לטובת העם, ולא לשיקולים של חברות התרופות. אז על מה אתה מזהיר פה בעצם?". על כך השיב רידניק: "לא תמיד מוטי מודע לזה מספיק. אמרתי לו: 'בק אוף' — תנו ליישם".
תגובות
עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין המייצגים את בבצ'יק: "לא נפל רבב במעשיו של בבצ'יק. מדובר במי שפעל עבור האינטרס הציבורי של כלל אזרחי ישראל וחומר הראיות מוכיח זאת. אפילו השאילתה שלכם מוכיחה עד כמה מופרכת התזה שבבסיס כתב החשדות שנשלח למרשנו. בזמן הקרוב נגיע לפרקליטות לשימוע בתקווה לשכנע אותם שגם את המעט שנותר מהחקירה המקורית (שהחלה בשנת 2017) יש לסגור".
הפרקליטות: "התיק נמצא לפני שימוע ולפיכך לא נוכל להתייחס לפרטים. כבכל התיקים, החלטה על העמדה לדין מבוססת על חומר הראיות והתשתית העולה ממנו לביצוע עבירה".
עו"ד נוית נגב ועו"ד דפנה שטיינברג המייצגות את דנציגר: "לאבי טענות מהותיות וחזקות כי לא עבר כל עבירה. רוש ישראל העסיקה את היועץ האסטרטגי מנחם גשייד, בין השאר מול משרד הבריאות, כפי שנהוג ומקובל. התקשרות החברה איתו והפעילות מולו נעשו באופן שגרתי, לגיטימי ותקין לחלוטין. נוסף על כך, דנציגר כיהן כיו"ר פארמה ישראל ופעל לטובת כל החברות שייצג הארגון, בשילוב עם האינטרס הציבורי. עצם שקילת האפשרות לייחס בנסיבות אלה עבירה כלשהי, בוודאי עבירה כה חריגה, בוודאי ובוודאי בחלוף 10 שנים מן האירועים, היא קיצונית ובלתי סבירה. מכל מקום, אין לכך כל בסיס בעובדות המקרה. בשימוע נביא את מלוא טענותינו בפני הפרקליטות, ואנו מאמינות שהדברים יישמעו ויוחלט לסגור את התיק".
חסיד: "מסרתי את עדותי בנושא כבר בשנת 2021, ובמסגרתה הובהרו הדברים, ומשכך גם לא נחקרתי באזהרה במסגרת התיק כשאר המעורבים. פניותיי ללשכת שר הבריאות, ובכללן ההתנהלות מול בבצ'יק, נעשו כחוק ובהתאם לנהלים. באשר למסמכים המוזכרים, כפי שצוין בעדות, מדובר בחומרים המצויים בידי גורמים רבים ומתפרסמים מעת לעת באופן רשמי באתר ועדת סל הבריאות, כך שאין בהם כל ייחוד או חסיון".
עורכי דינו של גשייד ממשרד מיתר: "המקום להשמיע את טענות מרשנו הוא בהליך השימוע ולא ניגרר לשיח תקשורתי החסר את מלוא העובדות".
גילהר, מנלה ולוין בחרו לא להגיב. מפביאן לא נמסרה תגובה.
