יש לכן הרגלי שינה דומים?
טליה: "ממש לא. בתיה עובדת משמרות, אבל אצלי הכל מסודר, בעבודה ובשינה. בסביבות 18:30 אני מארגנת את לִילה, הבת שלנו, לקראת השינה, אחר כך אני מאפסת את הבית — אם משהו נשאר לא מסודר אני לא יכולה לישון, ואז רואה סדרה, שותה תה עם חלב ונכנסת למיטה סביב 23:00. לפעמים אני שומעת פודקאסט או רואה סרט בטלפון, עושה קצת נשימות, אומרת לעצמי 'את הולכת לישון עכשיו', ונרדמת. אני צריכה את הטקסים האלה לפני השינה, ואם אני מתעוררת בלילה קשה לי להירדם בחזרה, להבדיל מבתיה".
תה עם חלב מרמז על שורשים בריטיים.
"סבתא שלי עלתה מסקוטלנד, וכל שיחה איתה היתה על כוס תה עם חלב. היא היתה אשה חרדית מיוחדת, דמות מאוד חשובה לי בחיים. היא עזרה לחבר אותי לאמנות, וגרתי אצלה ואצל סבא בתקופה שלמדתי תקשורת חזותית בבצלאל. לסבא היתה שגרת שינה מטורפת — קריאת שמע והולכים לישון ב־21:00, לא משנה מה".
איך ההשכבה של לילה?
"אני נותנת לה בקבוק, שרה 'המלאך הגואל אותי', יוצאת מהחדר והיא נרדמת".
"המלאך הגואל אותי"?
"אני שרה לה את זה כל לילה מאז שהיא נולדה. זה שיר שאני מכירה מהילדות. בתיה ואני חרד"לניקיות לשעבר, שתינו גדלנו בקריית משה בירושלים ומכירות מגיל 0, היינו יחד במעון, בבית הספר היסודי, ומכיתה ח' נהיינו חברות ממש טובות. אחר כך למדנו באולפנות בגבעות שונות בשומרון ואנחנו זוג כבר שמונה שנים".
איך המשפחות קיבלו את זה?
"כשהודענו שאנחנו מתחתנות בני המשפחות לא כל כך אהבו את זה, אבל ב־2022 עשינו טקס, זה הסדיר את המצב וגרם להם גם 'לצאת' מול החברים שלהם. היום המשפחות שותפות מלאות בחיינו".
בתיה, איך השינה שלך?
"אני עובדת משמרות בוקר, ערב ולילה, אבל זה לא מפריע לשינה שלי, אני רגילה להירדם ולהתעורר בקלילות, כשאני מתעוררת לבת שלנו בלילה אני נרדמת בחזרה, וגם אם אני ישנה רק שלוש שעות אני מתפקדת טוב. התרגלתי לזה מגיל צעיר — ישנתי עם שלוש האחיות הגדולות שלי באותו החדר, אמא היתה נכנסת, היינו אומרות קריאת שמע והיא היתה מכסה אותנו כמו בוריטו, ואז התחילו מלא דיבורים לפני השינה. ובעבר גם הייתי רפתנית עם מעט שעות שינה".
איך הגעת להיות רפתנית?
"בשנת שירות שלי בקיבוץ שדה אליהו. אחר כך עבדתי בקיבוצים יהל וגלעד, חמש שנים בסך הכל. יש לי אפילו קעקוע של פרה על היד. הימים שלי היו מ־5:00 עד 17:00, ולפעמים הייתי קמה בלילה לחליבות או המלטות".
איך השינה סביב משמרות לילה?
"אני עובדת במחלקת השתלות, המשמרות פעילות מאוד, מחייבות ערנות. לכן לפני משמרת אני משתדלת לישון כמה שעות, ואני מוציאה בהן המון אנרגיה, אז אחריהן אני קורסת במיטה, בלי שום טקסים".
כשאתן יחד, מה אתן עושות לפני השינה?
טליה: "בדרך כלל מתחילות לראות משהו, אבל קשה לבחור מה — בתיה אוהבת לראות קומדיות, ואני דרמות קשוחות, פשע אמיתי כזה, אבל בתיה לא יכולה להירדם אחרי דברים כאלה".
בתיה: "אני רואה מספיק דברים קשוחים בעבודה ולא בא לי לראות עוד טרגדיות או סבל בטלוויזיה".
טליה: "בעבודה שלי אני עוסקת באסתטיקה, ביופי, וזה מנקה לי את הראש לראות קצת מעולמות אחרים".
מה מקשה עליכן לישון?
בתיה: "בעבודה שלי יש הרבה אירועים קשים, והם חוזרים איתי הביתה ומכבידים על השינה שלי".
טליה: "אני וורקוהוליק, ובעבר כשהיו פרויקטים גדולים בעבודה לא הייתי מסוגלת לכבות את המחשבות לפני השינה. עם השנים למדתי לשים את זה יותר בצד, במיוחד מאז הלידה נהייתי יותר רגועה, היא הכניסה פרופורציות לחיי והשפיעה לטובה גם על העבודה".
היו תקופות בחיים שישנתן פחות טוב?
טליה: "בתיכון התמכרתי לאלכוהול. זה עזר לי לכבות את המחשבות, לברוח מהעולם שלי. הייתי שותה כל יום, בעיקר בלילה, ואז נרדמת בלי לזכור כלום. לפני שמונה שנים נכנסתי לשלושה חודשי גמילה, ומאז אני נקייה, לקחתי אחריות על החיים שלי. במרכז הגמילה היו הלילות הכי קשים שלי, ממש לא הצלחתי לישון, היו לי המון מחשבות ובלי אלכוהול כדי להשקיט אותן, ומסביב הייתי שומעת את הצרחות של הבנות האחרות. שם פיתחתי את הטקסים של לפני השינה, במקום האלכוהול — התה, הנשימות, לשלוט במחשבות. בגלל זה גם החדר שלנו נקי ולבן — כדי שאנקה את הראש לפני השינה, אחרי שכל היום אני שקועה בצבע ובאימג'ים".
וגם אין לכן כלום ליד המיטה?
"רק טלפונים, אוזניות והמוניטור של לילה".
יש חלומות שאתן זוכרות?
"בגמילה הייתי חולמת על מסעות בחו"ל, על טיולים, חלומות שבהם הייתי חופשייה בעולם, ושנתנו לי כוח לסיים את התהליך ואת התואר ולהקים משפחה ולחיות".
בתיה: "לי יש חלומות על אוכל, אני מגיעה למקום ויש שם שולחנות עם ערמות של אוכל מדהים, אבל לפעמים לִילה מעירה אותי באמצע ואני מתבאסת שלא הספקתי לאכול, וקמה רעבה".
jonbloomphoto@gmail.com
