הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
כשני עשורים וחצי חלפו מאז שאושר הקנאביס הרפואי לגידול ולשימוש בישראל, ושום דבר בענף אינו רגוע. ספק אם יש בישראל תחום הנתון לפיקוח ממשלתי שסובל מחוסר אחידות, החלטות סותרות ושינויי מדיניות תכופים כמו הקנאביס הרפואי. השבועיים האחרונים סיפקו לכך אינדיקציה מושלמת: ערב פסח הודיע שר הכלכלה ניר ברקת כי קיבל את המלצת הוועדה המייעצת וישית היטל בשיעור 165% על קנאביס המיובא מקנדה. מטבע הדברים, היטל דרמטי כזה משנה לחלוטין את העולם העסקי שבו פועלים יבואני קנאביס ומגדלים מקומיים, והעתירות נגדו כבר החלו להיכתב. אבל לא חלפו אלא עשרה ימים, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי הוא מבטל את ההיטל של ברקת. בינתיים, לדבריו.
ברקת לא נשאר חייב, ושלשום הודיע כי אינו רואה במכתבו של סמוטריץ' התנגדות רשמית להיטל. כלומר, מבחינתו ממשיכים כרגיל. בינתיים.
הפינג פונג הזה מצטרף להחלטות סותרות אחרות שהתקבלו בשנים האחרונות במשרדי ממשלה ואצל רגולטורים שונים, שכל אחת מהן שינתה מדיניות ביחס לטיפול בקנאביס רפואי. לעתים זה קרה בגלל אינטרס של קבוצת לחץ, לפעמים בשל שיקול דעת מוטעה, במקרים מסוימים הסיבה היתה שינוי פרסונלי בגורם המחליט, ולעתים סתם פחד ודעות קדומות. כך או כך, ההחלטות המשתנות פוגעות במשך השנים במטופלים: הן מתעלמות מרווחתם הנפשית, קוטעות את הרצף הטיפולי שלהם, ולא פעם פוגעות בכיסם. סוגיית היטל ההיצף, מעבר לאי־הסכמות בין משרדי הכלכלה והבריאות, חושפת גם פערי גרסאות מהותיים, כאילו מדובר במשרדים ממדינות שונות ולא בשרים שיושבים באותה ממשלה. הנה ניסיון לעשות סדר.
הכמויות
150 אלף איש, טרום־טראומה
כמות הקנאביס הרפואי למטופלים בישראל הסתכמה ב־2023 בכ־68 טונות (ייצור מקומי ויבוא גם יחד). הקנאביס נמכר בארץ באריזות של עשרה גרם, במחיר ממוצע של כ־250 שקל לאריזה. המשמעות היא שב־2023 גלגלה תעשיית הקנאביס הרפואי כ־1.7 מיליארד שקל. המספרים היו דומים גם ב־2022.
בישראל ישנו השיעור הגבוה בעולם של מטופלים בקנאביס ביחס לגודל האוכלוסייה — כ־150 אלף — ומספרם עתיד רק לגדול. טבח 7 באוקטובר והמלחמה בעזה לבדם עתידים להביא את מספר הסובלים מבעיות פוסט־טראומה בדרגות שונות ליותר מחצי מיליון ישראלים. לפי משרד הבריאות, מספר הזקוקים למענה ממערך בריאות הנפש למניעת פוסט־טראומה עם פגיעה תפקודית משמעותית בעקבות המלחמה עמד בנובמבר 2024 על כ־300 אלף איש.
אלא שב־2024 דווקא חלה ירידה משמעותית של כ־20% בהיקף צריכת הקנאביס הרפואי בישראל. באפריל אותה שנה נכנסה לתוקפה רפורמה חדשה של משרד הבריאות, ומספר הרישיונות לשימוש בקנאביס רפואי שמנפק המשרד ירד ב־21%. כ־29 אלף מטופלים איבדו את רישיונם — חיתוך שלא היה כמותו מאז שהותר השימוש בקנאביס רפואי. לכך מצטרפת המלצת ועדה מטעם משרד הבריאות מינואר השנה, שקוראת דווקא לצמצם את היקף הזכאות לקנאביס רפואי על רקע פוסט־טראומה. הנימוק הוא שיעילותו בתחום זה מוטלת בספק וטרם הוכחה בוודאות.
גורם במשרד הכלכלה: "הנתונים נאספו על ידינו גם מהמכס וגם מהחברות עצמן, ומשרד הבריאות בכלל סירב להעביר נתונים. יוג'ין קנדל נקלע פה לתחום שלא מוסיף לו. הוא הוציא דו"ח מטעם הקנדים, ומשרד הבריאות עשה לו קופי־פייסט"
המחיר
מ־250 שקל ל־600 שקל
החלטת ברקת לייקר ב־165% את הקנאביס הרפואי מקנדה אמורה לייקר את מחירה הממוצע של אריזה מ־250 שקל ליותר מ־600 שקל. בבסיסו, היטל ההיצף נועד למנוע עיוותים בשוק שנוצרים כשמוצר יבוא נמכר כאן במחיר נמוך ממחירו בארץ הייצור.
לפי הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, אין ספק בדבר קיומו של היצף של השוק במוצרי קנאביס רפואי מקנדה, ולכן יש חובה להשית על יצואנים קנדים היטל בגובה 175%. טל פרסם דו"ח מפורט, שבוסס על חקירה שהסתמכה על נתוני 2023 (יבוא קנאביס רפואי לישראל החל ב־2020). לפי הדו"ח שלו, האחריות למצב שוק הקנאביס הישראלי מוטלת על היבוא מקנדה, ולפיכך "ההיטל נדרש כדי למנוע את קריסת ענף הייצור המקומי", לא פחות. ברקת, כאמור, קבע היטל של 165%.
הגרסאות
משרד הבריאות נגד משרד הכלכלה
לפי דו"ח טל, המוצרים הקנדיים נמכרים בישראל במחירים נמוכים באופן חריג, תוצאה של עודף ההיצע האדיר בשוק הקנאביס הקנדי "הגורם להצטברות מלאי קנאביס שאינו נמכר". המסקנות חד־משמעיות, וקובעות ש"מתקיימת פגיעה במכירות וברווחיות של הענף היצרני המקומי".
ואולם, 126 עמודי הדו"ח של טל רוויים, על פניו, פגמים ואי־דיוקים, לא רק ביחס לנתונים שעליהם התבססו, אלא גם ביחס למתודת החקירה עצמה. זו ניזונה מדיווחי חמש חברות ישראליות בלבד, כשיתר החברות — ישראליות כקנדיות — העבירו נתונים חלקיים או סירבו לשתף פעולה. וגם אם נתעלם מאלה, המשקל ששם הדו"ח על חלקו של היבוא מקנדה במצב השוק כאן חסר פרופורציה.
המענה החריף ביותר הגיע דווקא ממשרד הבריאות. באופן נדיר, המשרד פרסם תגובה פומבית חריפה, ורן רידניק, ראש חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות במשרד, תקף את דו"ח טל וטען כי הנתונים שעליהם התבססה החקירה רחוקים מלשקף את המצב האמיתי, אף שנתוני האמת היו זמינים בעת כתיבת הדו"ח. "כיום, בסוף 2024, תמונת המצב שונה משמעותית... היקף היבוא לישראל ירד, כך שכלל היבוא עומד כיום רק על כרבע מהשוק, היצוא מישראל סוף סוף התרחב להיקפים מכובדים ותמהיל המוצרים והשחקנים השתנה", נכתב במסמך התגובה של משרד הבריאות. לאור זאת, נטען, קיים "חשש מתודולוגי כבד להטיית בחירה" בכל הקשור לזהות יצרני הקנאביס שעליהם נשענה החקירה — במה שיכול להתפרש כרמז למעורבות של גורמים זרים בהחלטה. במשרד הבריאות טוענים שלא שותפו בחקירה אף שהם הרגולטור המקצועי המוסמך בתחום.
במשרד הכלכלה טוענים כי למשרד הבריאות היה ייצוג בוועדה, וכי הוא "מלכתחילה התנגד לפתיחת החקירה. בדיעבד, אולי הנציג בוועדה עשה לנו טובה, כי הוא חייב אותנו לרדת לעומקם של דברים. לגופו של עניין, נושא ההיצף נבדק בוועדה מקצועית ובכלים מקצועיים, ולהוציא נציג משרד הבריאות שהתנגד, כל יתר חברי הוועדה תמכו".
במשרד הכלכלה דוחים את הטענות על התערבות זרה של בעלי אינטרס בהחלטה לפתוח בחקירה או בהמלצות שהתקבלו, אך מודים שהליך פתיחתה לא תאם את הפרוצדורה וכי לא הוגשה תלונה רשמית שמולידה חקירה, וזו נפתחה בעקבות תלונות של יצרנים מקומיים שהועברו ישירות למשרד.
הקנדים
אולי בעצם אין בעיה?!
ההתנגדות לדו"ח של משרד הכלכלה הגיעה מכיוונים נוספים. פרופסור יוג'ין קנדל, בעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שנשכר על ידי ממשלת קנדה, חיבר חוות דעת כלכלית שבה הצביע על פערים של עשרות אחוזים בחישובי המחירים. נתוני בורסת הקנאביס הרפואי הקנדית מציגים תמונה שונה לחלוטין מזו המתוארת בדו"ח", כתב קנדל, "וכשמתקנים את הבעיות הללו, הראיות להיצף נעלמות".
התנגדות נוספת הגיעה מרשות התחרות, שכפופה למשרד הכלכלה. "לא שוכנעתי כי קיים יבוא בהיצף, נזק לענף המקומי או שיש סיבתיות בין נזק ליבוא בהיצף כביכול", כתבה הממונה על התחרות, מיכל כהן, לברקת. כהן אף תמכה בטענות על פערי נתונים בהשוואה שנערכה. במשרד הכלכלה הודפים את טענותיה. "עמדת רשות התחרות תמיד נגד היטל", אומרים שם, "וממילא אין לרשות את הנתונים המלאים".
אשר לאמינות הנתונים, גורם במשרד מסביר שלמשרד הבריאות ולממשלת קנדה אין הנתונים המלאים. ההבדלים בנתוני הייצור המקומי והיבוא מקורם בהיקפי קנאביס רפואי שנותר במלאי ובסחורה שהושמדה כי פג תוקפה או מטעויות באחסון ובאספקה, הוא טוען. "הנתונים נאספו על ידינו גם מהמכס וגם מהחברות עצמן, ומשרד הבריאות בכלל סירב להעביר נתונים. יוג'ין קנדל נקלע פה לתחום שלא מוסיף לו", מסכם הגורם בנחרצות. "הוא הוציא דו"ח ומשרד הבריאות עשה לו קופי־פייסט".
ברקת שיף: "משרד הבריאות מגביל את השוק באופן חריף, שמעודד קנייה לא חוקית. מטופל שקודם החזיק רישיון ל־120 גרם בחודש מוגבל פתאום ל־60 גרם. הוא לא יכול להסתגל למצב החדש - ולמה בכלל הוא צריך להסתגל לירידה בכמות שכרגע מתאימה לו ומיטיבה איתו?"
2 צפייה בגלריה
קנאביס רפואי באופנים שונים לצריכה. ההערכה היא שכניסת קופות החולים לתחום היא חלק מהרקע לצמצום במספר הרישיונות של משרד הבריאות
(צילומים: REUTERS, AFP)
היבוא
עלה? ירד? תלוי את מי שואלים
דו"ח משרד הכלכלה קובע כי קיים גידול משמעותי בהיקפי היבוא של מוצרי קנאביס רפואי מקנדה, וכי "לפי נתוני משרד הבריאות, היקף היבוא גדל מ־2020 עד 2023 בכ־8%. כמו כן, היקף היבוא מ־2020 עד 2022 עלה בכ־64%".
אלא שאם מסתכלים על הנתונים המלאים, התמונה שונה: ב־2022 עמד כלל היבוא לישראל על 24.3 טונות וב־2021 על 23.8 טונות. כלומר ב־2023, שנת החקירה, היה היבוא לישראל נמוך בכשליש ויותר בהשוואה לשנתיים שקדמו לה. יתרה מזאת, נתוני משרד הבריאות המופיעים בהמשך הדו"ח מלמדים כי הייצור הישראלי של קנאביס דווקא עלה: ב־2020 עמד הייצור המקומי על 13.9 טונות (קצת פחות ממחצית השוק), ואילו ב־2023 הייצור המקומי הגיע ל־51.7 טונות, שהיוו כשלושת רבעי מהשוק. המגמה הזאת נכונה גם ביחס לשנים 2022–2021.
גם ב־2024 נמשכה הירידה ביבוא קנאביס לישראל — מכ־20 טונות לכ־17 טונות — ונרשמה עלייה בגידול המקומי. מוצרי קנאביס רפואי מקנדה היוו בשנה זו כחמישית מהשוק הישראלי, ואילו חלקו של הייצור המקומי היה יותר מ־75%.
החומר הפעיל
פרח משוגע
דו"ח טל השווה בין מחירי המוצרים הישראליים לקנדיים והצביע על "פוטנציאל לנזק לתעשייה המקומית". אלא שהחקירה לא השוותה בין אותם ערכים בשרשראות הייצור הקנדית והישראלית. יותר מכך, היא התעלמה מפערי האיכות בין המוצרים המיובאים לישראליים. כך למשל, שיעור ה־THC (החומר הפעיל בקנאביס) המקסימלי המותר לשימוש רפואי בארץ מקביל לקטגוריה השלישית בלבד לפי התקן הקנדי. בחקירתו השווה טל את מחירי המוצרים הישראליים לאלה שבשתי הקטגוריות הגבוהות בקנדה.
כ־80% מהמוצרים המיובאים מקנדה משתייכים לקטגוריות העליונות. "הנתונים מראים שמוצרי הפרימיום בקנדה מאופיינים ברמת THC גבוהה בהרבה מהמוצרים המיוצאים לישראל", נכתב בחוות הדעת של קנדל. המשמעות, לטענת הקנדים, היא שמשרד הכלכלה השווה מחירי מוצרים קנדיים נחותים יחסית למחירי הקנאביס המיוצר בישראל, בשעה שלארץ מיובאים דווקא המוצרים האיכותיים יותר, ולכן גם היקרים יותר. היבואנים הציגו את הנתונים הללו במהלך החקירה, אולם לדברי אחד מהם, "למשרד אין יכולת להתמודד עם הטענה הזאת, כי הנתונים סותרים את התזה: כולנו מייבאים במחיר יקר יותר מהמחיר המקביל בקנדה".
"אין לי מה לייבא מוצרים באותה איכות כמו שלי, כי בזה אני עושה קניבליזציה לעצמי כיצרן מקומי", מסביר בעלי חברת קנאביס רפואי ישראלית אחרת, העוסקת בגידול מוצרים מקומיים וכן ביבוא.
הרוח משתנה
משרד הבריאות בעד וגם נגד
משרד הבריאות נאבק בכוונה לקבוע היטל היצף, אך במקביל תורם את חלקו לכאוס הכללי. לעתים נדמה כי הוא מדבר בשני קולות: מצד אחד, הוא מעורב בתוכניות לימוד בתחום הקנאביס הרפואי במסגרת בתי ספר לרוקחות, ועדה מטעמו המליצה ב־2022 להוציא חלקית את הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים, והמשרד גם פרסם תקנות לעיון הציבור, המתירות נהיגה ברכב למשתמשי קנאביס.
מצד שני, המשרד לא מקדם בפועל את הוצאתו החלקית של הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים — פעולה שהיתה פותרת את רוב הכשלים והחסמים — ואף מבקש באחרונה לצמצם את השימוש בקנאביס רפואי בפוסט־טראומה. מצד אחד, המשרד רואה בקנאביס "סם מסוכן", ואילו מצד שני הוא החל לספק אותו על ידי קופות החולים.
למה צומצמה הזכאות לקנאביס רפואי דווקא בשנת מלחמה טראומטית? בכיר לשעבר במשרד מעריך שהסיבה אינה רק רפואית, אלא גם כלכלית. לטענתו, ההמלצה לצמצם את הזכאויות על רקע פוסט־טראומה מקורה גם בגל העצום של עשרות אלפי מטופלים פוטנציאלים מאז 7 באוקטובר, שמשמעותו עלויות אדירות למדינה. "אלה מספרים שאיש לא העלה על דעתו כשחשבו על רגולציה בקנאביס", הוא אומר.
ב־2024 ביטל כאמור המשרד יותר מ־21% מהרישיונות לשימוש בקנאביס רפואי. הוא גם הפחית את הכמות החודשית המקסימלית למטופל, ללא בחינה יסודית של הצורך האמיתי וללא התחשבות ברצף הטיפולי. אלא שבמקביל, המשרד מקדם את העברת הטיפול בקנאביס רפואי לקופות החולים, וב־2024 כבר סופקו כעשרת אלפים מרשמים מטעמן.
הסלט הזה לא מקרי. לדברי דוקטור ברקת שיף, אחת מרופאות הכאב הבכירות בארץ ומחלוצות הטיפול בקנאביס רפואי, "משרד הבריאות מגביל את השוק באופן כה חריף, שהוא מעודד קנייה לא־לגאלית. הוא מביא למצב שמטופל, שקודם החזיק רישיון ל־120 גרם בחודש, מוגבל פתאום ל־60 גרם. אותו מטופל לא יכול להסתגל למצב החדש ויפנה לקנות בשוק השחור. אבל למה בכלל הוא צריך להסתגל לירידה בכמות שכרגע מתאימה לו ומיטיבה איתו?"
החיסול
חברות הקנאביס נעלמות
בשנה האחרונה הוכבדה היד על המגדלים. בינואר הוציאה יחידת הקנאביס הרפואי (יק"ר) במשרד הבריאות צו סגירה לחברת גרינקום, עקב "מידע מודיעיני מהמשטרה הקושר את החברה לגורמים עבריינים". לדברי מיכאל אבישר, סמנכ"ל גרינקום, הרקע לחקירה הוא סגירת חשבון על חלקה ביוזמה לקבוע היטל היצף, והיא אף עתרה לבית המשפט נגד ההחלטה, ובאחרונה הודיעה הפרקליטות על הקפאת ביטול הרישיון. בפברואר בוטל רישיון לחוות הקנאביס טלקאן בעקבות חשד לזליגה של יותר מטונה סם לעבריינים.
פארמקאן, חברה ותיקה בשוק הישראלי, הודיעה באפריל לפני שנה על עצירת פעילותה, אחרי ששנה קודם נשללו ממנה רישיונות הגידול. בול פארמה הוותיקה הפסיקה את פעילותה באותה שנה עקב חובות גדולים. לאלה מצטרפות גרין פילדס וקנאשור, שבדצמבר האחרון הוזמנו בידי משרד הבריאות לשימוע מינהלי בעקבות מידע שהועבר אליו מהמשטרה שהעלה חשד לביצוע עבירות לכאורה. שתי החברות טוענות כי מדובר בניסיון חיסול מצד מתחרים. חברת IMC העבירה את פעילותה לחו"ל, ומעל לכל בולטת החלטתה של חברת תיקון עולם, חלוצת גידול הקנאביס הרפואי בישראל, להפסיק את פעילותה. "פתאום בשנה האחרונה התחילו לצוץ פרשיות פליליות בכמות ובתדירות שמעלות תחושה שלא מדובר במהלך תמים, אלא שיש כאן משהו מעבר", אומר בעלי חברת קנאביס.
קופות החולים
אל תהיו פתאום בריאים מדי
עוד שתי "ידיים נעלמות" בוחשות בקלחת הקנאביס: קופות החולים וחברות התרופות. "אין מחלוקת ששימוש בקנאביס רפואי מוריד צריכת תרופות", אומר דוקטור יהודה ברוך, בעבר ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, שעמד בראש מערך הקנאביס הרפואי במשרד. "מטופלים שלי הפסיקו לצרוך אופיאטים, ועם כל הכבוד לתופעות הלוואי של הקנאביס, אלה של האופיאטים יותר גרועות. ולחברות התרופות אין תרופה לפוסט־טראומה, אלא רק לחלק מתסמיניה, כמו דיכאון וחרדה. אבל חברות הקנאביס אינן באותו סדר גודל כלכלי וללא אותה השפעה כמו חברות התרופות, שמייצרות תרופות נגד דיכאון וחרדה".
אז איפה עומדות קופות החולים? גם כאן, קשה לשים את האצבע. באפריל 2024, כחלק מההיערכות למתן מרשמים לקנאביס בקופות, הודיעה מכבי על הקמת Canniwell, חברה־בת ל"סיוע, הדרכה וליווי ברישוי וטיפול בקנאביס רפואי לחברי מכבי". בכך הצטרפה לקופת חולים כללית, שמספקת את השירותים האלה באמצעות רשת מכון מור שבבעלותה. הקופות לא היו נכנסות לתחום לולא ידעו שיניב להן רווחים, והן התנו זאת בתקציב נלווה שישולם להן. ההערכה היא כי כניסתן לתחום היא חלק מהרקע לצמצום הדרסטי במספר הרישיונות שמנפק משרד הבריאות. ד"ר שיף משווה את התנהלות המדינה לתנועת בראון, שבה נעים גרגירי האבק במרחב כביכול ללא קשר ביניהם: "במובנים רבים, חזרנו בתפיסה הטיפולית בקנאביס שנים לאחור".
ממשרד הבריאות נמסר: "בשנה האחרונה הוביל המשרד מהלכים נרחבים כדי לשפר את הטיפול ולטייב את הרגולציה בתחום הקנאביס הרפואי. בניגוד לנטען, מספר המטופלים בישראל עולה. צר לנו שמשרד הכלכלה פעל חד־צדדית, וההיטל, אם יתקבל, יפגע בציבור המטופלים ויעלה מחירים.
בשנה האחרונה הוביל משרד הבריאות מהלכים נרחבים בתחום הקנאביס הרפואי כדי לשפר את הטיפול ולטייב את הרגולציה בתחום. באפריל 2024 נכנסה לתוקף רפורמת המרשמים, שמטרתה לבטל את הרישיונות במרבית מההתוויות ובדומה לתחומים רפואיים נוספים להעביר את האחריות לקופות החולים, מתוך ראיית המטופל והצורך לאפשר טיפול רפואי הוליסטי מהגורמים המטפלים. נוסף על כך הוביל המשרד את הרפורמה המבנית רגולציה מאפשרת, על כלל שרשרת הייצור בקנאביס הרפואי.
"בניגוד לנטען, לפי הנתונים יש עלייה במספר המטופלים בקנאביס רפואי בישראל, כך שכיום עומד מספרם על כ־110 אלף בעלי רישיון, לעומת 60 אלף ב־2020, מהשיעורים הגבוהים בעולם ביחס לאוכלוסייה.
"בנוגע להיטל היצף, צר לנו שמשרד הכלכלה פעל חד־צדדית וללא תיאום עם משרד הבריאות, הרגולטור של שוק הקנאביס הרפואי. החלטה זו, אם תתקבל, תפגע בציבור המטופלים ותיאלץ רבים מהם להחליף טיפול - תהליך שעשוי להיות ממושך ומלווה בסבל, וכן תוביל לעליית מחירים ופגיעה ברצף הטיפולי. ההחלטה מבוססת על נתונים חלקיים ושיטות חישוב לא מקובלות, ללא התייחסות מספקת לנתוני שוק עדכניים מקנדה ומישראל, שמצביעים דווקא על מגמות הפוכות. ההחלטה גם תייקר את הסבסוד שמעניקה המדינה לנכי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ותאונות עבודה, ללא מקור תקציבי ברור. אנו מקווים שהחלטת שר האוצר, המגינה על המטופלים, תישאר בעינה".
הבועה הירוקה התנפצה
יצוא זה נהדר, אבל עדיף מחר
עד לפני שנים אחדות הקנאביס הרפואי בישראל היה בגדר הבטחה להתעשרות. עשרות חברות הוקמו ומשקיעים הזרימו כסף כמעט ללא הגבלה. עשר חברות הקנאביס הגדולות שנסחרו בבורסה בתל אביב היו שוות בשיאן כ־5 מיליארד שקל. "הבועה", מכונה התקופה הזאת בפי בכירי מערכת הבריאות ותעשיית הקנאביס המקומית. ישראל היתה מחלוצות הייצור, הפיתוח והמחקר בעולם, והכסף הגדול היה טמון באפשרות לייצא את הקנאביס.
ממשלות ישראל דיברו בהתלהבות על כוונתן לפתוח את השוק ליצוא ועל הפוטנציאל העצום שבו. באוגוסט 2021 משרד הכלכלה הכריז על "בשורה משמעותית לתעשייה", לאור הסכמה בין־משרדית "להסרת חסמים להגברת יצוא הקנאביס הרפואי. זו תאפשר מימוש פוטנציאל הענף המוערך ב־3-2 מיליארד דולר בשנה... המחקר והפיתוח בתחום בישראל, שכבר היום הוא מהמפותחים בעולם", הצהיר אז משרד הכלכלה, "צפוי לגדול ולחזק את מעמד ישראל בתחום".
במציאות, המדיניות התומכת הלכה ונעלמה. מאז ההצהרה ההיא לפני כארבע שנים ועד לאחרונה, כמעט שלא ייצאו קנאביס רפואי מישראל. "בתוך פרק זמן קצר התקבלו כמה החלטות כלכליות תמוהות. מצד אחד, הציפו את ישראל בחומר באיכות טובה מהעולם ובמקביל חסמנו יצוא, כי לא רצינו להיחשב כמדינה שמייצאת סמים", אומר דוקטור יהודה ברוך. "זה כישלון חמור של הביורוקרטיה. לא היתה הצהרת מדיניות ממשלתית שמחייבת את כל משרדי הממשלה, וכל משרד פועל לפי תפיסתו. האבסורד הוא שהם בעלי תפיסות מנוגדות, ולשוק אין באמת אפשרות להיערך בכל פעם מחדש".
פיתוח וייצור קנאביס רפואי מהירים וזולים יותר מפיתוח וייצור תרופה, ועדיין הם דורשים זמן כמו כל גידול חקלאי, כולל ניסוי וטעייה ופיתוח יכולת לשמור על איכות הגידול במשך שנים. "ההשקעה בשנים הראשונות גדולה מאוד", אומר מגדל ישראלי, "אחריה מגיע שלב התנסות ועד שכבר מצליחים לייצר משהו — שוב משנים את הרגולציה וחוזרים אחורה. משרדי הממשלה הקימו הרבה ועדות, עשו פיילוט ליצוא שגם הוא היה בלוף, וככה קרה שבאותן שלוש־ארבע שנים קנדה ופורטוגל נפתחו ליצוא, אפריקה התפתחה, ובישראל הן הפכו לשנים אבודות. במקום להיות פורצי דרך, אטרקטיביות היצוא רק ירדה".
גם הקנדים טוענים ש"הגבלות רגולטוריות מנעו יצוא מישראל ובכך הסבו נזק רב לחברות ישראליות, ללא קשר ליבוא". הם רומזים שהצורך ביבוא לארץ התעורר בגלל מחסור חמור עד כדי יובש בייצור המקומי של קנאביס והידרדרות המוצרים בשוק. המחסור הזה נולד עקב שינויים שכפה משרד הבריאות במסגרת רפורמה אחרת, "רפורמת ליצמן", ויישומה מ־2018. הסדרת היבוא היתה פתרון עד להתאוששות השוק המקומי. "המחסור חייב פתיחה ליבוא. היבוא הכיר למטופלים ולחברות מוצרים באיכות שלא הכירו קודם", מסכם המגדל הישראלי את המלכוד. היום זה נגמר בהיטלי היצף.
