הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
מה משותף לעולה מאתיופיה בן 89, הומלס שהגיע מרוסיה, ואם חד־הורית שאינה דוברת עברית? כולם קיבלו מכתב מההוצאה לפועל בגלל חוב לסוכנות היהודית. מדובר בחובות ישנים, בני 20 שנה ויותר, של כמה מאות או אלפי שקלים, לרוב בגין הלוואות צנועות או חתימת ערבות לעולים אחרים. ולמרות שמדובר באנשים שחלקם מוחלשים, לעתים נזקקים ממש ואף חסרי כל, הסוכנות היהודית פועלת בעניינם כמו חברת גבייה אגרסיבית: מעקלת חשבונות בנק, מפעילה חוקרים פרטיים ומוציאה צווי איסור יציאה מהארץ.
למשל במקרה של האזרח ק', בן 89 שעלה מאתיופיה בשנת 2000. במסגרת תהליך הקליטה בישראל, ק' ומשפחתו שהו במרכז קליטה מסובסד מטעם הסוכנות היהודית במשך פחות משנה, בין אוקטובר 2001 לאוגוסט 2002. 20 שנה אחר כך, ב־20 בדצמבר 2022, דפק שליח של ההוצאה לפועל על דלת דירתו של ק' בבניין רכבת ישן בשכונת נווה שאנן בחיפה ומסר לו צו לגביית חובותיו לסוכנות.
"למזלם הייתי בבית", מספר בנו של ק' (השמות המלאים של כל המרואיינים בכתבה שמורים במערכת), "לאבא שלי לא היה מושג במה מדובר". התברר שהשהות במרכז הקליטה מחייבת תשלום חודשי בסכום של 300-241 שקל, ולטענת הסוכנות המשפחה פספסה שלושה תשלומים. בסוכנות התעקשו לגבות את הכסף ופתחו הליך הוצאה לפועל נגד ק' ואשתו.
המשפחה התנגדה לביצוע הצו ושכרה עורך דין מטעמה. "כל ההליך בסוף עלה לי עשרות אלפי שקלים — הייצוג, פספוס ימי העבודה ותשלום החוב", מספר הבן. בדיון בבית משפט בבקשת ההתנגדות לביצוע תיק ההוצאה לפועל אמר הבן: "אני מסייע לאבי, הוא לא מבין עברית… ההורים מחפשים צדק. נעשה להם כאן עוול". זה לא לגמרי הועיל.
"הפכנו עולמות למצוא אותם... זה חוק שאי אפשר למחוק את החוב. כדי שלא יהיה תקדים… כל סכום פשרה שאפשר, צריך לשלם משהו לפי החוק", הסביר בדיון עורך הדין מטעם הסוכנות היהודית. בסופו של דבר הכריע בית המשפט, בדצמבר 2023, כי ק' ואשתו ישלמו 800 שקל, במקום כ־1,200 שקל שדרשו מלכתחילה בסוכנות היהודית, אחרי שזו הסכימה לוותר על הוצאות משפט ומחצית מהחוב. "זה בלתי נתפס שנדרשנו לשלם, אנחנו עזבנו את מרכז הקליטה וקיבלנו טופס שמאשר שאין לנו חובות", הוסיף הבן.
לעתים החובות ישנים אפילו יותר. במקרה של יוסף (50), שעלה מברית המועצות, חוב מ־1995 על ערבות להלוואה של 1,215 דולר רדף אותו במשך 30 שנה, עד 2026. הוא הגיע לארץ ב־1990 כשהיה בן 15. בגיל 20 שימש ערב להלוואה שהעמידה עידוד, חברת ההלוואות של הסוכנות היהודית, לעולה אחר. בחלוף השנים יוסף חזר לרוסיה בשל קשיי שפה וקליטה. לפי עדותו בבית משפט, הוא ריצה מאסר של יותר מעשור בכלא הרוסי, ולפני כשנה וחצי חזר לישראל. כשהגיע ארצה ניסה להשתקם בעודו גר ברחוב, ואז גילה שחשבון הבנק שלו מעוקל בגלל חוב לסוכנות שצמח לסכום של 31,041 שקל. אפילו ערבות של 300 שקל לצורך הבטחת עיכוב ההליכים לא הצליח לגייס.
"יוסף הוא דר רחוב שזכאי לקצבה מטעם ביטוח לאומי, ונזקק לסיוע מול הוצאה לפועל כדי לטפל בשני תיקים שנפתחו כנגדו", מספר עו"ד יאיר שגיא מהסיוע המשפטי במחוז תל אביב, שליווה אותו. "יוסף הגיע להוסטל לדרי רחוב, ובמסגרת הליך שיקומו נכנס לשיקום פיננסי, כחלק מהליך חדלות פירעון. מדובר באדם שהחיים לא האירו לו פנים, ובכל זאת מרגע שהגיע ארצה ניסה להשתקם. לבסוף הוא קיבל הפטר לאלתר מחובותיו, בין השאר החוב שלו לעידוד של הסוכנות, תוך קביעת תוכנית הכשרה כלכלית".
יוסף, שעלה מברית המועצות, חתם ב־1995 על ערבות לחבר על 1,215 דולר. בחלוף השנים חזר לרוסיה בשל קשיי קליטה. כששב לארץ לפני שנה וחצי ניסה להשתקם בעודו גר ברחוב, ואז גילה שחשבון הבנק שלו מעוקל בגלל חוב לסוכנות שצמח ל־31 אלף שקל
ערבות מלפני 27 שנה
לפי גורמים בסוכנות, הרוב המכריע של ההלוואות שניתנו לעולים החדשים נפרעו. כיום יש 1,450 עולים שחייבים לה יחד 10 מיליון שקל, אחרי תוספות של ריבית והצמדה למדד. חישוב מהיר מלמד שמדובר בחובות פעוטים יחסית, של פחות מ־7,000 שקל לאדם בממוצע, וכולם מלפני שנים רבות. כדי לסבר את האוזן, הכנסות הסוכנות היהודית עומדות על כחצי מיליארד שקל בשנה, ובקרן ההשקעות שלה יש 2 מיליארד שקל. ועדיין, הארגון שמטרת קיומו היא סיוע לעולים בקליטתם בישראל מתעקש לעמוד על זכויותיו ולגרור את החייבים עד שלב ההוצאה לפועל (עם זאת, גורמים בסוכנות טוענים כי הוחלט כעיקרון לא לבקשת הטלת עיקולים על מטלטלין).
בשנים של גלי העלייה מברית המועצות ומאתיופיה העמידה הסוכנות היהודית הלוואות למטרות מגוונות, לעולים שסל הקליטה של המדינה לא הספיק לצורכיהם: הלוואות לסיוע במימון לימודים, לדמי קיום או לתשלום שכר דירה. רוב ההלוואות דרשו הפקדת הדרכון של הלווה להבטחת ההחזר, ולאחר שהנוהל הזה בוטל החלו בסוכנות היהודית לדרוש ערבים. החובות תקפים עד היום משום שבחוזי ההלוואה חתמו העולים על סעיף שמבטל התיישנות של החוב.
אחד הערבים שחובם לא התיישן הוא גנדי שטולבוים. "ב־22 בספטמבר 2019 הופעתי לקבל אזהרה בגין ערבות מלפני 27 שנה", כתב שטולבוים (53) בתצהיר שהגיש לבית המשפט. התצהיר הוגש במסגרת בקשת התנגדות לביצוע תיק הוצאה לפועל שפתחה הסוכנות נגדו באמצעות חברת עידוד. ההתנגדות התקבלה והדיון הועבר לבית משפט השלום בתל אביב.
לפי שטולבוים, מדובר בערבות שנתן לשכניו ב־1992, כשהיה בגיל 20, אחרי שעלה לארץ וכשעדיין לא דיבר עברית. הסוכנות היהודית, כך עולה מהמסמכים בבית המשפט, לא הצליחה לאתר את כתובתו במשך כל הזמן הזה, ולכן הפעילה לבסוף את חברה שנקראת תשובה חקירות, כדי תאתר את כתובתו העדכנית. "כל השנים מרשי מעדכן את הכתובת שלו לקבלת דואר, ומעולם לא קיבל שום פנייה", טען בבית המשפט עורך דינו של שטולבוים, אלכס כהן. לטענתו שם, "מדובר במעשה מכוון, של המתנה 27 שנה כדי שהריבית תגדל, ובכך לנסות לעשוק אנשים". כהן גילה שהערבות שעליה חתם שטולבוים כוללת סעיף שמבטל את האפשרות להתיישנות של החוב, ולכן גם אחרי 27 שנה עדיין אפשר לתבוע אותו. לטענת כהן, "מדובר בניצול בוטה של עולים חדשים שלא ידעו את השפה העברית: שטר המכיל טענות כנגד ההתיישנות, שעליו מחתימים אנשים פשוטים ללא ידיעת השפה".
קרן ההלוואה שלה היה ערב שטולבוים היתה 6,125 שקל, ונוספו לה 11,207 שקל כריבית פיגורים. את הכסף הזה — כמעט פי שלושה מההלוואה המקורית — חברת עידוד של הסוכנות התעקשה לגבות, לא משנה כמה זמן חלף. למזלו של שטולבוים הוא לא היה הערב היחיד, כך שהיה חייב לפרוע רק מחצית מהסכום, ובסופו של דבר נפסק בפשרה שיחזיר 7,000 שקל. "אלו הלוואות שבמקור ניתנו כעזרה סוציאלית, וחלק מהן הפכו למענק בתנאי שנשארים בארץ", אומר עו"ד כהן. "לא מעט אנשים עזבו את הארץ אחרי שנה, ואז חזרו לכאן וגילו שהמענק הפך להלוואה. היום, אחרי כל כך הרבה שנים, דברים כאלה הורסים לאנשים את החיים, זו ריבית נשך. מסיוע סוציאלי זה הפך להלוואה עסקית עם ריביות של שוק אפור".
מנכ"ל הסוכנות היהודית יהודה סטון. "החובות שיוחזרו יושקעו בחיזוק הקהילות והאנשים שנפגעו במלחמה"
יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג. הארגון שמטרתו לסייע לעולים מתעקש לגרור אותם עד ההוצאה לפועל(צילומים: דוד סאלם/זוג הפקות לסוכנות היהודית)
עידוד קמה לתחייה כזרוע גבייה
שטולבוים הוא רק אחד מרבים שגילו שהריבית שצבר החוב שלהם הגדילה אותו משמעותית. "אני חד־הורית… יש לי חובות של 120 אלף שקל… אף אחד לא עזר לי, אני לא קוראת עברית", סיפרה בבית המשפט ילנה. הדיון בעניינה התקיים בינואר 2024 ובמרכזו עמדה ערבות שנתנה להלוואה שהעניקה הסוכנות היהודית לחברתה ב־2002, 22 שנה קודם לכן. החוב המקורי של החברה היה 2,500 שקל, ולילנה הגיעה דרישת תשלום של 6,447 שקל — פי 2.5. נציג עידוד בבית המשפט לא התרשם ממצבה, ולבסוף הצדדים הסכימו לפשרה וילנה חויבה לשלם 5,000 שקל, בדיוק פי שניים מהחוב המקורי, שכאמור כלל לא היה שלה. "עד שעידוד הגיעו הצלחתי לשלם את החובות שלי", אומרת ילנה. "הם היו הקש ששבר את גב הגמל. בגללם הייתי צריכה לעשות איחוד תיקים ולהתחיל תהליך של חדלות פירעון. השופטת ועידוד לא התרשמו מזה שאני חד־הורית".
בכל הסיפורים הללו, שמתחבאים בתחתית הערמה של התיקים האפורים בבית המשפט ובהוצאה לפועל, יש תובעת אחת: חברת גביית החובות עידוד, שמטפלת בכל החובות של הסוכנות היהודית. עידוד הוקמה ב־1944 על ידי הסוכנות כ"חברה למתן הלוואות", ובמשך השנים רבים החשיבו אותה ל"גמ"ח של הסוכנות". לפי תקנון החברה, היא מהווה מוסד ציבורי ופועלת כמלכ"ר.
תקופת הזוהר של החברה היתה בשנות התשעים, אז עסקה בגבייה והסדרה של חובות המגזר הכפרי לסוכנות היהודית, שהיו בהיקף של מיליארדי שקלים. עם תחילת גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, עידוד הפכה למוסד פיננסי משמעותי עבור רבים מהם, והעמידה הלוואות סיוע מסוגים שונים לעולים שהיו ברובם חסרי כל ולא דיברו עברית.
לאחר היחלשות גלי העלייה והסדרת רוב חובות המגזר הכפרי, עידוד התקשתה להצדיק את קיומה. גורמים שעבדו עם עידוד מציינים כי החברה התקשתה להצדיק את קיומה אחרי סיום גלי העלייה ופעילותה היתה הפסדית. ב־2002 החברה עמדה להיסגר, ולבסוף הוחלט ב־2004 שכוח האדם שלה יקוצץ ו־22 מ־36 עובדיה יפוטרו. עיון בדו"חות הכספיים מ־2002 מלמד כי הסוכנות היהודית תקצבה את פעילות עידוד בכ־10 מיליון שקל בשנה.
משרדי עידוד שכנו ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, אבל לפי שוכרים בקרבת מקום הם נסגרו לפני חמש שנים. רישומים עדכניים ממקמים את החברה ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בעיר, במשרדי הסוכנות, אך גם שם אומרים כי החברה נסגרה ב־2021. למרות זאת, עידוד עדיין רשומה ברשם החברות ואף מנהלת תביעות. מתברר שהסוכנות ממשיכה להשתמש במסגרת המשפטית של חברת עידוד כדי לגבות את החובות מהעולים. והיא עושה זאת באינטנסיביות.
מי יודע על ועדת החריגים?
מאז 2010 ניהלה עידוד יותר מ־250 תיקים בבית משפט — ואלה רק התיקים שניתן "לראות" משום שבהם העולים החייבים הגישו התנגדויות לתיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדם. רוב התיקים הללו נסגרו בהסדר פשרה. בסוכנות טוענים כי קיימת ועדת חריגים שמאשרת את ההסדרים האלו, שמקלים על החייבים. אבל זה רק מחדד את השאלה מדוע ועדת החריגים לא מציעה מיוזמתה הסדרים או מחיקות חוב, ובמקום זה מנהלת עידוד בשם הסוכנות היהודית הליכי הוצאה לפועל.
בתיק של ק' שתואר בראשית הכתבה טען עורך הדין מטעם הסוכנות ש"זה חוק שאי אפשר למחוק את החוב. כדי שלא יהיה תקדים", אך גורמי מקצוע בתחום הוצאה לפועל לא מכירים חוק כזה, ומעריכים שמדובר ברגולציה פנימית של הסוכנות היהודית שמתעקשת לגבות את חובותיה מהעולים. במשרד הקליטה, למשל, במקרים דומים רבים נמחקים חובות של מי שעזבו את הארץ לאחר כמה שנים. שם גם הלוואות עבר הופכות אוטומטית למענק מרגע שהחייב מתחיל לקבל קצבת זקנה או הבטחת הכנסה.
פרוטוקול לדוגמה מדיון בוועדת החריגים של הסוכנות היהודית שהגיע לידי "מוסף כלכליסט" מלמד כי בנובמבר 2025 היא אישרה הסדר פשרה שכלל מחיקת שני תיקי חוב תמורת תשלום חד־פעמי של 20 אלף שקל, זאת בעקבות פנייה שהגיעה למשרד עורכי הדין המנהל את התיקים. בסוכנות טוענים כי הם עצמם מציעים הסדרי חוב מטעמים סוציאליים וחברתיים, אבל סירבו להסביר מהם הקריטריונים שמנחים את עבודת ועדת החריגים ואת מודל העסקת עורך הדין שעוסק בגביית החובות — אם שכרו קבוע, או שהוא מבוסס על אחוזים מהסכומים שהוא מצליח לגבות עבורה, כפי שמקובל בתחום גביית החובות. במצב כזה עולה חשש שלעורכי הדין של הסוכנות אין תמריץ להעביר תיקים לוועדת החריגים ולמנוע פגיעה בעולים מאוכלוסיות מוחלשות. בחלק מהמקרים החייבים יודעים על ההליכים נגדם רק כשאלה מגיעים לשלב ההוצאה לפועל. רבים מהם אינם מודעים לקיומה של ועדת חריגים או לאופן שבו ניתן לפנות אליה.
תגובת הסוכנות היהודית: "הסוכנות היהודית פועלת מקום המדינה וגם כיום עם שותפיה בממשלה ובתפוצות להעלאת עולים לישראל כדי להבטיח את חיזוק המדינה והחברה. במהלך גלי העלייה הגדולים בשנות התשעים, הסוכנות העניקה ערבויות לעולים, כדי לאפשר להם לקבל מהבנקים הלוואות בתנאים מצוינים, לצד סל הקליטה. הסכמי ההלוואות נחתמו בשפת הלווים, עם נציג דובר השפה בעת החתימה.
"במקרים מסוימים שבהם החייבים לא פרעו את חובם כעבור שנים, נדרשה הסוכנות לפרוע את החוב כערבה מול הבנקים. הטיפול מול החייבים נעשה עד סוף 2020 באמצעות עידוד, חברת בת של הסוכנות, ובשנים האחרונות על ידי משרד עורכי דין חיצוני. תהליכי הגבייה מתנהלים ברגישות רבה מול חייבים שיכולים לשלם את החוב, ולפי הצורך נבחנים גם בוועדת חריגים, בהתאם לקריטריונים של מצב כלכלי, בריאותי ועוד. במקרים שבהם הנסיבות הצדיקו זאת, הגיעו עם החייבים לפשרה והסתפקו בתשלום שהגיע לשליש מהחוב ואף למטה מכך. במקרים אחרים, כולל אלה שצוינו בפניית 'מוסף כלכליסט', נענתה בקשת החייבים לארכות נוספות לתשלום החוב כדי להקל עליהם. הערבויות מומנו מתרומות של העם היהודי והחובות שיוחזרו יושקעו במשימות שניצבות בפנינו כיום, ובראשן חיזוק הקהילות והאנשים שנפגעו במלחמה".
