הריאיון עם פרופ' יואב שוהם מתקיים במשרדים המעוצבים של AI21 ברחוב ליאונרדו דה וינצ'י בתל אביב, בסמוך לבניין המגורים המהודר שנפגע מטיל במלחמת איראן הראשונה. המשרדים כמעט ריקים, הפעם בגלל מלחמת איראן השנייה והטילים שמתעופפים לכיוון העיר.
על דלת הכניסה עדיין תלוי שלט עם בדיחה הייטקיסטית: "Please do not enter, PURIM is loading", זכר למסיבת פורים שתוכננה להיערך וכבר לא תקרה. פורים לא "נטען השנה, ופסח גם בקושי, אבל הקישוטים עדיין תלויים באולם הגדול שנועד לארח את האירוע. "פומפיי", מספק שוהם דימוי טעון למשרד המרוקן מעובדים, שקפא על קישוטיו והשתמר כמו העיר הרומית העתיקה שנקברה בהתפרצות הר הגעש וזוב.
שוהם (70) הוא אחד המדענים המובילים במחקר ויישום של בינה מלאכותית ומהראשונים בעולם שעסק בתחום. שלא כמו תושבי פומפיי, שהתעלמו מסימני אזהרה שקדמו להתפרצות שהביאה לחורבנם, הוא מתבונן בעיניים פקוחות במהפכת ה־AI שעוברת על העולם, ובמשך הריאיון מצביע על הכשלים שהיא טומנת בחובה ועל נקודות העיוורון המסוכנות ביחס אליה. לא במובן האפוקליפטי — שוהם, שבעצמו הקים חברת AI מבטיחה, לא סבור שהטכנולוגיה תחריב את העולם בזמן הקרוב — אבל השיחה איתו מדייקת את מרחב הציפיות ותוחמת גבולות לבינה המלאכותית, שכרגע נראה שמשתלטת על כל היבט של חיינו.
"עד לא מזמן העולם דיבר על עוצמת הטכנולוגיה", אומר שוהם. "מצד אחד אמרו דברים כמו 'לא יהיה צריך יותר מתכנתים' או 'המודלים העסקיים של חברות ישתנו'. מצד אחר, דיברו על 'הסכנות הנוראיות', על זה שה־AI עלול לייתר את המין האנושי או יביא לחורבנו. האמירות האלה, משני הצדדים, מייחסות לבינה המלאכותית עוצמה אדירה. גם אוטופיה וגם אפוקליפסה מבוססות על אמונה ביכולת הבלתי מוגבלת של הטכנולוגיה, ומתעלמות ממגבלותיה. רק לאחרונה מתחילים לדון גם במגבלות של הבינה המלאכותית".
כמו מה?
"למשל — ועל זה נכתב הרבה — הפער המאוד גדול בין העניין שמגלים ארגונים ב־AI והכסף שמושקע בתחום לבין כמה השקות של מוצרי AI יש באמת. והסיבה המרכזית לפער הזה היא חוסר האמינות של מערכות הבינה המלאכותית, שיכולות להיות ריקות וגם טיפשות. הן כמו איזה עובד מבריק, שיכול גם להרוס את החברה בהינף יד. אתה לא יכול להשיק מוצר כשאין לך מספיק אמון בזה שהוא לא יעשה שטויות מוחלטות".
והיום אתה יותר מעודד או מיואש בהתייחס לטיפשות הסטטיסטית הזאת של ה־AI?
"הגישה שלי לא אמוציונלית אז לא הייתי אומר מדוכא או מיואש. מאחורי ChatGPT, למשל, יש מערכת שלמה שמחליטה איזה מודל לקרוא, או באיזה כלי להשתמש. נניח, אם צריך לעשות תרגיל מתמטי — הצ'ט יכול לעשות אותו במחשבון שכבר קיים במקום להמציא את הגלגל מחדש ולקבל גלגל עקום. לכן אתה מגדיר למערכת להשתמש במחשבון. ככל שנעשה את זה יותר ויותר (שימוש בכלים חיצוניים שהוכחו), כך יהיו לנו מערכות שהדגש בהן הוא על אימות ומתן תוקף (ולידיציה) של הפעולות. וככל שהוולידציה יותר חזקה, כך יגדל האמון שלנו במערכות האלה. אנחנו מתקדמים בכיוון, לעבר מערכות שאפשר לסמוך עליהן, אבל המרחק עדיין גדול"
כלומר אנחנו עוד רחוקים מלהתגבר על הנטייה של מערכות AI לפעמים להזות תשובות?
"אלה מערכות שיכולות מאוד להטעות, דווקא משום שהן כל כך רהוטות ומשכנעות. הן יודעות להציג דבר לא נכון באופן שנשמע מאוד אמין. כשאתה קורא טקסט של משהו שאתה מבין בו מאוד, אתה מזהה כמה זה בוטה, וסיכום AI ייראה לך כשילוב של עובדות מומצאות עם חשיבה לא קוהרנטית. לפעמים זה מדהים. אני, למשל, פסל חובב, ועבדתי עם איזו אבן שלא היה ברור לי אם היא אבן טבעית. שאלתי את ג'מיני ו־ChatGPT, והם סיפקו לי טיעונים שנראו הגיוניים לכך שמדובר באבן טבעית, בגלל צורת החריטה וה'נימים' ונקבו בשם של האבן. אבל לפעמים גם עובדות וטיעונים שנראים מאוד רלוונטיים ונכונים בעצם אינם כאלה - אף שנכתבו בצורה מאוד רהוטה".
אז לא זיהו את האבן. לא דרמה מאוד גדולה.
"כשאתה פסל, מחיר הטעות הוא באמת לא גדול וזו לא דרמה אם האבן היא גיר ולא חלמיש. גם אם הטכנולוגיה משמשת לסייע לאמנים ליצור תמונה או וידיאו מגניבים, זה לא נורא אם היא לא כל כך מדייקת. אבל אם אתה מחליט לנתח חולה על בסיס אינפורמציה לא נכונה, מחיר הטעות גדול בהרבה. גם אם אתה מתבסס על תמצית AI של דו"ח כספי שיש בו נתונים לא נכונים או ניתוח לא נכון, מחיר הטעות גדול".
אם כך לשיטתך החולשה היא שבדיסציפלינות מסוימות אם אין 100% דיוק זה בלתי נסבל.
"בואי נבחין. יש מקומות שבהם אין אינפורמציה אובייקטיבית, וכל מה שאפשר לעשות הוא ניבוי סטטיסטי. במקומות האלה אי אפשר לבוא בטענות לטכנולוגיה, ולגיטימי להשתמש בה, כמו למשל בתחזית מזג האוויר. אבל במקומות שבהם יש תשובה נכונה, ויש הסתברות מסוימת שהמערכת תטעה, זה לא בסדר".
אז אימות ודיוק של התוצרים הם האתגר העיקרי?
"אמינות ודיוק הם החסם המרכזי כשמדברים על מוצרי בינה מלאכותית. הגענו למצב ש־AI מספק עזר כנגד מצוין בסיעור מוחות, בהעלאת רעיונות ובעשייה של הרבה מהעבודה הרוטינית בצורה טובה. אבל אנחנו לא במצב שיש לנו את העוזר האולטימטיבי שאפשר לסמוך עליו ב'שגר ושכח'. ולא רק בגלל ענייני אמינות ודיוק, גם מפני שזה שירות יקר לחברות עסקיות ולפעמים הוא לא כלכלי. במקרים מסוימים גם היעדר המוּבנוּת, של איך דבר נגזר מדבר, ולמה — פוגע באמון במערכות האלה".
"השוק הולך אחרי סיסמאות, וכעת הסיסמה 'תוכנה כשירות מתה' משתלטת על הכל. אלה גלים שבאים והולכים ואני פוחד מזה, כי איפה שיש הבטחת יתר, יהיה גם תיקון יתר. אני מקווה שנוכל למתן את ההייפ כדי שהתיקון לא יכאב יותר מדי"
2 צפייה בגלריה
משרדי AI21 מקושטים לפורים. העובדים לא חגגו בסופו של דבר בגלל המלחמה, והאולם קפא "כמו פומפיי", אומר שוהם
(צילום: דיאנה בחור ניר)
"השוק עכשיו מאני־דפרסיבי"
בינתיים לא נראה שזה עוצר את השוק, וחברות שה־AI נתפס כמאיים עליהן צוללות בבורסה.
"אני מפריד בין תגובת השוק לבין המציאות. השוק הולך אחרי סיסמאות, וכעת הסיסמה 'תוכנה כשירות מתה' משתלטת על הכל. אלה גלים שבאים והולכים ואני קצת פוחד מזה, כי אני אכן נהנה מגל ה־AI ומאמין בו, אבל איפה שיש הבטחת יתר, יהיה גם תיקון יתר. אני מקווה שנוכל למתן את ההייפ כדי שהתיקון לא יכאב יותר מדי. עכשיו רואים שוק מאני־דפרסיבי. מצד אחד אמונה עיוורת ב־AI ובמחשוב־על, ומצד אחר דיבורים על תיקון גדול. כרגע כבר מתחילים לדבר על כך שאין שימושים משכנעים ב־AI שמצדיקים את ההשקעה הגדולה בו".
לסיסמאות יש ביטוי במציאות. וויקס הישראלית, למשל, היא דוגמה טובה לחברות שה־AI מתעמר בהן, והיא איבדה שני שלישים מהשווי שלה מאז תחילת 2025.
"מצב המניה לא להיט, אבל אני לא מכיר את הביזנס שלהם. מדברים על SaaSpocalypse, על חברות תוכנה כשירות שה־AI ייתר אותן. בעיניי זה גורף ולא נכון. יש אספקטים בתעשיות מסוימות שבהם AI יכול להחליף אנשים או להעצים אותם. וכן, יש חברות שמפטרות מפתחים. אבל האמת היא שחברות ששכרו הרבה מדי מפתחים משתמשות בזה כתירוץ לפטר. לעומתן חברות כמו IBM, שפיטרו אלפים, עכשיו שוכרות כמו משוגעות. נכון שדברים הם לא כתמול שלשום, יש דברים שאפשר לעשות בעזרת AI מהר ובזול, אבל אני לא חושב שיש מקום לאמירה גורפת".
יש הפרזה בהבטחות של "אנחנו עושים AI"?
"בהחלט. AI וושינג הוא לא רק נשיאת שם ה־AI לשווא כדי להצדיק פיטורי עובדים, יש אביוז של הצגת השימוש בטכנולוגיה. תראי לי חברה אחת שקמה עכשיו והיא לא 'חברת AI' בזכות זה שהיא משתמשת קצת בטכנולוגיה. זה איבד מהמשמעות של מה זה להיות 'חברת AI'. יש המון מומחי AI שאין להם רקע בבינה מלאכותית. זה נהיה מטבע עובר לסוחר, שאיבד מהמשמעות שלו".
"יש פער גדול בין הכסף שמושקע ב־AI לבין מספר המוצרים האמיתיים. הסיבה המרכזית לכך היא חוסר האמינות של מערכות הבינה המלאכותית, שיכולות להיות ריקות וטיפשות. הן כמו עובד מבריק, שיכול גם להרוס את החברה בהינף יד"
2 צפייה בגלריה
שוהם (משמאל) עם אמנון שעשוע ואורי גושן. "אמנון היה מעורב, גם בצד האסטרטגי וגם בטכנולוגי, אבל כמובן לא כמוני וכמו אורי. היו לו עוד מחויבויות"
(צילום: אוראל כהן)
"בעיה לדבר שטויות 5% מהזמן"
לעומת מומחי AI בעיני עצמם שצצים כפטריות אחרי הגשם, שוהם הוא מומחה אמיתי ומנוסה בתחום, הן מהזווית האקדמית והן בכל הקשור לניסיון העסקי. אחרי תואר במדעי המחשב בטכניון הוא השלים תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל בארצות הברית, ומשם עבר לסטנפורד והמשיך ל־30 שנות קריירה אקדמית. הוא ייסד בין השאר את אינדקס ה־AI של סטנפורד — דו"ח שנתי הסוקר מגמות, פיתוחים והשפעות בתחום הבינה המלאכותית, ואחרי שחזר לישראל הקים את "ווי קוד", מיזם להכשרת מתכנתים מהפריפריה. ביוני 2023 מונה לעמוד בראש הוועדה המדעית המייעצת של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית.
במקביל, כמעט כל העת היה שוהם מעורב במיזמים עסקיים בתחום המחשוב. הוא כבר מכר שלוש חברות סטארט־אפ (Katango, TradingDynamics ו־Timeful), עוד לפני שברור מה יעלה בגורלה של הרביעית והיומרנית מכולן, חברת הבינה המלאכותית Labs AI21, ששוהם ייסד ב־2017 עם פרופ' אמנון שעשוע ואורי גושן. בדצמבר פורסם כי מתקיימים מגעים למכירתה לאנבידיה, תמורת 3-2 מיליארד דולר. החברה הכחישה, אבל לא את כוונתה להימכר: "הידיעה הוכחשה הן על ידינו והן על ידי אנבידיה", כתב המנכ"ל גושן לעובדי AI21, "אנחנו בשיחות עם מספר גופים פוטנציאליים, אם וכאשר יהיה משהו קונקרטי לשתף אתם תהיו הראשונים לדעת".
דיווח: נביוס במשא ומתן לרכוש את AI21 הישראלית
לפי The Information, חברת ה-AI הישראלית מנסה להתניע שוב מהלך למכירתה, הפעם לנביוס, לאחר שמגעים מתקדמים שנוהלו עם אנבידיה למכירתה לפי שווי של 2-3 מיליארד דולר לא צלחו. בינתיים צמצמה החברה פעילויות והתמקדה בשוק הארגוני - כשהנכס המרכזי שלה שמושך רוכשים הוא צוות חוקרי ה-AI שלה
קיראו עוד
בבוקר פרסום הריאיון הנוכחי מדווח בעיתונות הזרה על משא ומתן למכירת AI21 לחברת תשתיות הבינה המלאכותית נביוס (Nebius). שוהם שומר על עימות גם בפעם הזו: "מידי פעם יש שמועות על כך שאנחנו נמכרים. המדיניות העקבית שלנו היא לא להגיב על זה. אנחנו מבטיחים לדווח כשיהיה על מה".
המכירה לאנבידיה לא הבשילה?
"מכירה היא לא מה שאנחנו עובדים עליו, המטרה היא להביא ערך, טכנולוגית או מסחרית".
AI21 היא חברה מסקרנת בנוף הישראלי, בעיקר כי זיהתה מוקדם את התחום החם של שימוש במודלי שפה, עוד לפני מהפכת ChatGPT. היא גייסה בסך הכל כ־600 מיליון דולר ממשקיעים בולטים, בהם אנבידיה, גוגל ואינטל. המוצר הראשון שהשיקה היה תוכנה לתיקון שגיאות כתיב ושיפור הכתיבה ששמה Wordtune, אבל כשהתחום הוצף ו־ChatGPT וענקיות הטק השתלטו עליו, החברה הישראלית עברה להתמקד בפיתוח מודלי שפה מתקדמים ומדויקים יותר לשוק הארגוני, שמוכן לשלם כדי להימנע מטעויות.
"הקמנו את AI21 שפיתחה מודל שפה על בסיס תזה טכנולוגית מסוימת של למידה סטטיסטית עמוקה מאוד במהותה", אומר שוהם. "היום מבינים שמודל השפה הכרחי אבל לא מספיק מבחינת מהימנות. מודל שפה שמכוון לקהל הרחב זה המון עבודה וכסף, לכן זה לא יכול להיות המשחק שלנו. פנינו לשוק של חברות וארגונים, אבל כאן אם אתה מבריק 95% מהזמן ומדבר שטויות ב־5% הנותרים, לא יהיה בך אמון ולא ישתמשו בך. זה חוזר למה שהזכרנו קודם, איך להגיע לרמת מהימנות מספקת של הטכנולוגיה".
ומה הפתרון?
"הפוקוס עובר ממודל השפה לתחום של אורקסטרציה (מלשון תזמור, ניהול סוכנים במקביל). אם עד היום אנשים השתמשו נגיד ב־ChatGPT באופן פשוט של שאילתא וקבלת תשובה, כמו למשל ציור של חמור על הירח, היום אנחנו בעולם של 'סוכנים' שעושים דברים הרבה יותר מורכבים. המיקוד עבר למערכות ניהול סוכני AI, בצד טכנולוגיה שמפחיתה משמעותית את כמות ההזיות, כלומר את טעויות העיבוד של המודלים של השפה. המערכת שלנו נקראת 'מאסטרו', והקונספט הבסיסי שלה לא השתנה, אבל הטכנולוגיה והביזנס בהחלט התעדכנו".
אילו לקוחות יש לכם למשל?
"למשל חברת הריטייל הצרפתית הבינלאומית Fnac (שמוכרת בעיקר מוצרי תרבות, ספרים, מוזיקה, אלקטרוניקה ומחשבים). יש לה מיליוני מוצרים שהיא מוכרת אונליין, ובהתחלה היא פנתה אלינו כדי שנעזור באוטומציה של תיאור המוצרים באתר. ברגע ש־fnac למדו לסמוך על הטכנולוגיה שלנו, זה התרחב. למשל, לאלפי תשובות לשאלות שמגיעות לשירות לקוחות אחרי המכירה. זה לא 'ספר לי בדיחה' או 'מה דעתך על המצב באיראן', אלא 'יש לי בעיה עם השואב אבק שקניתי, מה לעשות?'. משהו דומה עשינו גם עם בנק וואן זירו לשירות לקוחות".
השקיעו בכם 600 מיליון דולר, ואתם עדיין לא רווחיים, נכון?
"אני לא יכול להתייחס לנושא".
איך בכלל נולדה AI21?
"כשחזרתי לארץ כל מיני אנשים רצו להיפגש איתי, הייתי כמו הכלב החדש בגינת הכלבים שצעירי 8200 ודומיהם רצו לרחרח סביבו. באותו זמן התחלתי את היוזמה החברתית 'ווי קוד' להכשרת מתכנתים מהפריפריה, ובחורה מוכשרת ששמה נוגה הציעה לי לפגוש את החבר שלה, שקראו לו אורי גושן (שהפך למנכ"ל החברה). כשהיה לנו את הרעיון לפתוח את AI21, הזמנו את אמנון להצטרף אלינו ופתחנו את החברה יחד. את אמנון הכרתי עוד קודם, כאקדמאי שעשה שבתון או פוסט־דוקטורט בסטנפורד. שם נפגשנו לראשונה".
באחרונה נפוצו שמועות על חתול שחור שעבר בין המייסדים. "אמנון מאוד שונה ממני", אומר שוהם.
באיזה אופן?
"הוא יזם שהוא גם אקדמאי, ואני אקדמאי שהוא גם יזם. אבל כשהזמנו אותו להצטרף הוא הסכים בתנאי שלא רק ישקיע אלא גם יהיה מעורב. והוא היה, גם בצד האסטרטגי וגם בפן הטכנולוגי — אבל כמובן לא כמוני וכמו אורי. היו לו גם מחויבויות אחרות".
מחויבויות אחרות? הוא הקים את AAI, חברת בינה מלאכותית מקבילה. זה נראה כמו נסיגה מ־AI21 שלכם.
"הוא היו"ר שלנו, ויש לו הרבה חברות. אמנון אדם עסוק והמעורבות שלו היא מסוג אחר, זה ברור".
גם אתה מכרת כמה חברות.
"נכון, אבל בטור. לא במקביל. לא בו־זמנית".
"כל חברה היא האחרונה שאני מקים. מתישהו לא אקים יותר חברות, ולו מפני שאהיה מת. מתישהו אהיה איטי וטיפש, הביולוגיה תעשה קץ' אפ איתי, אך כל עוד זה לא כך - אשרני. So far so good, כמו שאמר בקומה 17 זה שנפל מקומה 30"
ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה. "כשיהיה לי מה לומר על מכירת AI21, אגיד"(צילום: Godofredo A. Vásquez/AP)
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. "מתוך המוצרים שנבנים כרגע רק שיעור קטן יצליח"(צילום: Kylie Cooper/Reuters)
"חברות יגבו לפי הערך שייתנו"
לא במקרה שוהם זהיר ביחס למכירת החברה או הפיכתה לרווחית. הבינה המלאכותית היא מהפכה בקנה מידה היסטורי, אבל בינתיים הצ'אטבוטים למיניהם והאפליקציות לשימוש בה הפכו למפלצות שזוללות השקעות עתק ומשאבי אנרגיה אדירים, שספק אם אי פעם יחזירו את עצמם. וכל חידוש, כמו קלוד־קוד, כלי התכנות הלוהט כרגע, מייתר מוצרים קודמים ומחייב במקביל התאמה מחודשת של המערכת. "המבנה הבסיסי של עלות מוצרי AI שונה ממבנה העלות של תוכנה קלאסית", אומר שוהם. "בבסיס של מוצרי AI מודרני עומד מודל שפה, וזה יקר ושונה מעלות השימוש במוצר תוכנה קלאסי. כשאתה קורא למודל שפה אתה מעורר את החיה מרבצה, והיא חיה גדולה ורעבה. ככל שאתה צורך יותר, זה עולה יותר. ושימוש במודלי שפה של חברות כמו OpenAI או אנת'רופיק הוא בצורה מובנית יותר יקר משימוש בתוכנה קלאסית".
האם ומתי ההשקעות האלה יחזרו?
"בטווח הקצר יש אובר הייפ מסוים ל־AI, ובשנים הקרובות היה עדיין פער בין ההשקעה למה שבאמת הטכנולוגיה יודעת לעשות בתמורה. אבל לטווח הארוך, לעשור הקרוב, ההייפ הוא דווקא בחסר, וחברה שרוצה לבנות את עצמה להיות ערוכה לעידן ה־AI באמת בעשר וב־20 השנים הבאות חייבת להשקיע עכשיו השקעות שנדרשות".
מתי נוכל לדעת מה באמת עובד ונחוץ לנו?
"אנחנו עדיין בשלבים מוקדמים של מהפכת ה־AI המודרנית, ואני לא יודע לומר כמה זמן יחלוף בדיוק עד שדברים יתבהרו, אולי זה יקרה בשנתיים־שלוש הקרובות. גם השכבה הטכנולוגית תוגדר יותר טוב, וייווצרו מערכות ליצירת סוכני AI וניהול שלהם. יש הרבה שכבות בתחום שעוד לא מגובשות, ייקח לזה כמה שנים להתייצב — כמו גם למודלים העסקיים של החברות".
הפער בין "אוויר חם" למוצר מועיל יצטמצם?
"מתוך המוצרים שנבנים כרגע רק שיעור קטן יצליח, אבל הפער בין ההשקעה להשקת מוצרים מוצלחים יצטמצם. השנה ובשנה הבאה נראה דגש על החזר השקעה ועל בניית מוצרים שעונים על צורך אמיתי. מוצרים שישימו דגש לא רק על מרכיב הטכנולוגיה של ה־AI, אלא גם על ניהול מוצר. לא רק רעיון טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, אלא התכנסות למוצר שמיש לחברות. עברנו משלב של ניסויים המוניים עם ישומיות מעטה, להבנה של איפה הטכנולוגיה יכולה באמת לעזור. אנחנו בתחילת התהליך, ובשנים הקרובות נגיע למצב יותר סולידי ואחראי של הטמעה בוגרת של הטכנולוגיה בתעשיות השונות".
אז מספר המתכנתים או עורכי הדין לא יפחת דרמטית בשנים הקרובות?
"העניין הוא לא אילו משרות יתייתרו, אלא היקף המשימות שיש לעשות. יש משימות שנעשו בעבר על ידי עורכי דין שעכשיו התייתרו, אבל יש משימות חדשות שנוצרו על ידי הטכנולוגיה. לגבי עורכי דין, אני מניח שהמודל הכלכלי של גבייה לפי שעות ישתנה, כי כל עוד העבודה נעשתה ידנית, היה מתאם בין כמות העבודה שהושקעה לתפוקה. המתאם הזה נשבר על ידי ה־AI, והבינה המלאכותית תעצים את התופעה שחברות יצטרכו לגבות לפי הערך שהן מביאות, לא לפי השעות שעבדו".
"מי אנו אם מחשב חלק מאיתנו?"
שוהם נולד בחיפה לאב מהנדס בניין ואם עקרת בית, למד בבית הספר הריאלי בעיר, ולדבריו הגיע לטכניון כמעט באקראי. "כמו הרבה דברים שמתרחשים במקרה, הגעתי ללימודי מחשבים בטכניון בצורה אקראית ובחוסר רצון. התגייסתי לסיירת שקד, לא רציתי ללמוד מדעי המחשב, אבל היה לחץ לא סמוי מצד ההורים. אני בכלל חשבתי שאני רוצה להיות ארכיטקט, רק שלא רציתי לעבור את בחינות הקבלה שזה דרש, לא חשבתי שאני מספיק טוב בציור, והציונים שלי הספיקו ללימודי מדעי המחשב. זה נראה לי משעמם אבל מועיל, וכשהתחלתי ללמוד ראיתי שזה באמת משעמם. אבל היו דברים תיאורטיים במדעי המחשב שכן היו מעניינים, זה אמנות פוגשת מתמטיקה".
לא רצית ללמוד, אך המשכת לדוקטורט.
"כי לא רציתי לעבוד במקצוע. ואז נתקלתי במושג בינה מלאכותית. תמיד עניינה אותי פילוסופיה, ובמידה מסוימת גם פסיכולוגיה ובני אדם, וזאת נראתה לי הזדמנות מרתקת להבין כמה חכם יהיה אפשר לעשות את המחשב. זו שאלה שעדיין מעסיקה אותי, מה מותר האדם מהמכונה. וב־1982, אחרי מלחמת לבנון הראשונה, יצאתי לדוקטורט בייל. חשבתי לעצמי 'אתה יכול לעשות פילוסופיה, וישלמו לך כמו במחשבים'".
איך ממשיכים לקריירה של 30 שנה בסטנפורד?
"הציעו לי משרה כמרצה, והיה ברור שזה המקום הכי טוב בעולם לעשות AI. בניגוד לייל, בסטנפורד היתה הצפה של עניין אינטלקטואלי בתחום. בישיבת הסגל הראשונה הרגשתי שאני יושב סביב שולחן עם אלים, אנשי מדעי המחשב הטובים בתחומם, כולל ג'ון מקארתי, שטבע את המושג 'בינה מלאכותית'. בזמנו הרגשתי שהגעתי לתחום קצת באיחור, שאני רק דור המשך. היום, לאנשים שבאו אחריי קוראים אבות ה־AI. אז אני לא המצאתי את ה־AI, אבל אני מזקני התחום".
אז איך זה שרק עכשיו מגיעה הפריצה הגדולה של הבינה המלאכותית?
"ה־AI המודרני הוא כבן 70, ובמשך השנים חווה עליות ומורדות. בשנות השמונים היה גל מאוד גדול של AI, היו מאמרים, כנסים, המון כסף נשפך, ואז בשנות התשעים זה דעך. קראנו לזה 'החורף של AI', והיתה אכזבה גדולה מהתחום כי הטכנולוגיה הבטיחה הרבה מדי ולא קיימה בכל מה שקשור ללמידת מכונה. הגישה השלטת אז היתה 'סימבולית לוגית', שמנסה לקבוע כללים מפורשים של מה נובע ממה. היתה בזה תועלת, אבל זה היה מוגבל. זה השתנה ב־15 השנים האחרונות ומה שהיה תת־תחום של למידת מכונה הפך דומיננטי, בזכות הופעת כמות מידע וכוח חישוב בלתי נתפסים. הם מגדירים את ה־AI של היום. למידה עמוקה על אלמנטים של שפה — זו היתה המהפכה הגדולה. והתחום הזה עדיין קצת מסתורי".
למה מסתורי?
"כי הוא בעצם סטטיסטיקה בסקאלות מטורפות, שפתאום נותנת תשובות עמוקות, ולעתים מבריקות ומפעימות — כשבאותו זמן גם לפעמים טועה ומדברת שטויות מוחלטות. כלומר, זה תחום נורא חשוב שאנחנו עדיין לא מבינים מספיק טוב. אני מעריך שבסוף נלך לשילוב בין הסטטיסטיקה האימתנית לגישה הסימבולית. לכן שילוב בין היסקים סימבוליים לסטטיסטיקה זה אחד האתגרים הכי גדולים של ה־AI המודרני".
היום אתה כבר מרשה לעצמך להתלהב מבינה מלאכותית? אולי אפילו להיות מוקסם ממנה?
"אני בעד התלהבות מידתית. התלהבות יתר תפגע בנו, ככל שנתלהב יותר מדי, כך ההתפכחות תכאב".
אתה מקפיד להבחין בין "ידיעה" ל"הבנה", וגם חוקר את זה כיום באקדמיה.
"בסוף, האופן שבו המכונה נבדלת מהאדם הוא השאלה המעניינת, וזה מתבטא גם בהבדל בין ידיעה להבנה. אם מודל שפה מיומן יודע לתת תשובות נכונות, אבל בו־בזמן גם עונה שטויות מוחלטות, אז הוא לא באמת מבין. בדרך כלל כשאנחנו מבינים אנחנו מסוגלים להסביר, ואילו מודלים של שפה לרוב לא יודעים להסביר. לפעמים הם מספקים הסבר מומצא לאחר מעשה, אבל הוא לא הדרך שבה הגיעו לתשובה.
"עוד אלמנט חשוב בהבנה זה קומפקטיות (של תבנית פתרון). שינון, למשל, לא אומר שאני מבין את פעולת הכפל. מצד שני, לכתוב את כל המכפלות זה יותר מדי. בשביל הבנה צריך ייצוג קומפקטי, פרוצדורה שכאשר יש בעיה בעולם תוכן מסוים, אפשר להפעיל אותה. אם נבין שיש פער בין מה שמכונה יכולה לעשות לבין מה שאדם עושה, אולי זה יעזור לנו להבין את המגבלות של בינה מלאכותית. אבל זו התבוננות מכיוון פרקטי. מה שיותר מעניין אותי זה להבין את בני האדם עצמם. אם יש הבדל עקרוני בין מכונה לבן אדם, נבין את עצמנו יותר".
האינטואיציה אומרת שברור שיש שוני.
"כשרואים יכולות שלא חשבנו שייתכנו, מתעוררת השאלה עד לאן המכונות ימשיכו להתפתח. נכון שיש לנו מחשבה שמבדילה בינינו ל'מקרר', אבל מה התשובה כשמדובר במחשב? מה מחשבים יהיו בעוד 100 שנה?
"אבל השאלה מה אנחנו לעומת המחשב אינה השאלה הנכונה, כי המחשב נהיה יותר ויותר חלק מאיתנו. כבר עכשיו הטלפון הנייד שלי, שהוא בעצם מחשב, אם מרחיקים אותו ממני אני מרגיש כאילו מישהו גדע לי איבר בגוף. וזה ילך ויהיה פחות ופחות מטפורי. נתקשר עם מחשבים יותר ויותר באופן בלתי אמצעי, בין שעל ידי ממשק מוח־מכונה ובין שבאמצעות מכשירים שירוצו בגוף שלנו. ואז השאלה שצריך לחשוב עליה היא 'מי אנחנו כשהמחשב הוא חלק מאיתנו'.
"אין תשובה קלה שתגדיר לאן ניתן להגיע. שאלתי בהרצאת TED בעבר האם מחשב יכול לחשוב, להיות יצירתי, להרגיש, להיות מודע, האם יכולה להיות לו בחירה חופשית, שזו תכונה שאנחנו מייחסים לאנשים? ככל שאתה שואל מהי 'בחירה חופשית' בבני אדם, אתה מבין שאתה בעצם לא מבין את השאלה. זאת דוגמה למשהו מאוד אינטואיטיבי ואנושי, שהיום הופך פחות מובן מאליו".
אדם הוא יותר מתבניות סטטיסטיות ודפוסי התנהגות.
"אני רואה בזה שאלה, לא תשובה".
"קשה להיות צעיר בעולם כאוטי"
שוהם מתגורר בצפון תל אביב, אב לשלוש בנות (בנות 33, 21 ו־20) ובן (15) מנישואיו הראשונים. גרושתו מתה בנסיבות טרגיות, ולפני חודשיים הוא נישא בשנית לדיתי אילון, אדריכלית ובעלת משרד תוכנה לארכיטקטים, שצעירה ממנו ב־17 שנה. "התחתנתי לפני חודשיים אבל אני עדיין אב יחיד בהורות מאוחרת, וגם בזוגיות ונישואים מאוחרים. אבל טפו־טפו, אני רץ עכשיו יותר מהר משרצתי ב־20 השנים האחרונות, עשיתי לראשונה 10 ק"מ במרתון ת"א, זה שבעה יותר ממה שיכולתי לרוץ לפני כן".
הביולוגיה לא מפחיתה אצלך יכולות?
"מתישהו הביולוגיה תעשה קץ'־אפ איתי. אבל So far so good, כמו שאמר בקומה 17 זה שנפל מקומה 30".
אדם כל כך רציונלי כמוך מתחתן בגיל 70?
"כולנו אנשים מורכבים שמכילים הרבה ניגודים, גם אני".
נעורים לא מעוררים בך קנאה?
"איני מונע מקנאה או חרטה, אם כבר אני קצת מרחם על צעירים שיש דברים שהם עוד לא יודעים. מתישהו אהיה איטי וטיפש, אך כל עוד זה לא כך — אשרני".
איזו ידיעה חסרה לצעירים האלה?
"הדבר הכי קשה לדעת הוא מה לרצות. אנחנו הרבה פעמים מתמקדים באיך להשיג את המטרה, ופחות בהחלטה מה המטרה הראויה. להיות צעיר בעולם כאוטי זה מאוד קשה. קשה להבין את העולם ולחזות דברים. אני הייתי רוצה להתחיל את חיי עם אופטימיות, וכעת אנו חיים בעולם של חוסר ודאות, מועקה וסבל — כמו שהבודהיסטים אוהבים להזכיר לנו".
העיסוק העסקי שלך במקביל לאקדמיה נובע מעניין אינטלקטואלי או מרצון לעשות כסף?
"יש לי פן יזמי, והקמת חברות נובעת גם מעניין וגם מהרצון לעשות כסף. מי שמקים חברה ואומר שהכסף לא מעניין אותו לא אומר אמת. זה מתחיל מזיק של רעיון מלהיב שאתה אומר לעצמך 'אני חייב לעשות את זה, כי זה מעניין מדי', אבל תגמול עסקי משמעותי חשוב גם הוא. חברה צריכה להצליח מסחרית, אחרת למה להקים אותה? תעשה הכל באקדמיה".
AI21 היא החברה האחרונה שתקים?
"כל חברה היא האחרונה שאני מקים. מתישהו לא אקים יותר חברות, ולו מפני שאהיה מת. אני לא מרגיש שאני צריך להוכיח משהו, והייתי שמח לעזור לאחרים ולמדינה להצליח. זה יותר חשוב לי מלהקים עוד חברה".
אתה עומד בראש הוועדה המייעצת לבינה מלאכותית, אבל המדינה לא נעזרת בך.
"כרגע לא קורה יותר מדי. הוקמה מינהלת AI במשרד ראש הממשלה, ואולי זה יהיה יותר אפקטיבי מכפי שהיה עד עכשיו".
יצאת בעבר בפומבי נגד ראש הממשלה וחקיקה של ההפיכה המשטרית שהכעיסה אותך. זה פגע בשיתוף הפעולה?
"אני לא חושב, אבל צריך לשאול אותו".
מה הסיכוי של ישראל לקנות לעצמה מעמד בינלאומי בתחום הבינה המלאכותית? אין לנו בית גידול טבעי וגם לא את תקציבי העתק הדרושים.
"אם נעשה את מה שכל הגדולים עושים, לא נצליח. אם ננסה רק להתחרות בכוח המחשוב שלנו ולעשות מודלי שפה עוד יותר גדולים מחברות הענק, אין לנו יתרון שם. הסוס הזה כבר ברח מהאורווה. אפילו מדינות עשירות כגון ערב הסעודית והאמירויות יתקשו להתחרות שם. לכן זה חוזר לנושא של סוכני AI ואורקסטרציה (ניהול סוכנים). זה תחום בתולי, וגם אם אין לנו יתרון יחסי בו, אין לנו חיסרון יחסי. בכל התחום של יצירת AI ייעודי לתחומים מסוימים, נגיד לשירות לקוחות, למערכת התחבורה, לפיננסים, בטח בשילוב AI וסייבר — פה כן אפשר לעשות דברים מעניינים ובזה היסטורית יש לנו רקע טוב".
