הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
"לצערנו הרגע קיבלתי עדכון שהתומכת המחליפה לא תוכל להגיע... הגן ייסגר ב14:30. בבקשה עדכנו שקראתם".
ההודעה הלקונית הזו, שנחתה באמצע היום בטלפון שלי ושל יתר הורי הילדים של גן חובה פיסטוק במרכז תל אביב לפני שבועיים, היא כמו צפירת אזעקה – אנחנו נדרשים לעזוב הכל ולרוץ לאסוף את הילד מהגן. עוד יום עבודה הלך לפח. זו הפעם התשיעית מתחילת השנה שקיבלנו הודעה כזאת. בארבע פעמים נוספות הגן כלל לא נפתח. והגן שלנו לא חריג - עבור מאות הורים בתל אביב זו השגרה בשנה החולפת.
"מתחילת השנה הגן של הבת שלי לא נפתח כבר שלוש פעמים, ופעמיים הודיעו לנו ערב לפני שהוא ייסגר ובבוקר עדכנו שהוא לבסוף כן ייפתח", אומרת דנה מצפון העיר. "אני קמה בכל בוקר בחרדה ובודקת מיד את הטלפון. אף אחד לא טורח להחזיר לנו את הימים החסרים בגלל מלחמה, שביתה או היעדרויות. כולם עושים מה שבא להם ומי שמשלמים את המחיר הם ההורים. אני אמא מעורבת שעובדת מהבית ומתאימה את כל החיים להורות — וגם אני כבר מרוסקת".
"הבן שלי לומד בגן תקשורת בצפון תל אביב", מוסיפה אורטל, אם לילד בן 5 על הרצף האוטיסטי. "מתחילת השנה הגן שלנו נסגר שלוש פעמים, והצהרון תשע פעמים, בגלל מחסור בצוות. אין לנו תומכת צהרון קבועה, ולא תמיד יש מחליפה זמינה. זה מצב בלתי נסבל. בכל בוקר מחדש אני מחכה לשמוע אם אוכל לעבוד היום או שאיאלץ לסיים הכל ב־14:00 ולרוץ לאסוף אותו, או לא. מעבר ליציבות, שהכרחית בייחוד לילדים על הרצף, הבלגן הזה פשוט פוגע ביכולת שלי להתפרנס".
דנה ואורטל הן רק שתיים ממאות הורים בתל אביב, שמתעוררים בכל בוקר לאי־ודאות בנוגע לפתיחת הגן של ילדיהם, וחוששים להיחשף בשמם פן ילדיהם ייפגעו מכך. הנתונים שהציג מנכ"ל עיריית תל אביב מנחם לייבה במכתבו האחרון בנושא למנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני מאשרים את הטלטלה שהם חווים בחודשים האחרונים. "מאז תחילת נובמבר ועד מועד כתיבת שורות אלה (13 בנובמבר) נסגרו בעיר 88 גנים, מהם 40 גני חינוך מיוחד, עקב אי־איוש תפקידי גננת", נכתב בו. "זהו נתון חסר תקדים בישראל, המשקף את עומק המשבר ואת הפגיעה הישירה בילדים ובמשפחות. האחריות לכך היא בלעדית ומלאה של משרד החינוך".
המצב כל כך גרוע שלאחרונה הורה לילד בגן גלים ברמת אביב פיתח אפליקציה ששמה "גן סגור", וכל מטרתה היא לנטר את סגירות הגנים בעיר.
לפי המכתב של לייבה, בתל אביב קיים מחסור של 13 גננות קבועות "עקב חופשות לידה, התפטרויות ומחלות" וחמש גננות משלימות (שמחליפות דרך קבע את הגננת פעם בשבוע), שמביא לסגירתם של 25 גנים (חמישה גנים X חמישה ימים) בכל שבוע. בחינוך המיוחד ישנו מחסור של 12 גננות, שמביא לסגירתם של 12 גנים בכל יום שישי, וארבעה גני תקשורת מורכבים בעיר פועלים ללא מנהלת גן קבועה בכלל, כלומר נשענים על תומכות חינוך בלבד. "כצעד חירומי אנו נאלצים לבחון את פיזור הילדים והגדלת התקנים בכלל גני התקשורת בעיר", כתב לייבה, "צעד קיצוני שיוביל לשחיקה מוגברת עוד יותר של הצוותים, ויפגע קשות בילדים". הניסיון ליישם את הצעד החירומי בשבוע שעבר הסעיר את גננות החינוך המיוחד בעיר, וחלק מהן אף איימו להתפטר בעקבותיו.
הבעיה כמובן אינה בלעדית לתל אביב, וגם לא חדשה. לפי נתוני משרד החינוך מיולי 2022 (הנתון הכי עדכני נכון להיום), במערכת חסרות 117 גננות. בגזרת תומכות החינוך ("סייעות") המצב אף הוא רחוק מלהיות מעודד: לפי הערכת מרכז השלטון המקומי, קיים מחסור של כ־3,000 סייעות ברחבי הארץ. אולם בעוד בשאר חלקי הארץ המחסור הזה לא מביא לסגירת גנים בפרופורציות דומות, בתל אביב המצב אקוטי, משום שקיימים בה יותר מ־550 גני עירייה, שהופכים אותה לרשות העירונית הגדולה בישראל בהקשר זה. לשם השוואה, העיר השנייה בגודלה היא פתח תקווה, עם כ־300 גנים. המשמעות היא אתגר מורכב של איוש של אלפי גננות וסייעות מדי יום.
"זו לא הידרדרות של יום אחד", אומרת אור, גננת חינוך מיוחד. "מה שאנחנו רואות בשטח הוא תהליך ארוך של שחיקה. בתנאים, בכוח האדם, בהקשבה לצוותים ובעיקר ביכולת של המערכת לתת מענה מקצועי לילדים. המערכת כבר לא מצליחה להחזיק את עצמה. גנים נסגרים, מצמצמים צוותים, מוסיפים ילדים ובלי לשאול אם זה אפשרי. זו קריסה שקטה, שנעשית שכבה על שכבה ואף אחד לא עוצר אותה".
יניב, אב לילדה בגן תקשורת: "מתחילת השנה הגן נסגר מוקדם תשע פעמים, ועוד ארבע פעמים לא נפתח בכלל. על חלק מהפעמים הודיעו לנו כשהבת שלי כבר היתה על ההסעה. צריך להבין שילדים על הרצף מגיבים מאוד לא טוב לחוסר יציבות, ובמקרה של הבת שלי זה מתבטא בפגיעה עצמית"
כשיותר משתלם להיות בייביסיטר
כדי להבין למה מערכת החינוך נמצאת במצב הזה, צריך לתת למספרים לדבר: שכר הצוותים החינוכיים בגנים בישראל איננו תחרותי בלשון המעטה, וודאי אינו מאפשר מגורים בתל אביב, אחת הערים היקרות בעולם. אף שבגנים יש לפעמים יותר מ־30 ילדים, גננת מתחילה משתכרת כ־7,000 שקל ברוטו בחודש, וגם לאחר עשור בתפקיד תתקדם בשכרה באלפים אחדים בלבד. תומכת למידה מתחילה משתכרת 7,200 שקל בחודש (שכר בסיס). כלומר עבור מי שגרה באזור ורוצה לעבוד עם ילדים, הרבה יותר כדאי כלכלית לעבוד כמטפלת פרטית או בייביסיטר.
ואם המצב הזה לא גרוע דיו, הרי שהוא רק הולך ומחמיר: במאי איים משרד האוצר לקצץ רוחבית 3.3% משכרם של עובדי ההוראה — גזירה שהומתקה לבסוף ל־0.95% בלבד, לאחר השבתת המערכת בימי מחלה.
שכרן של תומכות החינוך דווקא הועלה לפני שנתיים ב־20% בעקבות הסדר בין האוצר, ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי, ואף הונהג תמריץ התמדה חודשי של עד 600 שקל לתומכת חינוך שלא תיעדר מעבודתה, וכן מענק שנתי של 1,000 שקל לתומכת חינוך שנעדרה עד 10 ימי מחלה במצטבר. ובכל זאת, זה לא מספיק. "זו עבודה מאוד לחוצה, מאוד אינטנסיבית, עם המון אחריות, אז הן פשוט לא מגיעות", מעידה גננת ותיקה בדרום העיר. "וסייעת אחת שכן מגיעה תמיד, בחורה אחראית, אוהבת את הילדים וכזאת שיש לי רק מילים טובות לומר עליה — העירייה לא מעניקה לה קביעות אחרי ותק של שש שנים. זה מסע של כמעט עשור לקבל גן קבוע. בשנה שעברה היא אמרה לי 'אני רוצה לפרוש, כל הזמן מעבירים אותי בין גנים'".
גם בחינוך המיוחד, שתקציבו זינק ב־60% בתוך ארבע שנים, אין בשורה. "כמנהלת גן עם תואר וותק של 5 שנים, שעובדת יותר מ־100% משרה, אני מתביישת להגיד שאני מגרדת את ה־10 אלף שקל בחודש", מסכמת אור את המצב. "הכל מסביב מתייקר, חוץ מהמשכורת".
לין. "פתחנו את השנה ללא מחסור בסייעות. הבעיה היא שדרוש מאגר מחליפות ענקי"(צילום: תומי הרפז)
פריידין. "מקרי האלימות והפציעות בצהרון התגברו מפני שאין בו דמות יציבה"(צילום: אפרת מזור)
"דווקא עכשיו עושים שינוי?"
תקציב חסר אינו האתגר היחיד של מערכת הגנים. באופן כללי, תפקודה הסדיר מצריך שיתוף פעולה ותיאום ברמה גבוהה בין משרד החינוך לבין השלטון המקומי, משום שהגננות מועסקות בידי משרד החינוך ואילו תומכות החינוך בידי הרשויות המקומיות, וכולן נחוצות ותלויות זו בזו לתפקודו התקין של הגן.
ההמחשה הטובה ביותר לבעייתיות הזו היא רפורמת הסייעת השנייה, שיצאה לדרך עוד ב־2015, וקבעה שגן עם 30 ילדים ויותר בגילי 3–4 יכול להיפתח רק כשיש שתי תומכות חינוך נוסף על הגננת. בפועל, הרפורמה הזאת לא נאכפה בשנים האחרונות, כך שלרשויות נוצר מעין "בנק" של תומכות חינוך מחליפות, שנשלחו לגנים שבהם היה מחסור. אבל בינואר האחרון החליטה ההסתדרות לצאת למאבק לאכוף את הרפורמה, שהחריף לכדי סכסוך עבודה ואיומים בשביתה. יו"ר האגף לגיל הרך בהסתדרות המורים ענת דדון הסבירה אז כי "המצב בגני הילדים מחייב סייעת שנייה. הגננות קורסות תחת הנטל".
בסוף אותו החודש קיבל משרד החינוך את עמדת ההסתדרות והחלה האכיפה, ועקב זאת נוצר המשבר הנוכחי. "עד לפני שנה לא היתה לנו בעיה וגנים לא נסגרו. אכיפת התקנה היתה מכה מבחינתנו", אומרת דליה לין, ראש מינהל חינוך בעיריית תל אביב. "יש בעיה של חוסר בכוח אדם, אז דווקא עכשיו אתם עושים שינוי ולא מאפשרים לפתוח עם סייעת אחת? למה? הגננות עושות ככל יכולתן, בהרבה מקרים נענות ומשכנעות ומצליחות לפתוח את הגן עם תקן חסר, אבל ההנחיה היא חד־משמעית — המפקחות אומרות להן לסגור".
לדברי לין, מרגע יישום התקנה, יצאה העירייה לסבב גיוסים בהול והוסיפה עוד 70 סייעות: "הוקצה לזה תקציב מאוד גדול וזה הציל את המצב — פתחנו את שנת הלימודים ללא מחסור של תומכות חינוך. הבעיה היא שכדי לפתוח גן אני צריכה מאגר ענקי של תומכות למילוי מקום של גננות. זו כבר בעיה הרבה יותר רחבה ולכן פנינו למשרד החינוך במיליון ואחד מכתבים שאומרים: 'בואו תמצאו דרך לאייש גננות'. אם יהיו לי היום גננות אהיה מסודרת, גנים לא ייסגרו".
אבל תיאור המצב הזה לא לגמרי מדויק. בידי "מוסף כלכליסט" יש תכתובות שבהן העירייה מודה כי סגירת הגן נגרמה עקב היעדר סייעת. ואם בחינוך הרגיל מדובר במקרים אחדים, בחינוך המיוחד זו כבר תופעה רווחת. כך למשל, בחודשים האחרונים לפחות שני גנים באשכול נהרדעא בעיר נסגרו מוקדם מספר רב של פעמים בגלל מחסור בתומכת. "מתחילת השנה היו תשע פעמים שבהן הגן נסגר בהתראה קצרה ב־14:30 כי אין לנו תומכת צהריים, ועוד ארבע פעמים שהוא לא נפתח בכלל כי הגננת היתה חולה — על חלק מהן הודיעו לנו כשהבת שלי כבר היתה על ההסעה", מספר יניב, אב לילדה בגן תקשורת טרום־טרום־חובה באשכול. "אני יושב על פורומים של ההורים ומגלה באופן בלתי יאמן שמצבי עוד טוב, כי במקומות אחרים הגננת נעלמת, או שאין גן באופן קבוע בימי שישי. צריך להבין שילדים על הרצף מגיבים מאוד לא טוב לחוסר יציבות, ובמקרה של הבת שלי זה מתבטא בפגיעה עצמית".
מבצע הגיוס לא הגיע לצהרונים
למרות גיוסי העירייה, מצב הצהרונים בעיר עדיין טעון שיפור. "מתחילת השנה מובילת הצהרון שלנו לא השלימה שבוע אחד רצוף", אומרת יוליה פריידין, עצמאית בתחום האמנות ואם לילדה בת 5 בגן חובה "צבעי הקשת" באשכול המערכה ביד אליהו. "בשלב מסוים היא עזבה, ומאז אין לנו מובילה קבועה, אף שהובטח לנו שתגיע מישהי. זו השנה השלישית שמפעיל הצהרון שלנו מגייס מובילות לא מקצועיות, וכך נוצר מעגל שבו ההורים פונים לעירייה, זוכים להתעלמות, פונים למפעיל, ובסופו של דבר כלואים בין הפטיש לסדן. מקרי האלימות והפציעות של הילדים בצהרון התגברו מפני שאין דמות יציבה. בפועל תומכות החינוך של הצהרון עובדות כפול ולוקחות על עצמן את תפקיד המובילות".
"עזבנו את הגן שלנו לפני שבוע וחצי לטובת גן פרטי", מוסיף ארי, אב לילדה בת 3 מצפון תל אביב. "עשינו את זה קודם כל בגלל הצהרון. התחלופה מאוד גבוהה, ברמה היומיומית, והצוות פשוט לא מחזיק מעמד". ודפנה, אם לילדה בגן טרום־טרום־חובה במרכז העיר, מעידה שאצלם "עד עכשיו אין צוות קבוע ויש נשות צוות שהן באמת מתחת לכל ביקורת, בקטע שזה מרגיש שאם יש לך דופק אז את יכולה לעבוד בצהרון".
"בשורה התחתונה עיריית תל אביב לא מטפלת בבעיה הזו כמו שצריך", אומרת דנה. "עובדה שבערים אחרות הבעיה הזו לא קיימת. זו התנערות מוחלטת של רשות שלטונית מהאחריות הבסיסית שלה ואסור לנו להשלים עם זה. כמו שלי אין הפריבילגיה להגיד לעירייה אני לא מצליחה לשלם לכם החודש ארנונה, זה לא יכול להיות שבצד השני זה יעבוד".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "מערכת גני הילדים בישראל כולה מתמודדת עם משבר כוח אדם חמור, והשלכותיו מורגשות גם בתל אביב־יפו. כפי שהתרענו בעבר לא אחת, העיר סובלת ממחסור משמעותי בגננות, ובהיעדר פתרון מצד משרד החינוך המעסיק את הגננות, העירייה עושה כל שביכולתה כדי לצמצם את הפגיעה בהורים ובילדים.
"סגירות הגנים שאירעו לאחרונה נובעות ממחסור בגננות בלבד, ולא בתומכות חינוך. העירייה פועלת להחלפת גננות חסרות בתומכות חינוך ככל שמתאפשר, כדי למנוע סגירת גנים. במקביל, אנו מגייסים ומרחיבים את מאגר תומכות החינוך המועסקות על ידינו, כדי להבטיח רציפות תפקודית בגנים.
"נוסף על כך, העירייה מקדמת פתרונות ארוכי טווח כדוגמת תוכנית הסבה עירונית ליצירת עתודה לגננות העתיד, מאמצי גיוס מיוחדים והטבות כגון פתרונות חניה והסעות ובחינת צעדים נוספים לצמצום הפגיעה בשגרת ההורים והילדים. בשבועיים האחרונים אוישו כל משרות תומכות הצהריים בגני התקשורת בעיר. חלק מהן כבר החלו לעבוד, והיתר צפויות להתחיל עד אמצע דצמבר. למינהל החינוך קיימת תשתית פנימית של תומכות חינוך המאפשרת גמישות והחלפה מהירה, והמערך הורחב משמעותית השנה".
משרד החינוך התעלם מהשאלות של "מוסף כלכליסט" ורק מסר כי "המשרד חיזק בשנה האחרונה במאות תקנים את מערך כוח האדם בגני הילדים והרחיב את יכולת הגיבוי לצוותים. פניות נקודתיות של רשויות ומוסדות חינוך מטופלות בתיאום עם הגורמים המקצועיים".
