"נושא שזועק לפתרון": מי יקבע כיצד להתקין עמדת טעינה לרכב חשמלי בבניין משותף?
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה דיון ראשון בהסדרת הנושא בניסיון לקבוע איזון בין זכות הקניין של כלל הדיירים והצורך של בעל דירה יחיד להשתמש ברכוש המשותף לשם הקמת העמדה; בין היתר נידונה האפשרות להקים את עמדת הטעינה לרכב החשמלי ללא הסכמת כל בעלי הדירות
ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה היום (ב') דיון ראשון בהסדרת עמדות טעינה לרכב חשמלי בבית משותף. זאת בניסיון לקבוע איזון בין זכות הקניין של בעלי הדירות ברכוש המשותף ובין הצורך של בעל דירה יחיד להשתמש ברכוש זה לשם הקמת העמדה.
בפועל, למרות שמדובר בדיון ראשון, מדובר בנושא בעל חשיבות משמעותית לבעלי רכבים חשמליים מכיוון שהוא מניח את קווי היסוד לסוגיות הנוגעות בטעינה. יצוין כי הדיון עוסק בהצעת חוק שהוגשה על ידי שר החוץ גדעון סער עוד ב-2022 אך עד כה הדיונים בהצעה התעכבו.
לפי חוק המקרקעין יש לקבל את הסכמתם של כל בעלי הדירות בבניין משותף כדי לבצע "שימוש שאינו רגיל וסביר ברכוש המשותף", כלומר לבצע חפירות להנחת התשתית. אבל מבחינה חוקית ניתן גם לבצע שינויים ברכוש המשותף בהסכמה של רוב מסוים מבעלי הדירות כאשר מדובר במקרה מיוחד, למשל התקנת מעלית לנכה. אבל יש גם תקדימים. לדוגמה, כאשר יש להתקין רשת תקשורת אזי לא נדרשת הסכמת כלל בעלי הדירות.
המטרה של הצעת החוק היא לעגן, חוקית, מצב בו החוק יתייחס להקמת עמדת טעינה ותשתית כפי שמתייחסים לרשת תקשורת, כלומר אם דייר בבניין משותף יקים עמדת טעינה בחניה שלו – לא יהיה צורך בהסכמה של כל הדיירים. ובנוסף,אם תוקם עמדת טעינה בחניה שאינה פרטית אלא משותפת - ייקבעו הסדרי שימוש בעמדה ובחניה. כלומר אם זו חניה שמשמשת את כל הדיירים ועמדת טעינה תוקם בה כדי שכולם יוכלו לטעון, ייקבעו "תור" ושיטה שיאפשרו לכולם לטעון את הרכב.
הצעת החוק הספציפית מעניינת מכיוון שהיא עוסקת לא מעט בהגדרה של מי ישלם, ומי "ייתן" את החשמל. לדוגמה, בעל דירה שמבקש להתקין עמדה יודיע על כך 45 ימים מראש לוועד הבית – ואם מדובר בחיבור דירתי (כלומר מלוח החשמל של בעל הרכב) לא תידרש הסכמה להקמת עמדת הטעינה. אם מדובר בחיבור עמדה לחיבור המשותף (כלומר לחשמל של כולם) – ההתחשבנות על החשמל תבוצע באופן נפרד מההתחשבנות על החשמל הציבורי המשמש למשל לתאורת חדר המדרגות.
עוד נקבע כי בעלי הדירות יצטרכו גם להגיע להסדר בו "ההספק המרבי שנקבע בהחלטה יהיה נמוך מההספק הנדרש", כלומר החשמל הציבורי לא יספיק. במצב כזה ידרש מנגנון ויסות טעינה או מצב בו "בעלי המכוניות החשמליות יצטרכו להעביר חשמל פנוי מדירותיהם הפרטיות בבניין לחיבור הציבורי".
לדברי עורך דין תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה: "בהנחה שמערכת ניהול טעינה אינה זולה, ובהנחה שקבלן לא חייב להתקין אותה, אפשר לצפות שהמערכות האלה יותקנו לאחר שבית משותף יימסר לדיירים ואז יצטרכו להחליט כיצד להתחבר לטעינה. אך בכל מקרה הדברים אמורים לגבי בניינים ישנים וחדשים, והסטנדרטים יהיו רלוונטיים לכל הבניינים. כיום איש הישר בעיניו יעשה. כיום נוצרים בבניינים פתרונות שאין בהם אחידות, יש סכסוכים בין בעלי דירות והנושא הזה זועק לפתרון. בל נשכח שחשמל הוא משאב מוגבל. השימוש בו צריך להיות כזה שצריכתו לא תפגע בשימושים בחשמל".
בפועל, במהלך החודשים הקרובים יתקיימו ככל הנראה דיונים בנושא בהם ישמעו טיעוניהם של לא מעט גורמים, הן בתחום טעינת הרכב החשמלי והן בתחומי הרגולציה. בסופו של דבר, החלטת הוועדה תעצב באופן מהותי את האופן בו הישראלים יוכלו לטעון את המכונית בביתם, או שמא יבחרו לטעון אותה ברשת הציבורית.
