ניתוח
הקטנת תדירות הטסטים לרכב? קודם כדאי שהמדינה תוזיל את החלפים
ועדת הכנסת דנה בצמצום תדירות מבחני הרישוי; בעוד משרד התחבורה תומך במהלך בטענה שהמכוניות מתקדמות יותר, נציגי מכוני הרישוי מזהירים מפני פגיעה בבטיחות; כיצד המדינה יכולה להבטיח שהישראלים יסעו במכוניות תקינות?
השבוע התקיים דיון חשוב בוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים בכנסת. הדיון עסק בנושא שכבר נחשף ב"כלכליסט": הסרת חסמים ורגולציה בתדירות חידוש רישיונות הרכב, או בשפה יותר פשוטה: הישראלים שיש להם מכונית יחסית חדישה לא יצטרכו יותר להגיע לטסט פעם בשנה.
העקרונות המנחים של הפחתת מספר מבחני הרישוי לרכב בישראל כבר עוגנו בדו"ח מיוחד של רשות האסדרה, הרשות שתפקידה הוא שיפור של הרגולציה בישראל. לפי עיקרי הדו"ח, רכב שגילו עד 10 שנים יצטרך לעבור את הטסט השנתי פעם בשנתיים בלבד, רכב שגילו מעל 20 שנה כבר לא יצטרך להגיע לטסט מדי חצי שנה, אלא רק פעם בשנה. בנוסף, רכב שגילו 15-20 שנה לא יצטרך יותר להגיע לטסט עם אישור לתקינות בלמים, שמחירו כ-200 שקל. הכוונה כאן להגעה הפיזית לטסט, לא לתשלום אגרת הרישוי למדינה.
כיום על פי חוק, רכב שגילו עד 3 שנים בכל מקרה לא צריך להגיע פיזית לטסט השנתי - רק לשלם את אגרת הרישוי, לאחר מכן הרכב כבר חייב להגיע מדי שנה. במקרה של רכב שגילו 15-20 שנה, נדרשת לא רק הגעה לטסט מדי שנה אלא גם אישור בלמים. ואם גילו של הרכב מעל 20 שנים, אז הוא נדרש להגיע לטסט מדי חצי שנה מכיוון שהוא מוגדר כ"רכב מיושן".
עבור ישראלים רבים, ביצוע מבחן הרישוי השנתי אינו שונה מביקור אצל רופא שיניים, זו חוויה שרוב הנהגים היו מעדיפים להימנע ממנה - וזה לא מפתיע: במדינה בה ההתייחסות לנהיגה היא כאל מטלה וכל ביצוע של תחזוקה ברכב נחשב לאירוע שמומלץ להימנע ממנו ועדיף לחסוך בו כסף, הטסט בו הליקויים האלה עלולים להיחשף הוא סוג של אירוע טראומטי.
בפועל, הטסט השנתי הוא אירוע פשוט מאוד: בעל הרכב מגיע למכון הרישוי ואז עובר את ה"ליין" או מסלול הטסט. במסלול הטסט מבוצע זיהוי של בעל הרכב, לאחר מכן הרכב עובר תהליך של זיהוי, כלומר חשיפת מספר השלדה ברצפת הרכב והתאמתו למספר המנוע. הבוחן ירשום בהזדמנות זו כמה קילומטרים הרכב נסע. אז הרכב עובר גם בדיקה של זיהום אוויר. לאחר מכן הרכב עובר בדיקת בלמים ובדיקת תקינות בלם יד. אחרי בדיקת הבלמים הרכב עובר בדיקה של מכלולי ההיגוי כדי לאתר חופשים ("שחק בהגה") ובמקביל הוא גם עובר בדיקה ויזואלית של תחתית המרכב באמצעות בוחן שנמצא ב"בור" עמוק מתחת לרכב כדי לאתר ממצאים חריגים. התחנה האחרונה היא עמדת בדיקת התאורה - ולאחר מכן בעל הרכב משוחרר לדרכו- בדרך כלל אחרי אובדן יום עבודה.
הבדיקה נשמעת פשוטה, אבל היא לא. לפי נתונים שנחשפו על ידי רשות האסדרה, בשנת 2023 נבחנו ב-67 מכוני רישוי ברחבי הארץ 2,902,244 מכוניות. 33.9% מהן נכשלו בטסט. ב-2022 נבחנו במכוני הרישוי 2,858,656 מכוניות – מתוכן 34.7% נכשלו. ב-2021 נבחנו 2,771,736 מכוניות- 36.1% נכשלו בטסט. עיקר הליקויים שהתגלו ברכבים הללו הם אי עמידה בזיהום האוויר- וליקויי סרן קדמי, כלומר חופשים בהגה או כיוון לקוי של הסרן הקדמי.
מטבע הדברים, בדיון נשמעו דעותיהם של כל הגורמים הנוגעים לדבר וכצפוי, לכל אחד מהם היו נימוקים בעד ונגד המהלך. נציגי מכוני הרישוי טענו שהמכוניות שנוסעות בכבישי ישראל אינן תקינות מספיק. נציגי משרד התחבורה טענו שהמכוניות כיום חדישות ולכן יש להן מערכות שמתריעות על בעיות ושתאונות הדרכים עלולות להיגרם גם כאשר המכונית תקינה לחלוטין, ונציגי המשטרה טענו שאם היו בכבישי ישראל מספיק שוטרים אז לא היה צורך בבדיקות שנתיות למכוניות. השורה התחתונה היא שתהליך האסדרה לעת אתה מתקדם ולכן סביר להניח שמתי שהוא בשנה הבאה בישראל המכוניות החדשות יבצעו פחות מבחני רישוי.
כאן נשאלת שאלה פשוטה: אם תאונות דרכים הן הסיבה שלשמה אנחנו מבצעים את מבחן הרישוי השנתי, מהם הגורמים לתאונות הדרכים? התשובות נמצאות בנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נכון לשנת 2024 הגורם העיקרי לתאונות היה אי ציות לרמזור ואי מתן זכות קדימה להולך רגל, במקום השני מעבר בין נתיבים, אחריו מהירות מופרזת, אחריהם אי שמירת רווח, ואחריהם "סיבות אחרות של הנהג". ליקויי בטיחות ברכב אינם מופיעים בכלל במקומות הראשונים ברשימה, אבל בדומה לעבירות מהירות, ניתן לטעון שליקויי בטיחות ברכב הם בגדר "אירוע תורם". כלומר, אם נהג פוגע בהולך רגל ייתכן בין היתר שהבלמים של הרכב לא היו תקינים וזה תרם לאירוע.
האם ביצוע של בדיקה חד שנתית במכון רישוי הוא מה שימנע ממכוניות להיות "לא תקינות"? גם זה לא בטוח. פגיעה אחת של רכב במדרכה , חצי שעה אחרי שהרכב עבר מבחן רישוי בהצלחה, יכולה לפגוע ביכולות ההיגוי שלו למשך שנה שלמה ואף אחד לא ידע שהדבר קרה.
האם יש דרך לוודא שהישראלים פשוט יסעו במכוניות תקינות? התשובה היא "לא בטוח". בטח שלא במדינה בה הצרכנים מעדיפים לחסוך על הכל, מצמיגים ועד שמנים. במשרד התחבורה כבר יזמו מהלך שלא יצא לפועל שבמסגרתו מוסכים בישראל יוכלו לבצע גם את בדיקות הרישוי, אבל למהלך כזה יש השפעה בעייתית: הוא עלול לגרום למוסכים "להעמיס" עלויות על בעלי מכוניות בישראל, כך שכל מה שנותר לעת עתה הוא לעשות טסט פעם בשנה (ברכב בן 20), לחרוק שיניים ולקוות שברכב לא ימצאו יותר מדי ליקויים.
האם מדינת ישראל יכולה ליצור שינוי אמיתי בתחום? כמובן שכן. האם היא תרצה לעשות זאת? זה כבר סיפור אחר. לדוגמה: אחד הדברים שמפחידים את הישראלים הוא כמובן ההוצאות למקרה שברכב תתגלה תקלה. ויש לכך סיבה טובה: החלפים בישראל יקרים להפליא, זוהי עובדה שמופיעה בדוחות של רשות התחרות, אבל מדינת ישראל לא עשתה הרבה כדי להוזיל אותם.
מעבר לכך, מבחינת האחריות על תאונות דרכים, כיום יש מדינות שבהן תאונות דרכים נחקרות לעומק ואם הרכב אינו תקין, הנהג צריך לשאת באחריות על הנזק מכיוון שחברת הביטוח אינה מוכנה לשאת בנזק שנגרם לרכב בגלל שהוא לא היה תקין בזמן שנסע בכביש. בישראל אין דברים כאלה, אלא אם מדובר בנהג שביצע ברכב שדרוגים, ואז חברת הביטוח תסתער עליו וטטען שהרכב לא התאים לתנאי הדרך, אבל אם נהג בישראל ירסק את רכבו בגלל שצמיגיו שחוקים, סביר להניח שחברת הביטוח בכלל לא תדע שהם היו שחוקים.
בנוסף, כיום כאשר רכב נכשל במבחן הרישוי השנתי, בעליו נדרש להביא אישור ממוסך מורשה על התיקון, מכיוון שרק מוסך מורשה ידע כיצד לבצע את התיקון - קטן ככל שיהיה. כך, תיקונים קטנים שרוב הישראלים מסוגלים לבצע תוך דקות הופכים לתיקונים גדולים - שמפרנסים מוסך מורשה והופכים לנטל. וגם תהליך הרישוי עצמו לא השתנה זה שנים למרות שהמכוניות עצמן הפכו להיות סופר מורכבות. בעבר דובר לא מעט על תהליך רישוי שיאפשר חיבור פשוט למחשב הרכב באמצעות סורק תקלות פשוט, כזה שניתן למצוא בכל מוסך. בפועל זה לא קרה ובמכוני הרישוי מסתפקים בבדיקה של לוח המחוונים כדי לראות האם מנורת תקלה מופיעה, מה שניתן לנטרל בקלות. אגב, יש גם מדינות שבהן מוסכים אחראים על חלק מתהליכי הרישוי ויש לכך סיבה: מוסך מורשה מכיר רכבים של מותגים מסוימים, הוא יודע היכן עלולים להיות בהם ליקויים.
בישראל בהחלט יש בדיקות תקופתיות של רכבים במוסכים מורשים. יש "בדיקת חורף" במוסך למי שמעוניין, אבל בעלי המכוניות יוצאים אוטומטית מנקודת הנחה שבמוסך "ידפקו אותם". אז בדיקות חורף בקושי מתבצעות.
השורה התחתונה? הדרך אל שני טסטים בשנה לבעלי רכב חדיש תהפוך בחודשים הקרובים לסיבה טובה למחלוקת בין נציגי משרד התחבורה ונציגי מכוני הרישוי - וקשה לומר שיש כאן טיעון אבסולוטי לטובת מי מהצדדים. בדו"ח של רשות האסדרה שפורסם אשתקד דובר לא מעט על השוואה למודלים לרישוי שקיימים באירופה, אבל בדו"ח לא ציינו את הבדלי המנטאליות: באירופה היחס למכונית אינו יחס של אהבה-שנאה. כלומר לא מדובר במוצר שמתחזוקתו צריך לפחד ולהימנע. בכל מקרה, יהיה מעניין.
