פרשנות
הקרב על הגיוס: סמוטריץ' ודרעי רבים, טראמפ יכריע
המאבק על שלב שני בעסקת החטופים יוכרע לפני המערכה המקבילה על חוק ההשתמטות, ובינתיים מסלים העימות סביבו בין המפלגות החרדיות לציונות הדתית. החרדים אומנם תומכים בהמשך העסקה, אבל הקשר שנוצר בין גורל הקואליציה להחזרת החטופים עשוי לגרום לכך שנשיא ארה"ב יהיה זה שיכריע את גורל הגיוס
הקרב על חוק ההשתמטות הולך והופך לעימות בין החרדים הלאומיים המשרתים לחרדים המשתמטים. התפתחות זו נובעת, בין היתר, מהעובדה שתלמידי החכמים של הציבור הדתי לאומי נהרגים בזה אחר זה, ואין לציבור שלהם שום נכונות לקבל את הטענה שמי שלומד בישיבה פטור מגיוס. להפך, היא עלבון לקורבנות שלהם. הציבור החרדי מוכן להתפשר רק על השאלה איך תיראה הקומבינה, ולא על העיקרון שכל מי שרוצה להשתמט יכול להשתמט. בלי שאחד הצדדים יתקפל, העימות הזה בלתי פתיר.
את התמונה מסבכת פי כמה שאלת השלב השני של עסקת החטופים. לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שיודע שיש אפשרות שיצטרך לפרק את הממשלה בגלל העסקה, אין שום עניין להרגיז את ציבור הבוחרים המתפוגג שלו בפשרנות בנושא ההשתמטות. להפך, נוח לו לטפס על עצי גיוס כמה שיותר גבוהים. במצב הזה נוצר קשר סבוך ביותר בין השאלה אם תהיה עסקה לבין גורל הקואליציה, לבין גורל חוק ההשתמטות, לבין גורל התקציב.
זה אומר שמי שיכריע אולי יותר מכל אחד אחר בגורל הקואליציה ולכן גם ישפיע על שאלת ההשתמטות הוא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. אם הוא יכפה שלב ב' של העסקה, חוק השתמטות הוא בכלל לא אופציה. ומעבר לכך בנוסחת ההישרדות של הקואליציה יש כל כך הרבה משתנים שקשה לשלוט בהם, עד שגם אם אף אחד מהצדדים לא רוצה לפרק את הקואליציה, העסק יכול לצאת משליטה.
דו־קרב בצומת ההשתמטות
את סיבוב ההסלמה פתח ריאיון נדיר של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" ביום שלישי. נושא הריאיון היה כביכול העברת חוק יום זיכרון לרב עובדיה יוסף, אבל דרעי ניצל אותו כדי לומר: "ראשי הקואליציה וראש הממשלה נחושים להסדיר את מעמדם של לומדי התורה. יש להם חודשיים לסדר את זה, זה המבחן. אם לא יוסדר ־ נלך לבחירות".
לא במקרה דרעי דיבר על חודשיים. התאריך שאליו הכל מתנקז הוא 31 במרץ, התאריך שאם עד אליו לא עובר תקציב, הכנסת מתפזרת מעצמה. זה המועד הנוח ביותר ללכת לבחירות כיוון שאף אחד לא צריך להצביע בעד הפלת ממשלת ימין מלא מלא. אין מה להתרגש ממסע ההבהרות שאליו נשלחו אתמול דוברי ש"ס, שהמפלגה לא תפיל ממשלת ימין. אולטימטום שדרעי הכריז, איש בש"ס לא יכול למשוך והאמת שאיש גם לא הכריז שש"ס תישאר בממשלה גם אם לא יהיה חוק גיוס.
סמוטריץ' ענה לדרעי במליאה אתמול: "אני מקווה שנצליח להעביר חוק גיוס טוב וגם תקציב. צריך חוק שישנה את המציאות לחלוטין ויגייס את החרדים לצבא כי צריך אותם". אך אם לא, "אפשר להחליט שמעבירים תקציב ומפזרים כנסת". הוא הוסיף: "אי אפשר להשאיר מדינה במלחמה בלי תקציב, אין מצב בעולם". בפועל, אחרי שלמדנו שממשלה יכולה להמשיך לכהן שנה אחרי המחדל הנורא ביותר ביובל האחרון, ברור שיש גם מצב להשאיר מדינה בלי תקציב במלחמה.
מי שצריך להבין כמה לסמוטריץ' אין חופש פעולה, היה צריך לשמוע בישיבת ועדת החוץ והביטחון בשבוע שעבר את נציגת ארגון נשות אנשי המילואים הדתיות לאומיות, "שותפות לשירות", נועה מבורך. היא אמרה שהדיונים על חוק ההשתמטות הם "עלבון לתורה שאני כל כך אוהבת. התורה לא מוכנה שיעשה ממנה אומנות. לא דואגים לעולם התורה אלא לישיבות החרדיות. הדרך היחידה להגן על מדינת ישראל זה שלא תבחרו בהשתמטות על חשבון המשרתים והנשים שלהם. קול דמי המתים שלנו זועק מן האדמה. כולנו נזכור את זה", הבטיחה לפוליטיקאים לקראת הבחירות.
וכך, שורת אישים ומפלגות שאין להם שום עניין בבחירות, ניצבים כמו בדו־קרב במערב הפרוע באקדחים ריקים ומאיימים שיבצעו התאבדות פוליטית בתקווה שהאקדוחן השני ימצמץ. לאף אחד אין כדורים באקדח, אבל השאלה שבה כל צד מנסה להפחיד את השני, היא מה יקרה אם הוא יעלה לגג של המסבאה וישליך את עצמו מהגג.
למפלגות החרדיות אין שום ענין ללכת לבחירות, כי ממשלה בראשות בנט בוודאי לא תיתן להם את מה שנתניהו לא מצליח לתת. אם יהיו בחירות, כולם יעסקו בנושא הכל כך טעון של הגיוס וכולם ייתנו התחייבויות מפורשות לבוחר. יתרה מזאת, נתניהו ערך כזו מכירת חיסול בקואליציה הנוכחית, שברור שהמפלגות החרדיות לא יכולות לחלום אפילו על כמות הג'ובים שיש להן בממשלה הזו בשום ממשלה אחרת.
הבן של טייב ילמד בכלא
אבל כאמור, במצב הנוכחי, חוק ההשתמטות ושלב ב' של עסקת החטופים נכרכו זה בזה ללא יכולת הפרדה. מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית, יהודה ולד, תקף בחריפות את המפלגות החרדיות בעקבות רצף התבטאויות בעד עסקת החטופים, שמשמעותה סיום המלחמה בעזה. "מאיפה החוצפה?!", שאל. "הרי אנחנו אלה שנילחם ונמות לפני ואחרי הטבח הבא. לא הם". קפלניסט לא היה מנסח זאת טוב יותר. אבל בחלק השני הוא נפרד מקפלן: "והכל בשביל מה? כדי לקבל מחיאות כפיים מהשמאל ולאותת לו שלא יתעקש על חוק גיוס משמעותי, ובתמורה יקבל את מה שהשמאל מאמין בו — כניעה לחמאס. בושה".
ולד צודק שנוצר רצף של התבטאויות חרדיות בעד עסקה. דרעי אמר בישיבת סיעה ביום שני: "כל הזמן החטופים מול עינינו. אנחנו חייבים להציל נפשות. אנחנו יודעים כמה הנושא היה חשוב למרן הרב עובדיה". שר השיכון יצחק גולדקנופף מאגודת ישראל העביר מסר לנתניהו בכנס הכלכלה הלאומית של ההסתדרות הלאומית: "כל עסקה שתלך, אנחנו איתך. צריך ללכת לשחרור כל החטופים, עד האחרון שבהם". השר יואב בן צור מש"ס קרא: "אדוני ראש הממשלה נתניהו, לך לעסקה הבאה של שחרור החטופים. כל ששת שרי ש״ס בראשות היו"ר אריה דרעי יתמכו בך, כי אנחנו חושבים שפדיון שבויים זה לפני הכל".
הטענה שהמפלגות החרדיות מקוות שהעמדה הזו תביא איזושהי גמישות בחוק ההשתמטות כמובן חסרת יסוד. ראשית, כמו שאמר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "תכבדו את העמדה העקבית שלנו בעניין שחרור החטופים, שאמרנו לכל אורך הדרך בלי זיגזוגים. זאת ההוראה של גדולי התורה, אנחנו עומדים מאחוריה". החרדים לא משיחיים ברובם, אין להם צורך בהתיישבות בעזה ודיני פדיון שבויים לא מושעים אצלם מפני דיני כיבוש הארץ. מעבר לכך, אין להם פרטנר לעסקת השתמטות. במצב הנוכחי בדעת הקהל, מנהיג חילוני שינסה להכשיר השתמטות יבצע אקט של השמדה פוליטית עצמית.
מה שנכון זה שלמפלגות החרדיות נוח יותר לקבל סיקור חיובי בתקשורת החילונית על עמדתן בנושא החטופים מאשר תקשורת שלילית על ההשתמטות. בהחלט יכול להיות שהרצון שלהן להכניס לציונות הדתית על התנגדותה לחוק ההשתמטות מגביר את המוטיבציה לתמוך בעסקה. סביר גם שהן מקוות שאם תופסק הלחימה בעקבות עסקה, אולי אפשר יהיה להעביר חוק השתמטות. אבל אווירה כזו בטוח לא תיווצר לפני סוף מרץ, כך שההחלטה אם החרדים תומכים בתקציב או לא תצטרך כנראה ליפול בלי חוק השתמטות.
החרדים צריכים גם להביא בחשבון את האפשרות שמשהו נשבר בציבור המשרת, וגם לאחר המלחמה הוא לא יסכים לחזור ליחסי הניצול הישנים. זה נכון ביחוד לגבי הציבור החרד"לי, שלמד שהחרדים הם אחים על תנאי. כדאי לשים לב שהציבור החרד"לי לא קונה את הטענה שבכפייה אי אפשר לגייס.
עוד כמה משתנים שמסבכים את המצב: כדאי לשים לב לדבריו של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ יוסי טייב מש"ס שלבן שלו יש צו התייצבות ו"אם הבן שלי ייעצר, הוא ימשיך ללמוד תורה מהכלא". טייב עלה מצרפת בגיל 15, כלומר הוא נציג של ציבור ספרדי מסורתי, שנחשב מתון יחסית מבחינה דתית. העמדה הקיצונית שלו משקפת את ההתחרדות שעברה כל ש"ס. זה נובע מהדומיננטיות של דרעי, חניך ישיבת חברון הליטאית האשכנזית, וגם מהצירוף של רבנים קנאים למועצת חכמי התורה. חלק מהרבנים האלה מתנגדים לחוק ההשתמטות יותר מהאשכנזים, כי הם מעריכים ובצדק שמי שיתגייסו יהיו בעיקר הספרדים, אצלם יש הרבה יותר נכונות חברתית להסכים לגיוס ולעבודה. ועם זאת אין להפריז בכוחם. בש"ס דרעי שולט. אם יהיו רבנים שיטרפדו את חוק ההשתמטות בטענה שאפילו היעדים העלובים שבו מופרזים, אלה יהיו רבנים מאגודת ישראל, כדוגמת האדמו"רים מגור או מסלונים.
כדאי גם לזכור שעוצמה יהודית כבר לא בממשלה, ואם תהיה עסקה, היא גם לא תוכל לחזור אליה. ומעל לכל כדאי לזכור שקואליציות מפרקות את עצמן. היחסים בתוך הקואליציה הזו הגיעו לכזו דרגת מיאוס שמחזיקים אותה רק שני דברים: העובדה שאף אחד לא רוצה שיאשימו אותו בפירוק ממשלת ימין מלא־מלא והעובדה שלרוב השותפות לא מחכה שום דבר יותר טוב אחרי הבחירות. אלא שככל שמתקרבים לחודש ההכרעה שהוא כאמור מרץ, ראשי הקואליציה עלולים לאבד שליטה.
את התמונה תסבך עוד יותר העובדה שבתחילת מרץ ייפסקו ההנחות במעונות היום לכ־7,000 אברכים משתמטים. מדובר בהנחות של 1,300־2,300 שקל למשפחה, ומשפחות רבות מקבלות אותן עבור שני ילדים, כלומר זו מכה כלכלית כואבת. המפלגות החרדיות ויתרו על הניסיונות לעצור את הגזרה ותולות את יהבן בהעברת חוק השתמטות, שיחזיר לאברכים את מעמד השירות הדחוי ואת הזכות להנחה. זאת, כמובן אם בג"ץ לא ימנע את יישום החוק.
