פרשנותממשלה בהפרעה: תקדים מפוקפק ועסקה אומללה
פרשנות
ממשלה בהפרעה: תקדים מפוקפק ועסקה אומללה
דחיית ביטול הפטור על סיגריות ולקיחת מס הפחמן כבן ערובה לקבלת עוד כספים לחרדים - הן דוגמאות מדאיגות לניהול הקלוקל של ממשלת נתניהו
1. שלשום שוב הצליחה הקואליציה לשבור שיאים חדשים של ציניות כאשר קבעה כי מחצית מההנחה שמספקת המדינה לרוכשי הסיגריות בדיוטי פרי תבוטל רק בעוד שנתיים (2026), והמחצית השנייה שנותרה, רק אחרי תום הקדנציה של הממשלה הזו (2028). זאת בהנחה כי ממשלת האסון הזו תסיים את ימיה.
כך השיגה הממשלה הנוכחית עוד תקדים מפוקפק: להמציא פטנט חדש שמבטל למעשה את המהות של תקציב המדינה. במקום להגיד ביושר: אנחנו מעדיפים את האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלנו על פני בריאות הציבור ושמירה על חשבונות פיסקאליים בריאים, חברי הקואליציה הטעו את הציבור. הם החליטו שביטול ההנחה על רכישת סיגריות בדיוטי פרי (סובסידיה למעשנים) לא ייצא לפועל כעת. הוא אומנם יאושר עכשיו אבל ייושם הרבה אחר כך. הצו ייחתם ממש בקרוב, אלא שהוא חתום על הקרח לעוד 4 שנים.
בניגוד להעלאת המע"מ שנכנסה לתקציב 2024 אבל תיכנס לתוקף רק בעוד שנה (אף שהכסף נחוץ מיד), הפעם טווח הזמן הוא בלתי סביר. אין תקדים שלפיו ממשלה שזקוקה לכסף עכשיו כי היא לא יודעת להתנהל תקציבית דוחה העלאת מס שפירושו קבלת הכנסות עד לאחרי הסיום הצפוי של המנדט שלה. זו שערורייה.
2. בעיה לא פחות חמורה היא שהעסקה האומללה הזו שעליה חתומים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - שלא עובר את אחוז החסימה - יחד עם ח”כים מהליכוד, לרבות אליהו רביבו שהסביר באופן ישיר וברור כי הוא נשלח על ידי עובדי רשות שדות התעופה ולכן הוא שומר על האינטרסים שלהם ורק שלהם - נעשתה לגמרי מעל הראש של פקידי האוצר. כלומר, לא היה כאן דיון מעמיק, לא עבודת מטה ולא תהליך קבלת החלטות מקצועית שבוחן את ההשלכות ואת המשמעויות.
היה דיל פוליטי נטו: אנחנו לא נחרב לך את התקציב שלך ואתה לא תפגע במצביעים שלנו. פקידי האוצר שנחשפו לדיל בהו במתרחש בוועדת הכספים כאילו הם שייכים למשמר הכנסת: ניצבים למען הסדר הציבורי ותקינות הפרוצדורה לפי הפרוטוקול והדין אך ללא שום קשר לתוכן העניינים. כך התקבלה החלטה לדחות ביטול פטור ממס שהוא חסר כל היגיון כלכלי.
הרי אם חברי הכנסת מהליכוד והשר היו מציעים להעניק לדיוטי פרי טווח של שנה של התארגנות לצורך שינוי המודל העסקי (המבוסס על מכירת סיגריות שהוא מוצר מסרטן), זה היה מתקבל על הדעת. אפילו נשמע יותר הגיוני מלדחות את העלאת המע"מ בשנה - צעד שהוא נטול היגיון כלכלי־פיסקאלי על רקע הגירעון המאיים להגיע ל־7% תמ"ג השנה.
אבל בשביל מה לשתף את הפקידים? מי הם בכלל? אחרי שלל הגידופים והעלבונות שספגו פקידי האוצר בקדנציה של סמוטריץ', העובדה שהכל הוסכם מעל ראשם, זה מדרג העלבון שנמצא רק באמצע הסקאלה.
3. גם בכל הקשור למס הפחמן, חברי הקואליציה הכינו לפקידי האוצר הפתעה לא נעימה. מתן מענק הסתגלות לתעשיינים בהיקף של מיליארד שקל כבר היה קיים בהצעה המקורית ודווקא עם ההסדר המיוחד שהם חתמו עם מפעל המלט נשר הם חיים בשלום. הרי מבחינת נשר, העלאת המס היתה גזר דין מוות ובאוצר מאוד לא מעוניינים להביא את מפעל המלט היחיד בישראל לסגירה. לכן הם ישבו באופן מסודר עם אנשי נשר והגיעו להסכם שכרוך בהתייעלות אנרגטית אגרסיבית ביותר של המפעל שתפעל לטובת הציבור, המשק ובעיקר הסביבה.
אלא שהפטור החריג שקיבלה חברת ההתפלה IDE הוא סיפור לא אלגנטי בעליל שגם נעשה מעל הראש של הפקידים, הן של האוצר והן של רשות המסים, שהסבירו כי אין להחרגה הזו כל הגיון כלכלי. הפעם זה לא היה רק חברי כנסת מהליכוד (דוד ביטן) אלא גם הסיעות החרדיות שיתפו פעולה וסיפקו אוזן קשבת לחברה. כאשר סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים הסביר כי הפטור הזה "גורם לכאבי בטן", המליץ ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) על מהלך מדיניות מקצועי ויעיל: "קח קלבטן", השיב אזולאי. כך הדברים נעשים בשטח.
הצ'ופר ש־IDE תקבל מסתכם ב־7 מיליון שקל כאשר המהלך כולו צפוי להניב כ־2.5 מיליארד שקל בהבשלה מלאה. מבחינה תקציבית־פיסקלית גרידא, לא דרמה גדולה. אלא שהחשש הגדול של הפקידים יתממש מהר ממה שהיה צפוי: ישנם כבר עוד שני מתקני התפלה, אשדוד וראשון לציון, שדורשים גם הם "הקלות". אין להתפלא שאם לא יקבלו אותן, הם יפנו לבג"ץ.
הבעיה הגדולה יותר היא כי יו"ר ועדת הכספים משה גפני החליט לקחת את כל מס הפחמן כבן ערובה. הוא מאיים כי אם התוספת למורות החרדיות על פי תעריף אופק חדש לא תאושר בבסיס התקציב - אין מס פחמן. המשמעויות קשורות בעיקר לתקציב 2025, בו הובטח לחברות הדירוג שבודקות כל צעד של הממשלה - כי תאושר חבילה פיסקאלית של 20 מיליארד שקל. מס הפחמן הוא המהלך השני בחשיבותו מבחינה תקציבית. ללא אישורו חברות הדירוג עלולות שוב להכות.
