דעההפתרון לביטחון: גרין קארד לעובדים פלסטינים
דעה
הפתרון לביטחון: גרין קארד לעובדים פלסטינים
יש לטפל בשיטה העבריינית ממנה מרוויחים קבלנים ישראלים וחלק מהפלסטינים, שמאפשרת לעובדים המנוצלים לעבוד רק ב"שחור"
בתגובה לפיגועים הקשים שבוצעו בערים שונות בחודשיים האחרונים, החל במערכת הביטחון דיון במדיניות כלפי תושבי הרשות הפלסטינית שמגיעים לעבוד בישראל.
בניגוד לרעיונות פופוליסטיים ומתלהמים שקראו למנוע מפלסטינים לעבוד בישראל, הבהירו במערכת הביטחון שחומת ההפרדה לא יכולה למנוע כניסת מפגעים, ולכן אין טעם במניעה גורפת של כניסת עובדים, ולמעשה טענת מערכת הביטחון היא הפוכה: שר הביטחון בני גנץ הסביר (הארץ יום ג' 12.4) כי לדעתו עצירת כניסה של עובדים רק תחריף את המצב. הפתרון לדעת גנץ ומערכת הביטחון הוא מחד חסימת פרצות בגדר, ומאידך הגדלת מספר העובדים שנכנסים בהיתרים.
מגמה זו, אם תגיע לכלל ביצוע, נכונה והגיונית, ותשים סוף לעובדים שמסתכנים במעברים לא מוסדרים ונתונים לניצול שמאפיין עבודה "בשחור".
אלא שאליה וקוץ בה: אם הגדלת מספר היתרי העבודה תעשה על פי השיטה הקיימת, התוצאה תהיה בהכרח גידול של התופעה העבריינית של סחר בהיתרים, פעילות שבה מעורבים מאות קבלנים ומתווכים ישראלים ופלסטינים, ואשר מגלגלת מאות מיליוני שקלים מדי חודש בכסף שחור.
מדובר בשיטה שהשתרשה מזה שנים: מדור התשלומים ברשות ההגירה מאשר למעסיקים הפונים אליו להעסיק עובדים פלסטינים בהתאם למספר העובדים שהם מצהירים שדרוש להם. מעסיקים רבים מבקשים מספר היתרים רב מזה שנחוץ להם בפועל, ואת ההיתרים העודפים הם מוכרים לתושבי הרשות באמצעות מתווכים, תמורת 2,500 שקל בממוצע כל חודש. המעסיק מציג בפני מת"ש מצג שווא לפיו יש לו עשרות או מאות עובדים, שאינם מועסקים על ידו, אלא עוברים את המחסום באמצעות ההיתר ואז נאלצים לחפש עבודה באופן עצמאי, ויכולים לעבוד רק "בשחור".
התשלום החודשי של 2,500 שקל מתחלק בין המתווך הפלסטיני (לפי השערות מקבל כ-500 שקל) ובין הקבלן הישראלי שמקבל כ-2,000 שקל. הקבלן מדווח בסוף החודש על כל עובד למת"ש ומעביר למת"ש גם תשלומים שונים לצורך הנפקת תלוש השכר של העובד כולל מס הכנסה, ביטוח לאומי, בול בריאות, פנסיה והיטל השוואה (לפי הערכה מדובר בתשלום חודשי של בין 700-1,000 שקל). התוצאה הסופית של האופרציה הזו היא 1,000 שקל ויותר שנותרים מדי חודש בידיו של הקבלן הישראלי כרווח נקי שאינו מדווח לרשויות.
הפיתוי הוא אדיר, והתוצאה היא עושק של עובדים, העלמת מס, ובנוסף לא ניתן לדעת היכן מועסקים העובדים. למעשה מדובר במעסיקים פיקטיביים שמפיקים רווח קל מסחר בבני אדם.
אין פלא שכאשר ראינו בשנה האחרונה עלייה במספר ההיתרים (במהלך המחצית השניה של שנת 2021 הוגדל המספר ב-15,000 היתרים) הביא הדבר גם לגידול מקביל בתופעה הפסולה והעבריינית של סחר בהיתרים. בשבוע האחרון פרסם מדור התשלומים (מת"ש), המפקח על מעסיקים ומנפיק את ההיתרים, כי הוא זימן 23 מעסיקים לשימוע בשל חשד שעסקו בסחר אסור בהיתרים.
שימועים אלו לקבלנים עבריינים נעשים מעט מדי ומאוחר מדי. מדובר בצעדים בעלי אופי משמעתי ולא פלילי, בעוד המשטרה ורשות המסים לא פועלות באופן נחרץ נגד אותם קבלנים, שלפי הודעת מת"ש ביקשו וקיבלו מעל 300 היתרים בשעה שבעבר העסיקו עובדים בודדים.
העובדה שמת"ש איפשר למעסיקים לקבל מאות היתרים למרות שברור שלא היו זקוקים למספר כזה של עובדים אומרת דרשני. מת"ש אינו מסוגל לפקח על העסקה של למעלה ממאה אלף עובדים. למעשה מדובר במוסד מיותר שצריך לעבור מן העולם. אין כל היגיון בשיטה שמאפשרת למעסיק למכור היתרים ברווח של אלפי שקלים להיתר, שעה שהעובדים מועסקים ע"י מעסיק אחר.
מה שנדרש כאן הוא ניתוק סופי ומוחלט של ההיתרים ממת"ש ומהמעסיקים: ברגע שההיתר יונפק עבור העובד באופן ישיר ועל בסיס בדיקה אישית שלו, ללא תלות במעסיק או במת"ש, יימשך השטיח מתחת למערכת שמזינה את הסחר העברייני.
יחד עם זאת, גם לאחר שינוי השיטה תידרש מערכת פיקוח ואכיפה נשכנית ויעילה, במסגרתה יהיה צורך למנות מפקחים בעלי סמכויות לנקוט בצעדים חריפים נגד עבריינים, וכן להעמיד לדין סוחרי היתרים.
הצעה להנהיג "גרין קארד" לעובדים הפלסטינים נוסחה בשותפות על ידי מען - ארגון עובדים ומשרד "ליפ" להגנה משפטית לפלסטינים. שני הארגונים מעורבים בעשייה רבה בשטח עם עובדים פלסטינים ועם הרשויות מזה שנים, וגיבשו את הרעיון של "גרין קארד" לעובדים כאמצעי לשחרר אותם מהכבילה למעסיקים, ובנוסף לנטרל במידה רבה את המעמד של המתווכים וסוחרי ההיתרים.
בשורה התחתונה אנו טוענים שללא שינוי השיטה, עלולה הגדלה של מספר ההיתרים, הגם שהיא מבורכת, לגרום לנזק בכך שתגדיל גם את הסחר בהיתרים.
אסף אדיב הוא מנכ"ל מען ארגון עובדים. פרופ' קנת מן הוא מנכ"ל LEAP סיוע משפטי לפלסטינים
