החוק שאמור לחסוך 1.5 מיליארד שקל לעסקים קטנים ירד מסדר היום
אחרי שבנק ישראל הגדיר אותה כרפורמה המשמעותית ביותר למשק ופרסם מחקרים שתומכים ביעילותה, הצעת החוק להקמת מאגר אשראי עסקי הוסרה מסדר היום בשל היעדרות של יהדות התורה והתנגדות האופוזיציה. המשמעות: גדל הסיכוי שהרפורמה תיפול, והעסקים הקטנים ימשיכו בינתיים לשלם את "פרמיית הלקוח השבוי", המוערכת ב-1.5 מיליארד שקל בשנה
הצעת החוק להקמת מאגר אשראי עסקי – אחד מהמהלכים הפיננסיים המשמעותיים ביותר שקודמו בתקופת הממשלה – ירדה מסדר היום. זאת, לאחר שיהדות התורה הודיעה שלא תתמוך בחוקי הממשלה, בעוד האופוזיציה הודיעה שתתנגד. מרגע שהסתמן כי לא יהיה לקואליציה רוב, ההצעה ירדה מסדר היום. המשמעות היא שלממשלה נותרו ימי מליאה ספורים כדי לאשר את ההצעה, ולכל המאוחר עד 19 ביולי.
בחודש שעבר אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את הצעת החוק של משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד המשפטים להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים. המהלך, שנועד להגביר את התחרות בשוק האשראי העסקי, צפוי להביא לחיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה לעסקים הקטנים והבינוניים, ובכך לתרום להורדת יוקר המחיה. זו הסיבה שבנק ישראל אף התבטא באופן חריג, לאחר שהקמת המאגר פוצלה מחוק ההסדרים, וקבע כי "מבין כלל הרפורמות, הקמת מאגר אשראי לעסקים היא החשובה והמשמעותית ביותר מבחינה משקית".
בבסיסו, מאגר נתוני אשראי הוא מערכת מידע מרכזית ומאובטחת, המרכזת נתונים על ההתנהגות הפיננסית והיסטוריית התשלומים של לווים – בין אם מדובר באנשים פרטיים ובין אם בעסקים. המידע נאסף באופן שוטף ממגוון מקורות, כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי ורשויות מדינה, וכולל נתונים על הלוואות קיימות, מסגרות אשראי ורמת העמידה בהתחייבויות. כאשר העסק מבקש אשראי, המאגר מאפשר (באישורו בלבד) לגופים פיננסיים שונים לקבל תמונה מדויקת על רמת הסיכון שלו. בכך המערכת מחסלת את "אסימטריית המידע" – המצב שבו רק הבנק המנהל את החשבון מכיר את היסטוריית הלקוח – ופותחת את הדלת לגופים מתחרים להציע לו הצעות אטרקטיביות בהתבסס על פרופיל הסיכון האמיתי שלו.
כלומר, הקמת המאגר נועדה לטפל בכשל מבני ממושך בשוק האשראי העסקי, המתבטא בתלות גבוהה של העסקים הקטנים במערכת הבנקאית. נכון להיום, העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כ-55% מהתוצר העסקי וכ-60% מהתעסוקה בישראל, אך חלקם בעוגת האשראי הכוללת עומד על 27% בלבד. 92.3% מהעסקים הללו נוטלים אשראי מהבנקים, ו-83% עושים זאת מהבנק הספציפי שבו מתנהל חשבון העובר ושב שלהם – נתון המגדיר אותם כ"לקוחות שבויים". יתרון המידע הבלעדי של הבנק המנהל את החשבון מייצר פער בריבית (פרמיית לקוח שבוי), שמתורגם לעלויות מימון גבוהות ועודפות עבור העסקים, בשל היעדר אלטרנטיבות תחרותיות בשוק.
הקמת מאגר האשראי העסקי קודמה על רקע הצלחת מאגר האשראי למשקי הבית ב-2019, שצמצמה עבור משקי הבית את פרמיית הלקוח השבוי. מחקר חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שפורסם בחודש שעבר, סיפק תוקף אמפירי ליעילותם של מאגרי מידע מסוג זה. המחקר בחן את השפעת מאגר נתוני האשראי למשקי בית על שוק הלוואות הרכב החוץ-בנקאי – שוק שבו למעלה מ-80% מהפעילות מבוצעת על ידי גופים חוץ-בנקאיים. על פי הממצאים, הנגשת המידע באמצעות המאגר הובילה לירידה במרווחי הריבית שגבו נותני אשראי חוץ-בנקאיים, שהגיעה ליותר מנקודת אחוז שלמה בסוף התקופה הנבחנת, ולממוצע של כ-0.3 נקודות אחוז.
