סגור
משלחת צה"ל בכניסה ל אושוויץ
משלחת צה"ל בכניסה לאושוויץ. משרד הביטחון לא נימק את הבחירה בחברה שזכתה (צילום: אתר האינטרנט של אכא צהל)
חשיפה

חברה הנאשמת בקרטל המסעות לפולין זכתה במכרז למצעד החיים

שבע שנים אחרי הגשת כתבי אישום בפרשת קרטל המסעות לפולין פרסם משרד הביטחון מכרז להטסת משלחת של קציני צה"ל למצעד החיים באושוויץ שמתקיים היום. הזוכה במכרז – בשווי 10 מיליון שקל בשנה – היא חברת י. הלל, שהמשפט מולה עודנו מתנהל ושבכיר בה כבר הורשע. ומה קורה במכרזי המסעות של משרד החינוך? חשיפת שומרים וכלכליסט

היום, יום השואה בסימן 80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, תצעד במסגרת מצעד החיים משלחת של "עדים במדים" שתכלול עשרות קציני צה"ל. זו הפעם הראשונה מאז 2019 שמשלחת כזו יוצאת לפולין, אחרי שבשנות הקורונה המיזם הוקפא, ומסיבות שונות לא חודש מאז. בחודש שעבר פרסם לפתע משרד הביטחון מכרז פומבי לצורך ארגון משלחות "עדים במדים". ההיקף הכספי של המכרז הוא כ־10 מיליון שקל עבור שמונה משלחות בשנה, ו־30 מיליון שקל במידה שתמומש אופציה להאריך את ההתקשרות בשנתיים נוספות.
פרסום המכרז עורר סערה בענף הנסיעות, בעיקר בשל משך הזמן שניתן להתארגנות – המכרז פורסם ב־24 במרץ, כשהדדליין להגשה נקבע ל־3 באפריל. כך, בתוך עשרה ימים הניגשים למכרז היו צריכים לתאם טיסות, אוטובוסים, מלונות, ארוחות ושלל פרטים נוספים שתוארו בחוברת מכרז באורך 86 עמודים. שומרים פנה אל משרד הביטחון בזמן אמת על מנת לתהות על הבהילות, ולאחר הפנייה ניתנה ארכה של ארבעה ימים נוספים שבסופה נקבעה הזוכה במכרז, חברת י. הלל בבעלותו של איש העסקים פיני גינזבורג.
גינזבורג, איש מוכר בענף הנסיעות ומי שבעבר החזיק 9% ממניות אל על, הוא מנאשמי פרשת קרטל המסעות לפולין שבמסגרתה הואשמו חברות נסיעות בכך שחילקו ביניהן את שוק משלחות התלמידים לביקורים במחנות בפולין, וסיכמו מראש שלא יתחרו זה בזה.
ביולי 2018 הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים כתבי אישום נגד ארבע סוכנויות נסיעות ושמונה בעלים או מנהלים בחברות, בנוגע לאירועים שהתרחשו בשנים 2016-2010. אגב, ב־2016, כשהתפוצצה הפרשה, התעוררה סערת משנה במשטרה כאשר התברר כי החברה של גינזבורג היא שארגנה את משלחת "עדים במדים" של המשטרה באותה השנה, בזמן שבמקביל המשטרה חקרה את החשדות נגד החברה. כיום י. הלל בבעלות גינזבורג אינה עובדת עם המשטרה.
מנהל בחברת י. הלל, צבי סער, כבר הורשע בפרשה במסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות של היותו צד להסדר כובל, ולפני שנה נגזר עליו עונש של שבעה חודשי מאסר.
המשפט נגד חברת י. הלל ונגד גינזבורג עצמו עדיין מתנהל, והוא מכחיש את החשדות נגדו. עם זאת, היותו של גינזבורג נאשם בפלילים לא הפריע למשרד הביטחון לבחור בחברה שבבעלותו ובתנאי הסף לא הוזכר אף סעיף המונע ממנה להשתתף.
לשומרים מסר גינזבורג בתגובה: "לא היה קרטל, היתה מלחמת עולם. יש את חזקת החפות, ונוכיח בבית המשפט שלא היה כלום. במשרד הביטחון אמרו שבמידה שיהיו בעיות בתאריכים ספציפיים, הם יהיו גמישים. לכן לא היתה בעיה מבחינת זמן".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה, בנוגע ללוח הזמנים הקצר שניתן למכרז: "ההחלטה הסופית על החזרת משלחות 'עדים במדים' התקבלה בצה"ל רק בתחילת השנה הנוכחית. עם קבלת ההחלטה ולאחר שגובשה מעטפת אבטחתית פורסם המכרז המדובר. לאור חשיבות הפרויקט במיוחד בעת הזו והרצון להוציאו לפועל כבר בטווח הזמן הקרוב, המכרז מתקיים בלוחות זמנים קצרים ובהתאם לדין. עם זאת, בעקבות פניות ספקים נדחה מועד ההגשה עד לתאריך 7.4". שומרים פנה לתגובת המשרד גם בנוגע לזהות הזוכה במכרז, אולם זו לא התקבלה.
2 צפייה בגלריה
פיני גינזבורג, בעלי החברה שזכתה במכרז של צה"ל. המשפט הפלילי נגדו ונגד החברה עדיין מתנהל
(צילום: בועז אופנהיים)
לעומת מכרז משרד הביטחון, במשרד החינוך גינזבורג וחברת י. הלל לא יכולים להשתתף. זאת משום שבמכרז שפרסם המשרד ב־2023 מופיע סעיף הקובע שהמציע – אדם או חברה – לא יכול להיות מי שהוגש נגדו כתב אישום, או שהורשע בעבירות שעניינן פגיעה בתחרות או תיאום הצעות. ובכל זאת, נראה כי המכרז של משרד החינוך לא סתם את כל הפרצות.
בדיקת שומרים מגלה כי מתוך רשימת החברות שמארגנות את משלחות בתי ספר עבור משרד החינוך, וגובשה במרץ 2023, שלוש הן חברות הקשורות בצורה זו או אחרת לחברות הנאשמות בקרטל הנסיעות. אחת מהן היא חברת הלל נסיעות בבעלות אלון גינזבורג, בנו של פיני שאוזכר קודם לכן. לפי רשם החברות, החברה פועלת ברחוב בן יהודה 62 בתל אביב, אותה הכתובת של חברת י. הלל בבעלות האב. הלל נסיעות, אגב, נוסדה באפריל 2019, לאחר הגשת כתב האישום בפרשת הקרטל.
חברה אחרת העובדת כיום עם משרד החינוך היא חברת טיולי הגשר לעולם 1000 בע"מ, שנוסדה בינואר 2019. לפי רשם החברות, החברה היא בבעלות מאיר יונגסטר, בנה של איילת יונגסטר, אחת מנאשמי קרטל הנסיעות כמנהלת ושותפה בסוכנות גשר תורס (בשמה הרשמי ־ טיולי הגשר לעולם).
ביולי 2023, הורשעה יונגסטר במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של היותה צד להסדר כובל, אחת מהן בנסיבות מחמירות. היא נידונה לחמישה חודשי מאסר. על פי רשם החברות, מאיר ואיילת יונגסטר רשומים באותה הכתובת, רח' רמב"ם 11 בגבעת־שמואל – האם כבעלים של גשר והבן כבעלים של גשר 1000.
חברה נוספת שמספקת שירותים לבתי ספר היא חברת איסתא. חברה־בת של איסתא, אקדמי טרוול (שנרכשה על ידי איסתא ב־2013), היא נאשמת נוספת בפרשת הקרטל ואחד ממנהליה, אהרון טורוביץ', כבר הורשע במסגרת הסדר טיעון ונידון ל־7.5 חודשי מאסר. איסתא עצמה לא הואשמה, אך אחישי גל, מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה, כן נאשם והמשפט בעניינו עודנו מתנהל.
2 צפייה בגלריה
אחישי גל מנכ"ל ובעלי קבוצת איסתא
אחישי גל מנכ"ל ובעלי קבוצת איסתא
מנכ"ל איסתא אחישי גל, אחד הנאשמים בקרטל המסעות. איסתא זכתה במכרז של משרד החינוך
(צילום: עמית שעל)
כמו כן, בנוסף להיותה ברשימת הספקים של משרד החינוך, איסתא היא זכיינית של המשלחות המשרדיות (כלומר, עובדי המשרד) של משרד החינוך לפולין.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לפניית שומרים: "כל ההצעות שנבחרו במכרז למסעות לפולין נבחנו ואושרו רק לאחר שנמצא כי עמדו בכל התנאים שנקבעו. ככל שיש לגורם כלשהו השגות או מידע חדש בנוגע לעמידה של אחת הזוכות בתנאי המכרז — ניתן לפנות לוועדת המכרזים, שהיא הגורם המוסמך לבחון את העניין".
פיני גינזברג מסר בתגובה לסוגיית בנו: "אין כאן שום בעיה בהשתתפות הבן שלי. להפך, הכניסה של הבן שלי לרשימת ספקי משרד החינוך דווקא הביאה להורדת מחירים".
מחברת גשר 1000 נמסר בתגובה: "החברה פעלה כדין והכל בליווי וייעוץ משפטי צמוד. לצערנו, חלק ניכר מהאמור בכתבה הנו סילוף של העובדות, מה שמלמד על מגמה ברורה של הכפשה שכנראה מקורה בגורמים מסחריים, ועל כן אין אנו רואים טעם להגיב על הדברים ואנו נשקול הגשת תביעה דיבה בהתאם".
מחברת מאיסתא נמסר בתגובה: "חברת אקדמי טרוול נמצאת בהליכי סגירה, ועד סוף השנה תיסגר. חברת איסתא היא זו שזכתה במכרז של 2023. איסתא היא חברה ציבורית, הפועלת רק בהתאם לחוק, וכך היא נוהגת גם במקרה זה".
מרשות התחרות נמסר: "בכל הנוגע להיקשרות של המדינה עם חברה זו או אחרת, שיקול הדעת כמובן נתון לגוף שעורך את המכרז. לעמדת רשות התחרות לסוגיית עמידתה של חברה זו או אחרת בדרישות חוק התחרות הכלכלית צריכה להיות משמעות של ממש בהחלטת המדינה להיקשר עם אותן חברות במסגרת מכרז או בכל דרך אחרת, ובפרט כאשר מדובר בעבירה חמורה של תיאום מחירים בין מתחרים (קרטל). במסגרת מגבלות הדין, הרשות אף מעמידה כל סיוע לעורכי מכרזים לצורך החלטה בסוגיות כגון אלה".