סגור
בנק ישראל ירושלים
מטה בנק ישראל בירושלים (צילום: שלו שלום)

חבר אחד בוועדה המוניטרית של בנק ישראל סבר שצריך להוריד ריבית

מסיכום הדיונים לפני החלטת הריבית האחרונה לפני כשבועיים עולה כי ארבעה מחברי הוועדה תמכו בהחלטה, בעוד חבר אחד תמך בהורדה של 0.25%. הפעם האחרונה בה נרשמו חילוקי דעות בוועדה היתה ביולי

ההחלטה של הוועדה המוניטרית על הותרת הריבית ברמה של 4.5% לפני כשבועיים לא התקבלה פה אחד, כך עולה מסיכום הדיונים המוניטריים שפרסם היום (ב') בנק ישראל לציבור. על פי הסיכום, "ארבעה מחברי הוועדה תמכו בהחלטה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5%, ואילו אחד מחברי הוועדה הצביע על הורדה של 0.25% לרמה של 4.25%" .
נזכיר כי בוועדה המוניטרית יש כיום חמישה חברים במקום שישה, זאת לאחר התפטרותו של פרופ' משה חזן לפני למעלה משנה אחרי החלטת הממשלה לקדם את ההפיכה המשטרית. המשמעות היא שכיום במקום שלושה נציגי ציבור, יש רק שני נציגי ציבור בוועדה - פרופ' צבי הרקוביץ ופרופ' נעמי פלדמן. בדרך כלל חברי הוועדה מטעם הבנק מצביעים באופן זהה, כך שהתנגדות של חבר ועדה אחד בהרכב זה היא בעלת משמעות.
למעשה, לאורך כל המסלול של העלאות הריבית כמעט ולא היו חילוקי דעות בוועדה המוניטרית. הפעם הקודמת שבה נרשמו חילוקי דעות בוועדה היתה ביולי 2023, אז אחד מחברי הוועדה סבר כי יש להעלות את הריבית בפעימה נוספת לרמה של 5%. דעתו לא התקבלה והועדה הותירה את הריבית ברמה של 4.75%. עם זאת, חילוקי הדעות בוועדה מדגישים את הצורך במינוי מחליף לפרופ' חזן, שכן כל זמן שאין לו מחליף הכוח של אנשי בנק ישראל בתוך הוועדה גדול יותר, בניגוד לרציונל של החוק שביקש כי כמות הנציגים מהבנק ומהציבור יהיו זהים.
כמו כן, בסיכום הדיונים חזרה הוועדה המוניטרית על ארבעת הסיכונים העיקריים לאינפלציה: השפעות המלחמה, המגבלות על הפעילות בענף הבנייה, הפיחות בשקל וההתפתחויות הפיסקליות. הבנק מציין כי חברי הוועדה דנו גם בהורדת הדירוג, וכי המרווח בין אג"ח ישראלי-דולרי לאג"ח אמריקאי נותר גבוה יחסית, ופרמיית הסיכון של ישראל חזרה לעלות אחרי ירידה מסוימת.