ניתוח
60% מהילדים הנזקקים אינם נכללים במפעל ההזנה של משרד החינוך
לא רק שהמיזם מיושם רק בגני ילדים ובתי ספר יסודיים, אלא שגם מסגרות החינוך שמפעילות את המיזם לא מנצלות את מלוא הפוטנציאל שלו בגלל היעדר תקציב של רשויות מקומיות חלשות. אי הניצול אשתקד הגיע ל־40%, שהם כ־600 מיליון שקל
כ־60% מהילדים שמצויים בחוסר ביטחון תזונתי אינם נכללים במפעל ההזנה של משרד החינוך, כך עולה מניתוח של נתוני מפעל ההזנה ונתוני חוסר הביטחון התזונתי. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת תשפ"ד קיבלו הזנה כ־500 אלף תלמידים בגני ילדים ובתי ספר, ובתשפ"ה נרשם מספר דומה. שני דברים מעיבים על מפעל ההזנה: ראשית, הוא מיושם רק בגני ילדים ובתי ספר יסודיים; שנית, מסגרות החינוך אינן מממשות את מלוא הפוטנציאל של המיזם בגלל היעדר תקציב של רשויות מקומיות חלשות, ואי הניצול אשתקד הגיע לכ־600 מיליון שקל.
על פי דו"ח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי 1.034 מיליון ילדים, שהם 31.7% מהילדים בישראל, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, מהם 354 אלף, שהם 10% מהילדים בישראל, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור.
את החלל שנוצר מנסה למלא החברה האזרחית. עמותת נבט מחלקת מדי יום כ־20 עד 25 אלף כריכים לתלמידים שמגיעים לבית הספר בלי ארוחת עשר. מחקר חדש שביצעה חברת משב מחקר יישומי עבור נבט עקב אחרי 71 תלמידים מכיתות ז' עד י"ב שקיבלו הזנה ו־456 אנשי צוות בבתי הספר שלהם. 87% מאנשי צוות בתי הספר דיווחו כי התלמידים המשתתפים בתוכנית "סנדוויץ לכל ילד" מרוכזים יותר בחומר הלימוד, ו־86% דיווחו כי הם נוכחים יותר בבית הספר. 72% דיווחו על ירידה באירועים אלימים. 90% מאנשי הצוות דיווחו כי התלמידים שלווים ורגועים יותר במהלך יום הלימודים. מחנכי התלמידים דיווחו על עלייה של כ־10 נקודות בציוני התלמידים, על ירידה בהיעדרויות ועל שיפור באקלים הכיתות. "ירידה מורגשת בהטרדות והצקות, אירועים אלימים ועימותים עם מורים".
ארגון נבט פנה בימים האחרונים לחברי כנסת ומועמדים לתפקיד שר החינוך מכל הסיעות והמפלגות בדרישה לשלב בקווי היסוד ובתוכניות העבודה של הממשלה הבאה תוכנית לאומית לארוחות בוקר בחטיבות הביניים ובתיכונים. "ארוחת בוקר היא תנאי בסיסי ללמידה, להתמדה ולאמון במערכת החינוך", אומרת רותם יוסף־גלעדי, מנכ"לית ארגון נבט. "רעב בשעות הבוקר פוגע ישירות ביכולת הריכוז של התלמידים, מגביר היעדרויות ואירועי אלימות, ובסופו של דבר מדרדר תלמידים לנשירה".
עובדה בעייתית נוספת: היקף הניצול של מפעל ההזנה בבתי הספר הזכאים ירד מ־95% לפני ארבע שנים ל־60% בשנה שעברה. שווי אי הניצול אשתקד מוערך ב־665 מיליון שקל. הסיבה העיקרית היא כנראה רשויות מקומיות שבוחרות לא לספק את השירות בשל עלויות תקציביות. כך עולה מתשובת משרד החינוך לבקשת חופש המידע של ארגון "מזון — תגובה יהודית לרעב", שהוגשה באמצעות התנועה לחופש המידע. עם זאת, יצוין שלא נוצרים עודפים תקציביים שכן משרד החינוך מראש מחויב לתקצב לפי ביצוע.
בשנות הלימודים תשפ"א (2020/1) ותשפ"ב (2021/2) היה שיעור הניצול של מפעל ההזנה 95%, בתשפ"ד (2023/4) עמד פוטנציאל המימוש על 1.2 מיליארד שקל, אבל נוצלו רק 74%, שהם 938 מיליון שקל, כלומר 336 מיליון שקל לא נוצלו. בתשפ"ה (2024/5) עמד הפוטנציאל על 1.6 מיליארד שקל, ונוצלו רק 60%, שהם 960 מיליון שקל. השווי של הזכאות שלא מומשה גדל ל־640 מיליון שקל
"הארוחה החמה ניתנת רק במסגרת יום חינוך ארוך, ובתוכנית הזאת הרשות המקומית נדרשת להשתתף בעלות. רשויות חלשות מתקשות לעמוד בכך ובוחרות שלא להפעיל את התוכנית, כך שדווקא הילדים שזקוקים לארוחה יותר מכל נשארים בלעדיה", מסבירה עו"ד בקי כהן־קשת מהפורום למאבק בעוני. "אנחנו דורשים להרחיב את החוק לשכבות הגיל הבוגרות ולנתק את הזכאות לארוחה מהמצב הכלכלי של הרשות המקומית".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מפעל ההזנה מתוקצב ומשולם בהתאם לביצוע בפועל ולהיקף המימוש של הרשויות המקומיות. לכן הפער בין המסגרת התקציבית לבין ההוצאה בפועל אינו משקף תקציב שהוקצה ולא נוצל, אלא את היקף המימוש בפועל של הרשויות המקומיות. באשר להרחבת התוכנית לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות, מדובר בהרחבה המחייבת תוספת תקציבית משמעותית שאינה מתוקצבת כיום".
