פרשנות
הזירה הבאה אחרי התקציב המוחמץ: החשש מאיוש לא ראוי לשני הבכירים באוצר
מינוי מחליפיהם של יועמ"ש האוצר עו"ד אסי מסינג והממונה על התקציבים יוגב גרדוס שיסיימו בקרוב את תפקידיהם מעלה חשש שסמוטריץ’ יבחר במקומם באנשים חסרי כישורים שנאמנים לו. בתסריט כזה הנזק לאזרחים יהיה דרמטי
תקציב המדינה ל־2025 אושר אמש בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, כאשר נאום הסיכום של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הופרע מטבע הדברים שוב ושוב על ידי נציגי האופוזיציה. אלא שעיון בטקסט הנאום מספק הצצה לתפיסת עולמו של שר האוצר. סמוטריץ' הגדיר את התקציב כ"תקציב המלחמה והמילואימניקים". רוב נאומו עסק בכך שהממשלה נתנה מענקים למילואימניקים, ולמפונים מהדרום והצפון, ובכך שנתנה תוספות של מיליארדים למערכת הביטחון. רק בסוף הנאום התייחס סמוטריץ' לעתידה של כלכלת ישראל. המילה “צמיחה” הוזכרה רק פעם אחת, כדי לצאת ידי חובה, המשפט המלא היה “קידמנו מהלכים אחראיים ומאזנים שיתמכו בצמיחה ויאפשרו לכלכלה הישראלית לשמור על חוסנה ולהמשיך לשגשג”.
הנאום נכתב על ידי סמוטריץ' כדי להלל את עצמו על הישגיו, אבל בין השורות אפשר ללמוד כי סמוטריץ' תופס את תפקידו באוצר כ"מחלק כספים". כמי שצריך לפנק את המילואימניקים ולתקצב את מערכת הביטחון, עד כדי כך שהוא מייחס את עלויות המלחמה ל'מדיניות התקציבית של הממשלה. ובכן, צריך להזכיר לשר האוצר, כי לא צריך שר אוצר בשביל לחלק כסף, משרדי הממשלה יודעים לבקש כסף לבד, משרד הביטחון היה מקבל את הכסף גם אם היתה קובייה הונגרית בתפקיד שר האוצר. תפקידו של שר האוצר איננו להזרים כסף, אלא לוודא איך מזרימים, לוודא שהכסף שמחולק, מחולק בצורה יעילה והוגנת. דווקא בזמן מלחמה עליו להיות מופקד על הצד הכלכלי, על כך שהמשק ייפגע כלכלית כמה שפחות, יתאושש כמה שיותר מהר, ויפתח מנועי צמיחה חדשים. אך סמוטריץ' בדימויו העצמי הוא “מר ביטחון”, הוא איננו “שר אוצר”, הוא כנראה באמת משוכנע שתפקידו הוא להוציא את הכסף, ולא לטייב את ההוצאה, לא לייעל אותה, ובוודאי לא להגדיל את העוגה.
העובדה ששר האוצר לא תופס את תפקידו המרכזי כאחראי על הכלכלה ועל שיפור איכות החיים שלנו, ולפני שהוא שר אוצר הוא מבקר של מערכת המשפט הישראלית, הביאה אותו במהלך 2023 לא להשתמש במעמדו כשר אוצר כדי להרגיע את הרוחות סביב הההפיכה המשטרית. העובדה שלפני שהוא שר אוצר שאחראי על שיפור איכות החיים שלנו הוא מומחה ביטחון עם תפיסות ניציות שרוצה את שרידות הקואליציה, הביאה אותו לא לנצל הזדמנויות מאקרו־כלכליות מול החרדים. ובימים אלו ממש, העובדה שלפני שהוא שר אוצר הוא מדברר של תיאוריית הדיפ־סטייט, מביאה אותו להחזיק באוויר את החשש שהממשלה לא תציית לבית המשפט, חשש שמביא לכאוס חברתי ולחששות כלפי הכלכלה הישראלית.
המועמד הטבעי: המשנה דודי קופל
ההעדפה שסמוטריץ' מעניק לאידיאולוגיות ואינטרסים על פני הכלכלה הישראלית יוצרת חשש גדול גם לגבי שני המינויים החשובים באוצר, מינוי מחליף ליועץ המשפטי עו"ד אסי מסינג, ומינוי מחליף לממונה על התקציבים יוגב גרדוס. מדובר בשתי דמויות שסמוטריץ' לא הסתדר עמן. המתח בינו לבין השניים היה עמוק סביב סוגיות משפטיות ותקציביות רבות. אם סמוטריץ' יחליף אותם באנשים חסרי כישורים שההתאמה היחידה שלהם לתפקיד תהיה הנאמנות אליו, הנזק לאיכות החיים של האזרחים עלול להיות דרמטי. יש לקוות שגם אם סמוטריץ' יבחר למנות שניים שהוא רוחש להם יותר אמון, הרי שהוא יקפיד שיהיה להם בסיס מקצועי עצמאי.
ב־1 באפריל מסינג צפוי לסיים את תפקידו, אחרי סאגה ארוכה. הוא מכהן כיועץ משפטי של האוצר מאז מאי 2017, ונודע כיועץ משפטי עצמאי. הוויכוחים עם מסינג הניעו את סמוטריץ' לקדם החלטת ממשלה שהיתה תקועה מאז 2009 – לקצוב את כהונתם של היועצים המשפטיים. בסופו של תהליך הוחלט כי מסינג יעזוב את תפקידו ב־1 באפריל, ויישאר לחפוף את מחליפו עד ל־20 באפריל. בשלב זה עדיין לא מונה מחליף, אבל לפחות על הנייר, צפויה להיות הכרזה על מחליף כבר בשבוע הבא, שכן נקבע תאריך לוועדת המכרזים שתכריע מי יהיה היועץ המשפטי הבא.
לכלכליסט נודע כי ניגשו קצת יותר מעשרה מועמדים למכרז, וכי ביניהם נמצא המשנה ליועץ המשפטי באוצר, עו"ד דודי קופל. קופל נחשב למינוי הטבעי אחרי מסינג, שכן הוא מכהן כמספר 2 בייעוץ המשפטי באוצר. הייעוץ המשפטי באוצר הוא יחידה בעלת חשיבות דרמטית. היא מנסחת את הרפורמות הכלכליות, את חוקי התקציב, ואת החלטות הממשלה הרבות שהאוצר מקדם. מינוי של עו"ד ללא ניסיון משמעותי בחקיקה תקציבית וכלכלית עשוי לפגוע בתפקוד יחידת הייעוץ המשפטי באוצר, ולהעביר לעובדי המשרד מסר של חוסר ענייניות ושל "נאמנות מעל הכל" . עם זאת, אם לשפוט לפי העבר, הרי שסמוטריץ' בחר למנות לראשי אגפים את המועמדים הטבעיים, כך הוא עשה עם המינוי של אפי מלכין לתפקיד הממונה על השכר, ועם שמואל אברמזון לתפקיד הכלכלן הראשי.
מבחינה טכנית, המינוי של היועץ המשפטי הבא נעשה על ידי ועדת בוחנים, המורכבת מנציג של משרד המשפטים, נציג של איגוד מקצועי, ומנכ"ל האוצר אילן רום. אבל ההערכה היא כי אם סמוטריץ' יהיה מעוניין, הוא יוכל להשפיע על תהליך המינוי. יש גורמים באוצר שהעריכו כי ההכרזה על כך שהמינוי יבוצע בשלב הבא נועד כדי למנוע עיכוב בעזיבתו של מסינג, וכי למעשה בסופו של דבר ימסמסו את קיומה של ועדת הבוחנים, כך שהאוצר ייוותר זמן רב ללא יועץ משפטי קבוע. מכל מקום, נדע זאת בשבוע הבא.
יעמוד מול הפוליטיקאים?
המינוי הדרמטי השני הוא מינוי מחליף לגרדוס, שמשמש כממונה על התקציבים. גרדוס וסמוטריץ' נמצאים ביחסים מתוחים זה זמן רב. סמוטריץ' התבטא באופן פומבי נגד הפקיד הבכיר, האשים אותו בחתרנות, הציע לו “להניח את המפתחות”, ואף ניסה לשלול ממנו סמכויות. כהונתו של גרדוס צפויה להסתיים באוגוסט, וקשה לראות את סמוטריץ' מאריך את כהונתו. עם זאת, גרדוס לא צפוי לפרוש מיוזמתו, זאת מכיוון שהאוצר נמצא בתקופה חלשה, רק כעת נכנס מנכ"ל חדש למשרד, היועץ המשפטי צפוי לעזוב, חלק משמעותי מאנשי האגף נמצאים במילואים, ושר האוצר עצמו סבור כי יהיה צורך לפתוח שוב את תקציב 2025 בשל המלחמה. ניתן להעריך כי גם החשש שסמוטריץ' ימנה דמות בלתי מתאימה לאגף תקציבים לא מעודד את גרדוס להודיע על פרישה מוקדמת.
המינוי לתפקיד הממונה על התקציבים הוא בסמכות כמעט בלעדית של שר האוצר. מסורתית נהוג למנות לתפקיד אדם שעבד במשך שנים באגף תקציבים, הגיע לתפקיד סגן ממונה על התקציבים ויצא לתפקיד ניהולי מחוץ למשרד. לסמוטריץ' יש ביקורת רבה על הריכוזיות ועל העצמאות של אגף תקציבים. אך ההתנהלות הכוחנית של סמוטריץ' אל מול האגף, ההימנעות שלו מקידום מדיניות כלכלית המעודדת צמיחה, והתמיכה שלו בתקצוב סקטוריאלי, מביאות לכך שיש חשש גדול שמינוי לא שגרתי של סמוטריץ' לתפקיד הממונה על התקציבים יביא לפגיעה בכלכלת ישראל. החשש הוא במיוחד מכך שהממונה החדש לא יעמוד מקצועית מול הדרג הפוליטי בסוגיות מאקרו־כלכליות קריטיות כמו תקרת הגירעון, ומניעת תמריצים שליליים להשתלבות בשוק העבודה.
