"הליטיגציה היא בסוף רשימת הנפגעים מה-AI, ודאי בליטיגציה מורכבת, אם כי גם זה כנראה יגיע"
עד כמה השפעת הבינה המלאכותית כבר ניכרת על הליטיגטורים, והאם העומס בבתי המשפט הגיע לנקודה שבה פונים מראש לגישור והליכים אחרים? עורכי דין בכירים בתחום הליטיגציה התייחסו לכמה מהסוגיות האקטואליות הבוערות בענף לקראת פורום 100 DUNS שיתקיים בשבוע הבא
ענף הליטיגציה הישראלי ניצב בתקופה שבה כמה מן הכוחות המשפיעים עליו פועלים במקביל. העומס המתמשך בבתי המשפט אינו עוד בעיה נקודתית, אלא מציאות שמעצבת את קצב ניהול ההליכים, את בחירת האסטרטגיה ואת האופן שבו צדדים לסכסוך מקבלים החלטות כבר מראשית הדרך. על הרקע הזה מתחזק מקומם של פתרונות חלופיים, מגישור ועד ניהול מחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט. במקביל מתחדדת שאלת מעמדו של הליטיגטור: האם התמחות מובהקת בניהול הליכים ובהופעה בערכאות היא שמייצרת כיום יתרון מקצועי, או שהערך המוסף טמון דווקא בשילוב שלה עם מומחיות ענפית או נישתית. לקראת פורום בכירות ובכירי ענף המשפט בתחום הליטיגציה, שוחחנו עם עורכי הדין המובילים בענף על התמורות שמעצבות את התחום, האתגרים העומדים בפניו והצעדים הנדרשים כעת.
בכתבה לקחו חלק : ד"ר גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה, פישר (FBC & Co.), עו"ד ניר סברוב, שותף מנהל ומנהל משותף של מחלקת הליטיגציה המסחרית, שניצר, גוטליב, סאמט, עו"ד אילן בומבך שותף מייסד אילן בומבך ושות' משרד עו"ד, עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן מייסדת ובעלים של ד"ר יעל ארידור בר-אילן משרד עורכי דין, עו"ד ברק טל, שותף מוביל וראש מחלקת ליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי.
העומס בבתי המשפט הוא כבר עובדה בשטח, ונראה כי אין פתרון פרקטי לכך. האם הדבר כבר מייצר חולשה לצד שלא מסוגל לחכות או לממן שנים ארוכות של תהליך עד פסק הדין?
גיל אוריון: "העומס בבתי המשפט אינו מחלה חשוכת מרפא. הפתרון דורש טיפול הוליסטי - יותר שופטים, יותר עוזרים משפטיים לשופטים, גישה מחמירה יותר כלפי עורכי דין שנוקטים הליכי סרק והטלת הוצאות משפט משמעותיות על הצד המפסיד. בנוסף לכך, ניהול תיקים ברצף, מיום ליום, הוא רצוי ואף מתבקש".
ניר סברוב: "בהחלט. העומס הקיצוני בבתי המשפט בישראל מייצר חולשה מובהקת לצד מי שאינו מסוגל להמתין או לממן הליך משפטי ממושך. כאשר הליך משפטי נמשך שנים, הזמן והיכולת לממן את ההתדיינות הופכים, במקרים מסוימים, לחלק ממאזן הכוחות בין הצדדים. צד בעל "אורך נשימה" פיננסי יכול להרשות לעצמו להמתין, בעוד שצד שעבורו ההכרעה דחופה עלול למצוא את עצמו נאלץ להתפשר לא משום שעמדתו המשפטית חלשה, אלא משום שמחיר הזמן גבוה מדי. זו נקודה שצריך לקחת ברצינות: נגישות לצדק אינה מסתכמת בזכות להגיש תביעה, אלא כוללת גם את היכולת לקבל הכרעה אפקטיבית בתוך פרק זמן סביר. לכן, במקרים המתאימים, כבר בשלב גיבוש האסטרטגיה המשפטית צריך להביא בחשבון מהו מסלול ההתדיינות שיאפשר ללקוח להגיע לתוצאה הנכונה בזמן ובעלות סבירים"
אילן בומבך: "העומס בבתי המשפט גורם להפרטת המשפט ולהאצת הפניה להליכים חלופיים כמו גישור ובוררות. יש למנות יותר שופטים, תוך הקפדה על מינוי שופטים בקיאים, חריפים ויעילים, ולגרום לכך שהמשפטים יתנהלו ללא סחבת מיותרת".
יעל ארידור בר אילן: "העומס אינו רק עניין טכני, אלא אתגר מהותי שיש לתת לו מענה. במציאות הנוכחית, משך ההליך עצמו משמש לעיתים ככלי אסטרטגי בידי צדדים להתדיינות. במקרים מסוימים, צד המבקש למשוך הליכים יודע שהזמן פועל לטובתו, בעוד שהצד השני נדרש לשאול את עצמו אם המחיר הכלכלי, הניהולי והאישי של המאבק עדיין מצדיק את המשכו. כאשר הדרך לצדק מתארכת יתר על המידה, לעיתים הזכות קיימת על הנייר, אך בפועל צדדים נאלצים לוותר עליה. תפקידם של עורכי הדין המייצגים הוא לבנות אסטרטגיה שמביאה בחשבון לא רק את הסוגיות המשפטיות, אלא גם את לוחות הזמנים, העלויות, הסיכונים וההשפעה העסקית של ההליך על הלקוח. למשך ההליך יש משקל משמעותי לא פחות מהתוצאה הסופית, ולכן נדרש ניסיון רב כדי לנווט את התהליך לתוצאה המעשית הנכונה".
ברק טל: "העומס במערכת המשפט, כמו העומס במערכת הבריאות, העומס בכבישים ובמערכות התחבורה הציבורית והעומס בשירות הציבורי בכלל הוא עובדה בשטח כבר שנים רבות. מבחינת בתי המשפט, העיכובים במינוי שופטים בשנים האחרונות מגבירים את העומס ואנחנו חשים זאת על בשרנו. התארכות ההליכים המשפטיים משפיעה בעיקר על הליכים בין אנשים פרטיים בערכאות הנמוכות. אני מודה שבסוג בתיקים שאנחנו מטפלים בהם - בעיקר ייצוג נתבעים בתביעות משמעותיות - ההשפעה קיימת אבל פחותה בהרבה, הן משום שנתבעים בדרך כלל אדישים יותר להתארכות ההליך ולמימונו. צריך לזכור שהעומס על עורכי הדין - שמבקשים ארכות שוב ושוב - הוא גורם לא זניח בהתארכות ההליכים, שגם משבש את יומן הדיונים של בית המשפט ומביא לדחיות נוספות. הפתרון צריך להיות בניהול הליך משפטי ברצף, יום אחרי יום, כפי שהדבר נעשה בארה״ב ובאנגליה. הבעיה היא שזה מצריך כנראה ״אתחול״ של המערכת כולה, מהלך שקשה ליישם במערכת עמוסה על סף קריסה".
עד כמה נחלש לדעתך מעמדה של מערכת המשפט, והאם אתה כבר רואה גופים או חברות שפונים להליכים מהירים יותר כמו גישור, בוררות או פתרונות מחוץ למערכת?
גיל אוריון: "מערכת המשפט מורכבת משופטים טובים שעובדים בסביבת עבודה עמוסה ולא יעילה. על רקע זה, פתרון סכסוכים מחוץ למערכת צובר תאוצה. אלא שאסור להרים ידיים, וחייבים לתת מענה למצוקת המערכת. על שר המשפטים החדש להפשיל שרוולים ולהתמודד עם המצוקות היומיומיות שמהן סובלת המערכת - לא מהפכה משפטית אלא תיקון ליקויים מבניים וניהוליים".
ניר סברוב: "מעמדה של מערכת המשפט בישראל נמצא בשנים האחרונות במוקד של דיון ציבורי ומקצועי עמוק. לצד פגיעה מסוימת באמון הציבורי עקב המתחים הפוליטיים, המערכת נותרה הסמכות הבלעדית והמכריעה בנושאים חוקתיים ופליליים רבים. עם זאת, במגזר העסקי והאזרחי ניכרת מגמה ברורה ומתגברת של פנייה למסלולים אלטרנטיביים. זאת מתוך הבנה שאותם מסלולים עדיפים בכל הקשור לקצב ניהול הסכסוך הן בכל הקשור ליכולת של המוטב, קרי, הבורר/המגשר להקדיש את זמנו המקצועי בסכסוך מסוים, כלומר, הקשב לרוב גבוה יותר במסלולים אלה".
יעל ארידור בר אילן: "בתי המשפט ממשיכים להיות המוסד המרכזי להכרעה בסכסוכים מורכבים ולהגנה על זכויות. עם זאת, בין היתר על רקע העומס במערכת, השוק העסקי בוחן כיום בצורה מושכלת יותר איזה מנגנון יאפשר להגיע להכרעה היעילה ביותר, ובהחלט ניכרת בחירה רבה יותר בגישור ובבוררות, במיוחד כאשר למהירות, לסודיות ולוודאות העסקית יש ערך משמעותי. יחד עם זאת, בסכסוכי שליטה, בתביעות נגזרות, במחלוקות עקרוניות או במקרים שבהם נדרשים סעדים מורכבים, בתי המשפט נותרים הזירה המתאימה ביותר. מניסיוני, יש גם מקרים שבהם צדדים שבחרו מראש במנגנון שנראה יעיל ומהיר יותר, מגלים בדיעבד שההליך שנבחר אינו נותן מענה מלא למורכבות שהתפתחה במהלך הסכסוך".
ברק טל: "לדעתי יש להבחין בין מעמדה החוקתי של הרשות השופטת לבין מעמדה של מערכת המשפט האזרחית. מעמד הרשות השופטת נחלש באופן ניכר בשנים האחרונות - הן באמון הציבור בה והן בפועל - בעיקר כתוצאה מפעולות המכוונות לפגוע בה של גורמים במערכת הפוליטית וכלי תקשורת המזוהים עימם. לעומת זאת, במערכת המשפט האזרחית המבררת סכסוכים אני רואה הרבה פחות פגיעה, והעומס שם ממחיש זאת. בסוג התיקים שאנחנו מטפלים בהם פנייה לפתרונות חלופיים נעשית פעמים רבות בלחץ בית המשפט דווקא ולא ביוזמת הצדדים. הדחף ״להוכיח שאני צודק״ הוא עדיין סנטימנט חזק מאד בתרבות שלנו, והוא מתחזק ככל שהחברה נעשית מקוטבת יותר. זהו בעיני גורם משמעותי לריבוי ההליכים המשפטיים בישראל".
בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את עבודת המשפט ומאידך סכסוכים כוללים מגוון רחב של היבטים (טכנולוגיה, שוק הון, רגולציה ותחומים מקצועיים אחרים), תם עידן "ליטיגטור העל" או שדווקא ההתמחות הספציפית בליטיגציה הופכת ליתרון אסטרטגי?
גיל אוריון: "דווקא בעידן הבינה המלאכותית גוברת חשיבותו של ליטיגטור ברמה גבוהה, שיודע לתכלל את הכלים העומדים לרשותו - בינה אנושית לצד בינה מלאכותית - תוך שימוש מושכל במשאבים. עורכי דין מיומנים ומנוסים, שיודעים להיעזר בתבונה בבינה המלאכותית, הם צורך השעה".
סברוב: "מובן מאליו שבינה מלאכותית תשנה את אופי העבודה של משרדי עורכי הדין - היכולת היעילה לחפש מידע, לנתח מסמכים ולזהות תקדימים תהפוך לזמינה יותר ויותר, ולכן היתרון לא יהיה עוד בעצם היכולת לבצע את המשימות הללו, אלא ביכולת להבין את הסכסוך לעומק, לזהות את נקודות ההכרעה, לבנות אסטרטגיה ולנהל אותה באופן שמחבר בין המשפט לבין העסק, הרגולציה וכו'. ככל שהסכסוכים נעשים מורכבים יותר, נדרש שחקן פיבוט שמבין ליטיגציה לעומק ויודע לתרגם מורכבות לתמונה אסטרטגית ולבסוף, להביא את בית המשפט, הבורר או הצד שכנגד לנקודה שבה מתקבלת ההכרעה הנכונה עבור הלקוח"
אילן בומבך: "מהפכת הAi, היא הגיעה כמובן גם לתחום הליטיגציה אך עדיין נדרשים כישורים מיוחדים מהליטיגטור"
ארידור: "דווקא בעידן הבינה המלאכותית, היתרון של ליטיגטורים מנוסים הופך בולט יותר. הטכנולוגיה משנה את הכלים שבהם אנו עובדים ומאפשרת לבצע מחקר מהיר יותר, לנתח כמויות גדולות של מידע ולהפיק תובנות בזמן קצר, שלעיתים אנשים עשויים לפספס. עם זאת, איכות התוצר עדיין תלויה במי שמפעיל אותה. בסופו של דבר, התשובות שנקבל תלויות בשאלות שנדע לשאול וביכולת שלנו לכוון את הכלים הטכנולוגיים אל הסוגיות שבאמת דורשות הכרעה.
לכן אינני סבורה שתם עידן "ליטיגטור העל". להפך. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר, כך גדל היתרון של ליטיגטור שיודע לזהות את הסוגיות החשובות באמת, להפריד בין עיקר לטפל ולבנות אסטרטגיה נכונה לניהול הסכסוך. בעולם שבו יש יותר מידע, יותר כלים ויותר אפשרויות לנהל סכסוכים, הערך האמיתי אינו בהחזקת מידע רב יותר, אלא בהפעלת שיקול דעת טוב יותר".
ברק טל: "תשובה קצרה לשאלה גדולה: הבינה המלאכותית משנה בפועל, כבר כיום, את העבודה המשפטית וכבר מתחילה להשפיע על צרכי כח האדם במשרדי עורכי הדין. היא ״מכרסמת״ בעבודה המשפטית מלמטה, מתחתית הפירמידה, בעבודה המשפטית השבלונית, שהיא חלק לא קטן בעבודה המשפטית. היא עדיין לא ״נוגעת״ במרכיב האנושי של הופעה וטיעון בזמן אמת מול שופט, להבדיל מכתבי טענות, ולכן נדמה לי שהליטיגציה היא בסוף רשימת הנפגעים, ודאי בליטיגציה מורכבת, אם כי גם זה כנראה יגיע. זה נכון גם ל״הופעה״ של עורך דין מסחרי בשלב המשא ומתן האנושי, להבדיל מהחלפת טיוטות עם תיקונים. יחד עם זאת, במבט לעתיד, אני סבור שהיא תשנה משמעותית את עבודת המשפט, גם במשרדי עורכי הדין וגם בבתי המשפט".
