כך הפכה הרשות השנייה לחזית החדשה של המשבר החוקתי
העימות בין הממשלה לבג"ץ סביב הרשות השנייה אינו רק מחלוקת משפטית. זהו מהלך שנועד לעכב את מכירת רשת 13 לקבוצת ההייטקיסטים, לשמר אפשרות למכירתה בעתיד לפטריק דרהי, ולסלול את הדרך לשינוי יסודי באסדרת התקשורת
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו היא בדרך כלל רגולטור שפועל הרחק מאור הזרקורים. השבוע היא מצאה את עצמה בלב המשבר החוקתי הגדול בתולדות המדינה. זאת, לאחר שהממשלה החליטה להתעלם מפסיקת בג"ץ שהחזירה את מועצת הרשות לפעולה, וקבעה שלא תכיר בכל החלטה שתקבל המועצה. הסיבה העיקרית: ניסיון לסכל את השלמת העסקה למכירת רשת 13 לקבוצת ההייטקיסטים, ובכך להקשות על פעילותה של התקשורת העצמאית בישראל.
איך הפכה הרשות השנייה לאחד הכלים המכריעים בעתיד התקשורת והדמוקרטיה בישראל, ומה הממשלה מקווה להשיג?
מכירת רשת 13 עומדת על הפרק זה זמן רב. לאורך השנה האחרונה התגבשו שתי קבוצות רכישה: אחת בהובלת איל התקשורת השקוע בחובות פטריק דרהי, הבעלים של i24 שנחשב אוהד לנתניהו, ושנייה בהובלת מייסד וויז אסף רפפורט ואנשי הייטק נוספים, שמזוהים עם תמיכה בתקשורת חופשית ומדינה ליברלית.
כשהתקיימו המגעים עם שתי הקבוצות, בעל השליטה ברשת לן בלווטניק קיבל מסרים שלפיהם הליך קבלת האישור הרגולטורי של העסקה עם קבוצת דרהי יהיה מהיר יותר מקבלת אישור למכירה לקבוצת ההייטקיסטים. זאת, אף שאיסורי בעלות צולבת הפכו את הרכישה על ידי דרהי (שהוא גם הבעלים של HOT) לבעייתית. בפברואר, על רקע זה, החליט בלווטניק למכור את רשת לקבוצת דרהי. ואולם, הקשיים הרגולטוריים שכרוכים בכניסתו של דרהי לערוץ מנעו את הזרמת הכספים הראשונית, וכתוצאה מכך מנעו את השלמת העסקה. במרץ סוכם על מכירת הערוץ לקבוצת ההייטקיסטים. בתגובה, החלה הממשלה לפעול במהירות על מנת לסכל אותה.
מכירת רשת 13 מותנית באישור של מועצת הרשות השנייה. פחות משבועיים אחרי שסוכמה העסקה אישרה הממשלה, בהליך חפוז, שורת מינויים בעייתיים למועצה. בראשם, מינויה ליו"ר של ד"ר יפעת בן חי שגב, שכיהנה בעבר כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין ודירקטורית ברשות השנייה וברשת 13. כן מונו למועצה עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין, שהם בעלי רקורד עקבי של תמיכה בנתניהו. בתגובה, הוגשו עתירות לבג"ץ נגד מינויים אלו, בין השאר על רקע חשש שהמועצה תסכל את מכירת רשת 13.
המדינה ניסתה לעכב את התהליך, וביקשה שוב ושוב דחיות במועד הגשת תגובתה. זאת, בשעה שהמועצה החדשה כבר מתכנסת ומקבלת החלטות. לאור זאת, בתחילת מאי אסר בג"ץ על המועצה להתכנס ולקבל החלטות. כדי שלא ייווצר ואקום רגולטורי ניתנו סמכויות חדשות להרכב הקודם של המועצה, בראשות מרדכי מרדכי.
אלא שבסוף מאי ובתחילת יוני החל גל פרישות מסתורי של חברי ההרכב הישן של המועצה, מה שהוביל בפועל לנטרולה לאחר שמספר החברים בה פחת מתחת לקוורום. במהרה נחשף שמאחורי גל פרישות זה עומד לכאורה שר התקשורת שלמה קרעי. בתצהיר שהגישה לבג"ץ באמצע יוני חשפה חברת המועצה ד"ר מרלין וניג את הלחצים שהפעיל עליה, לטענתה, אלעד זמיר, ראש המטה של קרעי, להתפטר מהמועצה.
לאור זאת, ב־17 ביוני הוצא בג"ץ צו ביניים שהקפיא את הרכב המועצה החדש, וקבע שההרכב הישן ימשיך לכהן עד להכרעה בעתירות, כולל קבלת החלטות מהותיות כמו אישור עסקת רשת 13. בג"ץ זיהה את הניסיון של הממשלה לשתק את המועצה בפועל על מנת למנוע ממנה לקבל החלטה על מכירת רשת 13. הממשלה הודיעה רשמית כי לא תציית לפסיקת בג"ץ שהורתה על השבת מועצת הרשות השנייה לפעילות בהרכבה הקודם. בכך מבקשת הממשלה לקבע את המצב הקיים ולמנוע מכירה של רשת 13 לגורמים פרו־דמוקרטיים וליברליים.
במשיכת זמן זו מקווה הממשלה להשיג אחת משתי מטרות: הראשונה היא שבג"ץ ידחה את העתירות נגד הרכב המועצה החדש. במקרה זה, ההחלטה על עסקת רשת 13 תהיה בידי ההרכב עמוס המינויים הפוליטיים. ואולם, לאור החלטות בית המשפט עד כה, הסיכוי שהוא יפסוק לטובת הממשלה נראה נמוך.
המטרה השנייה, שכבר הושגה אתמול, היא השלמת חקיקת חוק השידורים של קרעי. החוק כולל הקמת רגולטור שידורים חדש, שרוב המינויים למועצה שלו יבוצעו על ידי מנגנון בשליטה פוליטית של שר התקשורת. החוק מבטל את האיסור על בעלות צולבת ובכך יסלול את הדרך לרכישת ערוץ 13 בידי דרהי.
