סגור
  חרדים בלשכת גיוס. "שרים ציניקנים חסרי בושה עדיין עוסקים בהזרמת כספים בלתי חוקית מקופת המדינה"
חרדים בלשכת גיוס. "שרים ציניקנים חסרי בושה עדיין עוסקים בהזרמת כספים בלתי חוקית מקופת המדינה" ( צילום: צביקה טישלר)

עתירה לבג"ץ: "מימון המדינה להשתמטות ההמונית של עשרות אלפי חרדים - יריקה בפנים"

בעתירה לבג"ץ שהוגשה בידי אב שכול נגד המשך מימון האברכים בעת הזו נכתב כי הישיבות "מהוות משכן לחייבי גיוס שאינם מתגייסים", ועל כן יש לעצור את המימון להן "באיבחה דחופה, לא כל שכן בימים נוראים אלו". בית המשפט דורש מהיועמ"שית והמשנה הכלכלי שלה להגיב לעתירה, בעוד מרשימת המשיבים נפקדים משרד האוצר והשר סמוטריץ'

"המשך מימון המדינה את ההשתמטות ההמונית של עשרות אלפי חייבי גיוס חרדים תוך הפרת החוק ואפליה חמורה בנטל ובדמים מהווים יחד שיא של יריקת הממשלה בפניו של 'עיקרון השוויון', תוך נעיצת 'אצבע בעין' לעשרות אלפי משפחות השולחות בימים אלו את בניהם/בנותיהם לשירות צבאי - חלקם לשירות מסכן חיים ממנו לא יחזרו כולם" - כך נכתב בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד המשך מימון האברכים בעת הזו.
העתירה הוגשה בידי עורכי הדין משה שפירא ואבי קורצברג בשם פורום איילון לזכויות אדם, שנקרא על שם בנו של שפירא. איילון שפירא הוא חלל המוסד, שנפל ב-26.3.20 בגיל 26. "במהלך ועקב שירותו המעוטר", כותב אביו, "עותר 2 (האב – מ"ג) נושא על כפיו גם את הצידוק המוסרי העליון לעתור כמבוקש כאן, לאחר שהלך אחר ארון בנו האהוב שנטמן כחלל שירות ביטחון המדינה עד מוות".
השופטת התורנית דפנה ברק-ארז הוציאה אתמול צו לתגובת המשיבים בעתירה - היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנה הכלכלי שלה מאיר לוין. מרשימת המשיבים נפקדים משרד האוצר והשר בצלאל סמוטריץ', שבכוחם הסמכות והאחריות.
בעתירה נכתב כי "במקום שמימון עשרות אלפי המשתמטים מהגיוס החל כיום ומימון מוסדותיהם מקופת המדינה ייעצר באיבחה דחופה, הרי שגם בתוך תדהמת המאורעות ומצב המלחמה ניכר ששרים ציניקנים חסרי בושה, בסיוע פקידים ציניקנים חסרי בושה, בעיקר במשרדי האוצר והחינוך, לא עוסקים רק בצרכי המלחמה, המגויסים, הלוחמים והעורף, אלא שתוך ניצול עשן המלחמה הם עדיין עוסקים גם בהזרמת כספים בלתי חוקית מקופת המדינה ובהגדלת תקציבי הישיבות - המהוות משכן לחייבי גיוס שאינם מתגייסים - חרף מצוות החוק והלכת בג"ץ, לא כל שכן בימים נוראים אלו".
העתירה נשענת על שני נימוקים משפטיים. הראשון, "פקיעת תוקפו של הסדר דחיית השירות לצעירים/האברכים החרדים". הפקיעה היא תוצר פסיקת בג"ץ ב-2017. מאז ניתנו אורכות חוזרות ונשנות להסדרת הפטור בחקיקה, כאשר האורכה האחרונה פקעה בסוף יוני. לאי החוקיות הזו של אי הגיוס מצטרף הנימוק השני והוא פגיעה בוטה בערך השוויון. "המשמעות השוויונית של פקיעת תוקף ההסדר 'תורתו אומנותו' הינה שכל תלמיד ישיבה מגיל 18 ועד 24, אשר טרם גויס לשירות הביטחון, מחויב להתייצב בלשכת הגיוס".
בנסיבות אלה קוראים העותרים לבג"ץ לעצור את החרפה. "מתברר שבזמן הלחימה, בעוד מתינו מונחים לפנינו והמענה לציבור קורס, משרדי ממשלה עסקו גם בהליכים הבירוקרטיים הנחוצים כדי להוציא לפועל את חלוקת הכספים הקואליציוניים, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שוועדת הכספים אישרה בשבועות האחרונים זאת, לפי הנחיית משרד האוצר", נכתב בעתירה. העותרים מבהירים כי הסעדים המבוקשים אינם בקשה להתערבות "בהחלטות הנוגעות להתווית מדיניותה של הממשלה ולקביעת סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי שלה. ואף לא מדובר בבקשה כי בית משפט זה ימיר את שיקול דעת שרי הממשלה בשיקול דעתו שלו. אלא שמדובר בהתערבות נדרשת לעצור רמיסת חוק בראש חוצות".
הסעד העיקרי שמבוקש בעתירה הוא "איסור לבצע העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים, ביחס לכל תלמידי מוסדות תורניים בגילאים 24-18 אשר קיבלו צו גיוס במועדים שונים החל מהיותם בגיל הקבוע למועמדים לשירות ביטחון, ואשר מאז 1.7.23 לא התייצבו לגיוס". זאת, "לאור האינדיקציות כי גם בתוך ימי הלחימה כיום, מבוצעת הברחת כספים אסורים מקופת אוצר המדינה לייעוד בלתי חוקי, בלתי מוסרי ובלתי סביר".