ברקע סכסוך המורים: ועדת השרים תדון בהצעת חוק שמאפשרת לתבוע את מארגני השביתות
הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי תאפשר לכל נפגע לתבוע ארגונים שיזמו שביתה בלתי מוגנת, לא רק לעובדים ומעסיקים הקשורים בה ישירות; אם תעבור, ההצעה עשויה להשפיע על ארגוני המורים בעקבות השביתה שהוכרזה השבוע כלא חוקית
ברקע שביתת המורים – תדון ביום ראשון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק שהגיש ח"כ עמית הלוי (ליכוד) שלפיה כל מי שנפגע משביתה יוכל לתבוע את מארגניה, ולא רק עובדים או מעסיקים שקשורים בשביתה.
הצעת החוק הוגשה ביולי 2023 בתקופת ההפיכה המשטרית ונועדה בעצם להגביל את ההסתדרות, אבל, כעת, אם תאושר היא עשויה להשפיע גם על ארגוני המורים ולאפשר הגשת תביעה כנגד הסתדרות המורים שהכריזה השבוע על שביתה שהוכרזה כלא חוקית.
לפי הצעת החוק "במקרה שנגרם נזק עקב שביתה שאינה מוגנת, כל נפגע יהיה רשאי לתבוע את הנזק מאותם הארגונים שיזמו אותה".
ועדת השרים לחקיקה כבר קיימה לפני חודשיים וחצי דיון בהצעת החוק והחליטה לדחות את החלטתה בשבועיים. כעת היא שובצה לדיון ביום ראשון כ"המשך דיון". אתמול, (יום ד') הכחישו בלשכת הלוי את העלאתה של הצעת החוק לועדת שרים לחקיקה.
הלוי הסביר בהצעת החוק כי " בישראל התקיימו לאחרונה שביתות של ארגוני עובדים והשבתות שנעשו בניגוד לחוק יישוב סכסוכי עבודה, למטרות פוליטיות גרידא ולא לשם הגנה על זכויות עובדים. בהתאם לפסיקה המושרשת, אלו נחשבות "שביתות פוליטיות" שאינן מהוות שביתה מוגנת על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה".
"השימוש שעושים ארגוני עובדים או מעבידים בכוחם כדי להשיג מטרות פוליטיות פסול מיסודו, וזאת משלוש סיבות. ראשית, משום שהוא כופה על העובדים עצמם שביתה פוליטית, כאשר ציבור העובדים מורכב מבעלי דעות פוליטיות שונות. שנית, משום שהוא פוגע בכלי השביתה – כלי חשוב אשר נועד לשמור על זכויות העובדים. שימוש פוליטי בכלי זה מוזיל את השימוש בו, פוגע בלכידות העובדים ועלול לגרום לפגיעה ביכולתם לעשות שימוש בכלי השביתה לשמירה על זכויותיהם. שלישית, כפי שציין בית המשפט העליון בבג"ץ 1074/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, מט(2) 485, 499 (1995), 'זו שביתה המבקשת להתערב בהליכי חקיקה לגיטימיים של בית המחוקקים בגדר סמכותו לא על-ידי דרכי שכנוע המקובלות בשיטתנו הדמוקרטית, אלא על-ידי התערבות כוחנית אשר מבקשת לכפות על המחוקק את מה שאינו ראוי בעיניו. שביתה זו אינה לגיטימית, ויש הצדקה למנוע אותה".
עוד צין כי "במצב החוקי היום, מוחרגים ארגוני עובדים ומעבידים מסעיף לפקודת הנזיקין הקובע אחריות בגין "גרם הפרת חוזה", גם כאשר יזמו שביתה שאינה חוקית ואינה מוגנת, למעט אם התביעה היא של עובד או מעסיק שהיו צד לשביתה או להשבתה. סעיף זה משולל הצדקה, שכן אם מדובר בשביתה לא לגיטימית, וארגוני עובדים או מעבידים היוזמים אותה בניגוד לחוק, ראוי שלא יהיו זכאים להגנה מפני תביעות נזיקיות של צדדים שלישיים.
"בהתאם לתיקון המוצע, במקרה שנגרם נזק עקב שביתה שאינה מוגנת, כל נפגע יהיה רשאי לתבוע את הנזק מאותם הארגונים שיזמו אותה הארגונים לא יוכלו להתחמק בטענה שלא אישרו את השביתה או ההשבתה הבלתי מוגנת".
הצעת החוק אינה משנה את הפטור הקבוע בחוק לאנשים פרטיים ששבתו, אלא משפיעה אך ורק על ארגוני עובדים ומעבידים – ארגונים הנושאים באחריות ישירה ליציאה לשביתה או להשבתה, או אנשים שהצליחו לגרום לשביתה או השבתה בלתי חוקיות אף שלא במסגרת ארגון עובדים או מעבידים.
