עד כמה סוכני הבינה המלאכותית קרובים לכסף שלנו
בחודש וחצי האחרונים שינה השוק הפיננסי הישראלי כיוון: בנק וואן זירו ומספר גופים פיננסיים, ובהם IBI SMART ו-Fair, פתחו, כל אחד בדרכו, חיבור ישיר בין הנתונים הפיננסיים של הלקוח לבין מודלי שפה חיצוניים כמו ChatGPT וקלוד.
זה לא "עוד פיצ'ר". זהו צעד ראשון בתהליך שבו AI הופך מעוזר שעונה על שאלות לסוכן פעיל שרואה, מנתח ובעתיד גם מנהל את הכסף שלנו. כרגע הגופים מגבילים את החיבור לצפייה ולתובנות בלבד, אך כבר מדברים בגלוי על השלב הבא – "Supervised Autonomy", שבו הסוכן יכין הוראת העברה בעצמו, שתבוצע בכפוף לאישור הלקוח.
בנק ישראל עצמו כבר מכיר בכך שהמגמה הזו כאן כדי להישאר. בסקירת מערכת הבנקאות שפורסמה במאי האחרון מציין הפיקוח על הבנקים כי "בינה מלאכותית סוכנית" (Agentic AI) היא אחת המגמות המרכזיות בבנקאות העולמית, לצד שילובה בניהול סיכונים, טיפול בהונאות וייעוץ אשראי. בישראל, לפי הפיקוח, מדובר עדיין ב"ניצנים ראשונים" של הטמעה, אך הגיעה העת לבחון ממשל AI מסודר לקראת התרחבות צפויה בשנים הקרובות.
השאלה שמרחפת מעל כל זה היא לא רק אם סוכני AI יכולים לגעת בכסף שלנו, אלא כמה אפשר לסמוך עליהם כשהם שם. אירוע מהשבועות האחרונים בזירת הקריפטו העולמית ממחיש זאת היטב. מנכ"ל חברת המשמורת הדיגיטלית BitGo הפקיד ב-1 באוגוסט 100 ביטקוין, בשווי של כ-6.3 מיליון דולר, בכתובת ארנק פומבית, ואתגר את מודלי קלוד של Anthropic להעביר את הכספים.
הצעד הגיע בתגובה לדוח בטיחות של Anthropic מ-30 ביולי, שחשף כי בכמה הערכות אבטחת סייבר מודלי קלוד הגיעו בטעות למערכות ייצור אמיתיות. במקרה החמור ביותר, מודל השיג פרטי גישה למאגר ובו מאות רשומות אמיתיות. המנכ"ל טען כי המקרים משקפים בעיקר כשלי תצורה בסביבת הבדיקות ולא פריצה מתקדמת, וכי ארנק Multisig מוסדי, הדורש שניים מתוך שלושה מפתחות לכל העברה, הוא אתגר בליגה אחרת.
יש לכך תקדים ישראלי מוכר מעולם אחר: מחשוב הענן. במשך שנים דרש בנק ישראל היתר פרטני מראש לכל יישום ענן בבנק, עד שהניסיון שנצבר בשטח – באמצעות יישומים שהוטמעו בהדרגה תחת פיקוח – הוביל בסופו של דבר לביטול חובת ההיתר המוקדם ולעדכון רוחבי של ההוראות לכלל המערכת הבנקאית.
זהו בדיוק הדפוס שעלול לחזור על עצמו עכשיו עם סוכני AI: השוק רץ קדימה, שחקנים בודדים לוקחים סיכון מחושב, והרגולציה מגיעה בעקבותיהם ולומדת מהניסוי בשטח.
ההבדל הוא שהפעם הסיכון לא נשאר בתוך גבולות הבנק. הנתונים יוצאים אל חברות AI זרות, וכרגע אין בישראל מסגרת ברורה שמגדירה מי אחראי כשסוכן טועה עם נתוני לקוח פיננסי. השוק כבר בפעולה. שאלת האחריות עדיין רצה אחריו.
מיכל אוחנה היא שותפה במחלקת רגולציה פיננסית במשרד שבלת
