בלעדי
כתוצאה מתקלה: מנות זרע הופשרו והגבר יפוצה בחצי מיליון שקל
מפשרה שאושרה בבית המשפט עולה כי הגבר טען כי 10 אמפולות של תאי זרע מוקפאים הושמדו וסיכוייו להביא ילדים אבדו או פחתו. מנגד טענה קופ"ח כללית, מפעילת בית החולים, כי לתובע נותרו עוד 4 אמפולות של מנות זרע בהן הוא עדיין יכול לעשות שימוש וכי איכות הזרע שהוקפא היתה ירודה
חלק ממנות זרע שהפקיד גבר בשנות ה-30 לחייו הושמדו בעקבות תקלה בבנק הזרע והוא יזכה לפיצוי של 500 אלף שקל. כך נקבע במסגרת פשרה שהושגה בין הגבר התובע לשירותי בריאות כללית, הבעלים של בית החולים בו ארעה התקלה. הפשרה הושגה במסגרת הליך גישור ואושרה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי.
התובע הגיש תביעתו בשנת 2024 כנגד שירותי בריאות כללית אשר לפי התביעה מפעילה ומחזיקה בית חולים שיש בו בנק זרע שאליו פנה התובע.
במסגרת התביעה טען התובע באמצעות עו"ד יראון פסטינגר ועו"ד דויד לסגולד ממשרד רון-פסטינגר כי "עניינה של התביעה בניהול רשלני ואובדן של 10 אמפולות של תאי זרע מוקפאים". נטען כי לאור המחדל ואובדן תאי זרע נגרם לתובע נזק משמעותי שכן לטענתו אבדו או פחתו סיכוייו להביא צאצאים לעולם. מהתביעה עולה כי הגבר פנה לבנק הזרע של בית החולים לפני כעשר שנים לצורך הקפאת תאי זרע בשל מצבו הבריאותי וניתוח שעבר. נטען כי בתחילה הוקפאו שתי מנות הכוללות 10 אמפולות של תאי זרע. עוד נטען כי כמה ימים לאחר מכן הוקפאו 4 אמפולות נוספות של תאי זרע. בשנת 2020 דווח לגבר כי עקב תקלה הופשרו 10 המנות שהוקפאו וכתוצאה מכך לא ניתן להשתמש בהן. נטען כי יתר המנות נשארו מוקפאות בבנק הזרע בבית החולים. בתביעה נטען כי עקב התקלה החמורה "נשללה מהתובע כל אפשרות להביא צאצאים לעולם ו/או על כל פנים נפגעו הסיכויים לכך בצורה משמעותית ביותר".
בכתב ההגנה שהגישה קופת החולים בתחילת השנה נטען: "חלקן של מנות זרע שהפקיד התובע אצל הנתבעת הושמדו בעקבות תקלה מצערת שאירעה בבנק הזרע. זוהי תקלה שלא היתה אמורה להתרחש והתובע זכאי לפיצוי בגין אובדן זה. יחד עם זאת, הפיצוי לו זכאי התובע אמור להיות מידתי ותואם את נזקו, שבנסיבות הספציפיות של המקרה לא היה חמור, וזאת בניגוד לתמונה שמצייר התובע בכתב התביעה, שכן לתובע נותרו מנות זרע (4 אמפולות) בהן הוא עדיין יכול לעשות שימוש".
עוד נטען כי לא היתה פגיעה ביכולת הפריון של התובע בעקבות התקלה. כמו כן, "איכותו של הזרע שהוקפא, בשני המועדים, היתה ירודה והצריכה הליך של הפריה חוץ גופית עם מיקרומניפולציה לצורך ניסיון להשגת הריון. בהתחשב בנתונים אלה ובכלל ממילא לא היתה כל וודאות כי יעלה בידי התובע ובת הזוג המיועדת להשיג הריון ולידה בשימוש בזרע המוקפא, אף תוך שימוש באמפולות שהוקפאו במועד הראשון".
בסופו של יום הגיעו הצדדים לפשרה במסגרת הליך גישור מחוץ לבית המשפט במסגרתו תשלם שירותי בריאות כללית לתובע סכום של חצי מיליון שקל מבלי להודות באחריות או בטענות התובע. בית המשפט אישר לאחרונה את הסדר הפשרה.
מביה"ח נמסר: "ראשית, נציין כי הכתבה לוקה באי דיוקים רבים, הן באשר לפרטי התיק עצמו והן באשר להסכם הפשרה. מאחר ובמסגרת הפשרה כל צד שמר על טענותיו, נשמרו כל טענות ביה"ח בסוגיות שהיו במחלוקת, ובשל צנעת הפרט לא נחזור על אותן טענות".
