דעה
בינה מלאכותית וקיימות - עתיד ירוק או סכנה סביבתית?
ההתפתחות המואצת של בינה מלאכותית יוצרת מציעה פתרונות פורצי דרך לאתגרים סביבתיים, אך גם מעוררת חששות בנוגע לצריכת אנרגיה, פרטיות והשפעות חברתיות. מאמר זה יציג את שילוב ההבטחות והאתגרים של הבינה המלאכותית היוצרת בעולם בר-קיימא
בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) מתייחסת לקטגוריה של אלגוריתמים שיכולים ליצור תוכן, נתונים או מידע חדשים המבוססים על דפוסים שנלמדו מנתונים קיימים. הוא כולל מודלים וטכניקות שונות, כגון לימוד מכונה, המאפשרים למכונות ליצור טקסט, תמונות, מוסיקה או צורות אחרות של מדיה.
בינה מלאכותית יוצרת משנה את כללי המשחק בתחומים רבים, כולל כלכלה, סביבה, חברה וממשל תאגידי.
בשנים האחרונות, בינה מלאכותית יוצרת הפכה לכלי רב -עוצמה המשפיע על תחומים רבים, בהם - קיימות. קיימות בהקשר של יעדי פיתוח בר קיימא ומסגרות סביבתיות, חברתיות וממשל מתייחסת לחתירה לפיתוח כלכלי, הכללה חברתית והגנה על הסביבה, במטרה לענות על צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צרכיהם שלהם.
השילוב בין בינה מלאכותית יוצרת וקיימות מציע פוטנציאל עצום, אך גם מציב אתגרים משמעותיים. הקישוריות בין השניים באה לידי ביטוי בתחומים כמו ניהול משאבים, אופטימיזציה של מערכות, יצירת חומרים חדשים, ושיפור הממשקים בין האדם לסביבה. עם זאת, החיבור הזה גם מעלה סוגיות קריטיות של צריכת אנרגיה, שליטה במידע והשפעה סביבתית של הטכנולוגיה עצמה.
החיבור מחייב שיתוף פעולה בין גופים שונים - ממשלה ורגולטורים, מגזר עסקי, חברה אזרחית ואזרחים. לכל אחד מהם תפקיד קריטי ביצירת מסגרת שבה AI מקדמת קיימות, תוך מזעור הסיכונים והבטחת חלוקה הוגנת של היתרונות .
כיצד בינה מלאכותית יוצרת מקדמת קיימות?
זו אפשרית במספר מישורים כדוגמת עיצוב חומרים חדשים, קלים יותר למחזור ו/או עמידים יותר לאורך זמן; הדמיית חומרים ושיפור תהליכי ייצור כדי להפחית פסולת וצריכת אנרגיה; יכולת לסייע בתכנון מערכות אנרגיה חכמות, כמו רשתות חשמל מסתגלות או בניינים ירוקים המשתמשים באנרגיה באופן אופטימלי; חיזוי וניתוח נתונים כדי לשפר את היעילות של אנרגיות מתחדשות, כגון שמש ורוח; הפחתת פליטות פחמן והגברת מחזור בדרך של יצירת מודלים חדשניים לניהול שרשרת אספקה ירוקה, שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי דפוסים ולשיפור הליכי מיחזור ועוד.
בעולם הסיכויים, הבינה המלאכותית היוצרת מאפשרת הנגשה טובה יותר של חינוך, בריאות ושירותים פיננסיים לאוכלוסיות מוחלשות; יכולה לייעל מתן שירותים ציבוריים ולצמצם ביורוקרטיה; יש בה בכדי להביא לשיפור ב קבלת החלטות, באספקת תחזיות מבוססות -נתונים המסייעות לממשלות ולחברות בקבלת החלטות אסטרטגיות; וכמובן, יש ביכולתה בכדי לסייע בניהול סיכונים מתקדם, בזיהוי מוקדם של סיכונים פיננסיים, משפטיים ותפעוליים בארגונים .
מאידך ,בעולמות הסיכונים נכון שנציין את האוטומציה של תהליכים שעלולה להוביל להיעלמות מקצועות מסורתיים ולהגברת אי-השוויון הכלכלי; ריכוזיות של טכנולוגיות בידי חברות ענק עלולה לפגוע בתחרות החופשית ולהגביר את פערי הכוח בשוק; השקעות גבוהות בטכנולוגיה שיש בהם בכדי להקשות על עסקים קטנים ובינוניים בהטמעת הטכנולוגיות היקרות ולהישאר תחרותיים; אימון מודלים של AI דורש כמויות עצומות של חשמל, מה שעלול להוביל לפליטות פחמן משמעותיות; הבינה המלאכותית עלולה להעצים אפליה מגדרית, גזעית וחברתית עקב נתוני אימון מוטים; השימוש הנרחב במודלים גנרטיביים מעלה סוגיות של זליגת מידע אישי וניצול נתונים ללא הסכמה; פוטנציאל תוכן מזויף יכולים לפגוע באמון הציבורי במדיה, במוסדות ובמקבלי החלטות ועוד.
בתמהיל הסיכויים והסיכונים, על מנת להביא למיקסום הערך ,יש לעסוק במשתנים מרובים, בהם נזכיר את החשיבות לשילוב אתיקה בתהליכי פיתוח, הבטחת ניטור ופיקוח חיצוני על השימוש ב-AI בכדי למנוע ניצול בלתי הוגן של המשאבים. קיימת חשיבות לגיבוש מדיניות לקיימות דיגיטלית באמצעותה יקבעו סטנדרטים מחייבים לצמצום טביעת הרגל הפחמנית של מערכות AI. יש לפעול בהשקעה באנרגיה מתחדשת, ירוקה ומקיימת למרכזי נתונים. חיו נית השקעה בחינוך והכשרה מחדש של עובדים כדי להתמודד עם השינויים בשוק העבודה. ועל מנת לצמצם את אי השוויון, נכון יהיה להנגיש פתרונות AI מבוססי קיימות למדינות מתפתחות ולקהילות מוחלשות.
השילוב של בינה מלאכותית יוצרת וקיימות עדיין בחיתוליהם, אך הפוטנציאל אדיר. השילוב בין בינה מלאכותית יוצרת לקיימות יכול להוביל למהפכה אמיתית – אם ינוהל בצורה נכונה.
כדי שהחיבור בין AI לקיימות יהיה חיובי, כל הגורמים צריכים לפעול יחד: ממשלה ורגולטורים על ידי קביעת חוקים ותמריצים לשימוש אחראי ב-AI. התעשייה בדרך של פיתוח פתרונות AI בני -קיימא תוך שמירה על שקיפות. החברה אזרחית על ידי מעקב, פיקוח והנגשת מידע לציבור. האזרחים באמצעות בחירות צרכניות ולחץ ציבורי למען פתרונות ירוקים.
האתגר הוא יצירת איזון, איזון שיאפשר ל-AI לקדם קיימות, תוך מזעור הסיכונים של בזבוז משאבים ,ניצול בלתי הוגן ופגיעה בפרטיות.
השאלה המרכזית היא לא האם להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת, אלא איך להשתמש בה באופן שיקדם צמיחה כלכלית, קיימות ושוויון חברתי, תוך שמירה על איזון רגולטורי נכון .
יאיר אבידן, יו"ר הוועדה המייעצת, מרכז אריסון ל-ESG, אוניברסיטת רייכמן
