ניתוחגם השנה תשלומי ההורים ירחיבו את הפערים בחינוך
ניתוח
גם השנה תשלומי ההורים ירחיבו את הפערים בחינוך
היקף תשלומי ההורים בשנה הקרובה צפוי לעבור את ה־5 מיליארד שקל. ועדת החינוך של הכנסת ניסתה לעשות שרירים ולהשיג הקלות אבל נסוגה לאחר זמן קצר ואישרה את החזרת התשלומים לרמה שלפני הקורונה
1. לאחר ניסיון קצר לעשיית שרירים התקפלה ועדת החינוך של הכנסת תוך שעה וחצי ואישרה את החזרת גובה תשלומי ההורים לרמה שלפני הקורונה. בשנה שעברה אישרה הוועדה סכומם מןפחתים משמעותית בגלל הלמידה מרחוק במהלך מגפת הקורונה. הוועדה התפזרה אתמול בשעה 11:00 ללא הצבעה אבל כבר ב־12:30 התכנסה שוב ואישרה את ההצעה המקורית עם תיקונים מזעריים שהמשרד הסכים לבצע מראש. הוגדל סכום מלגות הסיוע שיעמוד לרשות מנהלי בתי הספר מ־120 מיליון שקל ל־130 מיליון שקל. כן הופחתו 16 שקל מהסכום המיועד למסיבות כיתה.
תשלומי הורים ניתנים עבור שירותים שאינם נכללים בחוק חינוך חובה, דוגמת טיולים, מסיבות, ביטוח, סל תרבות ועוד. סוג אחר של תשלומי הורים הם עבור תוכנית לימודים נוספת (תל"ן). זהו הסוג שמגביר ביותר את הפערים החברתיים, משום שהוא נתון להחלטת ההורים וכמובן נפוץ הרבה יותר באזורים חזקים ובמוסדות חינוך חזקים.
אישור תשלומי ההורים הוא אחת הסמכויות המעשיות היחידות הנתונות לוועדת החינוך. זו הסיבה העיקרית לכך שמדי שנה מתנהלים ויכוחים קשים בנושא זה בוועדה. אין לה השפעה על נושא התל"ן החשוב בהרבה.
הסכום שאושר עומד על 251 שקל לגני ילדים, 538 לכיתות א'-ב', 1,024 לכיתות ז'-ח' ו־1,370 לכיתות י"ב. הסכום המקסימלי המותר לגבייה עבור תל"ן יעמוד על 1,150 שקל בתיכונים חילוניים רגילים ו־34,50 שקל בתיכונים תורניים וייחודיים. אבל האפשרויות הרבות לאישור גבייה חריגה והעדר אכיפה מרוקנות הגבלה זו מתוכן.
2. נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת יובל וורגן העריך בישיבת ועדת החינוך שגובה תשלומי ההורים יחד עם התל"ן יעבור בשנה הקרובה את ה־5 מיליארד שקל. ב־2016 הם עוד הוערכו ב־4.6 מיליארד שקל אבל מאז היה גידול טבעי. יודגש שמדובר רק בהוצאות לפעילות נוספת ולא בשכר לימוד שהורים רבים נדרשים לשלם בבתי ספר פרטיים (מסוג "מוכר שאינו רשמי" ו"מוסדות פטור"). רוב הכסף מיועד לתל"ן ורק מיעוטו לתשלומי ההורים שמסעירים כל כך את הוועדה.
6% מבתי הספר (182 מוסדות) קיבלו אישור ממשרד החינוך לגבות תשלומי הורים ותל"ן בהיקף שעולה על 5,000 שקל בשנה. שלושה מוסדות קיבלו אישור לגבות סכום שעולה על 20,000 שקל בשנה. המצב גרוע הרבה יותר בבתי הספר העל יסודיים. 75% מבתי הספר העל יסודיים בחינוך הממלכתי־דתי ו־40% בחינוך הממלכתי העברי קיבלו אישור לגבות יותר מ־2,000 שקל לשנה.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) מצא כי "בתי ספר שאושר להם לגבות תשלומי הורים בסכומים נמוכים הם אלה שבהם לומדים תלמידים בעלי חסך חינוכי גבוה יותר מאשר בבתי הספר שאושר להם לגבות תשלומי הורים בסכומים גבוהים. תמונה זו מצטיירת בכל האשכולות החברתיים־כלכליים".
הנייר של הממ"מ ממפה שני מוקדים ליצירת פערים. במגזר היהודי 50 בתי ספר שקיבלו אישור לגבייה גבוהה מוגדרים מוסדות ייחודיים על־אזוריים. אלה מוסדות שיכולים לקלוט תלמידים איכותיים מאזורים שונים ולרוקן בתי ספר פחות טובים מאוכלוסייה איכותית. במגזר הערבי 48 מוסדות כאלה הם כנסייתיים.
3. גם בהשוואה עולמית עולה שנטל הוצאות החינוך על משקי הבית הפרטיים כבד במיוחד. הוצאת משקי הבית לחינוך בבתי הספר היסודיים בישראל עומדת על 1.9 פרומיל (עשירית אחוז) מהתמ"ג והיא גבוהה ב־70% מממוצע ה־OECD שעומד על 1.12 פרומיל מהתמ"ג בלבד. כך עולה מנתונים במחקר שהכין מרכז יוזמה לידע ולמחקר בחינוך באקדמיה הישראלית למדעים. המחקר הוכן עבור משרד החינוך.
לשם השוואה, בארצות הברית עומדת הוצאת משקי הבית לחינוך יסודי על 1.5 פרומיל מהתמ"ג, בקנדה על 0.8 ובפולין על 1.3 פרומיל. עם זאת באנגליה היא עומדת על 2.2 פרומיל, כלומר יותר מישראל, ובאוסטרליה על 3 פרומיל. הנתונים נראים בעייתיים במיוחד משום שבישראל אין הרבה חינוך פרטי ולכן ההוצאה על שכר לימוד נמוכה מאוד יחסית. השכר הממוצע בישראל גם נמוך משמעותית מאשר בכל המדינות שהושוו להוציא פולין, כלומר ההוצאה לחינוך מכבידה יותר על משק הבית. ויש לזכור גם שהמחקר עוסק במוסדות יסודיים, אבל תשלומי ההורים ושכר הלימוד כבדים הרבה יותר בתיכונים.
