הזכות לזמני השהות של הסבים עם נכדיהם
מה קורה במצב שבו סבא וסבתא רוצים לשהות עם נכדיהם ואחד ההורים לא מאפשר זאת?
הקשר בין סבים לנכדיהם הינו אחד מהקשרים החשובים והמיוחדים ביחסי המשפחה. יחסים אלה נושאים בחובם ערך רגשי, חינוכי וחברתי כבד משקל, שתרומתו לרווחת הילד ולהתפתחותו הבריאה היא משמעותית ביותר. עם זאת, במקרים של סכסוכים משפחתיים, גירושין או נפילות בין בני הזוג, נמצא הקשר בין סבים לנכדיהם בסיכון, כאשר ההורים עלולים להשתמש בילדים כ"נשק" נגד צד שני או משפחתו.
במשפט הישראלי התפתח הכרה הדרגתי בזכויות הסבים לקשר עם נכדיהם, ובמקביל התגבשה פסיקה הדורשת איזון עדין בין זכות זו לבין הזכויות ההוריות הבלעדיות של ההורים לקבוע את אורח חייו של ילדם ועם מי יתרועעו.
הבסיס החוקי לזכויות הסבים - סעיף 28א , 28 ב - לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
הבסיס החוקי העיקרי לזכויות הסבים בישראל מצוי בסעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. הוראה זו נחקקה במקור כדי להסדיר מצבים שבהם אחד מהורי הקטין נפטר, וקובעת כי במקרה כזה רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין הקשר בין הקטין לבין הורי ההורה שנפטר.
עם השנים הרחיבו בתי המשפט את פרשנות הסעיף והכירו בזכות עקרונית של סבים לקשר עם נכדיהם גם במקרים אחרים, כאשר הם סבורים שהדבר משרת את טובת הילד. פרשנות מרחיבה זו נובעת מההכרה כי הקשר עם הסבים הוא בעל ערך עצמאי לילד, ולא רק כתחליף להורה שנפטר.
במסגרת תיקון מס' 17 לחוק, נחקק סעיף 28 ב לפיו "בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין".
סעיף זה הסדיר מצב בו שני הוריו של הקטין בין החיים, אך מתנגדים ביחד או לחוד לקשר בין הנכד לסבים. מרבית המקרים שנדונו בפסיקה מתייחסים למקרה בו הורי הקטין מסוכסכים זה עם זו ואגב הסכסוך ביניהם נוצר נתק בין הסבים לנכד, כאשר הרציונל הוא כי הסבים אינם צריכים לסבול כתוצאה מהתפרקות המשפחה הגרעינית. במקרים אלה נקבע בפסיקה כי אין לשלול את המפגשים בין הקטין לסבים, שכן קשר זה חיוני ומשרת את טובת הקטין.
עקרונות יסוד בזכויות הילד
בתי המשפט הישראליים מבססים את ההכרה בזכויות הסבים על כמה עקרונות יסוד:
1. טובת הילד - עקרון זה מהווה את האמת מידה העליונה בכל החלטה הנוגעת לקטין. הקשר עם הדור השלישי תורם לפיתוח זהותו של הילד, לחיזוק השייכות המשפחתית ולהעברת מסורת ותרבות.
2. זכות הילד לקשרי משפחה - זכות זו מוכרת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובאמנה הבינלאומית לזכויות הילד.
3. הרצף והיציבות - שמירה על קשרים משפחתיים קיימים המשרתים את טובת הילד.
הפסיקה הישראלית בנושא זכויות הסבים לזמני שהות עם נכדיהם, עברה התפתחות משמעותית בעשורים האחרונים. בתחילה היה גישה מגבילה יותר, שהתבססה על העיקרון שההורים הם הקובעים הבלעדיים בדבר אורח חייו של ילדם. עם הזמן התפתחה הכרה גוברת בזכות העצמאית של הסבים ובחשיבות הקשר עבור הילד.
באיזה מקרים, למשל, הוכרו זכויות הסבים?
מקרים של פטירת הורה: בתי המשפט מכירים באופן רחב יחסית בזכות הסבים במקרים שבהם הבן או הבת שלהם נפטרו. במקרים אלה, הסבים נתפסים כמייצגים את זיכרונו של ההורה שנפטר ואת המשכיות הקשר המשפחתי.
מקרים של גירושין וסכסוכים: במצבים של גירושין או סכסוכים משפחתיים, בתי המשפט נוקטים גישה זהירה יותר. הם בוחנים את נסיבות המקרה הספציפי, את איכות הקשר הקודם בין הסבים לנכדים, ואת העמדה של הילדים עצמם.
קריטריונים לקביעת זכויות הסבים
בתי המשפט פיתחו מספר קריטריונים לבחינת תביעות סבים:
1. קיום קשר קודם: בדיקת עומק ואיכות הקשר שהיה קיים בין הסבים לנכדים לפני הסכסוך.
2. רצון הילד: התחשבות ברצונותיהם של הילדים, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם.
3. יכולת הסבים: בחינת יכולתם הפיזית והנפשית של הסבים לטפל בנכדים ולקיים איתם קשר משמעותי.
4. השפעה על יחסי הורים-ילד: הערכת ההשפעה שיהיה לקשר עם הסבים על היחסים בין הילדים להוריהם.
5. מניעי ההורים: בחינה האם סירוב ההורים נובע מטעמים לגיטימיים הקשורים לטובת הילד, או מנקמנות ורצון לפגוע בצד השני.
כאשר בית המשפט מחליט לקבוע זמני שהות לסבים, הוא יכול לקבוע סוגים שונים של מפגשים:
הסדרים רגילים
• מפגשים שבועיים או דו-שבועיים
• חופשות וחגים
• ימי הולדת ואירועים משפחתיים מיוחדים
הסדרים מוגבלים
במקרים מורכבים, בית המשפט עלול לקבוע הסדרים מוגבלים:
• מפגשים במקום נייטרלי
• מפגשים בנוכחות צד שלישי
• מפגשים קצרים יותר או פחות תכופים
הסדרים מותנים
לעיתים קובע בית המשפט תנאים למפגשים:
• השתתפות בייעוץ משפחתי
• המנעות מהתבטאויות שליליות על ההורים
• עדכון ההורים על פעילויות במהלך המפגשים
האתגרים בקביעת זמני שהות ובקיומם
האיזון עם הזכויות ההוריות
האתגר המרכזי בקביעת זכויות סבים הוא האיזון בינן לבין הזכויות ההוריות. משפט המשפחה הישראלי מכיר בזכות ההורים לקבוע את אורח חייו של ילדם, ובכלל זה עם מי הוא ייפגש. התערבות בית המשפט בזכות זו נעשית רק במקרים חריגים ובהתאם לטובת הילד.
בעיות אכיפה
גם כאשר בית המשפט קובע הסדרי ראייה לסבים, עלולות להתעורר בעיות אכיפה. ההורים עלולים לא לשתף פעולה, לעכב את המפגשים או לפעול בדרכים עקיפות למניעת הקשר. בית המשפט יכול להטיל סנקציות, אך בפועל האכיפה מורכבת ולעיתים בעייתית.
השפעה על הילדים
חשש נוסף הוא השפעת הסכסוך עצמו על הילדים. במקרים מסוימים, המאבק המשפטי ממושך והמתח המשפחתי עלולים לפגוע בילדים יותר מאשר הניתוק מהסבים. בתי המשפט צריכים לשקול שיקול זה בקפידה.
מגמות עדכניות ופיתוחים חדשים
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הרחבה נוספת של זכויות הסבים. בתי המשפט מכירים יותר ויותר בחשיבות הקשר והתפתחת פסיקה שמקלה על הסבים לקבל הסדרי ראייה.
המלצות ודרכי פעולה
לסבים המבקשים לממש זכויותיהם:
1. תיעוד הקשר: חשוב לתעד את הקשר הקיים עם הנכדים לפני הסכסוך
2. ניסיון פשרה: עדיף להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט
3. ייצוג משפטי מקצועי: חשיבות הייצוג על ידי עורך דין מתמחה במשפט משפחה
4. התמקדות בטובת הילד: הצגת הטענות מזווית של טובת הילד ולא נקמה או כעס
להורים:
1. שקילה זהירה: לפני מניעת קשר עם סבים, חשוב לשקול את ההשלכות על הילדים
2. חיפוש פתרונות: ניסיון למצוא פתרונות המאפשרים קשר מוגבל במקום ניתוק מוחלט
3. התייעצות מקצועית: קבלת יעוץ משפטי ופסיכולוגי לפני קבלת החלטות
סיכום
זכויות הסבים לקשר עם נכדיהם מהוות תחום מורכב ומתפתח במשפט הישראלי. הפסיקה מכירה יותר ויותר בחשיבות הקשר ובזכות העצמאית של הסבים, תוך שמירה על האיזון הדרוש עם הזכויות ההוריות. המגמה הכללית היא של הרחבת ההכרה בזכויות אלה, אך עדיין תוך הקפדה על עקרון טובת הילד כשיקול העליון.
חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, והחלטות בית המשפט תלויות בנסיבות הספציפיות של כל משפחה. הדרך המועדפת היא תמיד הגעה להסכמות בדרך של גישור ופשרה, המאפשרות לשמור על יחסים משפחתיים בריאים ולמנוע פגיעה בילדים.
הזכות לזמני השהות של סבים עם נכדיהם אינה זכות מוחלטת, אלא זכות המאוזנת מול שיקולים אחרים. עם זאת, ההכרה הגוברת בחשיבותה מעידה על הבנה מעמיקה יותר של מורכבות יחסי המשפחה והחשיבות של שמירת קשרים משפחתיים לטובת כל הצדדים המעורבים, ובמיוחד לטובת הילדים.
עו"ד טלי אבידן - מייסדת ובעלים, אבידן טלי, משרד עורכי דין
