הסנגורית הצבאית אל"מ אופירה אלקבץ־רוטשטיין, שמסיימת בימים אלו את תפקידה, ריכזה את המאבק במבקר המדינה מתניהו אנגלמן. זהו מאבק כפול: גם על זכויותיהם של בכירי הצבא בביקורת המבקר, וגם הדיפת פלישתו לתחומי הליבה של מחדל 7 באוקטובר. יחד עם שותפיה, אל"מ אבי חלבי, שצירפו אליהם את המילואימניק פרופ' דורי קלגסבלד, הגישה הסניגוריה עתירה לבג"ץ נגד המבקר, שמצדו טוען להסכמה עם הצבא לגבי גבולות הגזרה של הביקורת שלו, שקיבלו תוקף פסק דין בבג"ץ.
במובן זה המאבק של אלקבץ־רוטשטיין וחלבי יוצא דופן. הוא לא בהכרח מתואם עם הפצ"רית, האלופה יפעת תומר־ירושלמי, ולא עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. הוא גם לא מרכין ראש בפני ההסכמות שהושגו בבג"ץ. הסניגוריה הצבאית פתחה חזית עצמאית בקרב על זכויות מפקדי צה"ל, שיש לו גם נגזרת פוליטית מעניינת: תפיסת המבקר אנגלמן כזרוע של ראש הממשלה נתניהו להטלת עיקר האחריות למחדל הטבח על הדרג הצבאי ולא על הדרג המדיני.
אלקבץ־רוטשטיין גייסה את מיטב עורכי הדין הפליליים בישראל שיוצמדו ללקוחות שלה, מהרמטכ"ל הרצי הלוי ומטה, והיא מניפה שוב ושוב תמרורי עצור מול אנגלמן שהחל להנפיק טיוטות ביקורת שמכילות ביקורת אישית כלפי מפקדים מבלי שניתנה להם הזדמנות להשמיע את עמדתם, בלי שדיברו עם אנשים בסביבתם הארגונית, מבלי שנדרשו להעביר מסמכים כלשהם, ומבלי שהמבקר או צוותו נפגשו עמם. הסניגוריה גם לא מהססת להאשים את המבקר ב"התנהלות פסולה וחוסר כבוד לבית המשפט. המבקר מנצל את השהות להשיב לעתירה כדי לקבוע עובדות בשטח". במלים אחרות: להכניס רגל לדלת שהסנגוריה מבקשת לסגור בפניו בעתירתה.
ברוח המאבק הזה יצא כבר הרמטכ"ל לשעבר הלוי בגלוי נגד המבקר, בעקבות ארבע טיוטות ביקורת שמצאו אותו אחראי למחדלי הטבח. הבג"ץ טרם נשמע בעת כתיבת שורות אלה, אבל המאבק שמובילה הסניגוריה הצבאית ייחודי בעמידה על זכויות מבוקרים, במיוחד בהיעדרה של ועדת חקירה ממלכתית. ההימנעות מהקמתה מסייעת לנתניהו לדחוף את הצבא לטיפולו של מבקר המדינה, שאיש מעולם לא העלה לרגע על דעתו שהוא אמור להיות זה שיחקור את המחדל והאסון הגדולים ביותר בתולדות מדינת ישראל.
