ראש השב"כ: "נתניהו ביקש שאקבע כי המצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו במשפט - סירבתי"
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אמרה לבג"ץ כי ההחלטה לסיים את כהונת ראש השב"כ נגועה בניגוד עניינים של נתניהו בשל חקירות מקורביו. ראש השב"כ רונן בר חשף: "נתניהו ביקש שאקבע כי המצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו במשפט - סירבתי". לטענתו, אחרי הסירוב החלה להתגבש טענת "חוסר האמון"
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אמרה היום (שישי) לבג"ץ כי החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ רונן בר "פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון".
בתוך כך, ראש השב"כ בר הגיב בעצמו לבג"ץ, וכתב במכתבו כי "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין ופירוט הטענות, ומבלי שניתנת הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זאת לראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק.
למכתבו המלא של ראש השב"כ לחצו כאן
"מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראש השירות ושל השירות כולו לבצע את תפקידיהם, הטומנת בחובה אפשרות ניצול לרעה של כפיפות ראשי גופי הביטחון לדרג המדיני. קיימת זיקה ישירה בין יכולתו של ראש השב"כ למלא את תפקידו נאמנה, לבין קיומם של מנגנוני סיום כהונה תקינים. תוצאה מסוכנת, אך אפשרית, לפגיעה כזו עלולה להיות הפיכת השירות ל'משטרה חשאית'".
הוא הוסיף כי "נתניהו דרש ממני חוות דעת ביטחונית שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה במשפט. סירבתי. ראש השב"כ הוא לא 'נאמן אישי'".
בר התייחס במכתבו גם לפרשת "קטאר-גייט" שמתנהלת בימים אלו, וקבע כי "מתפקידי לוודא כי האינטרס הציבורי המובהק, הנגזר מחומרת החשדות, שעניינו הגעה לחקר האמת בסוגיה רגישה, מורכבת וחשובה זו, ימומש. בנוסף לאמור לעיל, נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה. ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני ביהמ"ש בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד".
