סגור
ספינה מכולות נמל חיפה
נמל חיפה. הייצוא הישראלי ירד אשתקד (צילום: שאטרסטוק)

הערכות: הייצוא הישראלי ירד ב-2023 ב-6%; הייצוא למרוקו זינק ב-128%

על פי הערכות ראשוניות של משרד הכלכלה והתעשייה, הייצוא אשתקד הסתכם ב-156 מיליארד דולר, נמוך בכ-10 מיליארד דולר מהיקף הייצוא ב-2022. גורם כלכלי מזהיר: "הימשכות המלחמה והחלטה נגד ישראל בהאג ישפיעו לרעה על הייצוא כי חברות בעולם יצביעו ברגליים"

הערכות ראשוניות של משרד הכלכלה והתעשייה, שמתבססות על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מצביעות על ירידה של 6% בהיקף יצוא הסחורות והשירותים של ישראל בשנת 2023 שהסתכם ב-156 מיליארד דולר. מדובר בכ-10 מיליארד דולר פחות מהיקף היצוא ב-2022.
נתונים סופיים על היקף יצוא הסחורות והשירותים שכוללים גם את אלה של חודש דצמבר האחרון יתקבלו רק בחודש מרץ באופן שאמור להמחיש את השפעות המלחמה בעזה, שהחלה ב-7 לאוקטובר.
לפי הנתונים, שעובדו במינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה בראשות אוהד כהן, היקף יצוא הסחורות צנח אשתקד בכ-10% לעומת שנת 2022 ובייצוא השירותים חלה ירידה של 3%. חלקם של השירותים בכלל הייצוא הישראלי הוא 52% ובאופן שמשמר מגמה שהחלה במהלך השנים האחרונות. כהן מייחס את הירידה בייצוא הסחורות לירידה בהיקף הפעילות בענף היהלומים, לצד ירידה ברמת המחירים של כימיקלים המיוצאים מישראל לחו"ל. לפי כהן "לא ניכר שהתעשייה הקטינה את היקפי פעילותה שכן עיקר הירידה ביצוא הסחורות נובעת מירידת מחירים או בשל ירידה בהיקף יצוא תרופות ולרוב מדובר בענף תנודתי".
על פי הערכות, חלק מהירידה בייצוא השירותים קשור גם למלחמה בעזה שעם תחילתה חלה ירידה חדה בהיקף הטיסות לישראל וממנה ועל שינוע אווירי של סחורות. עוד לפני המלחמה ניכרה גם ירידה בייצוא שירותים כמו קניין רוחני בתחומי הסייבר והפינטק.
מנתוני משרד הכלכלה עולה כי ביחס ל-2022 אשתקד חלה עלייה של 128% ביצוא מישראל למרוקו שהסתכם בכ-120 מיליון דולר. היצוא מישראל לאיחוד האמירויות עלה בכ-5% ביחס ל-2022 והסתכם בכ-650 מיליון דולר. עלייה בהיקפי היתה גם למצרים (73%), בחריין (54%) וירדן (13%).
ב-2023 חלה ירידה בהיקף היצוא מישראל לטורקיה, כמו גם לאיטליה, צרפת, בריטניה, הודו וסין. במשרד הכלכלה מייחסים את הירידה בשווקים אלה לתנודתיות בשערי המטבע, לירידה בהיקף הפעילות בענף היהלומים, השפעת הריבית ועוד: "2023 נפתחה בסימן של חוסר יציבות בשווקים העולמיים שהשפיע גם על הכלכלה הישראלית", אמר כהן. לדבריו "ניכר שהיצוא, בעיקר של השירותים, מפגין עמידות ראויה".
כהן יסיים את תפקידו כראש מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה בימים הקרובים אחרי כהונה של כ-10 שנים בתפקיד. יחליף אותו רועי פישר שבתפקידו האחרון היה סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד הכלכלה ולפני כן מילא שורת תפקידים במינהל לסחר החוץ.
בתוך כך, גורם כלכלי בכיר הזהיר בשיחה עם כלכליסט מתרחיש שבו בית הדין הבין לאומי בהאג יוציא צו ביניים שיחייב את ישראל להפסיק את המלחמה בעזה במסגרת ההליך שבו פתחה דרום אפריקה נגד ישראל. לדברי הגורם, הימשכות המלחמה לצד החלטה נגד ישראל בהאג יורגשו באופן משמעותי בהיקפי הסחר שלה. "אם יינתן צו ביניים כזה, הרי שישראל תעמוד מול מצב אקוטי שישפיע גם על היצוא שלה. חברות בעולם יצביעו ברגליים ולא ירצו לסחור עם חברות ממדינה שכביכול עושה רצח עם ורבים מאזרחיה משרתים בשירות מילואים", אמר.