היועצת המשפטית לכנסת תוקפת: האוצר ממחזר הסדרים שנדחו ומנסה להעבירם מחדש
שגית אפיק שלחה מכתב חריף ליועץ המשפטי של משרד האוצר בו התריעה כי הנוהל החדש לחוק ההסדרים "נעדר כל ערך" ו"תכליתו העיקרית לומר שיש נוהל עבודה". האוצר הוציא כמה סעיפים מהחוק בעקבות לחץ, אך אפיק חוזרת על התנגדותה להכללת נושאים שהכנסת כבר דחתה בעבר
היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, שלחה היום (ב') מכתב ליועץ המשפטי של משרד האוצר דודי קופל, בנושא טיוטות ההסדרים במשק לשנת 2026. במכתב מבקרת אפיק את התנהלות המשרד בטיפול בחוק ההסדרים. משרד האוצר צפוי להניח את חוק ההסדרים על שולחן הכנסת יחד עם חוק התקציב לשנת 2026 באמצע החודש הבא.
"עיון בנוהל הנוכחי מצביע על המסקנה שתכליתו העיקרית היא לומר שיש נוהל עבודה, ולא תחימה והסדרה אמיתיות של חקיקת ההסדרים. בחינת התזכירים שפורסמו להערות הציבור מלמדת כי הנוהל שלפיו פעלה הממשלה אינו משרת את תכליתו המוצהרת, וניתן להצביע על שורה ארוכה של נושאים שאין מקום לכלול בהצעת חוק ההסדרים, ואין כל סיבה לקדמם במסגרת בעייתית זו. אם טיוטת הנוהל הממשלתי שצירפת לא תעבור תיקון מקיף ומשמעותי לא יהיה בנוהל כל ערך, והכנסת תצטרך לשקול את צעדיה בעניין", הזהירה.
מכתבה של אפיק מגיע בהמשך למכתב ששלחה בתחילת החודש, בו עמדה על פרקים ממוחזרים בטיוטת ההסדרים - שהובאו בעבר לכנסת בהצעת חוק ההסדרים והכנסת לא קידמה , ועתה הם מובאים שוב בטיוטת חוק ההסדרים.
במכתבה מגיבה עו"ד אפיק להסבריו של עו"ד קופל על הסיבות למיחזור ההסדרים במכתב התשובה ששלח לה. כמו כן, מציינת כי טיוטת הנוהל שצירף עו״ד קופל כתוצר עבודה עם הייעוץ המשפטי לממשלה לא עומד באמות המידה שהותוו אך לאחרונה בפסיקת בג״ץ 3964/23. לדבריה עיון בנוהל ״מצביע על המסקנה שתכליתו העיקרית היא לומר שיש נוהל עבודה, ולא תחימה והסדרה אמיתיות של חקיקת ההסדרים".
"בפתח מכתבך ציינת, כי השנה לראשונה טיוטות התכנית הכלכלית כוללות צעדים שגובשו לפי טיוטת נוהל העבודה להצעת חוק הסדרים שגיבשתם עם הייעוץ המשפטי לממשלה. לפי האמור בטיוטת הנוהל, הוא נועד לקבוע מסגרת לבחינת ההתאמה של הסדרים מסוימים לשינויים המבניים ולצעדי ההתאמה מבחינת זיקתם הכלכלית, וכן לקבוע היבטים תהליכיים שיבטיחו את בשלות ההסדרים ואת תקינות ההליך לקידומם".
"ברם, נוהל העבודה שצירפת למעשה מותיר את המצב הקיים על כנו, והוא נעדר כל בשורה אמיתית או שינוי בהתנהלותכם מול הכנסת. משהנוהל כולל הוראות סל רחבות, הרי שהוא מותיר בגדרו כקריטריון ראוי שורה רחבה של נושאים שאין מקומם בחוק ההסדרים. לא זו אף זו, הכנסת כבר הבהירה לגבי נושאים רבים הכלולים בנוהל כי היא מסרבת לקבלם בהצעת חוק ההסדרים. אמנם, בנוהל מוזכרת הביקורת הרבה שנמתחה על חוק ההסדרים, אך לא מצאתי כיצד הנוהל נותן לה מענה. והכל - חרף המגמה של הרחבת השימוש בחוק ההסדרים והיקפן הרחב והחריג של הצעות חוק ההסדרים בשנים האחרונות; חרף אי-הבשלות המאפיינת לעתים את חקיקת ההסדרים שמקשה על יישומו לעתים; וחרף הנחיות הייעוץ המשפטי לכנסת ומכתביי החוזרים בעניין".
עוד ציינה: "מטיוטת הנוהל לכאורה עולה שכל רפורמה באשר היא (ושראוי היה שתבוא לכנסת בהליך חקיקה רגיל) תוכל להיכלל בחוק ההסדרים, גם אם אין לה השפעה ישירה על הגדלת הכנסות המדינה או שינוי סדרי העדיפות הלאומיים בצד ההוצאה. רשימת המטרות המפורטות לשם כך כוללת עשרה נושאים כלליים ורחבים ביותר, כך שספק אם יש ברשימה זו משום סינון כלשהו".
"בסעיף אחר לנוהל נכתב כי ההצעות הנכללות בתכנית הכלכלית ייבחנו גם לפי רמת הבשלות המשפטית והמקצועית שלהן, בשים לב לרמת מורכבותן. מכך עולה שהנוהל נעדר כל קריטריון ממשי או דרישה מהותית בדבר בשלותן המקצועית והמשפטית של ההצעות"- קבעה אפיק.
עוד התריעה כי "גם תהליכי העבודה שקבועים בנוהל כלליים וגמישים למדי. נעדרים מהם תבחינים ברורים או מסגרות זמן קשיחות, שיהיה בהם כדי להבטיח את תקינות הליך גיבוש התכנית, או את מניעת הבעיות האמורות שעולות מדי שנה בהליך חקיקת חוק ההסדרים. כך למשל, לא מצוין מועד לתחילת הליך העבודה, מועד הבאת הצעת החוק לכנסת כנדרש בהתאם לחוק-יסוד: משק המדינה, מועדים למשא ומתן ושיח מול הכנסת וכיוצא באלה".
ממכתבה של אפיק עולה כי בהמשך להכתבות שלה עם קופל האוצר הוציא מחוק ההסדרים מספר סעיפים מרכזים שנדחו על ידי הכנסת.
"למשל: דיווח על הכנסות מדמי שכירות ושחיקת הפטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים; הכללת שבח חייב שנצמח במכירת דירה; ביטול איחוד עוסקים; ואי התרה בניכוי של הוצאות ששולמו בשל רכישת דלק: אני מבינה אם כן שנושאים אלה לא ייכללו בהצעת חוק ההסדרים, כמו גם הנושאים מסירת חזקה כפויה, יועצים סביבתיים, הגברת היעילות המשקית בענף התיירות, והגבלת החזקת מזומן ששמחתי לשמוע שהוצאו מהתכנית הכלכלית".
היא הביעה התנגדותה לכלול בחוק: "ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים, ורפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: ענייננו בשני נושאים שנכללו בטיוטות התכנית הכלכלית והוסרו ממנה בשלב המקדמי, להבנתנו לא רק ביוזמת הממשלה. אך גם אם לפי שיטתך הם הוסרו לפני מספר שנים רק ביוזמת הממשלה, ניתן היה בהחלט להביאם מאז ועד היום בחקיקה ממשלתית רגילה ולא להמתין לחקיקת ההסדרים".
אפיק חזרה על התנגדותה לשיבוץ בחוק ההסדרים של "סעיפים הנוגעים להעברת נתונים מפלטפורמות דיגיטליות להשכרת נכסי מקרקעין מאחר שהם זהים או כמעט זהים לנוסחים שהובאו לכנסת בשנים עברו". כך גם לגבי נושא "דיגיטציה: שיפור השירות לאזרח והאצת העברות מידע בין גופים ציבוריים", הוא נחזה כזהה לנוסח שהובא והוסר בשנים 2023-2024, כך שאין ממש בטענה כי כעת הצטבר ניסיון מספק לבחינתו. וכך גם הנושא שימוש במגרשים ריקים. ענייננו בפרקים שיו"ר הכנסת הנוכחי עמד על הוצאתם מהצעת החוק לשנת 2023. המשא ומתן המקדים עם יו"ר הכנסת הוא הליך רשמי, שהוא חלק מנוהל העבודה של הכנסת לחקיקת חוק ההסדרים. כל חלק שמוסר מהתכנית במסגרת הליך זה, צריך להביאו לכנסת בחוברת כחולה נפרדת כהצעת חוק ממשלתית - ולא מחדש בהצעת חוק הסדרים מאוחרת".
לגבי "טיוב הרגולציה בתחום בטיחות האש, הגם שהוא מתקן הסדר שנקבע במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, יושם באופן חלקי בלבד מאז חקיקתו בחוק ההסדרים האמור. בשנים שחלפו מאז, לא הייתה כל מניעה להביא הצעת חוק ממשלתית לטיוב ההסדר. הדבר מלמד גם על היעדר דחיפות או חשיבות מיוחדת שמצדיקות את הכללת הנושא בחוק ההסדרים פעם נוספת".
אשר ל"תיקונים הנוגעים למיסוי סיגריות אלקטרוניות ומוצרי עישון", קבעה אפיק שהם "נדונו בהרחבה בוועדת הכספים בשנים האחרונות, כפי שאף אתה מציין. לכן, ההצדקה להבאתם במסגרת חוק ההסדרים אינה ברורה כלל, וזאת בייחוד אם אכן ישנה הצעה לאסדרה חדשה ומקיפה של הנושא שעל הוועדה לדון בה, כפי שאתה טוען".
אפיק הביעה תקווה כי "כלל הגורמים הרלוונטיים לעניין זה ובהם אתה, הייעוץ המשפטי לממשלה וכן שר האוצר שמכיר בחשיבות עבודת הכנסת, תפעלו ליצירת נוהל עבודה אמיתי ומהותי לטיפול בחוק ההסדרים; שיגשים את התכלית של תחימה אמיתית של הנושאים הנכללים בו ויבטיח שרק נושאים בעלי זיקה מובהקת לתקציב, שיש חשיבות חיונית לקדמם כצעד נלווה לתקציב עצמו, ושהם ברמת בשלות גבוהה ואינם מעוררים קשיים מהותיים או תהליכיים - אכן ייכללו בהצעת חוק ההסדרים".
