פרקליט המדינה בעקיצה למשטרה: "היא זו שחייבת לחשוף שחיתות שלטונית, לא התקשורת"
עו"ד עמית איסמן יצא נגד התעדוף של אגף חקירות ומודיעין במשטרה בראשות ניצב בועז בלט, וזאת במהלך כנס של האגף: "בסופו של יום השאלה היא של סדר קדימויות". לדבריו, "בידיה של משטרת ישראל כלים לא פחות טובים מאלה של העיתונות החוקרת"
פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן, עולה למתקפה מול משטרת ישראל: בכנס לסיכום שנה שקיים היום אגף חקירות ומודיעין (אח"מ) במשטרה, איסמן העביר ביקורת על התעדוף של המשטרה בחקירות. "בסופו של יום השאלה היא של תעדוף וסדר קדימויות", אמר איסמן.,"משטרת ישראל חייבת לתעדף את הטיפול בעבירות השחיתות השלטונית, הן מהבחינה המודיעינית והן מהבחינה החקירתית".
הוא עקץ את המשטרה כשאמר כי "חשיפת עבירות בכלל, ועבירות שחיתות שלטונית בפרט, חייבת להיעשות על ידי משטרת ישראל ולא על ידי תחקירים עיתונאיים, טובים ככל שיהיו. לצד המחמאות לאותם תחקירים עיתונאיים, זו אינה דרך המלך לחשיפת עבירות שחיתות ולחקירתן". לדבריו, "בידיה של משטרת ישראל כלים לא פחות טובים מאלה של העיתונות החוקרת, הן כדי לחשוף עבירות והן כדי לחקור אותן. בסופו של יום, הכל שאלה של החלטה, תיעדוף והקצאת משאבים".
בדברים אלה איסמן למעשה ביקר את ראש אח"מ, ניצב בועז בלט, שנכנס לתפקידו בספטמבר לאחר שמונה בידי השר לביטחון לאומי עד לא מכבר איתמר בן גביר והמפכ"ל רנ"צ דני לוי. הרקע לדברים הוא ביקורת שמושמעת מזה זמן בפרקליטות על המשטרה בכל הנוגע לפתיחה בחקירות וקידום חקירות קיימות שבמרכזן חשד לשחיתות שלטונית.
בשנה האחרונה נפתחו חקירות נגד שרים ואישי ציבור בעיקר על רקע תחקירים עיתונאיים, כמו למשל בעקבות התחקיר של "המקור" בערוץ 13 על שרת התחבורה מירי רגב וסביבתה או התחקיר של "עובדה" בערוץ 12 על שרה נתניהו ו"מכונת הרעל" בבלפור. בפרקליטות הביעו בחודשים האחרונים ביקורת בשיחות סגורות על אופן ניהול חקירות בידי המשטרה כלפי הדרג הפוליטי וסביבת המקורבים אליו, כמו למשל בנוגע לאלמנטים שונים בחקירה נגד יועציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהם יונתן אוריך, בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון "הבילד" הגרמני.
פרקליט המדינה איסמן אמר עוד היום בכנס, כי "מתוך ההבנה של חשיבות הטיפול בתופעה החמורה של שחיתות שלטונית, תיקים אלה תועדפו על ידינו בפרקליטות המדינה. פרשיות השחיתות המשמעותיות מטופלות בעיקר על ידי שתי יחידות פרקליטות ארציות, אשר להן המומחיות בתיקים אלה". הוא הדגיש, כי תיקי השחיתות השלטונית מפוקחים באופן אישי על ידו ועל ידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, "במטרה לפתוח חסמים בחקירה ולקדם את כל הדרוש בטיפול בהם".
אלא שאז הוא הפנה את הביקורת כלפי המשטרה: "משטרת ישראל חייבת לפעול בצורה נחושה על מנת לבער את נגע השחיתות השלטונית, לצד הצורך במיגור הפשיעה האלימה, אותה מובילים לא פעם ארגוני הפשיעה ומשפחות הפשע", אמר איסמן. "כל עיכוב בטיפול בפרשיות מסוג זה פוגע במרקם החברתי ומעצים את תחושת הניכור של האזרח מהמוסדות הממלכתיים וממערכת אכיפת החוק".
הביקורת הזו מצטרפת לנתונים שמראים ירידה חדה בחקירות שחיתות שלטונית עוד לפני כהונת בן גביר. כך למשל, מחקר כמותני שערך במסגרת השלמת תזה במדעי המדינה תנ"צ בדימוס ערן קמין, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה, ושפורסם בכלכליסט, הראה ירידה תלולה במספר חקירות השחיתות השלטונית שנפתחו בין השנים 2008 ל־2022, תופעה שנדמה כי הלכה והחמירה עוד יותר מאז.
היום בכנס נאם גם ראש אח"מ, ניצב בועז בלט, ולעומת איסמן, דבריו לא התמקדו בנושא חקירות של שחיתות שלטונית, אלא במלחמה בפשיעה המאורגנת. בלט אמר כי "מדינת ישראל חייבת לעבור לסדר עדיפויות חברתי, שכן האיום מבית לא פחות חמור מאיומים במעגלים הקרובים והרחוקים. חטיבות האח"מ המעולות, המודיעין, חקירות, סייבר וזיהוי פלילי וכן יחידת להב 433, אלה האמורות לשרטט את קווי המערכה על מפות הלחימה בפשיעה, חייבות להישען על כח מבצעי זמין שיכול להוציא מהכח אל הפועל, את המערכת שאין חשובה ממנה - המערכה על איכות החיים של האזרח בישראל".
בלט אמר עוד כי "ראינו לאחרונה ניסיונות להלך אימים על בעלי תפקידים בכירים באגף החקירות והמודיעין של המשטרה, באמצעות תביעות הפחדה והרתעה. זה לא יעבוד". בכך הוא התייחס, בין השאר, לתביעה שהגיש שלמה פילבר נגד בכירים במערכת אכיפת החוק, ובהם אנשי האח"מ, בטענה להתעללות בו בעת חקירתו בתיק 4000, מה שהביא לטענתו לכך שחתם על הסכם עד מדינה מול הפרקליטות (שמאז בוטל).
בלט אמר בהקשר זה כי "שוטרי האח"מ ימשיכו לפעול ביושרה, ללא מורא וללא משוא פנים, נאמנים ללשון החוק ולפקודות משטרת ישראל, זה לא עבד בעבר ולא יעבוד גם פה. לא נאפשר השתלחות בעובדי ציבור מסורים שעשו ועושים את עבודתם כחוק, בנאמנות לצו מצפונם ולשליחותם הציבורית".
