סגור

"חברות הגז בבאר שבע עדיין לא מתחרות על לקוחות"

שנה וחצי אחרי שרשות התחרות הגישה נגד מנהלים בפזגז ואמישראגז כתב אישום על חסימה לא חוקית של תחרות בשוק הגז בעיר, המקרה של דיירי הבניין ברחוב מחרז מלמד שתחרות משמעותית עוד רחוקה

תלונה שהגישו בשבוע שעבר לרשות התחרות דיירי בניין מס' 16 ברחוב מחרז בבאר שבע, מספקת המחשה ממקור ראשון של התחרות הדלה בשוק הגז הביתי בישראל ושל הקושי של הצרכן להוזיל מחירים כשמולו ניצבות חברות הגז הגדולות.
לפי התלונה, דיירי הבניין בן 29 הקומות ביקשו להתנתק משירותי צובר גז של חברה בשם גרין גז, שגבתה מהם כ־18 שקל לקוב גז ועוד 8.5 שקלים דמי שימוש חודשיים לדייר. ביולי־אוגוסט פנו הדיירים לכמה חברות, בהן פזגז ואמישראגז (שמחזיקות יחד עם סופרגז 85% משוק הצוברים בבאר שבע), וכן לגז גל, חברה קטנה מאופקים, וביקשו לקבל הצעה מתחרה.
חברות הגז ביקשו לקבל פרטים טכניים (כתובת, קומות, מספר דירות) והודיעו שישיבו הצעה - אבל זה לא ממש קרה. בגז גל, כך עולה משיחות שהוקלטו, השיבו שהחברות המתחרות חזקות והן לא יוכלו לתת הצעה אטרקטיבית יותר. באמישראגז, לאחר שביקשו פרטים כלליים, כלל לא חזרו עם הצעה מצדם.
רק פזגז חזרה עם הצעה, אלא שהיא היתה יקרה בהרבה מהמחיר שהדיירים שילמו: 24 שקל לקוב (גבוה ב־33% מהתעריף ששילמו) ועוד דמי שימוש חודשיים של 40 שקל, כמעט פי 5. הדיירים ביררו מה התעריף שגובה פזגז בבניין באותו סדר גודל (28 קומות) ברחוב סוקולוב בשכונה סמוכה. אז התברר להם, לפי חשבונית שבידיהם, ששם גובה פזגז מחירים נמוכים בחצי מאלה שהוצעו להם: כ־13 שקל לקוב בלבד, ודמי שימוש קבועים של כ־18 שקל.
בשיחה שהוקלטה עם נציגת השירות של פזגז לאחר קבלת ההצעה, היא מסרה להם כי אלה התעריפים הקבועים של החברה וכי ניתן להוריד אותם רק במסגרת מבצעים. הדיירים ביקשו לבצע בדיקה נוספת לאור התעריף הנמוך משמעותית שנגבה מהבניין הדומה, אך נציגי פזגז לא חזרו אליהם. בסופו של דבר הניסיון להחליף ספק גז כדי להוזיל את המחיר כשל.

באר שבע, עיר ללא תחרות

התלונה של דיירי הבניין בבאר שבע היא כמובן מקרה בודד, שאינו יכול כשלעצמו להוכיח שיתוף פעולה של חברות הגז כדי לפגוע בתחרות. אבל התלונה אינה חיה בחלל ריק. לפני כשנה וחצי הגישה רשות התחרות כתב אישום על ביצוע הסדר כובל (קרטל) בנסיבות מחמירות נגד שלושה מנהלים בפזגז ובאמישראגז. מאז מתנהל ההליך בעצלתיים בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. הטענה המרכזית בכתב האישום היא שאמישראגז (התיק נגד פזגז עצמה נסגר) והמנהלים הנאשמים בשתי החברות יצרו הסדר אסור, שמטרתו לחבל בתחרות בבאר שבע, על ידי חסימת המתחרה הקטן כלבוגז שניסה לחדור לשוק. לפי כתב האישום, שתי החברות הגדולות שלטו ב־2016 ביותר ממחצית מכמות הגז שסופקה באמצעות צובר ללקוחות ביתיים בעיר, ובין השנים 2016-2014 רק שלושה בניינים עברו מחברה לחברה בעיר, שהיו בה 200 אלף תושבים.
לפי כתב האישום, חסימת המתחרה כלבוגז נעשתה בין היתר באמצעות החלפת מידע בין שני מנהלים באמישראגז – סמנכ"ל השיווק שמעון הורביץ וסוכן מכירות בשם גיא שקיב – לבין מנהל שימור הלקוחות בפזגז ניסים כומארי (שההליכים נגדו עוכבו). הצדדים גילו זה לזה מידע מפורט על הבניינים שביקשו לעבור לכלבוגז, ואז החברה האחרת הציעה הצעה נגדית אטרקטיבית כדי לבלום את המעבר למתחרה חדש.

הפסד 400 מיליון שקל בשנה

לפי רשות התחרות, שוק גז הבישול בארץ סובל כבר שנים מריכוזיות וחוסר תחרות. מהלכים רגולטוריים שונים להגברת התחרות כשלו. מדובר בשוק ענק של מעל 2 מיליארד שקל בשנה, מהם כ־800 מיליון שקל לשוק הביתי. הרשות, בכמה רפורמות שהמליצה עליהן, וגם מבקר המדינה בדו"ח מ־2017, קבעו שהשוק נשלט על ידי 3 החברות הגדולות ויש בו חסמי כניסה משמעותיים. לפי האוצר, העלות העודפת לצרכני הגז הביתי בשל היעדר תחרות נאמדת ב־400 מיליון שקל בשנה.
תגובת פזגז: "לאחר פניית הלקוחה שלחה פזגז צוות טכני לבדיקת הדרישות שבהתחברות לבניין. לאחר מכן שלחנו ללקוחה הצעת מחיר מדורגת שנעה בין 40 ל־24 שקל לקוב, וזאת כהצעת מחירון ראשונית לפני שיח עם הלקוחה, שהיה עשוי להוזיל את מחיר המחירון. המחירים משתנים לפי מגוון פרמטרים, בהם היקפי הצריכה, אופי השימוש, מיקום ועוד. ככל שהלקוחה היתה נכנסת למשא ומתן ספציפי ופזגז היתה בוחנת את השימושים בבניין, ניתן היה להוזיל את ההצעה. יש לציין כי בשנה האחרונה בלבד הוכפל מחיר הגז בעולם, וכך גם המחיר לפזגז. אנו מתחרים על הגדלת מספר הלקוחות של החברה כל העת, הן במהלכים יזומים והן בעקבות פניות של לקוחות".
מאמישרגז נמסר כי החברה "מספקת שירות מסור ללקוחותיה בכל רחבי הארץ והמקרה ייבדק על ידינו", ובעניין כתב האישום, החברה דחתה לאחר הגשתו את כל הטענות נגדה וטענה כי "לא נפל דופי בפעולותיה". מגז גל לא נמסרה תגובה. מרשות התחרות נמסר ש"התלונה התקבלה והיא נבדקת".