בפעם השנייה תוך שבוע: הקואליציה נכשלה באישור צווי 8 בוועדת חוץ וביטחון
חברי הכנסת החרדים החרימו את ההצבעה במחאה על עיכוב חקיקת "חוק ההשתמטות", ח"כים מהליכוד נעדרו או התנגדו, וח"כ עמית הלוי מהליכוד הצביע נגד בנימוק שהתוכנית המבצעית מסכנת חיילים. שר הביטחון כ"ץ: "ישראל לא תאפשר מציאות שבה לא תהיה רצועת ביטחון סביב עזה"
הקואליציה ספגה אתמול (ש') מפלה, כשלא הצליחה לגייס רוב בוועדת חוץ וביטחון לאישור הרחבת צווי 8 לגיוס מילואימניקים, בשל ההיערכות להרחבת הלחימה ברצועת עזה.
בעד לבקשת שר הביטחון ישראל כ"ץ (הליכוד) להארכת צווי 8 הצביעו רק ארבעה חברי כנסת מהקואליציה, לעומת שבעה שהתנגדו – ובהם חבר הכנסת עמית הלוי (הליכוד).
זו הפעם השנייה בתוך שישה ימים שבה הקואליציה נכשלת בהארכת צווי 8. בשל הצורך הגובר של מערכת הביטחון באנשי מילואים, תידרש ועדת חוץ וביטחון לאשר מחדש את הצווים בימים הקרובים. בקואליציה מקווים שבפעם הבאה יצליחו לגייס רוב, אך נכון לעכשיו, מכשולים פוליטיים מונעים זאת.
ועדת חוץ וביטחון כוללת 17 חברים: תשעה מהקואליציה ושמונה מהאופוזיציה. בקואליציה לא שיערו שהאופוזיציה תתנגד לבקשת הרחבת צווי 8, ולכן לא בוצע "גיוס כללי" של חברי הקואליציה בשבוע שעבר.
אולם ישנם שלושה גורמים עיקריים לאובדן הרוב: הראשון – החרדים. בוועדה חברים שני ח"כים חרדים – ינון אזולאי (ש"ס) וישראל אייכלר (יהדות התורה) – שנעדרו מההצבעה. ש"ס ויהדות התורה "מפגינות שרירים" מאז יום רביעי לפני כשבועיים, במחאה על כך ש"חוק ההשתמטות" טרם קודם. גם השבוע צפוי להימשך "חרם ההצבעות" של החרדים בכנסת, וההצבעות בקריאה טרומית במליאה לא צפויות להתקיים. כתוצאה מכך ירדו מסדר היום הצעות חוק קואליציוניות, בהן פיצול משרת היועמ"שית והעלאת שכר נבחרי הציבור.
הגורם השני – מתחים בליכוד. ח"כ עמית הלוי (הליכוד) הצביע אתמול נגד הארכת צווי 8. לדבריו, "אסור שהתוכנית המבצעית תחזור על הכשלים של שיטת הפשיטות, שגבתה מחיר עצום מחיילינו". הוא הדגיש כי "התוכנית החדשה חייבת לכלול מצור אפקטיבי ואכיפה מוחלטת, לפני כניסת כוחות, אחרת אנו מסכנים חיילים לשווא ולא נשיג ניצחון". לכן, לדבריו, "לא אוכל לתמוך בהארכת צווי 8 עד שהאסטרטגיה תשתנה".
הגורם השלישי – פרישה מההצבעה. לפני ההצבעה עזבו את הישיבה שתי ח"כיות מהקואליציה – טלי גוטליב (הליכוד) ולימור סון הר מלך (עוצמה יהודית). השתיים טענו כי שר הביטחון כ"ץ, שנכח בדיון, לא סיפק הסברים מספקים על אסטרטגיית המלחמה. גם אילו השתיים היו מצביעות בעד, הקואליציה הייתה עדיין חסרה שני קולות לרוב.
כ"ץ הסביר בדיון: "ישראל לא תאפשר מציאות שבה לא תהיה רצועת ביטחון סביב עזה – גם בזמן הפסקת אש וגם באופן קבוע". לדבריו, המטרות הן פירוז הרצועה, הגליית ראשי חמאס ושחרור החטופים.
לגבי "חוק ההשתמטות", שתקוע בוועדת חוץ וביטחון, אמר כ"ץ: "יש להביא לכך שהחרדים ישרתו שירות משמעותי תוך שמירה על עולם התורה ומוגנות לחייהם. הדרך היחידה לשינוי היא חקיקה בהסכמה, כולל תמיכת ההנהגה החרדית". אלא שהחרדים מתנגדים ליעדים ולהטלת סנקציות אישיות ומוסדיות, והעניקו לראש הממשלה נתניהו ארכה עד סוף החודש.
נתניהו הצהיר בשבוע שעבר בוועדה כי הוא מקווה ש-10,500 אברכים יתגייסו בשנתיים הקרובות, בהתאם למתווה שסוכם עם החרדים, אך גם לדעת מערכת הביטחון זהו יעד לא מספק.
בינתיים החרדים מפעילים סנקציות משלהם על הממשלה: יו"ר ש"ס אריה דרעי מבקש תחילה למנות דיינים מטעמו לבתי הדין הרבניים, וכן למנות רבני ערים במסגרת "חוק הרבנים" שעבר לאחרונה בכנסת.
