בלעדי
עלייה של כ-8% במספר הישראלים שפנו להליכי חדלות פירעון ב-2025
נתוני הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים חושפים מגמה דו-קוטבית לשנת 2025: ירידה של 6% בפניות חברות בקשיים לבית המשפט, אל מול זינוק של מעל 8% בבקשות של יחידים לכניסה להליך של פשיטת רגל. במקביל, נרשם זינוק של 28% בבקשות להסדרי חוב גמישים שחייבים מבקשים להגיע עם נושיהם
בעוד שהמגזר העסקי בישראל מפגין חוסן יחסי, נראה כי הציבור הרחב עדיין מתמודד עם השלכות הלחץ הכלכלי. נתוני הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים לסיכום שנת 2025 חושפים מגמה דו-קוטבית: בעוד שבמספר החברות בקשיים הפונות לבית המשפט חלה ירידה של כ-6% לעומת שנת 2024, דווקא בקרב אנשים פרטיים נרשמה עלייה משמעותית של למעלה מ-8% בבקשות לפתיחת הליכים וכניסה להליך חדלות פירעון.
עולם חדלות הפירעון של יחידים (מה שנקרא בעבר פשיטת רגל) נועד להסדיר מצב בו אדם פרטי אינו מסוגל לשלם את חובותיו. התהליך מוסדר כיום תחת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והוא מבוסס על שני עקרונות מרכזיים: שיקום כלכלי שמטרתו להחזיר את החייב למסלול חיים תקין ולא לרדוף אותו לנצח וכן חלוקה הוגנת של נכסי החייב בין כל מי שהוא חייב לו כסף. בסיום התהליך, אם החייב עמד בתנאים (כמו תשלום חודשי והתנהלות בתום לב), הוא עשוי לקבל הפטר הפוטר אותו למעשה מיתרת החובות שנותרו לו, מה שמאפשר לו לפתוח דף חדש ונקי.
מנתוני הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים עולה כי חלה עלייה של כ-8% במספר האנשים הפרטיים שהגישו השנה לבתי המשפט בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון. אם בשנת 2023 הוגשו 14,034 בקשות של חייבים לפתוח בהליכי חדלות פירעון הרי שבשנת 2024 חלה ירידה במספר הבקשות ומספרן עמד על 13,854 בקשות. בשנת 2025 חלה עלייה במספר הבקשות ומספרן עמד עד סוף נובמבר 2025 על 14,994. כלומר, מספר הבקשות שהגישו חייבים בשנת 2025 גדל ב-8.2% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2024. העלייה אצל היחידים עשויה לשקף שחיקה מתמשכת ביכולת ההחזר של משקי הבית, כאשר יותר אנשים פרטיים מוצאים את עצמם חסרי יכולת לשלם את חובותיהם ונזקי המלחמה הכלכליים משתקפים.
לעיתים מי שמבקש להכניס אדם להליך חדלות פירעון הוא לא הוא עצמו אלא נושה שלו. על פי הנתונים חלה עלייה מזערית של חצי אחוז במספר בקשות נושה שהוגשו בשנת 2025 לעומת 2024 לפתוח בהליך חדלות פירעון נגד חייב .
יחד עם זאת נצפתה עלייה בשיעור של כ- 28% בבקשות להסדרים שמגישים חייבים שהינם אנשים פרטיים. במסגרת בקשת חייב להסדר נעשה ניסיון של החייב להגיע להסכמות עם נושיו על פריסת חוב או הפחתתם מבלי לעבור את המסלול המלא של חדלות פירעון וצו שיקום כלכלי. כמו כן החייב יכול להציע לנושיו הצעה להסדר בכפוף למספר תנאים גם כשהוא מצוי בהליך חדלות פירעון.
כפי שניתן לראות מהנתונים בשנה האחרונה נרשמה עלייה מרשימה בבקשות לאישור הסדרים. עד סוף נובמבר 2025 הוגשו 922 בקשות להסדרים על ידי חייבים לעומת 718 בקשות להסדרים על ידי חייבים בשנת 2024. יש לשער כי הליך של הסדר קוסם יותר לחייבים כי הוא פחות מפוקח ומקנה להם גמישות רבה יותר ואינו תמיד מהווה הליך של חדלות פירעון.
ומה קורה בתחום החברות שנמצאות בקשיים ופנו לבית המשפט בבקשה שימונה להם בעל תפקיד (תיקים מורכבים) ? בהקשר זה הנתונים מצביעים על כך שחלה ירידה של כ-6% במספר הבקשות של חברות בקשיים שהוגשו לבית המשפט בשנת 2025 לעומת שנת 2024. יצוין כי הנתונים של הממונה על חדלות פירעון לא כוללים נתונים אודות בקשות חדלות פירעון שמוגשות להוצאה לפועל.
מהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, עו״ד ורו״ח אשר אנגלמן נמסר בתגובה: "עיון בנתוני שנת 2025, בהשוואה לקודמתה, מצביע על עלייה קלה במספר הבקשות, שהוגשו בעניינם של יחידים וירידה משמעותית יותר בבקשות בתיקי תאגידים.
"בכדי לקבל תמונה מלאה, חשוב לבחון מגמות גם בשנת 2023, בשים לב כי גם שנת 2024 היתה שנת מלחמה. בחינה כזו מצביעה, כי מספר הבקשות שהוגשו בשנת 2025 דומה לאלו שהוגשו בשנת 2023. לכן, סביר להניח, כי הירידה בשנת 2024 נבעה ממצב הלחימה, שבו אנשים פונו מבתיהם, גויסו למילואים וכדומה, ועתה התפנו לעסוק בענייניהם הכלכליים. באשר לפיחות במספר הבקשות בתיקי התאגידים, ניתן לקשר זאת לפסיקת בית המשפט העליון, שניתנה לאחרונה בתיק אלקיים, וקבעה תשלום שכר טרחה מינימלי כתנאי לפתיחת הליך. סביר להניח, כי פסיקה זו היא הגורם לירידה במספר בפניות לבית המשפט בבקשות אלו. זאת ניתן ללמוד גם מהירידה הקלה בלבד בהיקף התיקים המורכבים למול שנת 2024״.
