פרשנות
שומר סף או שומר ראש של נתניהו? מבקר המדינה נמלט כמו מאש מוועדת חקירה ממלכתית
חברי הכנסת בוועדת ביקורת המדינה ניסו לשווא לחלץ ממבקר המדינה תמיכה פומבית בהקמת ועדת חקירה ממלכתית ל־7 באוקטובר. אווירת חוסר האמון באנגלמן מקורה בחשד הפוליטי שהוא ישבש את עבודתה של ועדה כזו
שומר סף או שומר ראש של נתניהו? מבקר המדינה מתניה אנגלמן ביקר היום (ב') בגוב האריות — ועדת ביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי. נציגי האופוזיציה הסתערו: יואב סגלוביץ, אלעזר שטרן, נאור שירי, מטי צרפתי, מרב בן ארי, קארין אלהרר. טלי גוטליב התייצבה להגנתו. השאלות המרכזיות על הפרק היא האם אנגלמן, בחקירותיו המרובות (כ־60-50 ביקורות בשלבי ביצוע שונים), חרג מסמכותו, יימנע מהמלצות אישיות, וישבש הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
המבקר הציג שקפים שמפרטים את מושאי הביקורת. השמות מבטיחים: "התנהלות הדרג המדיני והצבאי ב־7 באוקטובר, התנהלות הקבינט המדיני־ביטחוני". הבעיה היא שאף אחד לא באמת יודע מה מסתתר מאחורי השמות האלה. החשש הגדול הוא שנתניהו יוסתר שם. אנגלמן ניסה להרגיע, והבטיח שכולם ייחקרו - מהדרג המדיני ועד הש"ג. הבעיה היא שאף אחד לא באמת מאמין לו.
חברי הכנסת ניסו לחלץ ממנו קריאה פומבית שתומכת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. ללא הצלחה. כמו נתניהו הוא דיבר בעמימות על "כל ועדה שתקום בעתיד". כמו כל פוליטיקאי מהקואליציה, הוא נמלט כמו מאש מהשם המפורש. בינתיים ניסה אנגלמן לשכנע שניתן לסמוך עליו.
לצדו ולזכותו התייצבו עובדי משרדו כרמית פנטון, יובל חיו ואיתן דהן, שזכו לשבחי כל הח"כים. בעוכריו ניצב החשד הפוליטי, שתוצריו ישרתו בסוף של יום את ראש הממשלה. אחד ההבדלים הבולטים בין ועדת חקירה למבקר המדינה הוא בניסוח המסקנות וההמלצות. ועדה היא חד־משמעית בהטלת האחריות. דו"חות מבקר לעומת זאת מתאפיינים בריכוך פרסונלי של ההמלצות. חברי הכנסת העירו שדו"חות מבקר טסים לפח האשפה — זה שבחדר וזה של ההיסטוריה. העבר מלמד שגם הדו"חות הנוקבים והחשובים ביותר נזנחו ולא יושמו. למרבה הצער, גם ועדות חקירה ממלכתיות לא בהכרח זוכות לקשב יישומי רב מדי. ועדת המירון הטילה אחריות אישית על נתניהו וכלום לא קרה. הוועדה קבעה גם שאמיר אוחנה לא ימונה לשר, אז הוא מונה ליו"ר הכנסת.
ח"כ סגלוביץ הטיח במבקר את סעיף הסמכות: "על פי סעיף 2 לחוק מבקר המדינה, לא בסמכויותיך לחקור את אירועי הליבה של 7 באוקטובר. אין לך את הכלים, אין לך את המנדט, והמצאת לעצמך סמכות שאינה קיימת. במקום לקדם ועדת חקירה ממלכתית — אתה משבש אותה. זה לא חוקי ולא נכון".
אנגלמן השיב שהסעיף הזה שמגדר את תחומי הביקורת מציין גם "כל עניין אחר שיראה בו צורך". והוא בהחלט רואה צורך בביקורת על 7 באוקטובר. עזוב את זה לוועדת חקירה, הפצירו בו הח"כים. ממילא אין מצב שהדרג המדיני יבוקר ברצינות, למרות הכותרות המפוצצות של הדו"חות הצפויים.
מבקר המדינה היה הפונקציה הראשונה שממנו סולק שופט בדימוס של בית המשפט העליון. היום ראינו את אחת התוצאות של המהלך — שופט לא היה זוכה לחוסר אמון כזה, גם אם היה דורך על אצבעות רגליה של ועדת חקירה. ממשלת נתניהו מבקשת להעיף את שופטי העליון מכל תפקיד אפשרי: מנציבות התלונות על השופטים (כבר בוצע), וגם מראשות ועדת הבחירות המרכזית ומראשות ועדת חקירה ממלכתית. זה משרת את הדה־לגיטימציה של העליון, ציר מרכזי בהפיכה המשטרית, וזה מחזק את סיכויי נתניהו לצאת טוב יותר, גם בבחירות וגם בוועדה שתקום. מבקר המדינה הנוכחי עומס על גבו את החשדות האלה. לעובדה שהוא שועט קדימה בביקורתו יש אמנם תמיכה בבג"ץ וגם הסכמה עם צה"ל, אך "ההסכמה הזו לא מחייבת אותנו", אמר סגלוביץ.
בצעד מוזר מנע אנגלמן את השתתפותם בדיון של נציגי היועצת המשפטית והפצ"רית. היועמ"שית היא תומכת נלהבת בוועדת חקירה בגלל מגבלות מבקר המדינה — שבדיקתו אינה פומבית, שכליו מוגבלים וכך גם האמון בו. לפי הסקרים, 78% מהציבור תומכים בוועדת חקירה. אבל גוטליב הרגיעה: הממשלה לא תקים ועדת חקירה, ובוועדת ביקורת המדינה (שיש לה סמכות להפוך דו"ח מיוחד של המבקר לוועדת חקירה) אין לאופוזיציה רוב.
