פרסום ראשוןשרגא ברוש בביהמ"ש: "אעשה כל מאמץ שהכסף יחזור לנושים"
פרסום ראשון
שרגא ברוש בביהמ"ש: "אעשה כל מאמץ שהכסף יחזור לנושים"
נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר ומבעלי קבוצת מפעלי ברוש התייחס בדיון במחוזי לטענות לאומי ודיסקונט שמתנגדים להוצאת צו עיכוב הליכים קבוע לקבוצה, "קיבלתי מכתב מבנק אוצר החייל שכל הכסף שייכנס לבנק ייבלע על ידו לצורך הורדת אשראי ואי אפשר להשתמש בו". בבקשה שהגישו הבנקים לבית המשפט טענו שכל תכליתו של עיכוב ההליכים "לייצר לבעלי השליטה סידור נח, על חשבון הנושים, לפדות את נכסיהם המשועבדים ולהשאיר בידיהם נתח נכבד מן החברות"
לפני זמן קצר הסתיים בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון באשר לגורלה של קבוצת מפעלי ברוש. שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ומבעלי הקבוצה דחה בדיון את טענות בנק לאומי ובנק דיסקונט שמתנגדים להוצאת צו עיכוב הליכים קבוע לקבוצה וציין: "אני תעשיין במשך 45 שנה, כל מה שאני יודע לעשות זה לנהל תעשיה. לא במקרה המפעלים האלה הרוויחו כל השנים וגם לא במקרה הם לא מרוויחים ומפסידים בשנתיים האחרונות. הבנקים קיבלו מאתנו דיווחים כל רבעון בשנת 2020 כולל ירידת המחזורים... אם בית משפט רוצה לדעת למה לא שולמו משכורות ביום חמישי שעבר, ולא היה חודש אחד שלא שילמתי שכר, וגם ביום חמישי היתה כוונה לשלם שכר, עם כל הקושי להשיג את הכסף. אבל שכר זה קדוש. אבל בנק אוצר החייל שלח לי מכתב אחרי שערב קודם הייתי בבנק משום השקיפות שהייתי עם הבנקים ואמרתי להם שמתכוונים לפנות לבית משפט. ביום חמישי בבוקר קיבלתי מכתב שכל כסף שייכנס לבנק ייבלע על ידי הבנק לצורך הורדת אשראי ואי אפשר להשתמש בו, כך שהכנסת כסף לבנק היתה נותנת עוד חצי מיליון, אבל שכר לעובדים זה לא היה נותן".
עוד ציין ברוש כי "הבנק היחיד שהסכים לסייע בתקופת הקורונה זה בנק מזרחי ובמידה מסויימת בנק הפועלים. לכן, גם לצערם החוב שלהם הכי גדול. האחרים לא רצו לשמוע". לגבי בנק לאומי אמר ברוש: "אני הצעתי לחזק בטחונות לבנק...בינואר היינו באשראיים מיוחדים, ואז גם חזר הצ'ק הראשון. אחרי עשרה צ'קים באפריל הגישו בקשה להגבלה. לא עזרו התחנונים. לא אקריא מהווטסאפ כי אבכה".
בסיום אמר ברוש המתקרב כבר לגיל 70 כי "אני פונה בבקשה בשמי ובשם משפחתי אבל לא פחות, בשביל העובדים, הלקוחות ובשל עתיד המפעל לאשר את הבקשה (לעיכוב הליכים-ל.ד). אעשה כל מאמץ שהכסף יחזור לנושים. לא היססתי להכניס 45 מיליון ואני יודע שיש כאלה שנפגעו בדרך ואני מצר על כך".
בתחילת השבוע חשף כלכליסט כי הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לשופט אביגדור דורות בקשה דחופה לעיכוב הליכים לקבוצת מפעלי ברוש בגין חובות בסך 248 מיליון שקל. החברות שביקשו באמצעות עוה"ד גיל הירשמן ועדי בראונשטיין עיכוב הליכים הן החברות "י.ברוש שיווק ושירותים" ו"קבוצת מפעלי י. ברוש". על פי הבקשה הדירקטורים והמנהלים בחברות הללו הם שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ואחיו יריב ברוש. השופט דורות הוציא לפני מספר ימים צו עיכוב הליכים ארעי עד החלטה אחרת. 58 עובדים באחד המפעלים הגישו באמצעות עו"ד אופיר רונן בקשה לשלם להם משכורות. הקבוצה מעסיקה כ-130 עובדים.
קבוצת ברוש הגישה את בקשתה לעיכוב הליכים לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון שנוצר במרץ שעבר על מנת לאפשר לחברות בקשיים בשל מגפת הקורונה לפנות לבית משפט ולבקש עיכוב הליכים שלא מאפשר לנושים לפתוח נגדן בהליכים משפטיים. תיקון 4 הוא תיקון נוח לחברות בקשיים שמספק להן יתרונות רבים. על פי תיקון זה לחברה ימונה מנהל הסדר לצורך גיבוש הסדר נושים ולא נאמן שמפקיע את ניהול החברה מידי ההנהלה. נכון לכרגע הוצא צו עיכוב הליכים ארעי לקבוצה.
בנק לאומי המיוצג על ידי עוה"ד אמיר דולב וחופית חיים ממשרד מיתר טוען בתגובה שהגיש היום לבית משפט כי "אין לאפשר לחברות להנות מתיקון 4 ויש להכפיף אותן להליך חדלות פירעון שינוהל על ידי נאמן. תיקון 4 יאפשר לחברות להמשיך לנהל את עניינן ללא בעל תפקיד, לרבות נטילת אשראי חדש כחלק מהליך שאינו שקוף לנושים ולבית המשפט". הבנק טוען לנשייה של כ-29 מיליון שקל.
גם בנק דיסקונט שהינו נושה מובטח בחברות בקבוצת ברוש והיקף החוב כלפיו לטענתו עומד על כ-23 מיליון שקל הודיע לבית משפט באמצעות עו"ד מור נרדיה ועו"ד עידן מליחי ממשרד לוי טילר, נרדיה, הר-צבי, ברא"ז ושות' כי הבנק מתנגד נחרצות לבקשת קבוצת ברוש להוציא לה צו עיכוב הליכים בהתאם לתיקון 4 שמאפשר לחברות בקשיים בשל הקורונה לגבש הסדר עם נושיהם מבלי שימונה להן נאמן. דיסקונט ציין כי "לא זו בלבד שאין כל תרומה מצד בעלי השליטה להפעלה המבוקשת, אלא נראה שכל תכליתה של הבקשה לייצר לבעלי השליטה סידור נח, על חשבון הנושים, לפדות את נכסיהם המשועבדים ולהשאיר בידיהם נתח נכבד מן החברות (40%) תוך הפרחת אמירות חלולות על כך שבעתיד מניות אלו ישמשו מקור לפירעון לנושים. נראה שכל כולה של הבקשה נוצרה על מנת לייצר "חבילת פינוקים" לבעלי השליטה תוך רמיסת זכויות הנושים והצגת נתונים חסרי בסיס והסדר עמום ובלתי ברור".
גם הבנק הבינלאומי הראשון המיוצג על ידי עו"ד אורי גאון ויניב אזרן ממשרד ב. לוינבוק ושות' מתנגד לבקשה שהגישה קבוצת ברוש. הבינלאומי טוען כי "החברות המבקשות מצויות בחדלות פירעון עמוקה, דבר אשר מוציא אותן מגדר תחולת תיקון 4 שנועד לגופים ואנשים המצויים במצוקה תזרימית זמנית בלבד עם אופק לפירעון כלל חובותיהם..אין כול ביטחון שהפעלתן המוצעת של החברות במהלך תקופת עיכוב ההליכים המבוקשת לא תגרום לפגיעה בנושי החברות".
