כשיוקר המחיה פוגש את הפסיכולוגיה: כך האינפלציה משנה את קבלת ההחלטות שלנו
האינפלציה בישראל בשנת 2025 היא כבר לא רק נתון כלכלי, אלא כוח פסיכולוגי משמעותי שמשפיע על האופן בו אנו חושבים ופועלים כצרכנים. מנגנונים פסיכולוגיים מתעוררים ומשנים את התגובות וההחלטות שלנו ברגע הרכישה ובטווח הארוך
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נראה כי האינפלציה לא יורדת. אחרי העלייה החדה של 1.1% במדד אפריל, ירד מדד מאי ב-0.3%, אבל קצב האינפלציה השנתית נותר גבוה על 3.1% - גבוה מהיעד של בנק ישראל והתחזיות המוקדמות של האנליסטים.
בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, עליית מחירים זו מורגשת היטב בכיס – ובעקבות זאת, גם במוחנו. גל ההתייקרויות הבלתי פוסק, שמכונה 'אינפלציה', חדר מזמן מעבר לטבלאות המאקרו-כלכלה ולכותרות החדשות. הוא נוכח בחשבון בסופר, בתחנת הדלק, ואפילו בהחלטה אם להזמין טייק אוויי בסוף שבוע מתיש. מעבר לפגיעה הכלכלית המוחשית, האינפלציה משחקת משחק פסיכולוגי עמוק עם כולנו, ומשנה את האופן בו אנו חושבים ומקבלים החלטות כצרכנים.
אחד השינויים הבולטים הוא התגברות 'הטיית ההפסד' (Loss Aversion). הטיה זו מתארת את הנטייה הפסיכולוגית שלנו לחוות את הכאב של הפסד בעוצמה רבה יותר מההנאה של רווח דומה בגודלו. תחושת ההפסד משפיעה עלינו יותר מבחינה רגשית מאשר תחושת הרווח הזהה. כשאנחנו רואים את המחירים עולים שוב ושוב, תחושת ההפסד של כוח הקנייה שלנו הופכת חזקה יותר מהתקווה לשיפור עתידי. זה גורם לנו להיות זהירים יותר, לחפש מבצעים באופן אובססיבי, ולדחות רכישות שבעבר היינו עושים בקלות. הפחד "לצאת פראיירים" גובר, ואנחנו מוצאים את עצמנו משקיעים יותר זמן ומאמץ בהשוואת מחירים ובחיפוש אחר העסקה המשתלמת ביותר.
תופעה נוספת שמתחזקת היא 'הטיית הקיבעון' (Anchoring Bias). הטיה זו מתארת את הנטייה שלנו להסתמך באופן מוגזם על פיסת המידע הראשונה שאנו נתקלים בה (ה"עוגן") כאשר אנו מקבלים החלטות או מבצעים הערכות, גם אם מידע זה אינו רלוונטי או מהימן לחלוטין. עוגן זה משפיע על השיפוטים הבאים שלנו, וגורם לנו להתאים את הערכותינו בצורה לא מספקת ממנו. כשאנחנו רואים מחיר של מוצר מסוים עולה באופן משמעותי, המחיר החדש הזה הופך לנקודת ייחוס. גם אם בעתיד המחיר ירד מעט, אנחנו עדיין נתפוס אותו כ'יקר' ביחס למחיר שהכרנו בעבר לפני האינפלציה. כך, האינפלציה משנה את תפיסת הערך שלנו בטווח הארוך, וגורמת לנו להעריך מחדש מה 'נורמלי' ומה 'יקר'.
הלחץ הכלכלי מוביל גם להתגברות של 'חשיבה מצומצמת' (Scarcity Mindset). חשיבה זו מתארת מצב מנטלי שבו מחסור ממשי או מדומה במשאבים (כמו כסף) משתלט על תהליכי החשיבה שלנו, וגורם לנו להתמקד באופן כמעט בלעדי בניהול המחסור המיידי. כתוצאה מכך, אנו עלולים להתקשות להתמקד בדברים אחרים, כולל תכנון ארוך טווח וקבלת החלטות מושכלות יותר. כשהמשאבים שלנו מוגבלים יותר, המיקוד שלנו הופך להיות הישרדותי. אנחנו מתמקדים בצרכים המיידיים ובכיסוי ההוצאות הבסיסיות, ולעתים קרובות מתקשים להקצות מחשבה ומשאבים לתכנון ארוך טווח או להשקעות עתידיות. זה יוצר מעגל קסמים שבו קשה יותר לצאת מהמצב הכלכלי הלחוץ.
בימים אלה, כשאנחנו עדים לעליית מחירים מתמשכת במגוון רחב של מוצרים ושירותים, ההשפעות הפסיכולוגיות הללו מוחשיות מתמיד. הדיונים ברשתות החברתיות ובשיחות עם חברים ובני משפחה מלאים בתחושות תסכול, חוסר ודאות ודאגה לעתיד. חשוב להבין את הממד הפסיכולוגי של האינפלציה. הבנה של האופן בו אנחנו מקבלים החלטות בתנאי לחץ כלכלי יכולה לסייע לנו כצרכנים להתמודד בצורה מושכלת יותר עם המצב, וגם למקבלי ההחלטות לגבש מדיניות רגישה יותר לצרכים ולתחושות של הציבור. בסופו של דבר, האינפלציה היא לא רק משבר כלכלי – היא גם אתגר פסיכולוגי שמחייב אותנו להיות מודעים יותר להטיות שלנו ולפעול באופן אסטרטגי כדי לשמור על יציבות כלכלית ורגשית.
ד"ר לי-נוי גרין היא חוקרת בתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה ההתנהגותית ומרצה בפקולטה למדעי החברה במכללה האקדמית רמת-גן
