סגור
 פקקים ב כביש שש לכיוון צפון
10,000 פחות רכבים על הכביש. האם הגודש בכבישים יופחת? (צילום:יריב כץ)

בהייטק רוצים אלטרנטיבה לתחבורה הציבורית, אבל היא כבר קיימת מזמן

15 חברות ההייטק מנסות ליזום מערך היסעים משותף לכ־10,000 מעובדיהן, והן מצטרפות למאות חברות שמשתמשות בשירותי הסעות. האם מדובר על הפרטת תשתיות או על מיזמים שמפחיתים את הגודש

מיזם חדש של 15 חברות הייטק מנסה ליצור מערך היסעים משותף וחכם לכ־10,000 מעובדיהם. המיזם אמור להחליף את ההגעה של העובדים למשרד ברכב הפרטי, אבל גם לשמש אלטרנטיבה לתחבורה הציבורית המסורתית.
היוזמה החדשה עוררה רגשות מעורבים אצל אנשי התחבורה בישראל, כאשר חלק בירכו על השימוש המוגבר באוטובוסים, צמצום השימוש ברכב וכתוצאה מכך העלאת מקדם המילוי, וחלק אחר ביכה על "הסעות לעשירים" שמהוות מעין הפרטה של תשתיות שהמדינה אמורה לספק, ועל כך שאותן הסעות צפויות לגדוש את נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צים) ואת כבישי גוש דן.
הסעות עובדים קיימות בישראל ובעולם כבר עשרות שנים, ואלו משרתות מדי יום עשרות אלפי עובדים בחברות פרטיות, ציבוריות וממשלתיות. אפילו משרדי הממשלה עצמם מפעילים שאטל קבוע בין תחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים לבין קריית הממשלה. בנוסף, שרת התחבורה מרב מיכאלי ומשרדה התייחסו לנושא במספר הזדמנויות ותומכים בשירותי ההסעות לאיזורי התעסוקה.
בין היתר, המשרד ביקש לקדם תקנות שיאפשרו לגופים פרטיים, רשויות מקומיות ועמותות להפעיל שירותי תחבורה כמו שאטלים בתשלום. כבר בשנה שעברה פורסם ב"כלכליסט" כי הצעד נועד בין היתר לאפשר למספר חברות מאותו אזור להתאגד לשאטל משותף. בסופו של דבר צעד זה נבלם על ידי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מחשש שיאפשר תחבורה בשבתות ובחגים, אך במשרד התחבורה לא ירדו מהרעיון לגמרי ובמסגרת "תוכנית המיליון" שהציגה השרה מיכאלי לפני חודשיים דובר על "תוכנית לעידוד נסיעות שיתופיות בעשרות מיליונים".
בשנים האחרונות הסעות העובדים בישראל החלו לאמץ גם אלמנטים של תחבורה שיתופית "חכמה", ולכן ניתן לומר כי החדשנות במיזם הסעות ההייטק החדש נובעת בראש ובראשונה משיתוף הפעולה בין חברות ההייטק השונות ולא מעצם החיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים. לדוגמא, חברת מובילאיי מפעילה 11 קווים שונים של שאטלים באמצעות שירות Gett Together שפועלים ברחבי הארץ, ומשתמשים בהם כ־150 מעובדי החברה.
אחת החברות הישראליות שפועלת בתחום נסיעות העובדים ה"חכמות" היא ויה, שעל הטכנולוגיה שלה מתבססים בארץ שירותי באבל דן בתל אביב ואגד תיקתק בירושלים. ויה מפעילה שירותי הסעות באירופה ובארה"ב, ובין השאר מספקת את השירותים הללו למפעלי תעשייה אך גם לחברות ענק דוגמת גוגל ולינקדין. גיא שר, מנכ״ל ויה ישראל, אמר ל"כלכליסט" כי לפי הנתונים שלהם, 60% מהעובדים שמשתמשים בשירותיהם ויתרו על נסיעה לעבודה ברכב הפרטי לאחר השקת השירות. לפי שר, השירות הגמיש רלבנטי במיוחד בעידן שאחרי הקורונה "בגלל התצורה ההיברידית שמאוד רווחת עכשיו שמקשה על מערך הסעות קבוע".
שר הודף את הביקורת על כך ששירותים מהסוג הזה פועלים כנגד האינטרס הציבורי. "ברוב המקומות האינטרס הציבורי החזק הוא הפחתת גודש והגדלת נגישות למקומות עבודה, ולכן כשיש כזו זהות אינטרסים זה יוצר סינרגיה". בויה מתכוונים כעת להיכנס עם שירות ההיסעים גם לישראל, ושר טוען כי "בשבועות הקרובים אנחנו הולכים לעלות עם שירותי הסעת עובדים לאחת מחברות ההייטק הגדולות במשק ואנחנו בהחלט מתכוונים לגשת לקול הקורא החדש".
חברה נוספת שמספקת את השירות הזה בישראל היא הסטארט־אפ רייד, שבבעלות יבואנית טויוטה יוניון מוטורס. רייד היא חברה שפועלת יחסית מתחת לרדאר, אבל בכל יום נוסעים באמצעות רייד כ־85 אלף נוסעים והיקף הפעילות השנתי הוא כ־3 מיליון נסיעות. תקציב הנסיעות של לקוחות רייד עומד על יותר ממיליארד שקל. המערכת של רייד משמשת כיום כ־150 חברות במשק בהן טבע, התעשייה האווירית, רפא"ל, אסם, כי"ל, שירותי בריאות כללית, תנובה, אגד ואסותא. לפי נתוני החברה, 38% מהנסיעות הן בצפון, 33% מרכז, 15% דרום, 8% בשרון ו־6% באיזור ירושלים. מבחינת סקטורים במשק, 35% מהלקוחות שלהם שייכים לסקטור התעשייה, 12% הייטק, 10% שירותים, 10% רפואה, 10% תחבורה והיתר ביטחוני, פיננסים, אנרגיה, קמעונאות ועוד. איתן בן מאיר, מנכ"ל רייד, אמר ל"כלכליסט" ש"חברות מסורתיות היו הלחם והחמאה שלנו, אבל בשנתיים האחרונות זה שונה לגמרי. רוב הפניות שלנו הן מחברות הייטק שיושבות בתוך גוש דן".
ברייד טוענים כי הפתרון שלהם מוביל לחיסכון של כ־30%-25% בתקציב התחבורה של הארגונים איתם הם עובדים, אך בן מאיר מוסיף כי השירות מוביל גם לחיסכון בהוצאות עקיפות כמו עלויות חניה. כמו כן, בן מאיר טוען כי למרות הצהרות המדינה ומשרד התחבורה, מבנה התמריצים הנוכחי לא מסייע לחברות שמבקשות לספק שירותי היסעים לעובדיהן. "המדינה מצד אחד אומרת שהמטרה שלה היא להוריד רכבים מהכבישים ולעודד נסיעה שיתופית, במקום שייסעו עם 20 מכוניות שייסעו עם רכב הסעות אחד. אבל מצד שני למעסיק היא לא אומרת זאת, למעסיק היא אומרת שההסעה אשר אתה נותן לעובד היא הטבה ולא הוצאה. זאת אומרת שמעסיק אומר לעצמו, גם אני מסדר הסעה לעובדים שלי וגם אני צריך לשלם על זה מס במקום שאני אקבל על זה זיכוי".
גם במיקרוסופט ישראל משתמשים בשאטלים לעובדים, ובמענה לפניית "כלכליסט" כתבו כי "מיקרוסופט מייחסת חשיבות רבה לקידום קיימות ולשמירה על הסביבה, ועל כן מעודדת שימוש בתחבורה ירוקה ציבורית ושיתופית. החברה מפעילה לרשות העובדים מערך היסעים מגוון וירוק, הכולל שאטלים (גם מתחנת הרכבת), רכבים שיתופיים חשמליים ואופניים לטובת נסיעה הביתה ולעבודה".