דו"ח המבקריש להגדיל את הפיקוח על תקציב משרד הביטחון
דו"ח המבקר
יש להגדיל את הפיקוח על תקציב משרד הביטחון
המבקר מעביר ביקורת דווקא על משרד האוצר שלא מקיים הליך סדור, לא לומד משנים קודמות, לא קבע הוראות בכל הנוגע לבניין התקציב ולא מתעד את הדיונים שהוא מקיים עם משרד הביטחון. מאידך טוען המבקר כי משרד הביטחון לא מתכנן את התקציב שלו כראוי
מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דו"ח על תכנון תקציב ההרשאה להתחייב של משרד הביטחון בו הוא מעביר ביקורת על מנגנוני הפיקוח והבקרה על התקציב ועל אופן גיבושו. מדובר בדוח חלקי בן 12 עמודים בלבד שכולל פירוט חלקי של עבודת הביקורת מטעמי ביטחון מידע. "ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מפרק זה לשם שמירה על ביטחון המדינה" נכתב בדו"ח. פעולת הביקורת נעשתה בחודשים אוגוסט 2022 עד יוני 2023, אך הנושא שלה רלוונטי במיוחד לתקופה הנוכחית בה האוצר והביטחון מתווכחים על מבנה תוכנית ההתעצמות הרב שנתית של הצבא בגובה עשרות מיליארדי שקלים.
כאמור, הדו"ח בחן את תקציב ההרשאה להתחייב של משרד הביטחון, כאשר תקציב זה מתייחס לסכום המרבי שעליו יכול משרד הביטחון להתחייב בשנה נתונה לטובת ביצוע התקשרויות רב-שנתיות, כאשר התשלום על העסקאות יכול להתבצע בעתיד. בדו"ח נכתב כי "תקציב ההרשאה להתחייב נחוץ לתפקודה של מערכת הביטחון, שכן אופי פעילותה, בדגש על הצטיידות באמצעי לחימה ועל פרויקטי מחקר ופיתוח רב-שנתיים, מחייב ביצוע התקשרויות רב-שנתיות. גם בתחומי הקיום השוטף והמוכנות של צה"ל יש יתרונות בהתקשרויות רב-שנתיות, לרבות כדאיות כלכלית, הקניית ודאות לספקים והבטחת רציפות תפקודית". עם זאת, בדו"ח מצוין גם כי הפרקטיקה של ביצוע התקשרויות רב-שנתיות "מקשיחה" את התקציב באופן שמקשה על מערכת הביטחון להתאים אותו לאיומים מתפרצים.
בכל הקשור לבניית התקציב, המבקר מעביר ביקורת דווקא על משרד האוצר שלא מקיים הליך סדור, לא לומד משנים קודמות, לא קבע הוראות בכל הנוגע לבניין התקציב ולא מתעד את הדיונים שהוא מקיים עם משרד הביטחון. "במצב זה נפגעת יכולתו של משרד האוצר להתוות דרך אחידה ושיטתית לתהליך גיבוש ההצעה, לבצע בקרה עליו וכן לשמור על הזיכרון הארגוני במשרד האוצר" כותב המבקר. עוד נכתב כי ישנם חילוקי דעות בין האוצר לבין הביטחון בכל הנוגע לנגישות למידע במשרד הביטחון – "למשרד האוצר קושי לנתח כ-20% מתקציב ההרשאה להתחייב" נכתב. עוד נכתב כי דו"ח ההתחייבויות שמשרד הביטחון מעביר לאגף התקציבים באוצר הוא חלקי וכולל רק התחייבויות בשקלים ולא במט"ח.
מהכיוון השני, המבקר טוען כי משרד הביטחון לא מתכנן את התקציב שלו כראוי וכראייה היקף הביצוע נמוך, כאשר ב-40% מהתוכניות נרשם ביצוע של עד 40% בלבד וברבע מהן של 20% בלבד. "בשנים 2017 עד 2022 לא הייתה הלימה בין הביצוע בפועל של תקציב ההרשאה להתחייב של משרד הביטחון ובין התכנון, ובשנים אלו הביצוע בפועל הסתכם ב-73% בממוצע מהתקציב המעודכן" נכתב בדוח המבקר.
באופן אירוני משהו, המבקר מציין לטובה את זה שמשרד האוצר ומשרד הביטחון הגיעו ביוני 2023 להסכם תקציבי רב-שנתי לתקציב הביטחון "שיאפשר למשרד הביטחון לייעל את התכנון הרב-שנתי בראייה כוללת ואינטגרטיבית ויאפשר להגמיש הוצאות שהן קשיחות במונחי תקציב חד-שנתי". תוכנית זו בסופו של דבר לא יצאה לפועל עם פרוץ המלחמה ועקב החיכוכים בין השרים סמוטריץ' וגלנט.
המבקר מעביר ביקורת גם על השקיפות של משרד הביטחון בכל הקשור לעבוד מול המל"ל, הכנסת ושרי הממשלה. בין היתר הוא כותב כי דוחות שמשרד הביטחון מציג למל"ל ולוועדת השרים להצטיידות כולל את ההוצאות (שימושים) אך לא את צד ההכנסות של המשרד (מקורות). בדוח נכתב כי יודגש כי "לפי אומדן של משרד מבקר המדינה נותר בידי מערכת הביטחון מרחב פעולה תקציבי שנע, בהתבסס על הנחה מרחיבה, בין כ-6% מתוך אומדן המקורות שלו בשנת 2023, לכ-11% מתוך אומדן המקורות שלו בשנת 2027. זאת לפני הוצאות חדשות שיתווספו בחלוף הזמן".
מהמטה לביטחון לאומי נמסר: בנושא לתקציב הביטחון – מתקיים שיח עם משרד הביטחון לשיפור ומיסוד המידע והצגתו לקראת הדיונים בתקציב הביטחון. בנושא מיזמים ביטחוניים – בשה האחרונה בוצע עבודת מטה בהובלת המל"ל עם הצוות הבין-משרדי הנדרש במסגרת החלטת הממשלה. עבודה זו קרובה לסיכום, תוצריה יוצגו בפני ועדת ההצטיידות ולאחר מכן תוגש הצעת תיקון להצעת המחליטים משנת 2021 באופן שיענה על הליקויים שצוינו בדו"ח המבקר.
