סגור
גג עמוד NSO דסקטופ
NSO
משרדי NSO בערבה

הסנגורית הציבורית למשנה ליועמ"שית: "הפסיקו שימוש ברוגלות נגד אזרחים עד לחקיקה"

עו"ד ענת מיסד-כנען כתבה לעו"ד עמית מררי: "החוק אינו מאפשר עריכת חיפוש (גלוי או סמוי) ואיסוף מידע שנאגר בחומר מחשב, ועל כן המשטרה לא מוסמכת לעשות שימוש ברוגלות כאמצעי חקירה כלפי אזרחים". הסניגורית קוראת להקמת גוף ביקורת עצמאי שיפקח על הפעלת הרוגלות, ודרשה מהפרקליטות לעדכן את הנאשמים והחשודים שהופעלו נגדם עד היום רוגלות, כגון הפגסוס של NSO

הסנגוריה הציבורית שבמשרד המשפטים פתחה במאבק ציבורי להקפאת השימוש בכלי סייבר התקפיים כגון הפגסוס של NSO כנגד אזרחים, עד אשר השימוש בהם יוסדר בחקיקה.
במכתב ששלחה בחודש מרץ הסנגורית הארצית, עו"ד ענת מיסד־כנען, למשנה ליועצת המשפטית לממשלה לעניינים פליליים, עו"ד עמית מררי, שעמדה בראש צוות הבדיקה שהוקם בעקבות תחקיר "כלכליסט", היא דרשה ממנה להורות למשטרה "להפסיק את השימוש ברוגלות נגד אזרחים עד להסדרה בחקיקה והטלת הגבלות על השימוש". מיסד־כנען הוסיפה כי "לעמדתנו, אין למשטרת ישראל סמכות במצב החוקי הנוכחי להתקין רוגלות ולאסוף מידע באמצעותן".
לקריאת המכתב הראשון מהסנגוריה הציבורית לחצו כאן
לקריאת המכתב השני מהסנגוריה הציבורית לחצו כאן
"במסקנות צוות הבדיקה", כתבה מיסד־כנען, "התגלו הפרות חוק חמורות שנעשו בשגרה על ידי משטרת ישראל במשך שנים ארוכות במסגרת השימוש ברוגלות. חלק מהפרות החוק בוצעו בשלב מסוים בידיעת ובאישור גורמי הייעוץ המשפטי של משטרה ישראל, אשר עמדתם המשפטית בנושאים אלה נשללה בחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה המובאות בדו"ח".
"מהדו"ח עולה", פירטה מיסד־כנען, "כי המשטרה הפעילה מערכות מעקב המבוססות על השתלת רוגלה במחשבים או במכשירי טלפון סלולריים, תוך איסוף מידע באופן המהווה 'חיפוש סמוי' (דהיינו, איסוף מידע השמור על המכשיר בשונה מהאזנה למידע המתקבל בו בזמן אמת). זאת במקרים מסוימים תוך איסוף סוגי מידע אסורים שאינם נכללים בסמכויות שמקנה חוק האזנת סתר - פתקים, פרטי יומן, אנשי קשר, רשימת האפליקציות במכשיר ומידע נוסף שלא פורט בדו"ח הגלוי. בנוסף, התגלו מספר תקלות במילוי הוראותיהם של צווים שיפוטיים להאזנות סתר, כמו ניסיונות איסוף מידע לאחר פקיעת צו שיפוטי להאזנת סתר".
"הפגמים המהותיים שנמצאו באופן התנהלות המשטרה במשך שנים ארוכות (החל משנת 2016 ועד להקפאת השימוש בכלי בעקבות הפרסומים בתקשורת בשנת 2021)", הוסיפה מיסד־כנען, "התבטאו בחריגה מסמכותה של משטרת ישראל בהפעלת הכלי, בניגוד לחוק האזנת סתר ותוך פגיעה בזכויותיהם של אזרחים רבים. כמו כן בשורת מחדלים בקרב מעגלי פיקוח שונים במשטרה, בפרקליטות ובמערך הייעוץ המשפטי לממשלה אשר לא נתנו דעתם להיקף הכלי ולמגבלות שיש להטיל עליו, ולא ביצעו בקרה מספקת על מנת למנוע את הפרת ההנחיות שכן הועברו".
"למרות פגמים אלה", התריעה מיסד־כנען, "נקבע בדו"ח כי ניתן יהיה להמשיך ולעשות שימוש בכלי לאחר ניוון יכולות טכנולוגיות, אשר לא עולות בקנה אחד עם ההסמכה להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים בחוק, ואף ביחס לכך הושאר 'מרחב תמרון' במקרה שבו משטרת ישראל לא תצליח לבצע את ההתאמות הטכנולוגיות הנדרשות".
לגישת הסנגורית הארצית, המשך השימוש ברוגלות מחייב עיגון בחקיקה ראשית של שתי סמכויות: הסמכות להתקין במחשב רוגלה ללא הסכמת או ידיעת בעל המחשב, והסמכות לאסוף מידע מסוים מהמכשיר עצמו לאחר הגיעו למכשיר. "כל אחת מהן מהווה פריצת דרך משמעותית בהיקף הסמכויות הקיים בחוק כיום ודורשת חשיבה מעמיקה של המחוקק והכרעה בסוגיות מוסריות, חברתיות ומשפטיות", כתבה מיסד־כנען.
בפנייה פורטו ההגבלות אשר ראוי להטיל על השימוש ברוגלות, לגישת הסנגוריה הציבורית, הן במסגרת הסדרה חקיקתית והן במסגרת השימוש שנעשה בהן בתקופת הביניים לנוכח עמדת הייעוץ המשפטי. כך, למשל, קראה מיסד־כנען להקמת גוף ביקורת עצמאי שיפקח על הפעלת הרוגלות, שיהיה בעל סמכות לתת מענה במקרים של הפרות; להגבלת השימוש ברוגלות לתקשורת בין שני אנשים בשר ודם; לניוון מלא ומוחלט של יכולות איסוף מידע החורג מגבולות החוק (כגון רשימת היישומונים שבמכשיר הסלולרי); להסדרת אופן הפנייה לבתי המשפט בבקשה להוצאת צווי האזנת סתר; ולתיעוד של הפעלת הרוגלה במהלך החקירה ויידוע ההגנה בדבר השימוש שנעשה בעניינו של האזרח.
בנוסף, ובין היתר לאחר שנחשף בדיונים בכנסת כי הרוגלות הופעלו נגד 1,086 אזרחים, ביקשה מיסד־כנען במכתב נוסף שהפרקליטות תפעל באופן אקטיבי ליידע את כל הנאשמים והחשודים שהופעלו נגדם רוגלות בחקירותיהם עד היום.
זאת, לפי המכתב, גם משום שהתברר לאחר פרסום דו"ח מררי באוגוסט 2022 כי בתיקים שונים המתנהלים בבית המשפט (פרשת הצוללות, תיק 4000, פרשת טלגראס ופרשת חדרה) "התברר כי היקף השימוש ברוגלות היה נרחב מכפי שנגלה בפני צוות הבדיקה", לשון המכתב.