בג"ץ: אם הממשלה תחליט לפטר את היועמ"שית - ההחלטה לא תיכנס לתוקף עד לביקורת שיפוטית
המשנה לנשיא העליון סולברג דחה את הבקשות לצו ביניים לעצירת ההליך, אך קבע כי גם אם תחליט הממשלה על הדחת היועמ"שית - נדרשת "שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית". אתמול המליצו חברי ועדת השרים להדיח את בהרב-מיארה, בטענה לחילוקי דעות מהותיים. היועצת: ההליך פסול
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, קבע היום (שישי) כי כל החלטה שתקבל הממשלה על הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא תיכנס לתוקף מיידית. סולברג הבהיר בפסיקתו כי נדרשת "שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית", כלשונו. עם זאת, הוא דחה את הבקשות לצו ביניים שיעצור את ההליך. משמעות ההחלטה היא שהממשלה תוכל להצביע על הדחת היועצת כמתוכנן, אך המהלך לא ייכנס לפועל ברגע ההצבעה.
חברי ועדת השרים להדחת היועמ"שית המליצו אמש לממשלה להדיח את גלי בהרב-מיארה. ההצבעה על ההדחה צפויה בישיבת הממשלה הבאה בעוד כשבוע וחצי - ולא בזו שתתקיים ביום ראשון הקרוב. חברי הוועדה טענו כי קיימים "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל'".
בתנועה לאיכות השלטון, שהיו בין העותרים, אמרו כי "אנו מברכים על החלטת השופט סולברג. היא מאפשרת לבית המשפט לבחון לפני יצירת מעשה בלתי הפיך. החלטה זו מהווה הכרה בחומרת המצב ובצורך למנוע פגיעה בלתי הפיכה במוסד הייעוץ המשפטי ובשלטון החוק". במשמר הדמוקרטיה הישראלית טענו כי "ההחלטה מלמדת שגם לדעת בית המשפט המהלך להדחת היועצת הוא בלתי-חוקי".
מנגד, שר התקשורת שלמה קרעי אמר כי הוא קורא לשר המשפטים יריב לוין להביא את הדחת היועמ"שית לממשלה כבר ביום ראשון הקרוב ולמנות יועמ"ש אחר. "יש לציית לחוק ולא להחלטות מצוצות מהאצבע", אמר קרעי.
השרים: לא השתכנענו מהסירוב להתייצב לשימוע
חברי הוועדה, ובראשם השר עמיחי שיקלי, ציינו אתמול בהמלצתם: "הוועדה לא השתכנעה מנימוקיה של עו"ד בהרב-מיארה לסירובה להתייצב בפני וועדת השרים, בפרט לאחר שבג"ץ דחה בקשה לצו ביניים, שהתבקש גם על ידה, שימנע את הדיון, ורואה בסירובה זה כשלעצמו ביטוי לחוסר שיתוף פעולה יעיל עם הממשלה כמו גם ביזיון בית משפט וכן ויתור על זכותה לשימוע מנהלי בפני ועדת השרים".
עוד הם כתבו: "ועדת השרים דוחה את טענת עו"ד בהרב-מיארה כי השימוע לא נועד להיערך בלב פתוח ובנפש חפצה בשעה שהחלטת הממשלה כבר קבעה שאין לממשלה אמון בה. אי אמון אין משמעותו הדחה וההחלטה על כך נועדה לייצר שלב ביניים נוסף מעבר לצורך על פי הדין וזאת כדי להציב תמרור אזהרה לפיו המצב הקיים של ייעוץ משפטי לעומתי ובלתי מאפשר – לא יכול להימשך.
"טבעו של כל שימוע, שהוא נשען על הנחת מוצא שלילית כלפי המוזמן לשימוע. שאם לא כן לא היה צורך בשימוע. אין בהנחת מוצא מקדמית זו, ללמד על חוסר פתיחות של עורכי השימוע להשתכנע אחרת. חברי הוועדה ביקשו באמת ובתמים לשמוע את עמדת עו"ד בהרב-מיארה בלב פתוח ונפש חפצה והם אך מצרים על בחירתה שלא להציג את עמדתה בפניהם".
היועצת: ההליך לא חוקי - הם ביטלו את הנוהג של כינוס ועדת האיתור
בהרב-מיארה לא התייצבה אתמול לשימוע השני שקיימה ועדת השרים. היא סבורה שההליך פסול מיסודו, ונעדרה גם מהשימוע הראשון שנערך לה ביום שני במשרד ראש הממשלה בירושלים. היא הגדירה את ההליך "לא חוקי" - והאשימה: "מדובר במהלך שמטרתו לאפשר לממשלה להדיח כל יועץ משפטי בעתיד משיקולים זרים". בשל היעדרותה של היועצת המשפטית לממשלה מהדיון ביום שני, החליטה הוועדה לזמן אותה לשימוע נוסף מתוך ניסיון לטמון לה מארב משפטי לקראת אפשרות של עתירה לבג"ץ במקרה שהוועדה והממשלה יאשרו את פיטוריה.
בדיון ביום שני תקפו חברי ועדת השרים את בהרב-מיארה בזה אחר זה. בהרב-מיארה טענה כי השימוע שנערך לה הוא הליך "ישראבלוף" - מראית עין בלבד, שתוצאתו ידועה מראש. לדבריה, מדובר במהלך שנעשה כאשר ההחלטה להדיחה כבר התקבלה, בין היתר על ידי שרים שהתבטאו נגדה בפומבי. היא הבהירה כי ההליך כולו מבוסס על החלטת ממשלה בלתי חוקית, שמבטלת את הנהוג זה 30 שנה - כינוס ועדת האיתור בראשות שופט העליון בדימוס אשר גרוניס.
לטענת גורמים בכירים, הקמת ועדת השימוע הנוכחית הייתה מהלך לא חוקי מראשיתו: לאחר שהממשלה כשלה בהרכבת ועדה מוסמכת, היא יזמה במכוון הקמת ועדת שרים פוליטית ובלתי מקצועית, חסרת כל סמכות משפטית.
"השימוע מאפשר לממשלה לפטר את היועצת, או כל מי שיבוא אחריה, מתוך שיקולים זרים: למשל, כתגובה לכך שהורה על חקירה או העמדה לדין של חבר קואליציה", מסרה בהרב-מיארה לוועדה ביום שני. "מדובר בשימוע שתוצאתו ידועה מראש, שפירושו פגיעה קשה בשלטון החוק ובדמוקרטיה הישראלית".
