עתירה לבג"ץ: לעצור את מינוי דרורית שטיינמץ למ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה
20 אנשי אקדמיה טוענים כי המינוי נועד "להימנע מהליכי הבדיקה והאישור הנדרשים למינויים קבועים". העותרים מדגישים כי שטיינמץ, המקורבת לראש הממשלה ורעייתו, "אינה עומדת בתנאי הכשירות" וכי המינוי נעשה "תוך חריגה מסמכות ומתוך שיקולים פסולים"
20 אנשי אקדמיה, ובהם פרופסורים מובילים, הגישו היום (ד') עתירה לבג"ץ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות החלטתו למנות את דרורית שטיינמץ לתפקיד ממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
העותרים מבקשים מבג"ץ להוציא צו על תנאי וצו ביניים שיבלום את מינויה של מי שנחשבת למקורבת לבנימין ושרה נתניהו לתפקיד במקומו של יוסי שלי, בטענה שיש "למנוע את הפגיעה החמורה באינטרס הציבורי שכרוכה בכהונת אדם בלתי כשיר בתפקיד ציבורי חשוב זה, ובמטרה לאפשר ביקורת שיפוטית אפקטיבית על אודות המינוי הפסול" – וזאת עד לדיון שייקבע בעתירה.
בעתירה נטען כי מינוי שטיינמץ למ"מ מנכ"לית משרד רה"מ נעשה על אף שהיא "בעליל אינה עומדת בתנאי הכשירות לתפקיד זה", וכי המינוי שלה "נעשה באופן שהפך למרבה הצער לשיטה בתקופה האחרונה", של מינוי ממלאי מקום זמניים במקום קידום מינויי קבע, כמו שנעשה למשל במקרה של מינוי רואי כחלון למ"מ נציב שירות המדינה, שהעתירה מופנית גם נגדו מתוקף תפקידו.
העותרים טוענים כי "הדבר נעשה במטרה ברורה להימנע מהליכי הבדיקה והאישור הנדרשים למינויים קבועים, ומעמידה בתנאי הכשירות וההתאמה הנדרשים לצורך אותם מינויים". בנוסף, נטען שהפרקטיקה הזו נועדה להכשיר בהמשך את המינוי הזמני למינוי קבע, של מי שלא עמדו בעת מינויים לממלאי מקום בתנאי הכשירות.
"פרקטיקה זו רווחת במיוחד בסביבת ראש הממשלה, בה כמה מהמשרות הבכירות ביותר מאוישות או יאוישו בזמן הקרוב במינויים זמניים, ובתוך כך נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד רה"מ, וכך גם צפויה להיות מאוישת משרת היועצת המשפטית למשרד" (נוכח פרישת עו"ד שלומית ברנע-פרגו בחודש הבא וטרם פרסום מכרז לתפקיד, כפי שהתריע בשבוע שעבר המשנה ליועמ"שית גיל לימון).
לטענת העותרים, השימוש במינוי ממלא מקום זמני עשוי להיות מוצדק רק בהתקיים נסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים, אולם אסור לעשות זאת כדבר שבשגרה, "אך ורק על מנת להימנע מקיום הליכי מינוי כדין ותוך התחמקות מעמידה בתנאי הכשירות הנדרשים לכך". לטענת אנשי האקדמיה, הדוגמה הנוכחית היא "דוגמה קיצונית לשיטה הפסולה המתוארת לעיל", כאשר נתניהו בחר למנות לתפקיד מפתח, ועוד בימי מלחמה, את שטיינמץ, "המקורבת אליו ואל רעייתו".
בעתירה נטען כי שטיימנץ אינה עומדת בתנאי הכשירות לתפקיד, "הן בשל אי התאמתה המקצועית והן בשל אי-התאמתה המוסרית-ערכית". בעניין הערכי, הם טוענים בעתירה, שהיא "מעורבת במספר פרשיות חמורות", דבר שמהווה פגם חמור כשלעצמו במינוי, לבטח כאשר מדובר בתפקיד בעל מעורבות והשפעה על מינויים בכירים נוספים במשרד רה"מ, כולל על מינוי היועמ"ש הבא של המשרד, כמו גם קבלת אחריות על תקציבים משמעותיים, מספר עובדים רב, אחריות על גופים רבים כמו הלמ"ס, ארכיון המדינה, לשכת הפרסום הממלשתית (לפ"מ) ולשכת העיתונות הממשלתית. בנוסף, מנכ"ל המשרד גם חבר בוועדות מינויים חשובות וועדות מכרזים.
לטענת העותרים, "המינוי נעשה תוך חריגה מסמכות", ובנוסף "מתוך שיקולים ומניעים פסולים". העותרים מנמקים זאת בעברה המשמעתי של שטיינמץ, כמו גם לדיווחים על כך שהיא אישרה בעבר הוצאות משמעותיות לשיפוץ מעון ראש הממשלה.
עוד נטען בעתירה כי נתניהו לא עמד גם בחובת ההיוועצות הנדרשת (נועץ במנכ"ל משרד החוץ, מאחר שאין נציב קבוע, ונאסר על כחלון לעסוק במינויים) - דבר שכלעצמו מצדיק, לטענת העותרים, את ביטול ההחלטה על המינוי. לטענתם, נתניהו למעשה בחר בעצמו את "שומר הסף" לצורך ההתייעצות הסטטוטורית. "עם התנהלות פסולה זו לא ניתן להשלים, ויש למנוע את התקדמות הליכי המינוי מוקדם ככל הניתן", נטען.
עתירת הפרופסורים הוגשה על ידי מטה מאבק האקדמיה, שהגיש בעבר עתירות נוספות: נגד המנגנון לסיום כהונת יועצים משפטיים במשרדי הממשלה (שעודנה מתנהלת), נגד ביטול פרס ישראל והעתירה נגד מינוי שלא כדין של מנכ"לית מל"ג-ות"ת, שבוטל לבסוף. בין מובילי המטה הפרופסורים איתי אטר, חיים וייס, ליעד מודריק, אורנה קופרמן ועוד.
