המדינה מנסה לקדם עוד גגות סולאריים בצעדים קטנים שספק אם ימומשו
התוכנית שהוצגה אתמול קובעת יעד שאפתני לתחום שלא זכה עד כה לדחיפה משמעותית, כשרק 4% מהגגות בישראל הם סולאריים. הדרך להגשמתה עוד צריכה לעבור בירוקרטיה של אישורים והיא לא נותנת מענה לאגירת אנרגיה ולמצבי חירום
במשרד האנרגיה משיקים תוכנית חדשה במטרה להוסיף 100 אלף גגות סולאריים עד סוף העשור — על בתים פרטיים ובנייני דירות. התוכנית כוללת הסרת חסמים וסל תמריצים שבמשרד האנרגיה מקווים שיעודדו בעלי בתים פרטיים ודיירים בבניינים משותפים להקים מערכות סולאריות על גגות המבנים, אולם הדרך למימושה עשויה להיות ארוכה, שכן צעדים רבים מוגדרים ככאלה שנמצאים רק בבחינה, ואחרים ידרשו הליכים ביורוקרטיים שעלולים להתארך. כך או כך, מדובר בתוכנית מצומצמת בהשוואה עולמית.
למרות שישראל שטופת שמש ויכולה לייצר אנרגיה נקייה על גגות העיר והכפר לאורך רוב ימי השנה, התחום קודם בה בשנים האחרונות באופן זניח: רק 4% מהגגות בארץ הם סולאריים (כ־30 אלף), לעומת 30% מהגגות באוסטרליה, 23% באיטליה, 16% בהולנד ו־10% בגרמניה.
התקנת פאנלים סולאריים מאפשרת לבעלי המערכות ליהנות מהכנסה כספית נוספת ולצרוך אנרגיה בשעות חירום תוך ייצור חשמל נקי, אך רק מעט משקי בית בוחרים לעשות זאת בגלל השקעה ראשונית גבוהה וזמן החזר השקעה של כ־6 שנים.
במסגרת התוכנית החדשה ייקבעו מסלולי תעריף חדשים שיקצרו את זמן החזר ההשקעה בהקמת מערכות סולאריות – מ־6 שנים ל־5 בבתים פרטיים, ומ־5 שנים ל־4 בבתים משותפים. כמו כן הקלות במיסוי, הרחבת המסלולים הירוקים לחיבור למשק החשמל והגדלת ההסברה בתחום. היעד הוא הקמת מתקנים סולאריים על 100 אלף גגות של מבני מגורים, שיהוו 15% מגגות המגורים ויוסיפו 1.6 ג'יגה וואט להספק האנרגיה הסולארית של ישראל. בכך תתקדם ישראל לעמידה ביעדי הממשלה של 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030.
העלות של הקמת מערכת סולארית על גג בית היא כ־60 אלף שקל (תלוי בסוג הגג וגודלו). הבנקים נותנים לצורך כך 100% הלוואה בריבית פריים. כך שמדובר בהשקעה בסיכון נמוך, שכן המדינה מתחייבת לתעריף קבוע ל־25 שנה.
לפי נתוני משרד האנרגיה, התשואה לפרויקט לבניין משותף בערים (בהם תקפה הפרמיה האורבנית) תהיה יותר מ־17%, ולבניין צמוד קרקע יותר מ־15%. היתרונות הכלכליים למשק בית כוללים חיסכון בהוצאות החשמל באמצעות מכירת חשמל עודף לרשת, תשואה שנתית יציבה של יותר מ־14% למשך 25 שנים, ועצמאות באנרגיה למשקי הבית במקרים של הפסקות חשמל בשגרה ובחירום.
במסגרת התוכנית יינקטו צעדים נוספים, ביניהם התאמת מנגנון מס ההכנסה לבתים צמודי קרקע ולבתים משותפים והארכת הפטור מהיטל השבחה. כמו כן, תיבחן האפשרות להלוואות מסובסדות לוועדי בתים, וקידום הקמת מערכות סולאריות על מבני דיור ציבורי.
אם התוכנית של משרד האנרגיה תיושם, בית פרטי שיקים מערכת סולארית ממוצעת בהספק של 15 קילו וואט, יוכל לעשות זאת בצורה פשוטה, מהירה ונטולת בירוקרטיה. אותו בית ייהנה מהכנסה ממוצעת של 13,000 שקל בשנה. באמצעות מסלול התעריף החדש, ההשקעה כולה תוחזר בתוך חמש שנים. במשך 20 השנים שלאחר מכן ייהנה משק הבית מהכנסה מובטחת ויציבה.
בניין משותף שיתקין מערכת ממוצעת בהספק של 30 קילו וואט ייהנה מהכנסה קבועה של כ־25,000 שקל בשנה. מבני מגורים שישלבו מערוכת אגירה, יוכלו להשתמש בהן לטובתהמשך אספקת החשמל של המבנה בחירום ובשגרה.
רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, מציין גם את היתרונות הסביבתיים, כמו צמצום זיהום האוויר: ״מערכת סולארית על גג אחד תחסוך 12 טון פחמן בשנה. כלומר, כמו 4 טיסות הלוך ושוב לניו יורק, או כמו תועלת שמפיק יער של 600 עצים״.
האם התוכנית תיושם בשנים הקרובות? לא מדובר בשינוי מיידי, אלא באסופה של צעדים שדורשים בחינה ואישור פרטני בגופים שונים כמו רשות החשמל, הממשלה ורשות המיסים. נקודת חולשה משמעותית של התוכנית: היא אינה מתייחסת לאגירה. חלק מהצעדים עליהם הכריז כעת משרד האנרגיה, אף הוכרזו בעבר אך לא יצאו לפועל.
"מעבר להעלאת המודעות להתקנת גגות סולאריים אין בתוכנית כל חידוש משמעותי והמציאות בשטח שונה ממה שהוצג", אמר בכיר בתעשיית האנרגיה הירוקה. "רשות החשמל מסרבת לקבוע לתחום אופק אסדרתי (לפני חודש קבעו תוקף לאסדרה עד לסוף שנת 2026 בלבד), הפטור מהיטל ההשבחה שהוזכר נמצא בדיונים בכנסת להארכה לשנה בלבד, והכי צורם הוא שהתוכנית מעודדת טכנולוגיה סולארית מדור קודם, כלומר גגות ללא יכולת התנהלות בשעת חירום, ללא סוללות או ממיר היברידי. למערכות שמקדמים עכשיו אין כל תרומה למשק החשמל בשעת חירום ומי שיקים אותן וירצה להפוך בהמשך את המערכת להיברידיות יזרוק את ההשקעה לפח. אין היום מסלול ישים שמעודד שילוב אגירה לבתים פרטיים. כדי לקדם תוכנית אמיתית צריך להכניס את היד לכיס״.
התוכנית של משרד האנרגיה אינה אטרקטיבית כמו תוכניות מקבילות במדינות שבהן השמש קופחת פחות על הגגות לאורך חודשי השנה. כך למשל, קליפורניה (שבה יותר מ־28% מהחשמל כיום מופק מאנרגיה סולארית בלבד, לעומת כ־14% בישראל), מעניקה פטור מלא ממס הכנסה על רכישת מערכות סולאריות, תרמו סולאריות ועוד. בנוסף, תעלות, צינורות וציוד לבניית המערכות בבניינים חדשים זוכים לפטור חלקי בשיעור של 75%. ניתן גם סבסוד של סוללות אגירה.
יוון יצאה לדרך עם תוכנית בהיקף של 200 מיליון אירו לשנת 2023 לעידוד הקמת גגות סולאריים, שנותנת מענקים למשקי הבית ולחקלאים המתקינים מערכות סולאריות. במסגרת התכנית, משקי בית מקבלים עד 75% מעלות ההתקנה. המענק עשוי להגיע ל־16 אלף אירו למשקי בית. הצפי הוא כי המשתתפים בתוכנית יוכלו להגיע לחיסכון מוערך בחשבונות החשמל של עד 3,000 אירו בשנה.
גרמניה הקודרת והקרירה נחשבת לאחת המובילות בעולם בקידום אנרגיה מתחדשת. משרד הכלכלה והאקלים מתכנן לחייב התקנת גג סולארי בכל מבנה חדש למגורים. מדינות אחדות בגרמניה כבר הנהיגו תקנות המחייבות הקמה של מערכות סולאריות במבנים חדשים, במבנים שנעשה בהם שיפוץ נרחב ובחניונים. כיום, בעלי מערכות סולאריות קטנות פטורים מתשלום מס הכנסה ומס מסחר על ההכנסה ממכירת חשמל מהמתקנים הסולאריים והזנתם לרשת. כמו כן ניתן פטור ממע"מ על כל רכישה של מתקנים סולאריים ומתקני אגירה, ומי שמתקין מתקני אגירה בקיבולת של עד 30 קוט"ש זכאי לסבסוד שיכול לכסות עד 30% מעלות ההתקנה.
גם הולנד מתעדפת את התחום היטב. הממשלה מאפשרת לעיריות לחייב התקנה של פאנלים סולאריים על גגות בניינים שאינם מיועדים למגורים משטח העולה על 250 מ״ר, וברמה הלאומית הוקצו יותר מ־200 מיליון אירו למימון הטבות מס ליזמים המעוניינים להתקין מערכות לאנרגיות מתחדשות. יזמים עשויים לחסוך עד 45% מעלויות ההתקנה באמצעות קיזוזי מס.
באוסטרליה, בעלי עסקים קטנים ובינוניים יכולים לקבל זיכוי במס באמצעות ניכוי של עלות המערכת הסולארית שהתקינו מחבות המיסים שלהם. נוסף על הממשלה הפדרלית, המדינות באוסטרליה מעניקות תמריצים כספיים נוספים. לדוגמה, במדינת ויקטוריה ניתן לקבל החזר של עד 1,400 דולר אוסטרלי עבור השקעה במתקן סולארי אם הבית שעליו מוקם המתקן מוערך בפחות מ־3 מיליון דולר אוסטרלי. קיימת תוכנית דומה לרכישת מתקני אגירה, ובה ניתן לקבל זיכוי של עד 2,850 דולר אוסטרלי על מערכות אגירה ביתית של 5 קוט"ש ומעלה.
