ספק רב אם ג'ורג' חורש היה נכנס לסאגה של רכישת חברת כרטיסי האשראי כאל, אילו ידע מראש את היקף העיסוק התקשורתי ובכלל בפרשה. מי שבחר והתרגל לאנונימיות יחסית, למרות היותו אחד מעשירי ישראל, מצא את תמונתו מתנוססת פעם בשבוע—שבועיים בתקשורת הכלכלית, והנה היא שוב מתפרסמת פה.
חורש, הטייקון השקט, צבר את הונו הראשוני מיבוא מכוניות טויוטה. הוא עלה ארצה לפני 35 שנה מאנגליה, לשם עזב את איראן ב־1979 אחרי המהפכה האסלאמית. את הזיכיון למכירת של טויוטה בישראל קיבל ב־1991 עם עלייתו. שנים ארוכות היתה טויוטה אחד ממותגי הרכב החזקים בישראל, והניבה לו רווחים של מאות מיליוני דולרים, אותם מינף לעסקים נוספים.
יוניון מוטורס מייבאת היום גם את מכוניות מותג היוקרה מבית טויוטה וגם את ג'ילי הסינית. החברה פועלת בנוסף בתחומי הליסינג והטעינה החשמלית. ולא רק רכב — יוניון מחזיקה בזיכיון למותג האופנה H&M וחברת מוצרי הספורט דקטלון, יש לה גם 33% מרשת הפארם הגדולה בארץ סופר־פארם ועוד אחזקה של 45% ביבואנית שואבי האבק דייסון.
בשנתיים האחרונות נכנס חורש לתחום האנרגיה. ביחד עם חברת דליה אנרגיה, שגם בה הוא מחזיק (15%), נרכשה תחנת הכוח אשכול ב־9 מיליארד שקל. האחזקות שלו מספקות ביחד כשישית מהחשמל בארץ. עוד בבעלותו קבוצת האחים הרשברג, שכוללת חמש חברות שעוסקות באספקת חומרי גלם וציוד תעשייתי, וכן זרוע גדולה של נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל.
כאל אמורה להוות עבורו זרוע פיננסית חזקה שתתפתח לבנק קטן. כך הוא משפיע על החשמל שלנו בבית, על המכונית שבה אנו נוסעים, על הבגדים שאנחנו לובשים, על מוצרי הקוסמטיקה מסופר־פארם, וייתכן שבקרוב גם על כרטיסי האשראי שדרכם כל אלו נרכשים. ההשפעה שלו על המשק היא ביחס הפוך לחשיפה שלו.
