דווקא עכשיו זה הזמן לעלות לגליל
השבוע קראתי את סקר “דיירקט פולס” שלוש פעמים ברצף, כי לא האמנתי למה שאני רואה.
83% מצעירי.ות הגליל היהודים שוקלים לעזוב. 100% מהצעירים.ות גיל 29-18 מציינים את החוסר בתעסוקה ובאפשרויות קידום כסיבה המרכזית. 81% מתושבי הגליל מרגישים שהממשלה מפלה אותם לרעה לעומת המרכז. זה כואב כמו אגרוף בבטן. אבל אחרי הכאב באה ההבנה: זהו הסקר הכי מעודד שקיבלנו מזה דורות. כי בפעם הראשונה הבעיה מונחת על השולחן בצורה חשופה וחדה כל כך, ואיתה גם המפתח לפתרון.
הצעירים שלנו לא עוזבים בגלל הטילים, אלא כי לא רואים איך יקנו כאן בית, יגדלו משפחה ויחיו בכבוד. זו לא בריחה, זו החלטה רציונלית וכואבת של אנשים שאוהבים את הבית ולא מוצאים בו פרנסה. אבל בדיוק ברגע הזה, כשהכל נראה אבוד, משהו ענק מתחיל לקרות.
הסקר מראה עוד שני נתונים שצריכים להדהד בכל לשכה ממשלתית: 50% מהישראלים שאינם גרים בצפון מוכנים לשקול מעבר אם יהיו כאן מקומות עבודה איכותיים. 79% - כמעט ארבעה מכל חמישה – סבורים שהממשלה חייבת להשקיע בצפון יותר, גם על חשבון אזור המגורים שלהםן עצמם. זה כבר לא סקר. זו קריאת השכמה לאומית. וזו גם הצבעת אמון ענקית בגליל.
נכון, עדיין יש אתגרים אמיתיים: תחבורה ציבורית שצריכה קפיצת מדרגה, בתי חולים ומרפאות שחייבים להתחזק, תחושת ביטחון שצריכה להתאושש. אבל בואו נהיה כנים: גם בגוש דן אין תחבורה מושלמת, גם שם מחכים חצי שנה לנוירולוג, וגם שם נחתו טילים ב־2023 ו־2024. ההבדל היחיד: כאן, בגליל, הפתרונות כבר יצאו לדרך, כי אין לנו את הפריבילגיה לדחות.
ומול כל האתגרים יש בגליל משהו שאין בשום מקום אחר בארץ: חינוך איכותי שרואה את הילדים, קהילות צעירות ותוססות וחמות עם שכנים שמגיעים עם ארגז כלים ועוגה כשצריך לסייע, מרחבים שבהם ילדים עדיין רוכבים על אופניים עד רדת החשיכה, תרבות חיה ונושמת עם פסטיבלים שמביאים עשרות אלפי מבקרים ומבקרות ביחד עם תיאטרון מקצועי, גלריות, מוזיקה חיה בכל פינה, וקולינריה תוססת שמביאה תיירות על בסיס קבוע.
מי שיעזבו עכשיו ייזכרו בעוד חמש שנים איך מכרו דירה של 400 מ״ר עם גינה במיליון וחצי, וקנו 70 מ״ר בפתח תקווה בארבעה מיליון. מי שיישארו או יבואו עכשיו - ייכנסו לשוק עם אזורי תעשייה וטכנולוגיה, אלפי יחידות דיור חדשות שמאפשרות לקנות בית במחירים שאפילו לא קרובים למה שקורה למחירים במרכז.
בניגוד למה שניתן לחשוב מתוצאות הסקר הגליל לא נמצא בנקודת שבירה, הוא נמצא על סף פריצה ועל סף תחייה גדולה. זה בדיוק מה שההיסטוריה שלנו עושה הכי טוב - וזה לפרוץ דווקא כשכולם בטוחים.ות שהגענו לקצה.
שלומית שיחור רייכמן היא ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל
