הרכבת במחצית הראשונה: צניחה של 62% ברווח התפעולי, והפסד של 52 מיליון שקל במגזר המטענים
למרות עלייה במספר הנוסעים ובהכנסות בששת החודשים הראשונים של השנה, רכבת ישראל מדווחת על ירידה חדה ברווח התפעולי ועל צניחה של 41% ב-EBITDA. במקביל ההפסדים במגזר המטענים הלכו והעמיקו, וגיוס עובדים למילואים וסגירת מסילות במבצע "עם כלביא" הכבידו על התוצאות
רכבת ישראל מסכמת את המחצית הראשונה של השנה עם צניחה של יותר מ-62% ברווח התפעולי וירידה של 41% ב-EBITDA - זאת למרות עלייה במספר הנוסעים ובהכנסות. מה שהעיב על תוצאות הרכבת היה גידול של יותר מ-74% בהפסד שלה בענף המטענים, שנרשם על רקע החלטת המדינה להפסיק לשלם פיצויים על סגירת מסלולים.
הרווח התפעולי של הרכבת עמד בששת החודשים הראשונים על 28.9 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 76.5 מיליון שקל שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הראשון עברה הרכבת להפסד תפעולי של מיליון שקל, עקב מחסור בכוח אדם וגיוס נרחב של עובדי הרכבת ומאבטחים למילואים. עם זאת, הגידול במספר הנוסעים סייע לרכבת להתחיל במגמת שיפור בחודשים האחרונים ולעבור מהפסד בחזרה לרווח.
הרווח הכולל של הרכבת למחצית הראשונה של השנה עמד על 57.4 מיליון שקל, צניחה של 43.5% בהשוואה לאשתקד, אז עמד הרווח כולל של הרכבת על 101.76 מיליון שקל. גם ה-EBITDA צנח ועמד על 69.4 מיליון שקל, בהשוואה לאשתקד אז עמד על 117.2 מיליון שקל. סך הכנסות הרכבת הסתכמו בששת החודשים הראשונים של השנה על 1.81 מיליארד שקל בהשוואה ל-1.69 מיליארד שקל אשתקד.
הפסדי מגזר המטענים בחציון הראשון הסתכמו בכ-52.6 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 30.1 מיליון שקל אשתקד. על פי הדיווח, במחצית הראשונה של השנה הובילה רכבת ישראל כ-3.3 מיליון טון מטענים בהשוואה ל-3.1 מיליון טון אשתקד. למרות זאת, הכנסות הרכבת מהובלת מטענים עמדו על 159.6 מיליון שקל, בהשוואה ל-162.9 מיליון שקל אשתקד.
הסיבה להפסד במטענים היא שבשנים 2022-2024 המדינה פיצתה את הרכבת עבור מסלולים שנסגרו במסגרת פרויקט החישמול. בשנת 2023 הרכבת גם קיבלה סכום חד פעמי במסגרת הסכם ההפעלה החדש שנחתם בין הרכבת למשרד התחבורה, לכן ההפסדים במגזר המטענים החלו רק ב-2024, אז לא היה התשלום עבור ההסכם אלא רק פיצוי מהמדינה.
השנה גם לא ניתן לרכבת פיצוי מהמדינה על מסלולים שנסגרו, מה שרק החמיר את התוצאות. הרכבת התמודדה במחצית הראשונה של השנה עם מגבלות רבות שנבעו מסגירת מסילות עקב המצב הביטחוני. בנוסף, במבצע "עם כלביא" פעלה הרכבת במתכונת מצומצמת. לצד זאת, חלה גם ירידה בביקוש להעברת מחצבים (פוספטים למשל) באמצעות הרכבת, מה שגרם לפגיעה נוספת במגזר המטענים.
מנכ"ל הרכבת משה (שיקו) ז'אנה, שהתפטר לאחרונה מתפקידו , הציב את הנושא בראש סולם העדיפויות, ואף התייחס לכך במכתב הפרידה שהעביר לעובדי הרכבת, ובו כתב: בתקופתי כמנכ"ל ראיתי בהובלת המטענים תחום שיש להשקיע בו ולהציב אותו בשורה הראשונה של סדרי העדיפויות". ז'אנה ציין כי הרכבת צפויה להוביל ב-2025 כ-7 מיליון טון, עלייה של 15% לעומת 2024, אך למרות ההשקעה ברכבת לא הצליחו לתרגם את הגידול לרווח משמעותי.
ה רווח של מגזר המסחר ברכבת במחצית הראשונה של 2025 עמד על כ-28.7 מיליון שקל, בהשוואה ל-24 מיליון שקל אשתקד והכנסות המימון בששת החודשי הראשונים עמדו על 23 מיליון שקל, בהשוואה ל- 15 מיליון שקל אשתקד, זינוק של 53%. ברכבת מסבירים כי הזינוק נבע מגידול בהכנסות הרכבת משוק ההון ומהכנסות ריבית מפיקדונות לעומת התקופה המקביל אשתקד.
ממוצע הנסיעות היומי במחצית הראשונה עמד על כ-265 אלף נסיעות ביממה, בהשוואה לכ-250 אלף נסיעות ביממה בתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל בוצעו במחצית הראשונה של השנה 34.3 מיליון נסיעות ברכבת בהשוואה ל-31.4 מיליון נסיעות אשתקד.
ההכנסות מהסעת נוסעים עמדו על 1.6 מיליארד שקל בששת החודשים הראשונים, בהשוואה ל-1.49 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברכבת מציינים כי נתוני הנסיעות ברבעון המדווח הושפעו רבות ממבצע "עם כלביא" אשר הביא לירידה במספרי הנוסעים וכן לצמצום שירות עקב גיוס עובדים לשרות המילואים.
ברכבת גם ביקשו להזכיר כי בשנה האחרונה חברות הדירוג "מעלות" ו"מידרוג" העלו את דירוג רכבת ישראל ודירוג האג"ח שלה מדירוג +AA לדירוג AAA וכי העלאת הדירוג נובעת משיפור בפעילות החברה ואיתנותה הפיננסית, לאור הסכם ההפעלה והפיתוח החדש מול המדינה.
