אבטלת הצעירים מאיימת לגלוש מהמגזרים החרדי והערבי לכלל האוכלוסייה
דו"ח מיוחד של שירות התעסוקה מגלה ששיעור ההשתתפות של גברים צעירים בכוח העבודה צנח תוך עשור מ־80% ל־68% והשתווה לשל הנשים. הסיבות: יש יותר צעירים חרדים וערבים עם שיעור תעסוקה נמוך וכן רמות ייאוש גבוהות ממציאת עבודה
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים צעירים (גילאי 20–24) ירד דרמטית מ־80% ב־2014 ל־68% והשתווה לזה של הנשים בנות גילם. שתי סיבות מרכזיות לכך הן הגידול המשמעותי בחלקן של אוכלוסיות עם שיעור השתתפות נמוך (ערבים וחרדים) בגילאים אלה והייאוש ממציאות עבודה, בייחוד בקרב ערבים צעירים.
כך עולה מדו"ח מיוחד שמפרסם היום שירות התעסוקה על "מגמת ירידה בשיעור התעסוקה וברמות ההשתתפות בכוח העבודה של צעירים בישראל". בינתיים המגמה ניכרת בעיקר בקרב עובדים חלשים אבל הדו"ח מזהיר שבעולם היא מתרחבת לאוכלוסיות של משכילים צעירים דוגמת ג'וניורים בעולם ההייטק וייתכן שזה יקרה גם בישראל.
שלושת המושגים המרכזיים במדידת תעסוקה הם שיעור האבטלה, שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בניגוד למקובל לחשוב, שני האחרונים הרבה יותר חשובים משיעור האבטלה במדידת מצב הפעילות במשק. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מורכב משיעור המועסקים ושיעור המובטלים (בלתי מועסקים שמחפשים עבודה) מכלל הבוגרים. שיעור התעסוקה כולל את המועסקים בלבד.
הדו"ח מציין שבניגוד לחלק ממדינות המערב שבהן נרשמה עלייה באבטלה בשנה האחרונה, שיעור האבטלה של בני 15–24 בישראל עמד השנה על 5.2% לעומת 10% בארה"ב ו־11.1% במדינות ה־OECD. אלא שהדו"ח קובע ש"מגמת הירידה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה מסתתרת מאחורי שיעורי האבטלה הנמוכים. ייתכן מצב של שיעור אבטלה נמוך לצד שיעור תעסוקה נמוך, שזה מצב המעיד על בעיה, וזהו מצב הצעירים בישראל".
בישראל נרשמת בשנים האחרונות ירידה עקבית בשיעור ההשתתפות של בני 20–24 (חיילים נחשבים כמועסקים) מ־74% ב־2014 ל־68% השנה. זאת, לעומת עלייה מתונה בארה"ב ובמדינות ה־OECD. עד לא מכבר שיעורי ההשתתפות בישראל היו דומים לאלה של ארצות הברית וגבוהים בכ־5% מממוצע המדינות המפותחות. בעקבות הירידה בעשור האחרון הם התרחקו מארצות הברית ודומים לממוצע ב־OECD.
הירידה מתמקדת כולה באוכלוסיית הגברים וכתוצאה ממנה נעלם לגמרי הפער המגדרי בשיעור התעסוקה בגילאי 20–24. ב־2014 שיעור ההשתתפות של גברים בגיל זה עמד על כ־80% ושל נשים על כ־68%. ב־2025 שיעור התעסוקה של שני המינים עומד על 68%. בשירות התעסוקה מסבירים שאחת הסיבות לכך שאין ירידה מקבילה אצל נשים היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות וחרדיות.
המגמה בולטת לא רק מול העולם אלא גם "בהשוואה למבוגרים ששיעורי התעסוקה שלהם ממשיכים לעלות ונחשבים מהגבוהים בעולם". שיעור ההשתתפות בגילאי העבודה העיקריים (25–66) עלה מ־79% ב־2014 ל־81% ב־2025, כאשר כל העלייה נובעת מנסיקה בהשתתפות הנשים.
שתי סיבות מרכזיות יש לתופעה. אחת היא הגידול בחלקן של אוכלוסיות עם שיעור תעסוקה נמוך יחסית (חרדים, ערבים) באוכלוסיית הצעירים. גם כששיעורי התעסוקה עולים אצלן (אצל הנשים הערביות) הן עדיין מורידות את הנתון הכללי. השנייה היא רמות ייאוש גבוהות מאוד ממציאת עבודה. בניגוד לאבטלה, חוסר השתתפות בשוק העבודה מעיד על התרחקות משמעותית ממנו ואז יש קושי גדול יותר לשלב את המתרחקים. הייאוש כמובן הוא אחד הגורמים לכך.
אחת הסיבות העיקריות לירידה בשיעור התעסוקה וההשתתפות היא עלייה בשיעור המתייאשים מחיפוש עבודה בקרב הצעירים ובייחוד בקרב צעירים ערבים. שיעור המתייאשים בקרב הצעירים הערבים גבוה פי 2.5 מאשר בקרב היהודים. שיעור המתייאשים בקרב מקצועות בשכר נמוך גבוה בהרבה מאשר בקרב מנהלים ובעלי מקצועות טכניים. שיעור המתייאשים בקרב גברים גבוה משמעותית מאשר בקרב נשים, למרות ששיעור התעסוקה של גברים גבוה יותר והשכר שלהם גבוה יותר. בשירות התעסוקה מסבירים זאת בציפיות שכר גבוהות יותר וכן בהעדר אלטרנטיבות תעסוקתיות לצעירים חסר כישורים תעסוקתיים. עם זאת, דבר נוסף יכול להיות חוסר נכונות של צעירים ערבים לעבוד במקצועות בניין ותעשייה כמו הוריהם.
בשירות התעסוקה מציינים ש"במהלך 2025 נרשמת בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות מגמת עלייה עקבית ומתמשכת בשיעורי האבטלה דווקא של צעירים משכילים, בעלי מיומנויות גבוהות ומרוויחי שכר נמוך יחסית, בדומה לג'וניורים בענפי ההייטק. מגמה זו טרם הגיעה לישראל, ודאי לא במלוא עצימותה". הם מסבירים ש"ייתכן שהמגמה עדיין לא נשקפת בנתונים נוכח שירות המילואים הממושך בשנתיים של מלחמת חרבות ברזל. כך שיכול להיות שנראה את המגמה מגיעה ארצה בשוב משרתי המילואים לשוק העבודה".
אז יתמודד שוק העבודה הישראלי עם שתי הבעיות. מגמות אלו, אומרים בשירות התעסוקה, עלולות להחריף לנוכח כניסתה המסיבית של הבינה המלאכותית לשוק העבודה. מנכ"לית שרות התעסוקה עינבל משש אמרה בתגובה ש"הירידה בשיעורי תעסוקת הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה".
